מולי ג'ונסון
מולי ג'ונסון (באנגלית: Mollie Johnson; נולדה בסביבות 1853) הייתה בעלת בית בושת בדדווד, שבטריטוריית דקוטה, במאה ה-19.[1][2] ג'ונסון נולדה באלבמה,[3] ונדדה מערבה בשל הביקוש הגדול לעובדות מין. היא החלה לעבוד בתחום זה כנערה מתבגרת, נראה שבגיל 15 או 16. היא דיווחה למנהל האוכלוסין שהתאלמנה עוד בטרם הגיעה לדדווד.[4]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ונסון הייתה ידועה בדדווד כ"מלכת הבלונדיניות", בשל כך שהיו לה שלוש נשים בלונדיניות בין עובדותיה,[5] אידה קלארק, אידה צ'פלן וג'ני דושנו. גם מי שהייתה לימים מאדאם בעצמה ובעלת מסבאה מצליחה בדדווד, קיטי לרוי, עבדה בימיה המוקדמים בעיירה עבור ג'ונסון.
ג'ונסון הגיעה ל דדווד זמן קצר לאחר הבהלה לזהב, והוזכרה לראשונה בתיעודים רשמיים בפברואר 1878, כאשר נישאה ללו ספנסר, קומיקאי אפרו-אמריקאי שהופיע באותה העת בתיאטרון Bella Union. ג'ונסון המשיכה לעבוד במקצועה, הן כמאדאם והן כזונה, גם אחרי נישואיה. ספנסר בסופו של דבר עזב את דדווד, ומאוחר יותר נעצר בדנוור, קולורדו, אחרי שירה באשתו השנייה. ככל הנראה ספנסר היה נשוי לשתי הנשים בו זמנית. לתושבי העיר היו יחסים מורכבים עם המאדאם הצבעונית, שעל פי אמות המידה הנוצריות ניהלה מרכז חטאים, אך גם הייתה דמות מעניינית עבור הבריות, ודברים שקרו לה היו מדווחים תכופות בעיתונים. בסיפור אחד שהיה למפורסם, ג'ונסון ועובדתיה הגיעו למשחק בייסבול בפורד מיד, המחנה הצבאי הסמוך. הנשים, לאחר שכל הנוכחים השתכרו למדי, החליטו בשלב מסוים לערוך מרוץ כרכרות, אשר הסתיים בהתנגשות, ובפצועה אחת. הנוכחים הצליחו להעמיד כרכרה אחת על גלגליה כדי להזעיק את הפצועה למקום בו תוכל לקבל סיוע רפואי, אך כל שאר הנשים נשארו, עם רדת החשיכה, באמצע הערבה. כשדווח על כך בעיר, עלו שלושה צעירים על סוסיהם, וחילצו את הנשים, והחזירו אותן לעיירה כשהן רכובות מאחוריהם.
ג'ונסון הייתה אשת עסקים מוצלחת, וגם תמכה כלכלית בארגוני סיוע למען נפגעי הרעב באירלנד.[6] התחרות בין בתי הבושת בדדווד הייתה קלה, מכיוון שהיו מעט מאוד נשים וגברים רבים מאוד. המתחרה העיקרית של ג'ונסון בדדווד היה המאדאם דורה דופרן, אך התחרות ביניהן הייתה ידידותית.
בעיתונות בדדווד, בתי הבושת תוארו כאתרים עבור "גברים שובבים". מולי ג'ונסון צוינה בעיתון כאישה טובת לב, אשר דאגה לגופתה של אחת מעובדותיה, לפני שניסתה להציל את רכושה בשריפה הגדולה שאירעה בדדווד ב-26 בספטמבר 1879. לאחר חורבן בית הבושת בדליקה,[7] היא מיד פתחה אחד חדש, וחוותה עוד שתי שריפות במהלך השנים. על פי הדיווחים היא עזבה את דדווד אחרי שהעסקים האטו, בינואר 1883. לאן היא הלכה, או מה קרה לה בעקבות עזיבתה את דדווד אינו ידוע.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bryant, Jerry L.; Fifier, Barbara (2016). Deadwood Saints and Sinners (באנגלית). Farcountry Press. ISBN 9781560376460.
- ^ "The Painted Ladies of Deadwood Gulch". Legends of America.
- ^ Bryant, Jerry L. "Mollie Johnson". Deadwood magazine. אורכב מ-המקור ב-2018-12-11. נבדק ב-2018-06-07.
- ^ Holzwarth, Larry (27 בנובמבר 2017). "Nine "Soiled Doves" Who Changed the Face of the Old West". History Collection.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nastasi, Alison (16 באוגוסט 2015). "The Real-Life Women of Deadwood Who Belong in a 'Deadwood' Movie". Flavorwire.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rutter, Michael (2015). Boudoirs to Brothels: The Intimate World of Wild West Women (באנגלית). Farcountry Press. ISBN 9781560376262.
- ^ Fifer, Barbara C. (2008). Bad Boys of the Black Hills: And Some Wild Women, Too (באנגלית). Farcountry Press. ISBN 9781560375487.