מאה מחברים נגד איינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאה מחברים נגד איינשטיין
Hundert Autoren Gegen Einstein
הוצאה
תאריך הוצאה 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאה מחברים נגד איינשטיין (במקור: Hundert Autoren gegen Einstein) הוא ספר עיון שהתפרסם בשנת 1931 בניסיון להפריך את תורת היחסות של אלברט איינשטיין. הספר מכיל טקסטים קצרים מאוד של 28 מחברים, וקטעים מפרסומים של עוד 19 מחברים. השאר מורכב מרשימה הכוללת גם אנשים שרק במשך זמן מה התנגדו לתורת היחסות.

מבין המושגים של איינשטיין, המושגים בהם הספר מתמקד הם מרחב-זמן ואחריו מהירות האור כקבוע ויחסיות הסימולטניות כנושאים עוקבים. הספר מכיל התנגדויות פילוסופיות (בעיקר מבוססות על קנטיאניזם), וכן כמה כשלים אלמנטריים לכאורה של התיאוריה; עם זאת, כפי שהעירו כמה מבקרים של הספר, כישלונות אלה נבעו מאי הבנתם של המחברים את תורת היחסות. לדוגמה, הנס רייכנבך(אנ') כתב דיווח במדור הבידור של עיתון, ותיאר את הספר כ"אוסף מרהיב של טעויות נאיביות" וכ"ספרות דבילית לא מכוונת". אלברט פון ברון פירש את הספר כעלון "בעל אימפוטנציה מצערת כמו שמתרחשת במקומות אחרים רק בפוליטיקה" ו"נסיגה למאות ה-16 וה-17" והסיק "אפשר רק לקוות שהמדע הגרמני לא יבייש שוב שרבוטים עצובים כאלה". איינשטיין עצמו אמר בתגובה לספר שאם הוא טועה, אז מחבר אחד היה מספיק.[1]

לדברי פרופסור הרברט גונר (Hubert Goenner), התרומות לספר הן תערובת של חוסר יכולת מתמטית-פיזיקלית, היבריס ורגשות דיכוי מצד המבקרים כלפי פיזיקאים עכשוויים הדוגלים בתיאוריה החדשה. לפי גונר, אוסף המחברים מראה שזו לא הייתה תגובה בתוך קהילת הפיזיקה - רק פיזיקאי אחד (קארל סטרהל) ושלושה מתמטיקאים (ז'אן-מארי לה רו, עמנואל לסקר והג'למר מלין) השתתפו בספר, אלא תגובה של אזרחות אקדמית חסרת השכלה, שלא ידעה מה לעשות עם תורת היחסות. לגבי הגיל הממוצע של המחברים: 57% היו מבוגרים יותר מאיינשטיין, שליש היה בערך באותו גיל ורק שני אנשים צעירים יותר באופן משמעותי.[2] שני מחברים (Reuterdahl, von Mitis) היו אנטישמים וארבעה אחרים היו קשורים אולי לתנועה הנאצית. מצד שני, לא ניתן למצוא בספר ביטוי אנטישמי, והוא כלל גם תרומות של כמה מחברים ממוצא יהודי (סלומו פרידלנדר, לודוויג גולדשמידט, הנס ישראל, עמנואל לסקר, אוסקר קראוס, מנייהרט פאלגי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hawking, Stephen (1998). A brief history of time (10th ed.). Bantam Books. p. 193. ISBN 978-0-553-38016-3.
  2. ^ Goenner, Hubert (1993a). "The reaction to relativity theory I: the Anti-Einstein campaign in Germany in 1920". Science in Context. 6: 107–133. doi:10.1017/S0269889700001332. S2CID 123551958.