מונוכרומטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מונוכרומטיות היא תכונה של מקורות אור מסוימים. אור מונוכרומטי הוא גל אלקטרומגנטי בעל אורך גל יחיד. במציאות לא ייתכנו מקורות אור שהם מונוכרומטיים לגמרי, בגלל עיקרון אי הוודאות של הייזנברג, אלא רק מקורות שהם קוואזי-מונוכרומטיים, כלומר כמעט מונוכרומטיים: הספקטרום שלהם מוגבל לתחום צר מאוד של אורכי גל סביב אורך גל מרכזי. בפועל הבחנה זו אינה מאוד נפוצה ובדרך כלל מתייחסים למקור מונוכרומטי גרידא.

אור עשוי להיות מונוכרומטי מבלי שיהיה קוהרנטי זמנית או מרחבית. לדוגמה, אור לבן שעובר דרך מסנן צר סרט הופך לאור מונוכרומטי, למרות שאין קשר בין הפאזות של הגל בשני מקומות שונים על חזית הגל או בשני זמנים שונים. עבור אור קוהרנטי הנוצר בעזרת לייזר, קשר כזה כן קיים.

ייחודו של אור מונוכרומטי הוא בכך שהאנרגיה של כל הפוטונים שלו היא שווה. מכך נובעים השימושים שבהם נדרש אור מונוכרומטי, שבהם בדרך כלל משתמשים באור לתהליכים שמשפיעים על חומר, לדוגמה בתהליכי קירור לייזר, שבהם דרושה אנרגיה מוגדרת של הפוטונים.

צבע מונוכרומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונוכרומטיות היא גם שימוש בצבע יחיד בסולם גוונים בהיר עד כהה שלו בציור, צילום, ביגוד או עיצוב מסוים. כך למשל מונוכרומטיות של אדום, תשלב גם בורדו, ארגמן או ורוד.

שימוש מונוכרומטי נוסף יכול להיות בצבעים כמו אפור וחום ובגוונים שלהם על-מנת ליצור אשליה של תבליט או פסל אשר נקרא גריזיי (Grisaille).