ליגת המשנה הרוסית בקטרגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת המשנה הרוסית בקטרגל
Высшая лига
Sports current event.svg 2019/2020
PARIMATCH-VYSHAYA LIGA.png
שם מלא הליגה הבכירה
כינוי הליגה הראשונה
תחום Football pictogram.svg קטרגל
ארגון התאחדות הקטרגל הרוסית
מדינות רוסיהרוסיה  רוסיה
קבוצות 31
תאריך הקמה 1991 בתור "הליגה הראשונה של חבר המדינות"
שמות קודמים הליגה הראשונה
אלופה נוכחית אלמז אלרוסה
מירב הזכיות אלמז-אלרוסה מירני
ספרטק מוסקבה
(3 כל אחת)
מפעל גבוה ליגת העל הרוסית בקטרגל
מפעל מקביל הגביע הרוסי בקטרגל
מפעל נמוך הליגה הרוסית השנייה בקטרגל

ליגת המשנה הרוסית בקטרגלרוסית: Высшая лига чемпионата России по мини-футболу[1]; רשמית: "הליגה הבכירה של אליפות רוסיה בקטרגל") היא הליגה השנייה בחשיבותה בענף הקטרגל, שנערכת בחסות התאחדות הקטרגל הרוסית.

מנצחת הליגה מעפילה לליגת העל. עד 2003 היא נקראה "הליגה הראשונה".

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר מורכב משתי חטיבות: "מערב" ו"מזרח". התחרויות מתקיימות בשני שלבים - אזוריים וסופיים. המשתתפים מחולקים לשתי חטיבות: "מזרח" ו"מערב". בחטיבת "מערב" הקבוצות משחקות 2 משחקים: בבית ובחוץ ובחטיבת "מזרח" הקבוצות מחולקות לבתי משנה (צפון, דרום, מערב, מרכז, מזרח), כל קבוצה בבית המשנה משחקת שני משחקי בית וחוץ. בהתבסס על תוצאות השלב האזורי בתחרות, מתחיל השלב האחרון הכולל 4 הקבוצות הטובות ביותר מחטיבת "מערב" ו-4 הקבוצות הטובות מחטיבת "מזרח".

שלב הגמר נערך על פי שיטת גביע, החל מרבע הגמר שמסתיים במשחקים על המקום השלישי והגמר, בו משחקים משחק אחד בבית ומשחק חוץ. ברבע הגמר הקבוצות מפוצלות לזוגות "מערב" - "מזרח":

פלייאוף פלייאוף (1/4 גמר)
מקום ראשון בחטיבת "מזרח" זוג 1 מקום רביעי בחטיבת "מערב"
מקום ראשון בחטיבת "מערב" זוג 2 מקום רביעי בחטיבת "מזרח"
מקום שני בחטיבת "מזרח" זוג 3 מקום שלישי בחטיבת "מערב"
מקום שני בחטיבת "מערב" זוג 4 מקום שלישי בחטיבת "מזרח"

המנצחות מרבע הגמר עולות לחצי הגמר ומשחקות משחק אחד בבית ומשחק חוץ. המנצחות בחצי הגמר משחקות בגמר האליפות והמפסידות מתמודדות במשחק על המקום השלישי. בתום העונה, התאחדות הקטרגל הרוסית מזמינה את הזוכה בליגה או אפילו מספר מועדונים (הזמנות מגיעות אפילו למועדונים מהליגה הראשונה) להשתתף באליפות, אך המעבר לאליפות כרוך ברישוי מיוחד קפדני ולא כל מועדון מוכן להעפיל ומעדיף להישאר בליגה התחתונה.

זוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית
אליפות חבר המדינות
1992 דינה-2 (מוסקבה) פיניקס (צ'ליאבינסק)
הליגה הראשונה
1992-1993 מינקאס (מוסקבה) סרגון (מוסקבה)
1993-1994 טורפדו (מוסקבה) VIZ (יקטרינבורג)
1994-1995 TTG-JAVA (יוגורסק) סטרויטל-7 (צ'ליאבינסק)
1995-1996 נורילסק (נורילסק) רוסינקס (יאקוטסק)
1996-1997 פרימה (סמארה) SPZ-רומא (סרטוב)
1997-1998 זאריה (ימליאנובו) צסק"א-בולארי (מוסקבה)
1998-1999 ויטה (קמרובו) סיביריאק (נובוסיבירסק)
1999-2000 סטרויאימפולס (סנקט פטרבורג) פוליטק (סנקט פטרבורג)
2000-2001 Sibnefteprovod (טיומן) אינטקו (מוסקבה)
2001-2002 רוספן איסטרה (נובי אורנגוי) כספייסק (מחצ'קלה)
2002-2003 נורילסק ניקל-2 (נורילסק)
הליגה הבכירה
2003-2004 ארבט (מוסקבה)
2004-2005 פריבוולז'אנין (קאזאן)
2005-2006 (+p / o) מיטישצ'י (מיטישצ'י)
2006-2007 (+ p / o) סרטוב (סרטוב)
2007-2008 (+ p / o) ספרטק מוסקבה)
2008-2009 (+ p / o) סיביריאק (נובוסיבירסק)
2009-2010 אלמז-אלרוסה (מירני)
2010-2011 KPRF (מוסקבה)
2011-2012 אלמז-אלרוסה (מירני)
2012-2013 (+ p / o) טיומן-2 (טיומן)
2013-2014 (+ p / o) ספרטק מוסקבה)
2014-2015 (+ p / o) אוחטה
2015-2016 (+ p / o) טיומן-2
2016-2017 (+ p / o) KPRF-2
2017-2018 (+ p / o) KPRF-2
2018-2019 (+ p / o) אלמז-אלרוסה (מירני)
2019-2020 (+ p / o) הליגה הושהתה בשל התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]