לוקומוטיב מוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקומוטיב מוסקבה
סמל קבוצת לוקומוטיב מוסקבה
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל לוקומוטיב מוסקבה
כינוי פארובוז (קטר הפועל על קיטור)
תאריך ייסוד 23 ביולי 1922 כ"קאזאנקה"
אצטדיון RZD ארנה, מוסקבה, רוסיה
(תכולה: 28,800)
בעלים חברת הרכבות הרוסית
נשיא רוסיהרוסיה איליה גרקוס
מאמן רוסיהרוסיה יורי סיומין
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
www.fclm.ru
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של לוקומוטיב מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Rugby union pictogram.svg
כדורגל כדורגל חופים כדורסל הוקי קרח רוגבי

לוקומוטיב מוסקבה (רוסית: Футбольный клуб "Локомотив" Москва; רשמית: מועדון הכדורגל המקצועני המרכזי של עובדי הרכבת במוסקבה) היא קבוצת כדורגל מקצוענית מהעיר מוסקבה, רוסיה המתמודדת בליגת העל הרוסית בכדורגל. הקבוצה נוסדה ב-23 ביולי 1922 והיא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות ברוסיה.

הקבוצה זכתה פעמיים באליפות הליגה הרוסית (2002, 2004), פעמיים בגביע ברית המועצות (1936, 1957), שבע פעמים בגביע רוסיה (1995/1996, 1996/1997, 1999/2000, 2000/2001, 2006/2007, 2014/2015, 2016/2017) ופעמיים זכתה בסופרקאפ הרוסי (2003, 2005). בזירה האירופית הקבוצה העפילה פעמיים לחצי גמר גביע המחזיקות, בעונות 1997/1998 ו-1998/1999 – הישג שיא של הקבוצה בכל המפעלים האירופיים.

מגרש הבית של הקבוצה הוא אצטדיון RZD בצ'רקיזובו שבמוסקבה. הספונסר הראשי של הקבוצה היא חברת הרכבות הרוסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1922-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה שקדמה ללוקומוטיב מוסקבה הייתה קבוצת "קאזאנקה" של חברת הרכבות מוסקבה-קאזאן, שהוקמה בקיץ 1922, הקבוצה שינתה שמה לקבוצת מהפכת אוקטובר בשנים 1922-1930 ונקראה שוב "קאזאנקה" בשנים 1931-1935.

ב-22 במאי 1936 נוסדה ליגת העל הסובייטית שנפתחה במשחק בין לוקומוטיב מוסקבה לדינמו לנינגרד. המשחק הסתיים בהפסד 3:1 ולוקומוטיב סיימה במקום החמישי בליגה ובאותה עונה זכתה בתואר הראשון שלה, לאחר שזכתה בגביע הסובייטי לאחר שגברה על דינמו טביליסי.

בסוף שנות ה-30 שיחק בשורות הקבוצה ולנטין גרנאטקין שהיה גם למנהל ספורטיבי בקבוצה והיה סגן נשיא פיפ"א.

במחצית השנייה של שנות ה-50 הרכב הקבוצה היה אחד הטובים בתולדותיה. ב-1953 מונה בוריס ארקדייב למאמן הקבוצה ותחתיו שיחקו שחקנים כמו ולדימיר מסלאצ'נקו, ו-ולנטין בובוקין ששיחקו בנבחרת הסובייטית והובילו אותה לזכייה ביורו 1960. בשנת 1957 לוקומוטיב זכתה בגביע השני שלה לאחר שגברנ על ספרטק מוסקבה בגמר שצפו בו 103,000 צופים. בליגה הסובייטית הקבוצה סיימה במקום הרביעי. בשנת 1958 סיימה במקום החמישי ובוריס ארקדייב עזב כדי לאמן את צס"ק מ"ו. במקומו מונה יבגני יליסייב שהביא את הקבוצה למקום השני ולסגנית האלופה בעונת 1959, בהישג השיא בתולדותיה בתקופה הסובייטית. בעונת 1960לא הצליחה לשחזר את ההישג או להתעלות עליו וסיימה במקום החמישי. מצב דומה התרחש גם עונה לאחר מכן ולבסוף הקבוצה נכנסה למשבר שגרם להדחתה מהליגה הבכירה בעונת 1963.

