לוריס גראו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוריס גראו
LorisGréaud 2018.jpg
לידה 7 בפברואר 1979 (בן 40)
אובון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אמן חזותי, אמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לוריס גראו (Loris Gréaud; נולד ב-7 בפברואר 1979 באובון, צרפת) הוא אמן מיצב קונספטואלי, קולנוען ואדריכל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוריס גראו מוכר בתקשורת ועל ידי מבקרים בינלאומיים כאחד האמנים החשובים והמשפיעים ביותר בדורו. עם זאת, מאז תחילת הקריירה שלו, סירב האמן לפרסם את הביוגרפיה שלו. לפיכך, רוב הביוגרפיות הזמינות הן שגויות או לוקות בחסר.[1]

יצירותיו של לוריס גראו מאורגנות לכדי פרויקטים במקום תערוכות.[2]

הראשונה Silence Goes Quicker When Played Backwards התקיימה בפריז ב- Plateau / Frac île-de-France בשנת 2005. פרויקט זה הוא ששיגר אותו לתוך שדה האמנות הבינלאומית.[3]

ב-2008, לוריס גראו היה האמן הראשון שהוענק לו שימוש מלא בחלל הפאלה דה טוקיו בפריז, לפרויקט שלו Cellar Door.[4] הוא המשיך ופיתח פרויקט זה ב-ICA (אנגליה), ב-Kunst Halle Sankt Gallen (שווייץ), במוזיאון La Conservera de Murcia (ספרד), ב-Kunsthalle Wien (אוסטריה), ולבסוף ביריד האמנות ארט בזל לצד פרסום הקטלוג בהוצאת JRP Ringier אשר הִתְוָה את הפרויקט כולו.

למרות שאספנים בינלאומיים ומוזיאונים רכשו מספר רכישות חשובות של עבודותיו,[5] גראו בוחר להופיע בגלריות וירידים רק לעיתים. הייתה לו תערוכה אחת כפולה בין הגלריות שמייצגות אותו. הפרויקט The Unplayed Notes הוצג בגלריה Pace בניו יורק (2012) ולאחר מכן בגלריה Yvon Lambert בפריז (2012).

ב-2013 הוא היה האמן הראשון שהוזמן להציג במשותף על ידי הלובר ומרכז פומפידו בפריז. התערוכה, "לוריס גראו [I]", הייתה פתוחה לציבור הרחב והתקיימה בחצרות המוזיאונים, בהימנעות מכוונת מחללי התצוגה הרגילים של שני המוסדות.

בשנת 2014 לוריס גראו מונה כאביר במסדר האמנויות והספרות. (Chevalier des Arts et des Lettres).[6]

ב-2015, עבור הפרויקט שלו The Unplayed Notes Museum, הוא היה האמן הראשון שהשתלט באופן מלא על חלל המוזיאון העכשווי בדאלאס (ארצות הברית).[7]

מאז 2010, האמן משתתף לעיתים רחוקות בתערוכות קבוצתיות, ומעדיף לרכז את משאביו בפיתוח פרויקטים אישיים.[8] האמן רואה את "מסלול העבודה לאורך זמן כפסל בפני עצמו״.[9]

גישה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתודה של לוריס גראו מאופיינת על ידי מתן עדיפות למושג הפרויקט על התערוכה. הוא סבור כי על הרעיון והפרויקט בלבד להיות העקרונות המנחים המגדירים את מצבי ההופעה, תצוגה וחלוקה, ואפילו משך זמן ועלות.[10]

הפרודוקטיביות והיעילות המצויות בבסיס הפרויקטים שלו הן מוקד עשייתו. בנוסף, הוא גם מקדיש תשומת לב למחיקת הגבולות באופן שיטתי בין חללי דמיון ומציאות.

אחד המאפיינים המשותפים למגוון הפרויקטים של לוריס גראו הוא קנה המידה שלהם. על ידי הפקת עבודות בסדר גודל כזה עם חזון גלובלי, הוא שואף לגבור על חלל וזמן ה״תערוכה״.

