לדלג לתוכן

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שר התחבורה)
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
בניין המשרד בקריית הממשלה בירושלים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר מירי רגב
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל משה בן זקן
האתר הרשמי של המשרד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד הממשלתי האמון על תכנון, פיתוח והסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות, בהקפדה על בטיחות בדרכים וקידום שירותי הניידות והלוגיסטיקה, ביבשה, באוויר ובים.

משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים החל מדצמבר 2022 היא מירי רגב.

בשנת 1997, כחלק מהמאמץ הלאומי לריכוז וייעול המאבק בתאונות הדרכים, הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כגוף נפרד. כיום, הרשות פועלת במתכונת של רשות סטטוטורית עצמאית, הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים. במבנה זה, הרשות מהווה זרוע מקצועית ומבצעית המקבילה למשרד התחבורה, תוך שהיא מרכזת את סמכויות התכנון, המדיניות והיישום של תוכניות הבטיחות בדרכים ברמה הלאומית.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.[1]

בדו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2025 עלו ממצאים ביקורתיים בנוגע למנגנוני התכנון והניהול של פרויקטי התשתית במשרד התחבורה. על פי הדו"ח, החלטות על השקעות בהיקף כספי ניכר מתקבלות לעיתים על בסיס מודלים מיושנים ונתונים חלקיים, ללא בדיקות כדאיות כלכליות מספקות המותאמות לפרויקטים מורכבים של הסעת המונים..[2][3]

בנוסף, הצביע המבקר על קשיים מבניים המקשים על עבודת המשרד, ובהם מחסור בכוח אדם מקצועי ובכיר במנהל התשתיות, וכן היעדר תשתית מידע היסטורית על אודות פרויקטים קודמים. חוסר זה מונע ביצוע השוואות בין תחזיות לתוצאות בפועל, ומקשה על הפקת לקחים ושיפור תהליכי התכנון לטווח ארוך..[2][4]

לשכת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה המנהלי מרכז ומתאם את פעולות היחידות השונות במשרד ופועל להתוויה ויישום מדיניות ואסטרטגיה של השר, מתוך שאיפה לייעל ולשפר את מערך התחבורה בישראל.

אגף הביקורת הפנימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף הביקורת הפנימית פועל מכוח חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב-1992. תפקיד האגף לספק להנהלת המשרד מידע בתחומים בהם הארגון עלול להיכשל בשל ליקויים מערכתיים, מקצועיים, נורמטיביים או התנהגותיים ולבצע הערכה בלתי תלויה ואובייקטיבית של פעילות הארגון ושל בעלי התפקידים בו. תוכנית עבודת הביקורת נגזרת ממגוון מקורות, לרבות סקרי סיכונים וסקרים מוקדמים ומידע נוסף הנצבר בביקורת. תוכנית העבודה מותאמת ליעדי המשרד ולסיכונים העיקריים להגשמתם, וסדרי העדיפויות בה נקבעים, בין היתר, בשים לב לשמירה על מחזוריות הביקורת בין יחידות המשרד ולפריסתה על מרבית תחומי פעילותו, כפוף למשאבי הביקורת.

אגף דוברות, הסברה ויחסים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרוע התקשורתית והדיפלומטית של משרד התחבורה, האמון על הנגשת מדיניות המשרד והישגיו לציבור, תוך חיזוק האמון הציבורי והשקיפות הארגונית. האגף מנהל את האסטרטגיה התקשורתית של המשרד, מוביל קמפיינים והסברה בכלל ערוצי המדיה, ומספק מענה שוטף לפניות עיתונאים וניטור תקשורתי. לצד הפעילות הפנים-ארצית, האגף פועל לקידום האינטרסים של ישראל בעולם באמצעות הידוק קשרים עם משרדי תחבורה וארגונים בינלאומיים, קידום הסכמים ושיתופי פעולה, וניהול חילופי ידע ומשלחות רשמיות.