במהלך שנות ה-70 וה-80 הקבוצה שיחקה בליגת המשנה הסובייטית ובשורותיה שיחקו יורי סיומין, ואלרי גזאייב, גיבי נודיה, ואלרי פטראקוב, ויטאלי שבצ'נקו ואחרים ששנים לאחר צכן גם אימנו בשורות הקבוצה.

בשנת 1986 מונה יורי סיומין לאמן את הקבוצה שהביא את הקבוצה לליגה הבכירה לאחר 7 שנים בליגת המשנה. הקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית בעונת 1988 וב-1990 העפילה לגמר הגביע הסובייטי אך הפסידה לדינמו קייב בתוצאה 6:1.

1992-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפרקות ברית המועצות, לוקומוטיב מוסקבה הופרטה ועידן חדש החל בתולדות הקבוצה.

הקבוצה הפכה לאחת היזקות בליגה הרוסית והצליחה להעפיל להתמודגות גם במסגרות האירופאיות. בשנים 1992-2006 כיהן ואלרי פילאטוב כנשיא הקבוצה בעוד יורי סיומין מכהן כמאמן הקבוצה עד לעזיבתו בשנת 2005, כדי לאמן את הנבחרת הרוסית. לצדו אימן גם ט ולדימיר אשטרקוב.

בעונת הבכורה של ליגת העל הרוסית, לוקומחטיב סיימה במקום הרביעי והתמודדה בגביע המחזיקות. משחקה הראשון באירופה נערך ב-15 בספטמבר 1993 מול יובנטוס שהביסה אותה בתוצאה 0:3 ו-1:0 (4:0 בסיכום הכללי).

בעונת 1994 הקבוצה סיימה במקום השלישי בליגה כשקשר הקבוצה אולג גארין הבקיע 20 שערים במהלך העונה.

בעונת 1995 סיימה הקבוצה במקום השני כסגנית האלופה והתמודדה שוב במסגרות האירופיות. הקבוצה התמודדה בשלב 1/32 של גביע אופ"א מול באיירן מינכן שאותה ניצחה במפתיע 1:0 במשחק הראשון במינכן, אך במשחק הגומלין האיירן נקמה וניצחה 5:0 במוסקבה.

עונות 1996 ו-1997 לא היו מוצלחות במיוחד והקבוצה סיימה ששית וחמישית, בהתאמה. באותן שנים שיחק בשורותיה הקפטן דמיטרי לוסקוב. בעונת 1998 לוקומוטיב סיימה כסגנית האלופה כשבינה לבין האלופה מפרידה נקודה אחת בלבד.

בשנים 1999-2001 לוקומוטיב סיימה כסגנית האלופה במשך 3 עונות רצופות כשרק ספרטק מוסקבה מעפילה עליה. במסגרת הטורנירים האירופיים לוקומוטיב העפילה לחצי גמר גביע מחזיקות הגביע בשנים 1998 ו-1999 כשבשתי הפעמים לאציו רומא הדיחה אותה ומנעה ממנה העפלה לגמר.

אליפות ראשונה בתולדות הקבוצה הושגה בעונת 2002 כשלוקומוטיב מוסקבה מסיימת את העונה עם אותה כמות נקודה כמו לצסק"א מוסקבה. התקיים משחק על האליפות שבסיומו לוקומוטיב גברה על צסק"א בתוצאה 1:0 והוכתרה לאלופת המדינה.

עונת 2004, לוקומוטיב זכתה שוב באליפות המדינה כשבשורותיה שחקנים כדמיטרי סיצ'ב, פרנציסקו לימה ואחרים.

בשנים 2001-2004 לוקומוטיב השתתפה בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות והעפילה לשלב הבתים פעמיים. בעונת 2001/2002 הקבוצה שיחקה 3 פעמים מול קבוצת טירול האוסטרית וניצחה בכל המשחקים מולה, כשבשלב הבתים שיחקה מול ריאל מדריד, רומא ואנדרלכט. הקבוצה לא הבריקה בטורניר ולוקומוטיב הצליחה לנצח רק מול אנדרלכט בתוצאה 1:5 אך סיימה אחרונה בבית. בעונת 2002/2003 העפילה שוב לשלב הבתים בליגת האלופות ושיחקה מול מילאן, בורוסיה דורטמונד וריאל מדריד שוב. הקבוצה סיימה אחרונה בשלב הבתים ולא הצליחה להעפיל לשלבי הכרעה.