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

״כיום, אני רואה הרבה ממה שאני מכנה תסמונת רימבאוד, ״האחר הוא אני״. הבלוגרים רוצים להיות עיתונאים, העיתונאים רוצים להיות מבקרי אמנות, מבקרי האמנות רוצים להיות אוצרים, האוצרים רוצים להיות אמנים ובאופן טראגי… האמנים רוצים להיות אמנים...״[11]

מונוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (צרפתית+אנגלית) 2015 ,Loris Gréaud, Jannink Editions מסת״ב 978-2-37229-004-3
  • (צרפתית+אנגלית) Dis Voir, 2015 מסת״ב 978-2-914563-75-8
  • (צרפתית+אנגלית) Christophe Ono-Di-Biot, Gréaudstudio Éditions, 2013
  • (צרפתית+אנגלית) Alain Seban, Marie-Laure Bernadac, Michel Gauthier, Jean-Luc Martinez, Louvre éditions, Centre Pompidou, 2013 מסת״ב 979-10-90490-32-1
  • (צרפתית+אנגלית) Loris Gréaud, Gréaudstudio Éditions, 2011
  • (צרפתית+אנגלית+ספרדית) Pascal Rousseau, Gréaudstudio Éditions - JRP Ringier, 2011 מסת״ב 978-3-03764-167-5
  • (צרפתית+פולנית) Loris Gréaud, Poznan Arts Stations Foundation, 2010 מסת״ב 978-83-927804-0-3
  • (צרפתית+ספרדית) Daniel Birnbaum, 2009 מסת״ב 978-1-933128-67-2
  • (צרפתית+אנגלית) Raimundas Malasauskas, Aaron Shuster, Loris Gréaud, JRP Ringier, 2008 מסת״ב 978-3-905829-52-5
  • (צרפתית+אנגלית) Onestar Press, 2007
  • (צרפתית+אנגלית) HYX, 2006 מסת״ב 2-910385-44-2