מערך לביטחון, חירום וסייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש כזרוע המטה המרכזית להבטחת החוסן והרציפות התפקודית של ענפי התחבורה בישראל. פעילות המערך משלבת ארבעה נדבכי ליבה המאפשרים הגנה רב-ממדית על התשתיות, המתקנים ועובדי המשרד. אגף הביטחון אחראי על אבטחת מתקני המשרד והשר/ה, לצד גיבוש מדיניות אבטחה לאומית למניעת טרור ופשיעה במגזרי התעופה, הספנות והתחבורה היבשתית. אגף החירום מנהל את המוכנות הלאומית למצבי קיצון, מרכז את עבודת המטה של הרשות העליונה לתחבורה בשעת חירום ומגבש תמונת מצב לאומית מול גופי הביטחון. אגף הסייבר מנחה את גופי התחבורה ביישום מערכי הגנה מול איומים קיברנטיים ומבטיח את החוסן הדיגיטלי של התשתיות הלאומיות. אגף משימות מיוחדות משמש כזרוע ביצועית לביצוע חקירות ומודיעין, הפעלת טכנולוגיות מיגון, סיוע לגופי הביטחון הלאומיים וניהול סמכויות רישוי ופקידה של ציוד הנדסי בשעת חירום.

הסינרגיה בין אגפים אלו מאפשרת למשרד התחבורה לנהל מדיניות ביטחונית אחודה, המשלבת הגנה פיזית, מוכנות מבצעית, חוסן טכנולוגי ואכיפה אקטיבית לטובת רציפות תפקודית מלאה של מערך התחבורה הלאומי.

אגף פיקוח ובקרת רכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז את הפיקוח על הבטיחות בענף המטענים והתובלה בישראל. האגף מאחד תחת מטה אחד את יחידת הפיקוח על חומרים מסוכנים, ניידות הבטיחות וקציני הבטיחות בתעבורה, במטרה להגביר את האכיפה ולשפר את בטיחות התנועה. בנוסף לפעילותו האופרטיבית, האגף מוביל את תוכנית האב למטענים בתיאום עם גופי התחבורה, המשטרה והרלב"ד, ופועל להטמעת תקינה בינלאומית ושיתופי פעולה עם גופים מקבילים באיחוד האירופי.

אגף הרישוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף האחראי על יישום מדיניות משרד התחבורה בתחומי רישוי הנהגים והרכב, במטרה לשפר את מיומנות הנהגים, להבטיח את כשירותם ולשדרג את איכות השירות לציבור. האגף מפעיל מערך מבוזר הכולל ארבעה מחוזות (ירושלים, תל אביב ומרכז, חיפה והצפון, באר שבע והדרום) וכ-30 סניפים בפריסה ארצית. תחומי אחריותו המרכזיים כוללים את ניהול מערך הרישוי, הנפקת רישיונות נהיגה ורכב, קביעת נהלים וחקיקה, פיקוח על בתי ספר לנהיגה, הכשרת נהגים מקצועיים, וכן ניהול הפיקוח הרפואי על כשירות נהגים. האגף פועל לשיפור השירות לאזרח באמצעות ביזור סמכויות, הרחבת פריסת הסניפים, האצלת שירותים לגורמי חוץ, והטמעת מערכות בקרה ממוחשבות לשיפור הנגישות והמענה לציבור.

אגף הרכב ושירותי תחזוקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופקד ואחראי על ביצוע מדיניות המשרד בכל הנושאים הקשורים לרכב מנועי ולהפעלת מערכות משולבות לצמצום הכשל הטכני לתאונות דרכים במדינת ישראל.במסגרת זו מופקד האגף על התחומים הבאים: ציוד מכני הנדסי, יבוא, תקינה, יצור סחר ויבוא מוצרי תעבורה, רשות מוסמכת ליבוא,תחום טכני ושירותי תחזוקה.

אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית של משרד התחבורה, תוך התמקדות בפיתוח אפליקציות ופרויקטים רוחביים לשיפור השירות לאזרח והתייעלות יחידות המשרד. האגף מנהל תהליכי שדרוג תשתיות מקיפים, בהם מעבר לשירותי ענן, הרחבת שטחי אחסון, שדרוג מערכות גיבוי והעלאת רמת אבטחת המידע (בתקן 27001). בין פרויקטי הדגל של האגף נמנים: הקמת מערכת CRM לניהול קשרי לקוחות, הנגשת מאגרי מידע ושירותים דיגיטליים לציבור, פיתוח מערכות לניהול מכוני רישוי וניידות בוחנים, הקמת תשתיות לטכוגרף דיגיטלי, ניהול נתוני זמן אמת בתחבורה הציבורית, ועדכון מערכות הליבה של הרשות לתעופה אזרחית וניהול מידע גאוגרפי לתשתיות.

