תקרית לטיסיה – הבדלי גרסאות
מלחמת קולומביה-פרו |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סכסוך צבאי |
|||
| ⚫ | |||
| מערכה=מלחמת קולומביה-פרו |
|||
| מלחמה= |
|||
| תמונה=[[קובץ:Guerra peru1 1932 d.jpg|מרכז|250px]] |
|||
| כיתוב=הצבא הקולומביאני מבצע תמרון. |
|||
| תאריך התחלה=[[1 בספטמבר]] [[1932]] |
|||
| תאריך סיום= [[24 במאי]] [[1933]] |
|||
| מקום=[[קולומביה]]. |
|||
| תוצאה=הסכם שלום בתיווך [[חבר הלאומים]]. |
|||
| צד ראשון=[[פרו]] |
|||
| מפקד ראשון=לואיס מיגל סנצ'ז סרו, אוסקר בנאווידס |
|||
| צד ראשון-אבידות=150-250 |
|||
| צד שני=[[קולומביה]] |
|||
| מפקד שני=אנריקה אוליה הררה |
|||
| צד שני-אבידות=140-200 |
|||
|שם=מלחמת קולומביה-פרו}} |
|||
| ⚫ | |||
=== חשיבות לטיסיה === |
=== חשיבות לטיסיה === |
||
גרסה מ־09:33, 17 בספטמבר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ צד שני-אבידות, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||||||||
| הצבא הקולומביאני מבצע תמרון. | ||||||||||
| מערכה: מלחמת קולומביה-פרו | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 1 בספטמבר 1932 – 24 במאי 1933 (38 שבועות) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | קולומביה. | |||||||||
| תוצאה | הסכם שלום בתיווך חבר הלאומים. | |||||||||
| ||||||||||
תקרית לטיסיה (Leticia), המכונה גם מלחמת קולומביה-פרו (1 בספטמבר 1932 - 24 במאי 1933) היתה סכסוך מזוין קצר בין קולומביה ופרו על שטח ביער האמזונס. הסכסוך נגמר בהסכם בין קולומביה לפרו על חלוקת השטח.
חשיבות לטיסיה
על אף שמדובר באיזור מיוער, לקולומביה יש בו ערך אסטרטגי כיוון שהוא נקודת היציאה היחידה שלה לאמזונס, וכיוצא מזה לדרום האוקיינוס האטלנטי. במאה ה19 הפרואנים בנו את נמל לטיסיה, אך זה הועבר ב1922 לקולומביה בהסכמה.
השתלטות אזרחית
הסכסוך היה תוצאה של חוסר סיפוק מהסכם סלומון-לוזאנו והטלת מכסים כבדים על סוכר. המלחמה החלה בהתקוממות פנימית בפרו, והשתלטות אזרחית על העיר איקיטוס בצפון המדינה. בתחילת האירועים ממשלת פרו ניסתה להכחיש קשר להשתלטות, אך עקב דעת הקהל החליטה לתמוך בפעולה, כך שב1 בספטמבר 1932 שלח הנשיא לואיס מיגל סנצ'ז שתי יחידות של הצבא הפרואני ללטיסיה וטרפסה, שתי התיישבויות הממוקמות באיזור האמזונס דרומית לקולומביה של אותם ימים. פעולות אלו זכו להתעלמות מסוימת מצד ממשלת קולומביה באותו זמן.
פטריוטיות קולומביאנית
רק ב17 בספטמבר של אותה שנה החליטה הממשלה הקולומביאנית להתייחס לאירועים. הצבא הפרואני שכבר היה ממוקם מצד שתי הגדות של נהר פוטומיו מנע מאוניות מסחר קולומביאניות מעבר ללטיסיה, וגרם להתעוררות פטריוטית בקולומביה וקריאות להלחם באויב הפרואני. ב19 בספטמבר דיווח העיתון אל-טיימפו על כך שקיבל מעל 10,000 מכתבים הקוראים למלחמה והחזרת השליטה בלטיסיה. באותו יום אלפי סטודנטים קולומביאניים צעדו ברחובות בוגוטה כשהם קוראים קריאות נגד פרו ובעד התנגדות.
עוינות
הנשיא סנצ'ז האמין שלקולומביה לא היתה היכולת להגן על עצמה בשל מחסור בדרכים, בחיל-ים ראוי, ובשל נוכחות צבאית דלה באיזור האמזונס. רק בדצמבר 1932 הגיע הגנרל אלפרדו וסקז קובו לנהר האמזון עם צי של אוניות אירופאיות ישנות. בתוך 90 יום קולומביה הצליחה לארגן תגובה צבאית הולמת לפלישה הפרואנית. המתקפה הראשונה של קולומביה כוונה נגד העיר טרפקה, אך זו נכבשה ללא קרב כיוון שהפרואנים לא הציבו בה כוחות. יום לפני כן, ב14 בפברואר 1933, חיל האוויר הפרואני ניסה להפציץ את הצי הקולומביאני, אך פגיעות המטוסים החמיצו את המטרות. מכיוון שפרו סבלה מאירועים פנימיים בלימה, ומהתנקשות בנשיא המדינה, המצב השתנה כך שהנשיא החדש ציווה על החיילים הפרואניים לעזוב את לטיסיה.
פרוטוקול ריו
באותו יום, נשיא קולומביה אנריקה אוליה, ניתק לחלוטין את היחסים עם פרו וציווה על התקפת לטיסיה. ב30 באפריל 1933 נורה נשיא פרו סנצ'ז, ומחליפו, אוסקר בנאוידס, נפגש עם ראש המפלגה הקולומביאנית הליברלית, אלפונסו לופז פומרחו, כדי להגיע איתו להסכם שימסור את לטיסיה לידי חבר הלאומים. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה חיילים ענדו את סמל חבר הלאומים ותיפקדו ככוח שמירת שלום בינלאומי. קולומביה ופרו נפגשו בריו דה ז'ניירו כדי לחתום על הסכם שלום. בפרוטוקול ריו, פרו ציינה כי "אנו מבכים את האירועים שהתרחשו בספטמבר 1932. ספציפית אלו שפגעו ביחסינו עם קולומביה." הסכם סלומון-לוזאנו נחתם מחדש.