לוקומוטיב מוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקומוטיב מוסקבה
סמל קבוצת לוקומוטיב מוסקבה
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל לוקומוטיב מוסקבה
כינוי פארובוז (קטר הפועל על קיטור)
תאריך ייסוד 23 ביולי 1922 כ"קאזאנקה"
אצטדיון אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה, רוסיה
(תכולה: 28,800)
בעלי הקבוצה חברת הרכבות הרוסית
נשיא רוסיהרוסיה איליה גרקוס
מאמן רוסיהרוסיה יורי סיומין
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

לוקומוטיב מוסקבה (רוסית: Футбольный клуб "Локомотив" Москва; מועדון הכדורגל המקצועני המרכזי של עובדי הרכבת במוסקבה) היא קבוצת כדורגל מקצוענית מהעיר מוסקבה, רוסיה המתמודדת בליגת העל הרוסית בכדורגל.

הקבוצה נוסדה ב-23 ביולי 1922 והיא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות ברוסיה.

הקבוצה זכתה פעמיים באליפות הליגה הרוסית (2002, 2004), פעמיים בגביע ברית המועצות (1936, 1957), שש פעמים בגביע רוסיה (1995/1996, 1996/1997, 1999/2000, 2000/2001, 2006/2007, 2014/2015) ופעמיים זכתה בסופרקאפ הרוסי (2003, 2005). בזירה האירופית הקבוצה העפילה פעמיים לחצי גמר גביע המחזיקות, בעונות 1997/1998 ו-1998/1999 – הישג שיא של הקבוצה בכל המפעלים האירופיים.

מגרש הבית של הקבוצה הוא אצטדיון לוקומוטיב בצ'רקיזובו שבמוסקבה, כשהספונסר הראשי של הקבוצה היא חברת הרכבות הרוסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1922-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה שקדמה ללוקומוטיב מוסקבה הייתה קבוצת "קאזאנקה" של חברת הרכבות מוסקבה-קאזאן, שהוקמה בקיץ 1922, הקבוצה שינתה שמה לקבוצת מהפכת אוקטובר בשנים 1922-1930 ונקראה שוב "קאזאנקה" בשנים 1931-1935.

ב-22 במאי 1936 נוסדה ליגת העל הסובייטית שנפתחה במשחק בין לוקומוטיב מוסקבה לדינמו לנינגרד. המשחק הסתיים בהפסד 3:1 ולוקומוטיב סיימה במקום החמישי בליגה ובאותה עונה זכתה בתואר הראשון שלה, לאחר שזכתה בגביע הסובייטי לאחר שגברה על דינמו טביליסי.

בסוף שנות ה-30 שיחק בשורות הקבוצה ולנטין גרנאטקין שהיה גם למנהל ספורטיבי בקבוצה והיה סגן נשיא פיפ"א.

במחצית השנייה של שנות ה-50 הרכב הקבוצה היה אחד הטובים בתולדותיה. ב-1953 מונה בוריס ארקדייב למאמן הקבוצה ותחתיו שיחקו שחקנים כמו ולדימיר מסלאצ'נקו, ו-ולנטין בובוקין ששיחקו בנבחרת הסובייטית והובילו אותה לזכייה ביורו 1960. בשנת 1957 לוקומוטיב זכתה בגביע השני שלה לאחר שגברנ על ספרטק מוסקבה בגמר שצפו בו 103,000 צופים. בליגה הסובייטית הקבוצה סיימה במקום הרביעי. בשנת 1958 סיימה במקום החמישי ובוריס ארקדייב עזב כדי לאמן את צס"ק מ"ו. במקומו מונה יבגני יליסייב שהביא את הקבוצה למקום השני ולסגנית האלופה בעונת 1959, בהישג השיא בתולדותיה בתקופה הסובייטית. בעונת 1960לא הצליחה לשחזר את ההישג או להתעלות עליו וסיימה במקום החמישי. מצב דומה התרחש גם עונה לאחר מכן ולבסוף הקבוצה נכנסה למשבר שגרם להדחתה מהליגה הבכירה בעונת 1963.

במהלך שנות ה-70 וה-80 הקבוצה שיחקה בליגת המשנה הסובייטית ובשורותיה שיחקו יורי סיומין, ואלרי גזאייב, גיבי נודיה, ואלרי פטראקוב, ויטאלי שבצ'נקו ואחרים ששנים לאחר צכן גם אימנו בשורות הקבוצה.

בשנת 1986 מונה יורי סיומין לאמן את הקבוצה שהביא את הקבוצה לליגה הבכירה לאחר 7 שנים בליגת המשנה. הקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית בעונת 1988 וב-1990 העפילה לגמר הגביע הסובייטי אך הפסידה לדינמו קייב בתוצאה 6:1.

1992-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפרקות ברית המועצות, לוקומוטיב מוסקבה הופרטה ועידן חדש החל בתולדות הקבוצה.

