מבדוק

מִבְדּוֹק הוא מתקן במספנה או בנמל לתיקון ולתחזוקת אוניות כשהן מחוץ למים.

קיימים שלושה סוגי מבדוקים:

מבדוק, נקרא לעיתים גם מבדוק יבש (באנגלית: Graving dock, Dry dock): אגן מים מלבני חָפוּר וּמְדוּפָּן בשפת נמל או בגדת נהר, שפתחו היחיד סגור על ידי שער צף (אנ') או דלתות סכר (dock gate). אחרי הכנסת האונייה לתוך המבדוק סוגרים את פתחו ומרוקנים מתוכו את המים. האונייה נשארת לעמוד על רצפת המבדוק כשהיא נתמכת מצדדיה. בסיום העבודות ממלאים מחדש את המבדוק במים, האונייה צפה, מסלקים את השער הצף או פותחים את שערי המבדוק וגוררים החוצה את האונייה.^[1]^[2]^[3]
מבדוק צף (באנגלית: Floating dry dock, Floating dock, Pontoon dock): פלטפורמת פלדה בצורת האות U, מצוידת במכלי ציפה מלבניים גדולים משני צדדיה ובתחתיתה, ומשמשת להרמת אוניות אל מחוץ למים לצורכי תחזוקה. ממלאים את מכלי הציפה במים באמצעות משאבות, המבדוק שוקע והאונייה נגררת לתוכו. אחר כך מרוקנים את המכלים, המבדוק צף ועולה, כשהוא נושא עליו את האונייה עד שהיא מחוץ למים. האונייה נשענת על סדים בתחתית המבדוק ונתמכת משני צדדיה. בסיום העבודות ממלאים שוב את המכלים, המבדוק שוקע יחד עם האונייה, וכשהיא צפה בכוחות עצמה גוררים אותה החוצה.^[4]
מבדוק רטוב (Wet dock): בימים עברו, בתקופת המפרשים, אגן מים מלבני חפור בגדת נהר מועדי ששימש לניקוי תחתית אוניות מצמדה ימית. פתחו היחיד לא צויד בדלתות סכר או בשער צף. הספינה נכנסה לתוך המבדוק בשיא הגאות, ועם בוא השפל וירידת מפלס המים התיישבה על הקרקעית. העבודה במבדוק ארכה שעות ספורות, עד בוא הגאות הבאה.^[5]^[1]

אטימולוגיה

המלה "מבדוק" חודשה על־ידי שר התחבורה הראשון דוד רמז על יסוד "זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל אֳנִיּוֹת הַיָּם" (יחזקאל כז ט) והדמיון הצלילי ל-dock באנגלית. ערי ז'בוטינסקי ביקר את השימוש בתחדיש המבוסס ביודעין על אטימולוגיה זרה, וסבר שהמלה תשתרש (כפי שאכן קרה) בשל הפצתה על בימת הכנסת.^[6]

"בֶּדֶק" המקראית היא מילה נרדפת ל"סֶדֶק" או "בְּקִיע".^[7] "מחזיקי בדקך" המקראיים נקראים באנגלית caulkers, "סותמי בֶּדֶק". עובדים אלו אטמו את החריצים בין לוחות הגוף של האונייה בנעורת פשתן ובזפת.

משמעויות נוספות של המילה Dock

למילה Dock באנגלית בריטית משמעויות נוספות: א) אגן מים מלאכותי חפור בגדת נהר מועדי, מוקף רציפים ומחסני סחורות, ששימש בימים עברו לטעינה ולפריקת אוניות. פתחו היחיד מצויד בשערי סכר (dock gates), כדי שמפלס המים בו יישאר קבוע ולא יושפע מחילופי הגאות והשפל בנתיב המים אליו הוא מחובר.^[1]^[2] בעברית חדשה הוא נקרא "מעגנה סכורה". השימוש המסחרי במעגנות סכורות פסק במחצית השנייה של המאה ה-19. ב) השטח במימי נמל או מעגן הנתחם על ידי רציפים או מזחים.^[8] באנגלית אמריקאית Dock הוא "מזח" או "רציף" בנמל או במעגן.^[8]

