ג'לואיט – הבדלי גרסאות
Michael Shefa (שיחה | תרומות) מ קישור לאתר של של FAA |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב-[[1874]] הכריזה ספרד על בעלותה על איי מרשל כולם וג'לואיט בכללם. ב-[[1884]] העבירה ספרד את בעלותה על האיים ל[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית]] שהחזיקה בהם במסגרת [[גינאה החדשה הגרמנית]]. בתקופת השלטון הגרמני הוקמו על האטול מספר תחנות [[סחר]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הוכלל האטול תחת המנדט הדרום-פסיפי שהעניק [[חבר הלאומים]] ל[[יפן]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] עבר האטול לשליטתה של [[ארצות הברית]], עד למתן [[עצמאות]] לאיי מרשל בשנת [[1986]]. |
ב-[[1874]] הכריזה ספרד על בעלותה על איי מרשל כולם וג'לואיט בכללם. ב-[[1884]] העבירה ספרד את בעלותה על האיים ל[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית]] שהחזיקה בהם במסגרת [[גינאה החדשה הגרמנית]]. בתקופת השלטון הגרמני הוקמו על האטול מספר תחנות [[סחר]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הוכלל האטול תחת המנדט הדרום-פסיפי שהעניק [[חבר הלאומים]] ל[[יפן]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] עבר האטול לשליטתה של [[ארצות הברית]], עד למתן [[עצמאות]] לאיי מרשל בשנת [[1986]]. |
||
==תחבורה== |
==תחבורה== |
||
באטול קיים [[מנחת (תעופה)|מנחת]], מרובד חצץ, באורך כ-1500 מטר |
באטול קיים [[מנחת (תעופה)|מנחת]], מרובד חצץ, באורך כ-1500 מטר{{הערה|1=[http://www.gcr1.com/5010web/airport.cfm?Site=N55 מנחת ג'לואיט באתר FAA]}}. את המנחת משרתת חברת התעופה של איי מרשל. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־17:06, 8 ביוני 2014
ג'לואיט (במרשלית: Jaluit) הוא אחד האטולים של איי מרשל שבאוקיינוס השקט. נמצא כ-220 ק"מ דרומית מערבית לאטול מג'ורו בו ממוקמת בירת איי מרשל.
האטול כולל 144 איי אלמוגים, השטח היבשתי שלו הוא 11.34 קמ"ר, רוב השטח היבשתי נמצא באי הגדול ביותר שגם שמו ג'לואיט. שטח הלגונה 689.74 קמ"ר. בג'לואיט חיים 1669 תושבים (נכון ל-1999).
ב-1874 הכריזה ספרד על בעלותה על איי מרשל כולם וג'לואיט בכללם. ב-1884 העבירה ספרד את בעלותה על האיים לאימפריה הגרמנית שהחזיקה בהם במסגרת גינאה החדשה הגרמנית. בתקופת השלטון הגרמני הוקמו על האטול מספר תחנות סחר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוכלל האטול תחת המנדט הדרום-פסיפי שהעניק חבר הלאומים ליפן. בעקבות מלחמת העולם השנייה עבר האטול לשליטתה של ארצות הברית, עד למתן עצמאות לאיי מרשל בשנת 1986.
תחבורה
באטול קיים מנחת, מרובד חצץ, באורך כ-1500 מטר[1]. את המנחת משרתת חברת התעופה של איי מרשל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