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 19 בינואר 2015 Artist sabotages own opening in the name of art », The New York Post »
  • 9 בינואר 2015 Roxana Azimi, « A petit feu », Le Monde
  • 21 בינואר 2015 Scott Indrinsek, « Loris Gréaud appetite for destruction in Dallas », Modern Painter
  • 27 בינואר 2015 Fan Zhong, « After the Artpocalypse », W
  • 23 בינואר 2015 Pei-Ru Keh, « Loris Gréaud trail of destruction at Dallas Contemporary », Wallpaper*
  • 15 בינואר 2015 Kevin Mac Garry, « A mysterious new show in Dallas from a young French heavyweight », The New York Times
  • 1 באוקטובר 2013 Charles Barachon, « Loris Gréaud l'OVNI », GQ Magazine
  • ספטמבר 2013 Nicolas Bourriaud, Loris Gréaud, « Loris Gréaud Combustion Générale / Administrateur système / Kenneth Anger Loris Gréaud Lucifer and [I] », L'Officiel Art
  • 1 בספטמבר 2013 Paul Ardenne, « Loris Gréaud », Art Press
  • יוני 2013 Mara Hobermann, « Loris Gréaud », Whitewall Magazine
  • 25 ביולי 2013 Elisabeth Couturier, « Loris Gréaud fait le grand saut », Paris Match
  • 2 ביולי 2013 Eric Loret, « Loris Gréaud sans retenue », Libération
  • 1 ביולי 2013 Alex Moshakis, « Double Act », Wallpaper*
  • 1 ביולי 2013 Julia Michalska, « A Louvre-Pompidou show », The Art Newspaper
  • 30 ביוני 2013 Aude de Bourbon Parme, « Loris Gréaud, Artiste contemporain : « Il n'y a jamais de temps mort » », Rue 89
  • 28 ביוני 2013 Patricia Boyer de Latour, « Loris Gréaud, Artiste non identifié », Madame Figaro
  • 25 ביוני 2013 Diane Chang, « Loris Gréaud In Paris », W Magazine
  • 21 ביוני 2013 Kelly Crow, « Diving Into the Paris Art World », The Wall Street Journal
  • 1 ביוני 2013 Judicaël Lavrador, « Les castings de l'étrange de Loris Gréaud », Beaux-Arts Magazine
  • 1 במאי 2013 Michele Fossi, « Loris Gréaud », L'Uomo Vogue
  • אפריל 2013, Remi Guinard, « L'Art Alchimie », Citizen K
  • 1 בפברואר 2013 Riccardo Venturi, « Loris Gréaud at Yvon Lambert », Artforum
  • 12 בדצמבר 2012, Mara Hobermann, « Best Of 2012 », Artforum
  • 21 בנובמבר 2012 Bernard Géniès, « Loris Gréaud, voyageur de l'invisible », Le Nouvel Observateur
  • 9 בנובמבר 2012 Andrea Ruggieri, « Loris Gréaud. La realta come strumento di ricerca », Arte e Critica
  • 30 באוקטובר 2012 The Unplayed Notes, les apnées hypnotiques de Loris Gréaud », Vogue »
  • 27 באוקטובר 2012 Mara Hobermann, « Loris Gréaud », Artforum
  • 25 באוקטובר 2012 Katy Donough, « Portrait / Loris Gréaud », Whitewall
  • 22 באוקטובר 2012 Alex Moshakis, « Off the Deep End / Loris Gréaud's 'The Snorks' », The New York Times
  • 20 באוקטובר 2012 Emmanuelle Lequeux, « Loris Gréaud, l'inc(l)assable », Le Monde
  • דצמבר 2012 (Nicolas Trembley, « L'atelier - Loris Gréaud », Numéro, no 139, p. 54 à 56 (ISSN 1292-6213
  • 5 באוקטובר 2012 Loris Gréaud – The Snorks : a concert for creatures », Nowness »
  • 9 ביולי 2012 Emmanuelle Lequeux, « Loris Gréaud explore les fonds marins », Le Quotidien de l'Art
  • יוני 2012 Diana Cardacci, « Spirito. L'abisso e il futuro », Arte e Critica
  • 10 במאי 2012 Alix Browne, « Chamber Music. Loris Gréaud « the Unplayed Notes », The New York Times
  • 7 במאי 2012 The Snorks: A concert for creatures », Flash Art »
  • אפריל 2012 Coline Milliard, « Loris Gréaud does what he wants », Modern Painters
  • 11 באפריל 2012 Andrew Russeth, « Pas de Deux ! », The New York Observer
  • 6 באפריל 2012 Stéphanie Bui, « Meeting Loris Gréaud », Crash
  • 31 במרץ 2012 Thomas Lélu, « Man in Black », Officiel Art
  • פברואר 2012 Judicaël Lavrador, « L'atelier sans œuvre de Loris Gréaud », Beaux-Arts Magazine
  • 1 ביוני 2011 Wie haben Sie das gemacht, Loris Gréaud? », Monopol »
  • 1 ביוני 2011 Roxana Azimi, « Portrait / Loris Gréaud », Le Journal des Arts
  • 31 במאי 2011 Maria Grazia Meda, « Loris Gréaud, L'uomo nel ventre della balena », L'Uomo Vogue
  • 27 במאי 2011 Kelly Crow, « The Art world’s Olympics », The Wall Street Journal
  • 1 באפריל 2011 Heinz Peter Schwerfel, « Was hinter der Kellertür liegt », Das Kunstmagazin
  • 13 באפריל 2011 « Cellar Door at Kunsthalle Vienna », Austrian Times
  • 23 במרץ 2011 Skye Sherwin, « Artists of the week special: Loris Gréaud, Cyprien Gaillard, Tatiana Trouvé », The Guardian (אנגלית)
