איוואן אנדרוניקשווילי

הנסיך איוון אנדרוֹניקַשווילי (גאורגית: ივანე ანდრონიკაშვილი, רוסית: Иван Малхазович Андронников‏) (1798 - 19 בנובמבר 1868) ידוע גם כ"קניז" (נסיך) איוון מלחזוביץ' אנדרוניקוב, היה אציל גאורגי וגנרל בשירות האימפריה הרוסית.

הוא נולד בכפר כּוּדַר'לוֹ, שבממלכת כארתלי-קאחתי (אשר תהפוך לחלק מהאימפריה הרוסית ב-1801), לנסיך מלחז אנדרוניקשווילי והנסיכה מירים בגרטיוני מבית בגרטיוני, אחותו של המלך האחרון לממלכת אימרתי, סולומון השני. כאשר אנדרוניקשווילי נהיה בן 19 הוא נרשם לגדוד הפרשים של סנקט פטרבורג של משמר האימפריה הרוסית (Ле́йб-гва́рдия). בשנת 1824 הוא הצטרף לגדוד דרקוני ניז'ני נובגורוד כמייג'ור. הוא שרת מאוחר יותר בקווקז במהלך המלחמות כנגד הפרסים (1826-1829) והמלחמות כנגד התורכים (1828-1829). בשנת 1841 הוא קודם לדרגת מייג'ור גנרל, והמושל הכללי הממונה על תביליסי בשנת 1849. הוא לקח חלק במלחמת קווקז, והוביל משלחת צבאית כנגד האוסטים המרדנים בשנים 1840 ו-1850.

מלחמת קרים הייתה שיא הקריירה הצבאית. ב-14 בנובמבר 1853, הוא הביס את צבאו של עלי פשה (Tepedelenli Ali Paşa) של 20,000 חייל בקרב אחלציחה עם כוח קטן של 5,000 חייל, שרובם פרשים גאורגים לא סדירים. הוא ניצח נצחון מזהיר נוסף כנגד סלים פשה ו-36,000 חייליו בנהר הצ'לוכי עם כוח של 13,000 חייל. הנסיך אנדרוניקשווילי היה גנרל חיל הפרשים שקודם בדרגתו כמה חודשים לפני מותו ב-1868.