חוזה אחיד – הבדלי גרסאות
←בית הדין לחוזים אחידים: ממש לא |
←בית הדין לחוזים אחידים: הפיסקה שגויה לחלוטין. אולי כדאי לכתוב ערך על חוזים אחידים בישראל |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* תנאי המכתיב מקום שיפוט בלתי סביר, או אשר נותן לספק להכתיב את מקום השיפוט. למשל, חברת שליחויות אשר עובדת בחיפה מכתיבה את מקום השיפוט באילת. |
* תנאי המכתיב מקום שיפוט בלתי סביר, או אשר נותן לספק להכתיב את מקום השיפוט. למשל, חברת שליחויות אשר עובדת בחיפה מכתיבה את מקום השיפוט באילת. |
||
* תנאי המכתיב העברה לבוררות, כאשר לספק יש יתרון כלשהו בנושא הבוררות (קביעת הבורר או המקום). למשל חברה המכתיבה כי הבורר יהיה תמיד עורך הדין מטעמה. |
* תנאי המכתיב העברה לבוררות, כאשר לספק יש יתרון כלשהו בנושא הבוררות (קביעת הבורר או המקום). למשל חברה המכתיבה כי הבורר יהיה תמיד עורך הדין מטעמה. |
||
==בית הדין לחוזים אחידים== |
|||
חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982 קובע את הקמתו של בית הדין לחוזים אחידים. קיימים שני מקרים בהם פונים לבית הדין: |
|||
* ספק אשר רוצה לקבל אישור לחוזה אחיד. ההליך מתקיים בין הספק, מנסח החוזה, לבין הגופים הבאים: היועץ המשפטי לממשלה, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות הצרכן בהסתדרות ובנק ישראל. |
|||
* לקוח הרואה עצמו נפגע מחוזה אחיד, והמבקש לבטל סעיפים אשר נראים לו כסעיפים מקפחים. גם במקרה הזה רשאי היועץ המשפטי לממשלה להשתתף בהליך, אם ראה לנכון שיש עניין ציבורי בנושא. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־16:58, 14 ביוני 2013
חוזה אחיד הנו חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם.
מבוא
חוזה אחיד הנו חוזה המוכתב על ידי צד אחד, לצד האחר המעוניין להתקשר עימו בעסקה, ללא אפשרות לניהול משא ומתן וללא אפשרות לבצע שינויים. החוזה משמש את כותב החוזה כהתניה סטנדרטית לעסקה המתבצעת. הצד השני יכול להסכים לחוזה או לוותר על העסקה. מצב זה יוצר אי שוויון בין כותב החוזה לבין הצד השני, שכן כותב החוזה יכול להכתיב כל תנאי שעולה על רוחו, ונמצא במצב חזק יותר מבחינת המיומנות המשפטית.
לצורך זה חוקק חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982. חוק זה נועד לסייע ולהגן על הצד ה"חלש" בחוזה האחיד, על ידי הגדרה של "תנאי מקפח" וביטולו.
תנאי מקפח
תנאי מקפח הינו תנאי אשר יש בו כדי לקפח את הלקוח או יתרון בלתי הוגן לספק. החוק מגדיר את התנאים הבאים להיותו של תנאי, תנאי מקפח:
- תנאי אשר מסיר מהספק כל אחריות, או מטיל עליו אחריות בלתי מספקת. לדוגמה, תנאי המתיר לחברת שליחויות לאבד את המשלוח ללא כל אחריות.
- תנאי המקנה לספק אפשרות בלתי סבירה לדחות, לבטל או לשנות את התחייבויותיו באופן חד צדדי. לדוגמה, חברת שליחויות המחליטה לדחות ביצוע משלוח.
- תנאי המאפשר לספק להעביר את ביצוע התחיבויותיו לצד שלישי. לדוגמה, חברת שליחויות אשר מעבירה את ביצוע המשלוח לחברה אחרת.
- תנאי המתיר לספק לשנות באופן חד צדדי מחיר או חיובים מהותיים אחרים על הלקוח. לדוגמה, חברת שליחויות המעלה מחיר לאחר שהמשלוח כבר נשלח.
- תנאי המחייב את הלקוח להתקשר עם צד שלישי או אוסר עליו להתקשר עם צד שלישי כלשהו. לדוגמה, חברת שליחויות אשר מחייבת לקוח לעבוד רק איתה.
- תנאי אשר מגביל באופן כלשהו את הלקוח מלקבל תרופה (פיצוי כלשהו) אשר הייתה מגיעה לו ללא התנאי הזה.
- תנאי המעביר את נטל ההוכחה ללקוח, על דבר שבאופן רגיל היה על הספק להוכיח, ללא תנאי זה.
- תנאי אשר שולל פניה לערכאות משפטיות (למעט תנאי אשר מכתיב הסכם בוררות מקובל).
- תנאי המכתיב מקום שיפוט בלתי סביר, או אשר נותן לספק להכתיב את מקום השיפוט. למשל, חברת שליחויות אשר עובדת בחיפה מכתיבה את מקום השיפוט באילת.
- תנאי המכתיב העברה לבוררות, כאשר לספק יש יתרון כלשהו בנושא הבוררות (קביעת הבורר או המקום). למשל חברה המכתיבה כי הבורר יהיה תמיד עורך הדין מטעמה.