מִסְפָּן (Dock) הוא אגן מים מלאכותי במספנה לבנייה ולתיקונים. המילה חודשה על ידי האקדמיה ללשון העברית ב-1970 והיא קרובה אל "מַסְפֵּנָה" הוותיקה ממנה.^[9] מספן בנייה (building dock, building basin) הוא מבדוק יבש המשמש לבניית אוניות. מספן כּילול (fitting-out dock, fitting-out basin) הוא אגן מים במספנה, מוקף רציפים משלושה עברים, בו מתקינים את מכונותיה וציודה של אונייה חדשה לאחר השקתה. מספן בֶּדֶק הוא שם נרדף ל"מבדוק" (יבש).^[10] מספן בחיל הים הישראלי הוא יחידה ארגונית המקבילה ללהק בחיל האוויר ולחטיבה במטכ"ל.

to dock פירושו: א) להכניס אונייה למבדוק; בעברית חדשה: מִסְפֵּן וגם אִסְפֵּן.^[11]^[12] ב) להכניס אונייה למעגנה סכורה.

שער צף של מבדוק בבירקנהד, בנהר מרזי, 2015.
שערי מבדוק בֶּקוֹלְמֶן בסטוקהולם, 2014.
תוכנית מעגנות לונדון (London Docks) של הנרי פלמר, 1831.

לקריאה נוספת

Burney, William (1815). A New Universal Dictionary of the Marine... Originaly compiled by Wiliam Falconer...now modernized and much enlarged by William Burney. London, Cadle and W. Davies. Facsimile reprint edition by Chatham Publishing, London, 2006.
Falconer, William (1790). An Universal Dictionary of the Marine. London, T. Cadell. Facsimile reprint by David & Charles, 1970.
Kemp, Peter, ed. (1979). The Oxford Companion to Ships and the Sea. Oxford: Oxford University Press.
Paasch, H., Captain (1890). Illustrated Marine Encyclopedia. First Published 1890. Facsimile reprint edition by Argus Books Ltd, Herts, England, 1977.
Stammers, Michael (2007). The Industrial Archaeology of Docks & Harbours. Gloucestershire, Tempus Publishing.
Swindells, N.S., editor (1997). Glossary of Maritime Technology. London, Institute of Marine Engineers.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבדוק בוויקישיתוף

ערך מילוני בנושא מבדוק, בוויקימילון
מבדוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חיים זליג סלאנימסקי. "צי אדיר" (הדאק הגדול אשר לממשלת ארצות אשכנז). "הצפירה", מס' 12, 24 במרץ 1875, עמ'4. e-text באתר "שפת הים – ים וספנות בעיתונות ההשכלה, התחייה והיישוב".
ד"ר י' זבה, "המספנה הצפה". "ים" – גליונות החבל הימי לישראל, חוברת י"ג, יוני 1946, עמ' 19–20. העתק דיגיטלי באתר "שפת הים".

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Burney (1815), p.125.
^ ¹ ² Paasch (1890), p. 246.
^ Swindells (1997), p. 101, 125.
^ Swindells (1997), p. 125.
^ Falconer (1790), p. 100.
^ ערי ז'בוטינסקי, אור הירח גונט הרהורים, חרות, 19 באוגוסט 1949
^ מילון אבן שושן, 2003.
^ ¹ ² Kemp (1976), p. 255.
^ אילון גלעד, מפעלו הלשוני האדיר והלא־מוכר של דוד קלעי, באתר הארץ, 10 ביולי 2019
^ מִסְפַּן בְּנִיָה, מִסְפַּן כִּלּוּל, מִסְפַּן בֶּדֶק – האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, 1970.
^ מִסְפֵּן – האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, 1970; אִסְפֵּן – האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות, 2003.
^ האקדמיה ללשון העברית, "ימאות עברית", 26/05/2013.

[Burney-1] ¹ ² ³ Burney (1815), p.125.

[Paasch-2] ¹ ² Paasch (1890), p. 246.

[3] Swindells (1997), p. 101, 125.

[4] Swindells (1997), p. 125.

[Falconer-5] Falconer (1790), p. 100.

[6] ערי ז'בוטינסקי, אור הירח גונט הרהורים, חרות, 19 באוגוסט 1949

[7] מילון אבן שושן, 2003.

[Kemp-8] ¹ ² Kemp (1976), p. 255.

[9] אילון גלעד, מפעלו הלשוני האדיר והלא־מוכר של דוד קלעי, באתר הארץ, 10 ביולי 2019

[10] מִסְפַּן בְּנִיָה, מִסְפַּן כִּלּוּל, מִסְפַּן בֶּדֶק – האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, 1970.

[11] מִסְפֵּן – האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, 1970; אִסְפֵּן – האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות, 2003.

[12] האקדמיה ללשון העברית, "ימאות עברית", 26/05/2013.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]