בעונת 2003/2004 הקבוצה הגיע להישג השיא שלה באירופה לאחר שהעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות.

מאז 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי גמר הגביע הרוסי 2007, לוקומוטיב מול ספרטק

לאחר כ-19 שנים כמאמן הקבוצה, יורי סיומין התפטר מתפקידו ובמקומו מונה ולדימיר אשטרקוב שהביא את הקבוצה למקום השלישי בליגה והעפלה לפלייאוף גביע אופ"א.

מדצמבר 2005 ועד אוקטובר 2006 אימן את הקבוצה הסרבי סלבוליוב מוסלין בתקופתו הקבוצה לא הפסידה במשך 18 משחקים רצופים אך לאחר שהודחה מגביע אופ"א התפתח משבר בקבוצה והסרבי פוטר ובסוף עונת 2006 אימן את הקבוצה אולג דולמאטוב. הקבוצה סיימה במקום השלישי וב-26 בדצמבר 2006 מונה מאמן העבר יורי סיומין לנשיא הקבוצה עם אנאטולי בישובץ כמאמן.

בעונת 2007 הקבוצה זכתה בגביע הרוסי אך הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות ויורי סיומין והמאמן בישובץ פוטרו. למאמן הקבוצה מונה רינאט ביליאלטדינוב. ב-6 בדצמבר 2007 מונה ראשיד רחימוב למאמן הקבוצה לתקופה של 3 שנים. ניקולאי נאומוב היה לנשיא הקבוצה.

בעונת 2008 הקבוצה לא הצליחה להגיע להישגים ובעונת 2009 לאחר שלא הגיעה שוב לשום הישגים רחימוב פוטר באפריל 2009. במקומו מונה שחקן העבר ולדימיר ממינוב אך לבסוף הוחלט למנות מחדש את מאמן העבר יורי סיומין למאמן הקבוצה. הקבוצה שיחקה במשך 10 משחקים ללא הפסד וסיימה את העונה במקום הרביעי המאפשר לה השתתפות בליגה האירופית. באותה עונה לוקומוטיב הייתה הקבוצה היחידה שלה הפסידה במשחקי הבית שלה.

בעונת 2010 הקבוצה הודחה הן מהליגה האירופית והן מהגביע הרוסי לאחר תבוסות גדולות כשבליגה עצמה הקבוצה סיימה במקום החמישי. באותה עונה הוחלף נשיא הקבוצה ובמקום ניקולאי נאומוב מונתה אולגה סמורודסקאיה שהסתכסכה עם המאמן והביאה לפיטוריו. במקומו של סיומין מונה יורי קרסנוז'אן. אך הוא לא שרד בתפקידו זמן רב וביוני 2011 פוטר לאחר שמועות שהוא מכר משחק מול אנז'י מחצ'קלה. במקום קרסנוז'אן מונה לממלא מקום ולדימיר ממינוב עד למינויו של ז'וזה קואוסיירו הפורטוגזי למאמן הקבוצה ביולי 2011. תחת ניצוחו לוקומוטיב העפילה לשלב 16 האחרונות בליגה האירופית בעונת 2012 אך סיימה במקום השביעי בטבלת האליפות והוחלט שלא לחדש עמו את החוזה. במקומו מונה הקרואטי סלאבן ביליץ' שבעונת 2013 הביא את הקבוצה להעפלה לשמינית גמר הגביע הרוסי אך הקבוצה סיימה תשיעית בליגה.

לקראת עונת 2013/2014 מונה לאוניד קוצ'וק הבלארוסי למאמן הקבוצה. ראשי הקבוצה תלו בו תקוות רבות בשל הצלחתו עם קבוצת קרסנודאר עונה קודם (שלא הפסידה אף משחק בליגה). לבסוף לוקומוטיב סיימה במקום השלישי בליגה אך בשל סכסוך עם שחקני הקבוצה הוא פוטר ובמקומו מונה מיודראג בוז'וביץ'.

בעונת 2015 תקציב הקבוצה קוצץ ב-20% ולאחר סדרת הפסדים בוז'וביץ' עצמו הגיש את התפטרותו ובמקומו מונה איגור צ'רבצ'נקו. תחת צ'רבצ'נקו לוקומוטיב זכתה בגביע הרוסי שהיה לתואר הראשון של לוקומוטיב מזה 8 שנים אך הפסידה את המאבק על הסופרקאפ הרוסי לזניט סנקט פטרבורג. לקראת עונת 2015/2016 ראשי הקבוצה קיוו לזכות באליפות אך לבסוף לא הצליחו להעפיל למקום המאפשר לה התמודדות בטורנירים האירופיים.

