מטען פורמלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=
מספר אלקטרוני הערכיות של האטום - מספר האלקטרונים הלא מזווגים שלו - חצי מאלקטרוני כל [[קשר קוולנטי]] שהאטום יוצר}}
מספר אלקטרוני הערכיות של האטום - מספר האלקטרונים הלא מזווגים שלו - חצי מאלקטרוני כל [[קשר קוולנטי]] שהאטום יוצר}}

במילים אחרות: מטען פורמלי = מס' אלקטרוני הערכיות עבור האטום במולקולה ''פחות'' מס' אלקטרוני הערכיות עבור אטום חופשי.



בבחירת [[מבנה לואיס]] עבור מולקולה, הצורה המועדפת היא זו שתיתן לכל אטום מטען פורמלי מינמלי.
בבחירת [[מבנה לואיס]] עבור מולקולה, הצורה המועדפת היא זו שתיתן לכל אטום מטען פורמלי מינמלי.

גרסה מ־23:06, 10 באפריל 2008

המטען הפורמלי לכל אטום מסומן בתוך העיגול

בכימיה, מטען פורמלי הוא מטען חשמלי חלקי על אטום בתוך מולקולה. המטען מוגדר על פי ההנחה כי אלקטרונים של קשר כימי משותפים באופן שווה בין האטומים, ללא תלות בהבדלי האלקטרו-שליליות היחסית ביניהם. הגדרה נוספת למטען פורמלי היא, המטען שישאר על כל אטום לאחר פירוק כל הקשרים שלו בצורה הומוליטית (שיויונית).

ניתן לחשב את המטען הפורמלי בעזרת הנוסחא הבאה:

מספר אלקטרוני הערכיות של האטום - מספר האלקטרונים הלא מזווגים שלו - חצי מאלקטרוני כל קשר קוולנטי שהאטום יוצר

במילים אחרות: מטען פורמלי = מס' אלקטרוני הערכיות עבור האטום במולקולה פחות מס' אלקטרוני הערכיות עבור אטום חופשי.


בבחירת מבנה לואיס עבור מולקולה, הצורה המועדפת היא זו שתיתן לכל אטום מטען פורמלי מינמלי.

דוגמאות:

  • CH4 - פחמן במתאן: 0 = 8/2 - 0 - 4
  • NO2 - נתרן בקבוצת ניתרו: 0 = 6/2 - 2 - 5
  • NO2 - חמצן בקשר כפול עם נתרן: 0 = 8/2 - 0 - 4
  • NO2 - חמצן בקשר בודד עם נתרן: 0 = 8/2 - 0 - 4

דרך חלופית לקביעת מטען של אטום עם התחשבות באלקטרו-שלילות, היא בעזרת קביעת דרגות חמצון.


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.