מחילות קוצ'י
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
tunnel network, אטרקציה תיירותית  |
| מיקום |
הו צ'י מין סיטי |
| מדינה |
וייטנאם |
| קואורדינטות | 11°03′40″N 106°31′34″E / 11.061°N 106.526°E |
 | |
  | |
מחילות קו צ'י (בוייטנאמית: Địa đạo Củ Chi) הן מערכת מסועפת של מחילת שנמצאות במחוז קוצ'י והו צ'י מין סיטי שבווייטנאם, והן חלק ממערכת גדולה יותר שמתפרסת בכל רחבי המדינה. המחילות היו הזירה בה נערכו מספר מערכות צבאיות במסגרת מלחמת וייטנאם.
המחילות שימשו את לוחמי הוייטקונג כמקומות מסתור בקרבות, כקווי אספקה ותקשורת, טיפול בפצועים, מזון, מסתורי נשק וכמתחמי מגורים. מערכת המנהרות הייתה אמצעי קריטי במלחמת הווייטקונג נגד ארצות הברית וסייעה להתמודד עם העליונות הצבאית האמריקאית.
החיים במנהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיילים האמריקאים כינו את המנהרות "ההד השחור" כדי לתאר את התנאים שבהן. עבור הווייטקונג, החיים במחילות היו קשים מאוד. חוסר באוויר, במזון ובמים היה נפוץ, ובמחילות שרצו נמלים, מרבי רגליים ארסיים, נחשים, עקרבים, עכבישים ומכרסמים. רוב הזמן, הלוחמים העבירו את זמנם בעבודות או במנוחה ויצאו רק בלילה כדי להביא אספקה, לגדל את היבול שלהם ולתקוף את האויב. לעיתים, בזמן הפצצות כבדות במיוחד או תנועת כוחות אמריקאים, החיילים נשארו במחילות במשך ימים שלמים. עקב התנאים הקשים, מחלות התפרצו בקלות בקרב אנשי המחילות, ביניהן המלריה, שהייתה גורם המוות השני אחרי פציעות קרב. דו"ח וייטקונג הצביע על כך שבכל זמן נתון, חצי מהלוחמים סבלו ממלריה, וכי "למאה אחוזים היו טפילי מעיים בעלי משמעות"[1].
פעולות אמריקאיות נגד המחילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמריקאים הבחינו במחילות כגורם סיכון משמעותי, והוציאו מספר מבצעים גדולים נגדן, ביניהם מבצע קיפול (Opertaion Crimp) ומבצע מפלי ארז (Operation Cedar Falls).
מבצע קיפול יצא לפועל ב-7 בינואר 1966 כשמפציצי B-52 הטילו 30 טונות של פצצות על אזור בקוצ'י, מה שהפך את הנקודה שנפגעה לדמוית מכתש ירחי. לאחר מכן, שמונת אלפים חיילים מהדיוויזיה הראשונה, חטיבת הצנחנים ה-173 (כולל גדוד הארטילריה המלכותי הניו זילנדי) האמריקאי וכן הגדוד הראשון האוסטרלי פשטו על המקום וחיפשו אחר פעילות של הווייטקונג.
המבצע הביא תוצאות מאכזבות, בין היתר בגלל שהחיילים נטו להמעיט בערך המחילות שמצאו, וכן נמנעו מלחפש בתוך המחילות בגלל הסכנה הרבה. המחילות היו ממולכדות בדרך כלל במלכודות נפץ, ובדרך כלל הפעילות שבוצעה כשנמצאה מחילה הייתה להציף אותה במים, בזפת או להחדיר גז פנימה כדי לאלץ את החיילים שבפנים לצאת, או להשליך רימונים פנימה. פעולות אלו התגלו כלא יעילות בגלל התכנון והשימוש בדלתות ובמערכות סינון אוויר.
עם זאת, כוח הנדסה אוסטרלי שנכנס למחילות, מצא תחמושת, ציוד רדיו, ציוד רפואי, מזון, וסימנים לנוכחות משמעותית של הווייטקונג[2]. אחד מהחיילים האוסטרלים נהרג לאחר שהתגלה שנכנס למבוי סתום. יחד עם זאת, הפעילות האוסטרלית הייתה הראשונה שחשפה את היקף המחילות וחשיבותן. לאחר תגליותיהם, זכה מפקד האוסטרלים בצלב צבאי.
הפיקוד האמריקאי למד מהתגליות האוסטרליות שנדרשת גישה אחרת למחילות. החלו להכשיר קבוצות מובחרות בלוחמת מנהרות, כשהם חמושים רק באקדח, סכין, פנס ופיסת חוט. החיילים שהוכשרו היו נכנסים למחילות ובודקים בזהירות אחר מלכודות, זאת ללא שיטה סדורה ללחימה. למרות המאמץ לספק הכשרות ומשאבים, זו הייתה פעולה שהיחידות תכננו לעצמן.
למרות המאמץ להילחם באויב בתנאיו, הפעולות האמריקאיות נותרו לא מוצלחות. ב-1967 יצא מבצע מפלי ארז, בקנה מידה גדול של 30 אלף חיילים. ב-18 בינואר נחשפה מפקדת מחוז קוצ'י של הווייטקונג, שהכילה חצי מיליון מסמכים שנוגעים לאסטרטגיה הצבאית.
לאורך כל המלחמה, המחילות הוכיחו את יעילותן בפגיעה בצבא האמריקאי.
כיעד תיירותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם מחילות באורך כולל של 121 ק"מ שומר על ידי ממשלת וייטנאם והפך לאתר הנצחה למלחמה. המחילות הן אטרקציה תיירותית, ומבקרים נכנסים לחלקן. חלק מהמחילות אף הורחבו כדי לאפשר ליותר תיירים להיכנס אליהן[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Life in the Cu Chi Tunnels". IMPRESS TRAVEL COMPANY LIMITED - CU CHI TUNNEL TOURS. נבדק ב-12 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ No Need For Heroes
- ^ innoviet, Small group tour cu chi tunnels - Cu Chi tunnel half day tour - Ben Duoc Tunnel, innoviet.com (באנגלית)