אגף כספים וחשבונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופקד על ניהול המערך הפיננסי של משרד התחבורה, על פי חוקי המדינה והוראות התכ"מ (תקנות כספים ומשק). האגף מורכב מיחידות מקצועיות המתמחות בפיקוח תקציבי, שכר, הכנסות והוצאות, פיתוח וסובסידיות, ובטיחות. תפקידו המרכזי של האגף הוא לנהל מעקב שוטף אחר ביצוע תקציב המשרד ולהבטיח את התנהלותו הכספית התקינה. במסגרת זו, האגף מנהל את גביית הכנסות המשרד, ביצוע תשלומי שכר לעובדים, וניהול התקשרויות ותשלומים מול ספקים, נותני שירותים ורשויות ציבוריות. כמו כן, האגף אמון על העברת סובסידיות והחזרי תשלומים, תוך הקפדה יתרה על יעילות, חיסכון וציות מלא להוראות החוק.

אגף רכש, נכסים ולוגיסטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף מנהל את מערכי הרכש, המכרזים, הנדל"ן, הדיור המשרדי והתחזוקה השוטפת של תשתיות המבנים, מערכות האנרגיה, התקשורת והטלפוניה. בנוסף, האגף מופקד על ניהול צי הרכב הממשלתי, מערך הגניזה והרשומות, שירותי הדפוס, הביטוחים והנפקת היתרי כניסה לכנסת. פעילותו כוללת גם הטמעת מדיניות "ממשלה ירוקה", התייעלות אנרגטית, ניהול מערכי ניקיון ומיחזור, ואכיפת תקני בטיחות וגהות ליצירת סביבת עבודה אופטימלית לכלל עובדי המשרד ברחבי הארץ.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופקדת על הפעלת ופעילות התחבורה הציבורית הסדירה, מטפלת בתכנון מערך הקווים בכל הארץ, קובעת מאפייני רמת שרות (תדירות,תעריפים, מיקום תחנות) מעניקה רישיונות קווים למפעילים, מנהלת פיקוח ובקרה על התאמת הביצוע לתכנון ומטפלת בסבסוד והתחשבנות כספית עם מפעילי התחבורה הציבורית. מנהיגה תחרות בענף התחבורה הציבורית, מקדמת אמצעי כרטוס מתקדמים ועובדת על מגוון טכנולוגיות הסעה.

הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות מדינתית עצמאית במשרד התחבורה, הפועלת בהתאם לחוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, תשפ"ד-2024, בהתאם לחוק הטיס, התשע"א-2011, ובהתאם לדרישות ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית (ICAO). הרשות מופקדת על ביצוע חקירות בטיחותיות של תאונות ותקריות בכל תחומי התעופה האזרחית בישראל ומסייעת למדינות אחרות בביצוע חקירות של כלי טיס בעלי "זיקה" לישראל (כלי טיס ברישום ישראלי, כלי טיס מתכן או ייצור בישראל) המעורבים בתאונות בחו"ל.

השירות המטאורולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הממלכתי האמון על ניטור, חיזוי וניתוח מזג האוויר והאקלים בישראל. השירות מספק תחזיות ואזהרות בזמן אמת לציבור ולמגזרים חיוניים – בהם תחבורה, תעופה אזרחית, חקלאות ואנרגיה – במטרה להגן על חיי אדם ורכוש. השירות מפעיל רשת ארצית של תחנות ניטור ומחקר, מנהל מאגר לאומי של נתונים אקלימיים, ומפתח מודלים מתקדמים לשיפור יכולות החיזוי בשיתוף ארגונים בינלאומיים. כנציג ישראל בארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), הוא פועל לקידום הידע המדעי בתחום ומספק שירותים מקצועיים לצרכנים בארץ ובחו"ל בהתאם לתקנים בינלאומיים.