  • 2009, Itziar Narro, « Somos los instaladores », AD-Spain
  • 1 ביוני 2009 Lola Fernandez, « Cristal Oscuro », Citizen K
  • 21 במאי 2009 Nerea Pérez De Las Heras, « Un bosque con árboles de pólvora Loris Gréaud trae a España su arte hecho de mórbidas obsesiones », El País
  • 2008, Florence Derieux, « A French Big Bang », Mousse
  • אוגוסט 2008, Claire Moulène, « Loris Gréaud / Palais de Tokyo », Artforum
  • יוני 2008, Vivian Rehberg, « Doors of Perception », Frieze
  • 15 במאי 2008 Sue Hubbard, « The French have a word for it… », The Independent
  • אפריל 2008, Paola Noè, « L'illusione del gusto », Flash Art
  • 1 באפריל 2008 Judicaël Lavrador, « De la cave au Far-West en passant par des mondes féeriques et une maison de fous. », Playboy
  • 1 באפריל 2008 Laurence Dreyfus, « Loris Gréaud », L'Officiel
  • 1 באפריל 2008 Jérôme Farssac, « Loris Gréaud, "Cellar Door" / Avant-gardiste », Muze
  • 1 באפריל 2008 Rahma Khazam, « Loris Gréaud - Cellar Door », The Wire
  • 1 באפריל 2008 GB, « Le théâtre Gréaud au Palais de Tokyo », Connaissance des Arts
  • 25 באפריל 2008 Ben Lewis, « Trapped in Kubrickland », Evening Standard
  • 24 באפריל 2008 Ossian Ward, « Tasting the void », Time Out
  • מרץ 2008, Paul Bernard, « Gréaud au Palais », Archistorm
  • מרץ 2008, Aude de Bourbon Parme, « Loris Gréaud, Plasticien "quantique" », Art Actuel
  • 22 במרץ 2008 Emmanuelle Lequeux, « Du plus spectaculaire au plus conceptuel, les méandres de Loris Gréaud », Le Monde
  • 12 במרץ 2008 Amy Serafin, « Loris Gréaud: Orchestrating an 'empirical machine' », International Herald Tribune
  • 9 במרץ 2008 Amy Serafin, « The Taste of Nothing, the Smell of Mars », The New York Times
  • 8 במרץ 2008 Clément Ghys, « Loris Gréaud décroche la lune », Libération
  • 1 בפברואר 2008 Nicolas Bourriaud, « Loris Gréaud, L'illusionniste qui fait exploser le palais de Tokyo », Beaux-Arts Magazine
  • 28 בפברואר 2008 Jean Pierrard, « Délire au Palais de Tokyo », Le Point
  • 23 בפברואר 2008 Judith Benhamou-Huet, « L'odeur de Mars au Palais de Tokyo », Les Echos
  • 17 בפברואר 2008 Lillian Davies, « Loris Greaud - Brain Candy », Artforum
  • 15 בפברואר 2008 Yasmine Youssi, « Loris Gréaud, artiste et chef d'entreprise », La Tribune
  • 14 בפברואר 2008 Bernard Géniès, « Loris Gréaud, Artiste premier », Le Nouvel Observateur
  • 14 בפברואר 2008 Valérie Duponchelle, « Un artiste de 29 ans s'offre les 4000m² du Palais de Tokyo », Le Figaro
  • 11 בפברואר 2008 Sabine Roche, « Loris Gréaud au Palais de Tokyo », Elle
  • אוקטובר 2008 « Atelier magique », Mouvement
  • 1 בינואר 2008 Skye Sherwin, « New trends in art : Loris Gréaud », Artreview
  • 2007, Loris Gréaud and Karl Holmquist, « Some spoken words », Contemporary N°92
  • 1 בפברואר 2007 Judicaël Lavrador, « Introducing Loris Gréaud », Modern Painters
  • 1 בינואר 2007 Jean-Max Colard, « La théorie du complot », Les Inrockuptibles
  • 1 באוקטובר 2006 Skye Sherwin, « His Dark Materials (Open Space Loris Gréaud) », Art Review
  • 17 באוקטובר 2006 Francesco Stocchi, « Loris Gréaud, Le Centre Culturel Français de Milan », Artforum
  • פברואר 2006 Paul Ardenne, « Loris Gréaud, l'artiste en phénoménologue », Art Press
  • ינואר 2006, Tom Morton, « Solo Shows / Loris Gréaud's Silence goes more quickly when played backwards », Frieze
  • 1 ביולי 2005 Paola Noé, « Paris / Loris Gréaud: Silence goes more quickly when played backwards », Modern Painters
  • 1 במאי 2005 Anaïd Demir, « Chroniques bio-martiennes », Jalouse
  • 10 במאי 2005 Hervé Gauville, « Etranges surprises sur un Plateau », Libération
  • 1 באפריל 2005 Frédéric Bonnet, « POST production », Vogue
  • 1 באפריל 2005 Bénédicte Ramade, « Loris Gréaud, rumeur de l'au-delà », L'Œil
  • 25 באפריל 2005 Vivian Rehberg, « Loris Gréaud / Le Plateau », Artforum
  • 14 באפריל 2005 Anaïd Demir, « Sciences occultes, physiques et esthétiques », Le Journal des Arts
  • מרץ 2005, Emmanuelle Lequeux, « Une nébuleuse de récits », Beaux-Arts Magazine
  • אוקטובר 2004, Sandra Cattini, « Loris Gréaud, gb agency », Flash Art
  • 1 באוקטובר 2004 « Loris Gréaud, gb agency », Flash Art
  • 1 בינואר 2004 Paul Ardenne, « Loris Gréaud, gb agency », Art Press