הקבוצה הפכה לאחת היזקות בליגה הרוסית והצליחה להעפיל להתמודגות גם במסגרות האירופאיות. בשנים 1992-2006 כיהן ואלרי פילאטוב כנשיא הקבוצה בעוד יורי סיומין מכהן כמאמן הקבוצה עד לעזיבתו בשנת 2005, כדי לאמן את הנבחרת הרוסית. לצדו אימן גם ט ולדימיר אשטרקוב.

בעונת הבכורה של ליגת העל הרוסית, לוקומחטיב סיימה במקום הרביעי והתמודדה בגביע המחזיקות. משחקה הראשון באירופה נערך ב-15 בספטמבר 1993 מול יובנטוס שהביסה אותה בתוצאה 0:3 ו-1:0 (4:0 בסיכום הכללי).

בעונת 1994 הקבוצה סיימה במקום השלישי בליגה כשקשר הקבוצה אולג גארין הבקיע 20 שערים במהלך העונה.

בעונת 1995 סיימה הקבוצה במקום השני כסגנית האלופה והתמודדה שוב במסגרות האירופיות. הקבוצה התמודדה בשלב 1/32 של גביע אופ"א מול באיירן מינכן שאותה ניצחה במפתיע 1:0 במשחק הראשון במינכן, אך במשחק הגומלין האיירן נקמה וניצחה 5:0 במוסקבה.

עונות 1996 ו-1997 לא היו מוצלחות במיוחד והקבוצה סיימה ששית וחמישית, בהתאמה. באותן שנים שיחק בשורותיה הקפטן דמיטרי לוסקוב. בעונת 1998 לוקומוטיב סיימה כסגנית האלופה כשבינה לבין האלופה מפרידה נקודה אחת בלבד.

בשנים 1999-2001 לוקומוטיב סיימה כסגנית האלופה במשך 3 עונות רצופות כשרק ספרטק מוסקבה מעפילה עליה. במסגרת הטורנירים האירופיים לוקומוטיב העפילה לחצי גמר גביע מחזיקות הגביע בשנים 1998 ו-1999 כשבשתי הפעמים לאציו רומא הדיחה אותה ומנעה ממנה העפלה לגמר.

אליפות ראשונה בתולדות הקבוצה הושגה בעונת 2002 כשלוקומוטיב מוסקבה מסיימת את העונה עם אותה כמות נקודה כמו לצסק"א מוסקבה. התקיים משחק על האליפות שבסיומו לוקומוטיב גברה על צסק"א בתוצאה 1:0 והוכתרה לאלופת המדינה.

עונת 2004, לוקומוטיב זכתה שוב באליפות המדינה כשבשורותיה שחקנים כדמיטרי סיצ'ב, פרנציסקו לימה ואחרים.

בשנים 2001-2004 לוקומוטיב השתתפה בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות והעפילה לשלב הבתים פעמיים. בעונת 2001/2002 הקבוצה שיחקה 3 פעמים מול קבוצת טירול האוסטרית וניצחה בכל המשחקים מולה, כשבשלב הבתים שיחקה מול ריאל מדריד, רומא ואנדרלכט. הקבוצה לא הבריקה בטורניר ולוקומוטיב הצליחה לנצח רק מול אנדרלכט בתוצאה 1:5 אך סיימה אחרונה בבית. בעונת 2002/2003 העפילה שוב לשלב הבתים בליגת האלופות ושיחקה מול מילאן, בורוסיה דורטמונד וריאל מדריד שוב. הקבוצה סיימה אחרונה בשלב הבתים ולא הצליחה להעפיל לשלבי הכרעה.

בעונת 2003/2004 הקבוצה הגיע להישג השיא שלה באירופה לאחר שהעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות.

מאז 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי גמר הגביע הרוסי 2007, לוקומוטיב מול ספרטק

לאחר כ-19 שנים כמאמן הקבוצה, יורי סיומין התפטר מתפקידו ובמקומו מונה ולדימיר אשטרקוב שהביא את הקבוצה למקום השלישי בליגה והעפלה לפלייאוף גביע אופ"א.

מדצמבר 2005 ועד אוקטובר 2006 אימן את הקבוצה הסרבי סלבוליוב מוסלין בתקופתו הקבוצה לא הפסידה במשך 18 משחקים רצופים אך לאחר שהודחה מגביע אופ"א התפתח משבר בקבוצה והסרבי פוטר ובסוף עונת 2006 אימן את הקבוצה אולג דולמאטוב. הקבוצה סיימה במקום השלישי וב-26 בדצמבר 2006 מונה מאמן העבר יורי סיומין לנשיא הקבוצה עם אנאטולי בישובץ כמאמן.

בעונת 2007 הקבוצה זכתה בגביע הרוסי אך הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות ויורי סיומין והמאמן בישובץ פוטרו. למאמן הקבוצה מונה רינאט ביליאלטדינוב. ב-6 בדצמבר 2007 מונה ראשיד רחימוב למאמן הקבוצה לתקופה של 3 שנים. ניקולאי נאומוב היה לנשיא הקבוצה.