בעונת 2016/2017 אולגה סמורודסקאיה פוטרה מתפקידה כנשיאת הקבוצה ובמקומה מונה איליה גרקוס ולאחר פתיחה צולעת במחזורי הפתיחה של הליגה, צ'רבצ'נקו פוטר ולמאמן הקבוצה מונה אולג פאשינין. זמן קצר לאחר פאשינין הוחלף על ידי יורי סיומין. בסיום העונה זכתה בגביע הרוסי בכדורגל לאחר שגברה בתוצאה 2-0 על אורל, בשל כך קיבלה את הזכות להתמודד בעונת 2017/2018 משלב הבתים של הליגה האירופית.

הישגים לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה מיקום גביע הערות
אליפות ברית המועצות בכדורגל
1936 (אביב) בית א'[1] 5 מחזיקת הגביע
1936 (סתיו) 4
1937 6 חצי גמר
1938 8 32 האחרונות
1939 5 שמינית גמר
1940 6 שמינית גמר
1945 בית I‏ 12 16 אחרונות
1946 בית II, תת¯בית דרום 7
1947 בית II, אזור מרכז 1 מוקדמות
1948 בית I‏ 7 שמינית גמר
1949 בית I‏ 11 32 אחרונות
1950 קלאס א' 15 רבע גמר
1951 קלאס ב' 3 32 אחרונות
1952 קלאס א' 9 שמינית גמר
1953 6 חצי גמר
1954 10 שמינית גמר
1955 5 חצי גמר
1956 10
1957 4 מחזיקת הגביע
1958 5 חצי גמר
1959 2
1960 5 16 אחרונות
1961 5 רבע גמר
1962 13 16 אחרונות
1963 קלאס א', בית ראשון 17 16 אחרונות
1964 קלאס, א', בית שני 1 16 אחרונות
1965 קלאס, א', בית ראשון 15 שמינית גמר
1966 17 16 אחרונות
1967 17 רבע גמר
1968 10 16 אחרונות
1969 18 16 אחרונות
1970 4 16 אחרונות
1971 ליגה ראשונה 4 16 אחרונות
1972 ליגה עליונה 15 רבע גמר
1973 ליגה ראשונה 3 16 אחרונות
1974 ליגה ראשונה 1 16 אחרונות
1975 ליגה עליונה 11 רבע גמר
1976 (אביב) 15 שמינית גמר
1976 (סתיו) 8
1977 6 16 אחרונות
1978 15 חצי גמר
1979 12 מוקדמות
1980 18 מוקדמות
1981 3 שמינית גמר
1982 4 מוקדמות
1983 15 16 אחרונות
1984 6 32 אחרונות
1985 ליגה ראשונה, בית א' 6 32 אחרונות
1986 ליגה ראשונה 6 16 אחרונות
1987 ליגה ראשונה 2 64 אחרונות
1988 ליגה עליונה 7 16 אחרונות
1989 ליגה עליונה 15 16 אחרונות
1990 ליגה ראשונה 4 גמר
1991 ליגה עליונה 16 חצי גמר
אליפות רוסיה בכדורגל
1992 ליגת העל 4 חצי גמר
1993 5 שמינית גמר
1994 3 רבע גמר
1995 2 רבע גמר
1996 6 מחזיקת הגביע
1997 5 מחזיקת הגביע
1998 3 גמר
1999 2 16 האחרונות
2000 2 מחזיקת הגביע
2001 2 מחזיקת הגביע
2002 1 16 האחרונות
2003 4 שמינית גמר זכתה גם בסופר קאפ הרוסי
2004 1 רבע גמר
2005 3 16 האחרונות זכתה גם בסופר קאפ הרוסי
2006 3 רבע גמר
2007 7 מחזיקת הגביע
2008 7 16 אחרונות
2009 4 רבע גמר
2010 5 16 אחרונות
2011/12 7 רבע גמר
2012/13 9 שמינית גמר
2013/14 3 16 אחרונות
2014/15 7 מחזיקת הגביע
2015/16 6 שמינית גמר
2016/17 8 מחזיקת הגביע
2017/18

לוקומוטיב במפעלים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לוקומוטיב מוסקבה במפעלים האירופיים

