דוג'ו – הבדלי גרסאות
Arya Stark (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Arya Stark (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Noma Dojo, 2006.JPG|שמאל|ממוזער|דוג'ו של [[קנדו]]]] |
[[תמונה:Noma Dojo, 2006.JPG|שמאל|ממוזער|דוג'ו של [[קנדו]]]] |
||
'''דוֹג'וֹ''' (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח [[יפן|יפני]] שמסמל היום מקום בו מתאמנים ב[[אמנות לחימה]]. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. |
'''דוֹג'וֹ''' (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח [[יפן|יפני]] שמסמל היום מקום בו מתאמנים ב[[אמנות לחימה]]. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים ב[[זן בודהיזם]] משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זאזן. |
||
אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית |
אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית. כללי אטיקט רבים באים להמחיש את כבוד התלמידים לדוג'ו - כך, ברוב אמנויות הלחימה נהוג לקוד קיה בעת הכניסה לדוג'ו, ובסוף כל אימון מנקים התלמידים ביחד את הדוג'ו. |
||
לדוג'ו מסורתי מבנה מוגדר. הקיר הקידמי של הדוג'ו מכונה שומן, ועל הקיר הזה נמצאת קאמיזה, המקום המקודש של הדוג'ו. כללי האטיקט המסורתיים מכתיבים את המצב של מבצע הטכניקה ביחס לקמיזהף ואף את הרגל בה יש להתחיל לנוע לכיוון הקמיזה או להתרחק ממנה. בנוסף, ליד קיר השומן נמצאת במה מיוחדת, המיועדת לראשי האסקולה של אותה אמנות הלחימה, או לבני המשפחה [[קיסר יפן|הקיסרית]], למקרה שיבקרו בדוג'ו. מול קיר השומן נמצא הקיר שימוזה והכניסה לדוג'ו. הקיר הימני ביחס לקמיזה מכונה ג'וסקי, והקיר השמאלי מכונה שימוסקי. |
|||
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]] |
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]] |
||
גרסה מ־17:06, 13 בספטמבר 2008
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
דוֹג'וֹ (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח יפני שמסמל היום מקום בו מתאמנים באמנות לחימה. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים בזן בודהיזם משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זאזן.
אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית. כללי אטיקט רבים באים להמחיש את כבוד התלמידים לדוג'ו - כך, ברוב אמנויות הלחימה נהוג לקוד קיה בעת הכניסה לדוג'ו, ובסוף כל אימון מנקים התלמידים ביחד את הדוג'ו.
לדוג'ו מסורתי מבנה מוגדר. הקיר הקידמי של הדוג'ו מכונה שומן, ועל הקיר הזה נמצאת קאמיזה, המקום המקודש של הדוג'ו. כללי האטיקט המסורתיים מכתיבים את המצב של מבצע הטכניקה ביחס לקמיזהף ואף את הרגל בה יש להתחיל לנוע לכיוון הקמיזה או להתרחק ממנה. בנוסף, ליד קיר השומן נמצאת במה מיוחדת, המיועדת לראשי האסקולה של אותה אמנות הלחימה, או לבני המשפחה הקיסרית, למקרה שיבקרו בדוג'ו. מול קיר השומן נמצא הקיר שימוזה והכניסה לדוג'ו. הקיר הימני ביחס לקמיזה מכונה ג'וסקי, והקיר השמאלי מכונה שימוסקי.