מורשת גת

מורשת גת היא עיר מקראית המוזכרת מפורשות רק פעם אחת בתנ"ך, בספר מיכה.

אזכור בתנ"ך

מורשת גת מוזכרת בנבואה השירית של מיכה, פרק א'^[1]: ”לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל”

ישנם הטוענים שמורשת גת היתה עירו של הנביא מיכה הַמֹּרַשְׁתִּי^[2]. אולם אחרים סבורים שמיכה נקרא "מֹרשתי" משום שהוא ממרשה הסמוכה.

ישנם הטוענים ש"מורשת גת" כלל איננה עיר, אלא שהיא ביטוי סמלי.

ישנם המזהים את מורשת גת בתל גודד. צבי אילן ביקש לזהות את תל גודד עם "גדוד" ובהתאם הציע לזהות את מורשת גת בתל בורנה^[3]. פרופ' יגאל לוין הציע לזהות את מורשת גת בתל חרסים^[4].

זכריה קלאי העלה בהיסוס את הסברה שמורשת גת נמצאת בתל עיטון^[5].

^ ספר מיכה, פרק א', פסוק י"ד
^ ספר מיכה, פרק א', פסוק י"ד
^ צבי אילן, "גדוד ולחי בספר מיכה", בית מקרא, טבת-אדר תשל"ה, עמ' 211-212
^ פרופ' יגאל לוין, "מורשת גת: הצעת זיהוי חדשה לתל חרסים", בתוך: ש' גבעון (עורך), עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי) 2000, אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002, עמ' 35-49
^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו, ציון, נד, א, תשמ"ט, עמ' 29-30