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1 בספטמבר 2017
מס' עמדה שם
1 רוסיהרוסיה שוער גילרמה מרינאטו
3 רוסיהרוסיה מגן טימופיי מרגאסוב
4 פורטוגלפורטוגל קשר מנואל פרננדש
5 סרביהסרביה בלם נמניה פייצ'ינוביץ'
8 פרופרו חלוץ ג'פרסון פרפאן
9 ברזילברזיל חלוץ ארי (מושאל מקרסנודאר)
10 רוסיהרוסיה קשר דמיטרי לוסקוב
11 רוסיהרוסיה קשר אלן קסאייב
13 רוסיהרוסיה חלוץ ארשאק קוריאן
14 קרואטיהקרואטיה בלם ודראן צ'ורלוקה (קפטן)
17 אוקראינהאוקראינה קשר טראס מיכליק
18 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר קולומייצב
20 רוסיהרוסיה קשר ולדיסלב איגנטייב
21 רוסיהרוסיה קשר אמיר נאתכו
23 רוסיהרוסיה קשר דמיטרי טראסוב
24 פורטוגלפורטוגל חלוץ אדר (מושאל מליל)
מס' עמדה שם
27 רוסיהרוסיה קשר איגור דניסוב
28 רוסיהרוסיה מגן בוריס רוטנברג
29 אוזבקיסטןאוזבקיסטן מגן ויטלי דניסוב
30 רוסיהרוסיה שוער ניקיטה מדבדב
31 פוליןפולין קשר מאצ'יי ריבוס
33 גאורגיהגאורגיה בלם סולומון קווירקווליה
36 רוסיהרוסיה קשר דמיטרי בארינוב
41 רוסיהרוסיה שוער מירוסלב לובאנצב
52 רוסיהרוסיה קשר סרגיי מקארוב
57 רוסיהרוסיה חלוץ ארטיום גאלאג'אן
59 רוסיהרוסיה קשר אלכסיי מיראנצ'וק
60 רוסיהרוסיה קשר אנטון מיראנצ'וק
77 רוסיהרוסיה שוער אנטון קוצ'נקוב
84 רוסיהרוסיה חלוץ מיכאיל ליסוב
88 הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו קשר דלווין נדינגה

שחקנים בולטים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורי סיומין, מאמן לוקומוטיב, במשך 19 שנה, בשנים 1986 - 1990, 1992 - 2005, 2009 - 2010 ומשנת 2016
שם תקופת כהונה תארים הערות
ברית המועצותברית המועצות אלכסיי סטוליארוב 1936 הגביע הסובייטי 1936
בלגיהבלגיה ז'ול למבק 1937
ברית המועצותברית המועצות מיכאיל סושקוב 1937—1947 אליפות ליגת המשנה הסובייטית 1947
ברית המועצותברית המועצות דמיטרי מקסימוב 1948
ברית המועצותברית המועצות גברייל קצ'לין 1949—1952
ברית המועצותברית המועצות בוריס ארקדייב 1953—1957 הגביע הסובייטי 1957
ברית המועצותברית המועצות יבגני יליסייב 1958—1959
ברית המועצותברית המועצות ניקולאי מורוזוב 1960—1962
ברית המועצותברית המועצות אלכסיי קוסטילב 1962
ברית המועצותברית המועצות ב. ארקדייב 1963—1965 אליפות ליגת המשנה 1964 קדנציה שנייה
ברית המועצותברית המועצות קונסטנטין בסקוב 1966
ברית המועצותברית המועצות ולנטין בובוקין 1966—1968
ברית המועצותברית המועצות ויקטור מריינקו 1969—1970
ברית המועצותברית המועצות יבגני רוגוב 1971—1972
ברית המועצותברית המועצות איגור וולצ'וק 1972
ברית המועצותברית המועצות מיכאיל יאקושין 1973
ברית המועצותברית המועצות א. וולצ'וק 1973—1978 אליפות ליגת המשנה 1974 קדנציה שנייה
ברית המועצותברית המועצות ו. מריינקו 1979—1980 קדנציה שנייה
ברית המועצותברית המועצות אלכסנדר סווידוב 1981—1982
ברית המועצותברית המועצות ולדימיר רדיונוב 1983
ברית המועצותברית המועצות א. וולצ'וק 1983—1985 קדנציה שלישית
ברית המועצותברית המועצות יורי סיומין 1986—1990
ברית המועצותברית המועצות ולרי פילאטוב 1991
רוסיהרוסיה יורי סיומין 1992—2005 הגביע הרוסי בכדורגל 1996
הגביע הרוסי בכדורגל 1997
הגביע הרוסי בכדורגל 2000
הגביע הרוסי בכדורגל 2001
אליפות ליגת העל 2002
הסופר קאפ הרוסי 2003
אליפות ליגת העל 2004
הסופר קאפ הרוסי 2005
קדנציה שנייה
רוסיהרוסיה ולדימיר אשטרקוב 2005
סרביהסרביה סלבוליוב מוסלין 2006
רוסיהרוסיה אולג דולמאטוב 2006
רוסיהרוסיה אנאטולי בישובץ 2007 הגביע הרוסי בכדורגל 2007
רוסיהרוסיה ראשיד רחימוב 2008—2009
אוזבקיסטןאוזבקיסטן ולדימיר ממינוב 2009
רוסיהרוסיה י. סיומין 2009—2010 קדנציה שלישית
רוסיהרוסיה יורי קרסנוז'אן 2011
אוזבקיסטןאוזבקיסטן ו. ממינוב 2011 קדנציה שנייה
פורטוגלפורטוגל ז'וזה קואוסיירו 2011—2012
קרואטיהקרואטיה סלאבן ביליץ' 2012—2013
בלארוסבלארוס לאוניד קוצ'וק 2013—2014
טג'יקיסטןטג'יקיסטן איגור צ'רבצ'נקו 2014 ממלא מקום
מונטנגרומונטנגרו מיודראג בוז'וביץ' 2014—2015 הגביע הרוסי בכדורגל 2014/2015
טג'יקיסטןטג'יקיסטן א. צ'רבצ'נקו 2015—2016 קדנציה שנייה
אוזבקיסטןאוזבקיסטן אולג פאשינין 2016
רוסיהרוסיה י. סיומין 2016 — הגביע הרוסי בכדורגל 2016/2017 קדנציה רביעית