בעונת 2008 הקבוצה לא הצליחה להגיע להישגים ובעונת 2009 לאחר שלא הגיעה שוב לשום הישגים רחימוב פוטר באפריל 2009. במקומו מונה שחקן העבר ולדימיר ממינוב אך לבסוף הוחלט למנות מחדש את מאמן העבר יורי סיומין למאמן הקבוצה. הקבוצה שיחקה במשך 10 משחקים ללא הפסד וסיימה את העונה במקום הרביעי המאפשר לה השתתפות בליגה האירופית. באותה עונה לוקומוטיב הייתה הקבוצה היחידה שלה הפסידה במשחקי הבית שלה.

בעונת 2010 הקבוצה הודחה הן מהליגה האירופית והן מהגביע הרוסי לאחר תבוסות גדולות כשבליגה עצמה הקבוצה סיימה במקום החמישי. באותה עונה הוחלף נשיא הקבוצה ובמקום ניקולאי נאומוב מונתה אולגה סמורודסקאיה שהסתכסכה עם המאמן והביאה לפיטוריו. במקומו של סיומין מונה יורי קרסנוז'אן. אך הוא לא שרד בתפקידו זמן רב וביוני 2011 פוטר לאחר שמועות שהוא מכר משחק מול אנז'י מחצ'קלה. במקום קרסנוז'אן מונה לממלא מקום ולדימיר ממינוב עד למינויו של ז'וזה קואוסיירו הפורטוגזי למאמן הקבוצה ביולי 2011. תחת ניצוחו לוקומוטיב העפילה לשלב 16 האחרונות בליגה האירופית בעונת 2012 אך סיימה במקום השביעי בטבלת האליפות והוחלט שלא לחדש עמו את החוזה. במקומו מונה הקרואטי סלאבן ביליץ' שבעונת 2013 הביא את הקבוצה להעפלה לשמינית גמר הגביע הרוסי אך הקבוצה סיימה תשיעית בליגה.

לקראת עונת 2013/2014 מונה לאוניד קוצ'וק הבלארוסי למאמן הקבוצה. ראשי הקבוצה תלו בו תקוות רבות בשל הצלחתו עם קבוצת קרסנודאר עונה קודם (שלא הפסידה אף משחק בליגה). לבסוף לוקומוטיב סיימה במקום השלישי בליגה אך בשל סכסוך עם שחקני הקבוצה הוא פוטר ובמקומו מונה מיודראג בוז'וביץ'.

בעונת 2015 תקציב הקבוצה קוצץ ב-20% ולאחר סדרת הפסדים בוז'וביץ' עצמו הגיש את התפטרותו ובמקומו מונה איגור צ'רבצ'נקו. תחת צ'רבצ'נקו לוקומוטיב זכתה בגביע הרוסי שהיה לתואר הראשון של לוקומוטיב מזה 8 שנים אך הפסידה את המאבק על הסופרקאפ הרוסי לזניט סנקט פטרבורג. לקראת עונת 2015/2016 ראשי הקבוצה קיוו לזכות באליפות אך לבסוף לא הצליחו להעפיל למקום המאפשר לה התמודדות בטורנירים האירופיים.

בעונת 2016/2017 אולגה סמורודסקאיה פוטרה מתפקידה כנשיאת הקבוצה ובמקומה מונה איליה גרקוס ולאחר פתיחה צולעת במחזורי הפתיחה של הליגה, צ'רבצ'נקו פוטר ולמאמן הקבוצה מונה אולג פאשינין. זמן קצר לאחר פאשינין הוחלף על ידי יורי סיומין.

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1 בספטמבר 2016
מס' עמדה שם
1 רוסיהרוסיה שוער גילרמה מרינאטו
4 פורטוגלפורטוגל קשר מנואל פרננדש
5 סרביהסרביה בלם נמניה פייצ'ינוביץ'
7 ברזילברזיל חלוץ מאייקון מרקס
9 רוסיהרוסיה חלוץ איגור פורטניאגין
11 רוסיהרוסיה קשר אלן קסאייב
14 קרואטיהקרואטיה בלם ודראן צ'ורלוקה (קפטן)
15 רוסיהרוסיה מגן ארסני לוגאשוב
17 אוקראינהאוקראינה קשר טראס מיכליק
18 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר קולומייצב
19 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר סאמדוב
20 רוסיהרוסיה קשר ולדיסלב איגנטייב
מס' עמדה שם
23 רוסיהרוסיה קשר דמיטרי טראסוב
27 רוסיהרוסיה קשר איגור דניסוב (מושאל מדינמו מוסקבה)
28 רוסיהרוסיה מגן בוריס רוטנברג
29 אוזבקיסטןאוזבקיסטן מגן ויטלי דניסוב
32 סרביהסרביה חלוץ פטאר שקולטיץ'
36 רוסיהרוסיה קשר דמיטרי בארינוב
45 ניגריהניגריה חלוץ אזקייל הנטי
49 רוסיהרוסיה מגן רומן שישקין
55 רוסיהרוסיה מגן רנאט ינבאייב
59 רוסיהרוסיה קשר אלכסיי מיראנצ'וק
81 רוסיהרוסיה שוער איליה אבאייב
88 הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו קשר דלווין נדינגה

שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תארים בינלאומיים אחרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]