רדיוס אטומי – הבדלי גרסאות
דיוק, הבדלה בין חישוב למדידה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|משלב נמוך, לא בהיר|נושא=מדעי הטבע}} |
{{שכתוב|משלב נמוך, לא בהיר|נושא=מדעי הטבע}} |
||
[[תמונה:HAtomOrbitals.png|שמאל|ממוזער|250px|אורביטלים אטומיים ברמות שונות]] |
[[תמונה:HAtomOrbitals.png|שמאל|ממוזער|250px|אורביטלים אטומיים ברמות שונות]] |
||
'''רדיוס אטומי''' הוא אומדן לגודלו של אטום - המרחק בין הגרעין לקצה גבול הימצאות ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] של האטום. אולם כיוון שהאלקטרונים נמצאים במעין ענן ללא גבול ברור, חישוב הרדיוס האטומי תלוי בשיטת הגדרת הגבול. לרוב נהוג להגדיר את הרדיוס כמרחק |
'''רדיוס אטומי''' הוא אומדן לגודלו של אטום - המרחק בין הגרעין לקצה גבול הימצאות ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] של האטום. אולם כיוון שהאלקטרונים נמצאים במעין ענן ללא גבול ברור, חישוב הרדיוס האטומי תלוי בשיטת הגדרת הגבול. לרוב נהוג להגדיר את הרדיוס כמרחק מהגרעין אשר מתחתיו ישנה סבירות של 90% או 99% להימצאות האלקטרונים. הרדיוס האטומי נמדד ב[[סדר גודל]] של [[אנגסטרם]]. |
||
את הרדיוס האטומי ניתן לקבוע בצורה חישובית על פי ה[[אורביטל אטומי|אורביטל האטומי]] מסוג S ב[[רמות אנרגיה|רמת האנרגיה]] הגבוהה ביותר. הרדיוס הוא אומדן בלבד, מכיוון ש[[משוואת שרדינגר]] המייצגת את ההסתברות למצוא אלקטרון באורביטל אטומי מסוים אינה מגבילה אורביטלית מסוג S, ולכן ניתן לטעון שהרדיוס האטומי של כל אטום הוא בגודל [[היקום]] כולו. לכן צמצמו את הרדיוס לאזור שבו ההסתברות להימצאות האלקטרון היא 90 אחוז. |
את הרדיוס האטומי ניתן לקבוע בצורה חישובית על פי ה[[אורביטל אטומי|אורביטל האטומי]] מסוג S ב[[רמות אנרגיה|רמת האנרגיה]] הגבוהה ביותר. הרדיוס הוא אומדן בלבד, מכיוון ש[[משוואת שרדינגר]] המייצגת את ההסתברות למצוא אלקטרון באורביטל אטומי מסוים אינה מגבילה אורביטלית מסוג S, ולכן ניתן לטעון שהרדיוס האטומי של כל אטום הוא בגודל [[היקום]] כולו. לכן צמצמו את הרדיוס לאזור שבו ההסתברות להימצאות האלקטרון היא 90 אחוז. |
||
גרסה מ־15:52, 12 באוקטובר 2010
רדיוס אטומי הוא אומדן לגודלו של אטום - המרחק בין הגרעין לקצה גבול הימצאות האלקטרונים של האטום. אולם כיוון שהאלקטרונים נמצאים במעין ענן ללא גבול ברור, חישוב הרדיוס האטומי תלוי בשיטת הגדרת הגבול. לרוב נהוג להגדיר את הרדיוס כמרחק מהגרעין אשר מתחתיו ישנה סבירות של 90% או 99% להימצאות האלקטרונים. הרדיוס האטומי נמדד בסדר גודל של אנגסטרם.
את הרדיוס האטומי ניתן לקבוע בצורה חישובית על פי האורביטל האטומי מסוג S ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר. הרדיוס הוא אומדן בלבד, מכיוון שמשוואת שרדינגר המייצגת את ההסתברות למצוא אלקטרון באורביטל אטומי מסוים אינה מגבילה אורביטלית מסוג S, ולכן ניתן לטעון שהרדיוס האטומי של כל אטום הוא בגודל היקום כולו. לכן צמצמו את הרדיוס לאזור שבו ההסתברות להימצאות האלקטרון היא 90 אחוז.
ישנן גם מספר שיטות למדידת הרדיוס האטומי של יסוד הלשהו, השיטה העיקרית היא מדידת חצי המרחק בין שני גרעיני אטומים של היסוד הקשורים בקשר קוולנטי או מצויים בתוך גביש.
למרות שנהוג להתייחס ל"רדיוס" של אטום, אין זה אומר שהאטום הוא כדורי. הרדיוס מציין את ההסתברות למציאת אלקטרון ולא את הצורה האמיתית של האטום, שמורכב ברובו המוחלט מריק.
לרדיוס האטומי ישנם השפעות נרחבות על הקשרים שהוא יכול לבצע, על כושר ההתקטבות של האטום ועל חוזק וגמישות הקשרים במולקולות.
קישורים חיצוניים
- דווידסון אונליין (מכון ויצמן) - שאל את המומחה: מה הגודל של אטומים ומולקולות