חטיבת החדשנות ותחבורה חכמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונה על הובלת האסטרטגיה הלאומית בתחום התחבורה החכמה מאז מעברה למשרד התחבורה ב-2022. היחידה פועלת לקידום טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הבטיחות בדרכים, הפחתת הגודש וצמצום זיהום האוויר באמצעות שילוב כוחות בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה. פעילותה כוללת עידוד יזמות ומחקר, הסרת חסמים רגולטוריים וניהול פרויקטים חדשניים, דוגמת תשתית המידע הלאומית ("איגרא"). היחידה משמשת כמרכז ידע, קובעת את מדיניות המשרד בתחום החדשנות ומייצגת אותו בפורומים מקצועיים בארץ ובעולם במטרה למצב את ישראל כמוקד טכנולוגי מוביל בתחום.

חטיבת כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה עוסקת בפיתוח אסטרטגיה כוללת למשרד התחבורה, עיצוב וקידום מדיניות תחבורה לטווח זמן קצר בינוני וארוך, בניית תוכניות עבודה של כלל יחידות המשרד ומעקב אחר ביצוען, ביצוע עבודות מחקר ובדיקות כלכליות, הפחתת הנטל הרגולטורי, קידום שיתופי פעולה בין משרדיים ובין-לאומיים וניהול התקציב השוטף של המשרד.

לשכת המדען הראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובילה את התכנון המקצועי והחדשנות הטכנולוגית בתחום התחבורה בישראל. היחידה מבוססת על מחקר, ניתוח נתונים ומידע עדכני, במטרה להוות תשתית לקבלת החלטות מבוססת עובדות ולקביעת מדיניות תחבורתית ארוכת טווח. פעילות היחידה מתמקדת בשיפור איכות התכנון התחבורתי ובהעצמת קהילת המתכננים באמצעות ריכוז ידע וניהול מאגרי מידע לאומיים. במסגרת תפקידה, היחידה מגבשת הצעות למדיניות כוללת, מובילה ומבקרת תוכניות אב לתחבורה – ובראשן תמ"א 34 (תוכנית האב הארצית לתחבורה יבשתית) – ומנהלת מערכי מחקר, סקרים וחדשנות טכנולוגית, המשרתים את כלל זרועות המשרד בפיתוח מערכות תחבורה מתקדמות.

הלשכה המשפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה המשפטית מסייעת לשרה, למנהל הכללי וליתר בעלי התפקידים במשרד בגיבוש ומימוש מדיניות בתחומי פעילות המשרד במכלול ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים, לרבות קידום חקיקה, חקיקת משנה, הנחיות מנהליות והחלטות ממשלה הנדרשות ליישום המדיניות ולעיגונה כדין.

במסגרת תפקידיה, הלשכה המשפטית אחראית למתן ייעוץ משפטי וטיפול בהיבטים המשפטיים הנוגעים לתחומי פעילות המשרד, ובכלל זה ללווי הטיפול בהליכים משפטיים שהמשרד צד להם בערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות, לעריכת חוזים ומסמכים משפטיים, חברות בוועדות משרדיות לרבות ועדות המכרזים, ייצוג המשרד בוועדות ממשלתיות ובוועדות כנסת, טיפול משפטי בהסכמים ואמנות בינלאומיות בתחומי התחבורה הימית, האווירית והיבשתית, וטיפול משפטי בחוקי עזר בנושאים תחבורתיים.

יחידת התביעות הארצית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלת כחלק מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה, היא הגוף האמון על אכיפת הדין והחוק בכל תחומי הפיקוח והרגולציה של המשרד. היחידה מורכבת מתובעים המוסמכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר מייצגים את המשרד בהליכים פליליים בבתי המשפט ברחבי הארץ, לצד הובלת הליכים מנהליים כגון הטלת עיצומים כספיים.

פעילות האכיפה של היחידה משתרעת על פני מגוון ענפי תחבורה מרכזיים, ובהם התחבורה הציבורית, הכוללת מוניות, חברות הסעות ומפעילי תחבורה ציבורית; ענף הרכב, הכולל את הפיקוח על ייבוא, ייצור, סחר ברכב ומוצרי תעבורה וכן על מוסכים; תחום הספנות, בדגש על בטיחות ותקינות השיט; וכן ענף התעופה האזרחית. היחידה פועלת להבטחת הציות להנחיות המשרד בכלים פליליים ומנהליים, במטרה להגן על הציבור ולהבטיח סטנדרטים מקצועיים ובטיחותיים אחידים בכל ענפי התחבורה.

תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות למשרד מקצועית ומיניסטריאלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל שם הגוף תיאור
רשויות הפועלות מתוקף חוק ויחידות סמך
רשות שדות התעופה הרשות מופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל.
רשות הספנות והנמלים הרשות אחראית על הסדרת תחום כלי השיט, גיוס והכשרת אנשי צוות שישרתו בכלי שיט, פיקוח על תכנון ובנייה של כלי שיט ועוד.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הרשות אחראית על תכנון, תיאום ובקרה של מכלול הפעולות במשרדי הממשלה שנועדו להגברת הבטיחות בדרכים וצמצום תאונות דרכים בישראל.
רשות התעופה האזרחית הרשות אחראית על הסדרתה של התעופה האזרחית בהתאם לדין הבינלאומי. יעדיה כוללים שמירה על רמת בטיחות טיסה מרבית, פיתוח התעופה, רמת שרות נאותה למשתמשים בשירותי ההובלה האווירית ועוד.
הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה הגוף הראשי בישראל המופקד על חקירת תאונות אוויריות ואסונות תעופה.
השירות המטאורולוגי הישראלי יחידה אשר אחראית לחיזוי מזג האוויר, אספקת מידע מטאורולוגי וחקר האקלים בישראל.
חברות ממשלתיות
רכבת ישראל חברה ממשלתית, האחראית להפעלת צי הנייד על מסילות הברזל הבין עירוניות בישראל.
חברת נמלי ישראל החברה אחראית על הקמת, פיתוח ותחזוק את נמלי הים המסחריים של מדינת ישראל בחיפה, באשדוד ובאילת ואת הנמלים החדשים שהקימה החברה: נמל הדרום באשדוד ונמל המפרץ בחיפה.
נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים, הקמת מסילות רכבת, ביצוע פרויקטים במרחב העירוני והמטרופוליני והקמת שדה תעופה בינלאומי חדש (המיועד לטיסות חסך).
חברת חוצה ישראל ממונה על הקמת פרויקטים בתחום התחבורה כגון הקמת הרכבת הקלה חיפה-נצרת, הארכת כביש 6 ועוד.
חברת נתיבי איילון חברה ממשלתית ישראלית העוסקת בפיתוח ובניהול תשתיות תחבורה.
נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון וביצוע של הרכבת הקלה בתל אביב והרכבת התחתית בתל אביב.
מוריה חברה לפיתוח ירושלים חברה עירונית, המשמשת כזרוע הביצוע של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה ומופקדת על ניהול וביצוע מיזמי הפיתוח והתשתיות הגדולים בירושלים.

שרי התחבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי התחבורה בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
משרד התחבורה
1 דוד רמז

(1886-1951)

מפא"י 14 במאי 1948 1 בנובמבר 1950 הזמנית
הראשונה
2 דב יוסף

(1899-1980)

1 בנובמבר 1950 8 באוקטובר 1951 השנייה
3 דוד צבי פנקס

(1895-1952)

המזרחי 8 באוקטובר 1951 14 באוגוסט 1952 השלישית
4 ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י 14 באוגוסט 1952 24 בדצמבר 1952
5 יוסף סרלין

(1906-1974)

הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 29 בדצמבר 1952 הרביעית
6 יוסף ספיר

(1902-1972)

29 בדצמבר 1952 29 ביוני 1955
החמישית
7 זלמן ארן

(1899-1970)

מפא"י 29 ביוני 1955 3 בנובמבר 1955 השישית
8 משה כרמל

(1911-2003)

אחדות העבודה - פועלי ציון 3 בנובמבר 1955 17 בדצמבר 1959 השביעית
השמינית
9 יצחק בן-אהרן

(1906-2006)

17 בדצמבר 1959 28 במאי 1962 התשיעית
העשירית
10 ישראל בר-יהודה

(1895-1965)

28 במאי 1962 4 במאי 1965

נפטר בכהונתו

האחת עשרה
השתים עשרה
(8) משה כרמל

(1911-2003)

4 במאי 1965 15 בדצמבר 1969
המערך הראשון

אחדות העבודה - פועלי ציון

השלוש עשרה
הארבע עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

11 עזר ויצמן

(1924-2005)

גח"ל

לא ח"כ

15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970 החמש עשרה
12 שמעון פרס

