מודל שכבתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מודל שכבתי הוא שיטה המשמשת בהנדסה לפירוק בעיה מורכבת למספר רבדים או שכבות. בכל רובד נפתרת תת-בעיה ספציפית, ואוסף כל הפתרונות מהווה את פתרונה של הבעיה המורכבת.

מודל שכבתי פשוט לתיאור מערכת מחשב

יתרונות המודל השכבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למודל שכבתי יש מספר יתרונות, ביניהם:

  • ניתן להאיץ את הפיתוח, משום שהרבדים אינם תלויים זה בזה וניתן לפתור את תתי הבעיות במקביל.
  • לעתים קרובות, מודל שכבתי מאפשר להבין בצורה פשוטה את הקשרים בין חלקי הבעיה.
  • מודל שכבתי מאפשר התמקצעות של העובדים בחלק קטן מהבעיה וחוסך את הצורך ללמוד מידע רב שלעתים אינו רלוונטי.

דוגמאות למודלים שכבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]