מגנטיזציה רוחבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגנטיזציה רוחביתאנגלית: Transverse Magnetization) היא גודל הנוצר במהלך התהליך הפיזיקלי המתרחש בעת תהליך של תהודה מגנטית ב-NMR או ב-MRI.

המגנטיזציה של החומר או הגוף המוכנס לסורק נמצאת במנח מקביל (מגנטיזציה אורכית) או במנח אנטי-מקביל לכוח המגנטי החיצוני. כאשר נשלח פולס רדיו (גל רדיו המשודר לזמן קצר), נעשית הטיה של המגנטיזציה האורכית למישור XY, מה שמייצר מגנטיזציה רוחבית. ב-MRI או NMR אך ורק מגנטיזציה רוחבית יכולה להימדד ומכאן חשיבותה של פעולה זו. לכל פרוטון (ללא תלות בסביבה בה הוא נמצא) קיים מרכיב רוחבי של וקטור המגנטיזציה הכוללת במישור XY, אך כוח זה נחשב זניח כל עוד הוא לא מצטרף למגנטיזציה רוחבית של פרוטונים נוספים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה ובנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.