(1923-2016)

המערך השני

העבודה

1 בספטמבר 1970 10 במרץ 1974
13 אהרן יריב

(1920-1994)

10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 השש עשרה
14 גד יעקבי

(1935-2007)

3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 השבע עשרה
15 ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד

חרות

20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 השמונה עשרה
16 מאיר עמית

(1921-2009)

התנועה הדמוקרטית לשינוי 24 באוקטובר 1977 15 בספטמבר 1978
17 חיים לנדאו

(1916-1981)

הליכוד

חרות

15 בינואר 1979 5 באוגוסט 1981
18 חיים קורפו

(1921-2015)

5 באוגוסט 1981 22 בדצמבר 1988 התשע עשרה
העשרים
העשרים ואחת
העשרים ושתיים
19 משה קצב

(1945-)

הליכוד 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 העשרים ושלוש
העשרים וארבע
20 סגן רה"מ

ישראל קיסר

(1931-2019)

העבודה 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
21 יצחק לוי

(1947-)

מפד"ל 18 ביוני 1996 25 בפברואר 1998 העשרים ושבע
22 שאול יהלום

(1947-)

25 בפברואר 1998 6 ביולי 1999
23 סגן רה"מ

יצחק מרדכי
(1944-)

מפלגת המרכז 6 ביולי 1999 30 במאי 2000 העשרים ושמונה
24 אמנון ליפקין-שחק

(1944-2012)

25 ביוני 2000 7 במרץ 2001
25 אפרים סנה

(1944-)

ישראל אחת

העבודה

7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 העשרים ותשע
עבודה-מימד

העבודה

26 צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד 15 בדצמבר 2002 28 בפברואר 2003
27 אביגדור ליברמן

(1958-)

האיחוד הלאומי
ישראל ביתנו
28 בפברואר 2003 6 ביוני 2004 השלושים
28 מאיר שטרית

(1948-)

הליכוד 4 ביולי 2004[5] 4 במאי 2006
קדימה
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
29 סגן רה"מ

שאול מופז
(1948-)

קדימה 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
30 ישראל כ"ץ

(1958-)

הליכוד 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
(30) ישראל כ"ץ

(1958-)

הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד

18 במרץ 2013 23 ביוני 2019 השלושים ושלוש
הליכוד
השלושים וארבע
31 בצלאל סמוטריץ'

(1980-)

איחוד מפלגות הימין

ימינה

הבית היהודי – האיחוד הלאומי


האיחוד הלאומי - תקומה
23 ביוני 2019 17 במאי 2020
32 מירי רגב

(1965-)

הליכוד 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
33 מרב מיכאלי

(1966-)

העבודה 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
(32) מירי רגב

(1965-)

הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 מכהנת השלושים ושבע
מנייןשםתמונהתחילת כהונהסיום כהונה
1ראובן שרי19511951
2גד יעקבי19701974
3דוד שיפמן19811982
4פנחס גולדשטיין19901990
5אפרים גור19901992
6אברהם יחזקאל20012002
7סופה לנדבר20022002
8שמואל הלפרט20052005
9ציפי חוטובלי20132015
10אורי מקלב20202021
20232025

מנכ"לי המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מניין שםתמונהתחילת כהונהסיום כהונה
1 זאב שינד19521953
2 חיים רזילי19531955
3 פנחס גינזבורג19551962
4 דוד נמרי19621965
5 שאול (פולי) בר-זאב19651969
6 רמון הראל19691971
7 דן חירם19721975
8 אהוד שילו19751980
9 אריה גרוזבורד19801981
10 עוזי לנדאו19811984
11 ברוך לוי19841989
12 יעקב אבן19891993
13 דורון שורר19931995
14 אליהו חסון19951996
15 נחום לנגנטל19961999
16 דוד בן אבו19992000
17 סלמן בן ציון20002005
18 אריה בר20052006
19 גדעון סיטרמן20062009
20 יעקב גנות20092011
21 דן הראל20112011
(מ"מ) אלכס לנגר20112012
22 עוזי יצחקי20132016
23 קרן טרנר אייל2016[6] 2020
24 עופר מלכה20202021
25 מיכל פרנק20212022
(מ"מ) אבנר פלור20232023
26 משה בן זקן2023מכהן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]