אוספים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Frac île de France הקרן האזורית לאמנות עכשווית, איל דה-פרנס, צרפת.
  • Frac Auvergne הקרן האזורית לאמנות עכשווית, אוברן, צרפת.
  • Fnac הקרן הלאומית לאמנות עכשווית, צרפת.
  • הקרן העירונית של עיריית פריז, צרפת.
  • מרכז ג'ורג' פומפידו, פריז, צרפת.
  • LVMH, אוסף ברנרד ארנו (Arnault) פריז, צרפת.
  • אוסף פרנסואה פינו (Pinault), ונציה, איטליה.
  • אוסף גץ (Goetz), מינכן, גרמניה.
  • מוזיאון אליזה, לוזאן, שווייץ.
  • קרן קדיסט (Kadist), פריז וסן פרנסיסקו, ארצות הברית.
  • LACMA, לוס אנג'לס, ארצות הברית.
  • אוסף אמנות משפחת רובל (Rubell), מיאמי, ארצות הברית.
  • אוסף מרגילס (Marguiles), מיאמי, ארצות הברית.
  • מוזיאון ישראל, ירושלים, ישראל.
  • מרכז לאמנות נאם ג'ון פייק (Nam June Paik), קוריאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוריס גראו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "«Plus qu'un coup, c'est une prise de risques»". Libération.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-23 בפברואר 2017. 
  2. ^ Caroline Bourgeois and Loris Greaud, Prima Materia, Electa, 2013
  3. ^ Noé, Paola (1 July 2005), "Paris / Loris Gréaud: Silence goes more quickly when played backwards", Modern Painters
  4. ^ CELLAR DOOR, UNE EXPOSITION DE LORIS GREAUD, archives.palaisdetokyo.com
  5. ^ Palazzo Grassi, Contemporary Art, Palazzo Grassi / Punta della Dogana (באנגלית)
  6. ^ Nomination dans l'ordre des Arts et des Lettres janvier 2014 - Ministère de la Culture et de la Communication, www.culturecommunication.gouv.fr (בfr-FR)
  7. ^ Magazine, Wallpaper* (23 בינואר 2015). "Loris Gréaud's trail of destruction at Dallas Contemporary | Art | Wallpaper* Magazine". Wallpaper*. בדיקה אחרונה ב-23 בפברואר 2017. 
  8. ^ Initiartmagazine, www.initiartmagazine.com
  9. ^ Ray, Michael (October 2012), "Icare vs Cousteau", Novo
  10. ^ Initiartmagazine, www.initiartmagazine.com
  11. ^ Quin, Elisabeth (30 January 2012), "Ouvert La Nuit", France Inter