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על מערך הליגות בברית המועצות ניתן ללמוד מהערך ליגת העל הסובייטית בכדורגל
  2. ^ [1] תוארי לוקומוטיב מוסקבה


הליגה האירופית - עונת 2017/2018
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח' בית ט' בית י' בית יא' בית יב'
ספרדספרד ויאריאל אוקראינהאוקראינה דינמו קייב פורטוגלפורטוגל בראגה איטליהאיטליה מילאן צרפתצרפת אולימפיק ליון דנמרקדנמרק פ.צ. קופנהגן צ'כיהצ'כיה ויקטוריה פלזן אנגליהאנגליה ארסנל אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג ספרדספרד אתלטיק בילבאו איטליהאיטליה לאציו רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
ישראלישראל מכבי תל אביב שווייץשווייץ יאנג בויז ברן בולגריהבולגריה לודוגורץ ראזגרד אוסטריהאוסטריה אוסטריה וינה אנגליהאנגליה אברטון רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה רומניהרומניה סטיאווה בוקרשט בלארוסבלארוס באטה בוריסוב צרפתצרפת מארסיי גרמניהגרמניה הרטה ברלין צרפתצרפת ניס ספרדספרד ריאל סוסיאדד
קזחסטןקזחסטן אסטנה סרביהסרביה פרטיזן בלגרד גרמניהגרמניה הופנהיים קרואטיהקרואטיה רייקה איטליהאיטליה אטלנטה מולדובהמולדובה שריף טירספול ישראלישראל הפועל באר שבע גרמניהגרמניה פ.צ. קלן פורטוגלפורטוגל ויטוריה גימראייש אוקראינהאוקראינה זוריה לוהנסק בלגיהבלגיה זולטה ורכם נורווגיהנורווגיה רוזנבורג
צ'כיהצ'כיה סלביה פראג אלבניהאלבניה סקנדרבו קורצ'ה טורקיהטורקיה איסטנבול בשאקשהיר יווןיוון א.א.ק. אתונה קפריסיןקפריסין אפולון לימסול צ'כיהצ'כיה פסטב זלין שווייץשווייץ לוגאנו סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד טורקיהטורקיה קוניאספור שוודיהשוודיה אסטרסונד הולנדהולנד ויטסה מקדוניהמקדוניה וארדאר סקופיה