יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 723,485

04:10, 7 באוגוסט 2020: Yoavd (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 94 כשביצע את הפעולה "edit" בדף התפרצות נגיף הקורונה בישראל. הפעולות שננקטו: תיוג; תיאור המסנן: תיקון פרמטרים (בדיקה | השוואה)

שינויים שבוצעו בעריכה

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|הכותב=גלי וינרב|כותרת=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amichaistein1/status/1283091595307425798|הכותב=עמיחי שטיין|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-14}}</ref>
תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|הכותב=גלי וינרב|כותרת=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amichaistein1/status/1283091595307425798|הכותב=עמיחי שטיין|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-14}}</ref>


בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref>
בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=7.7.2020|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref>


==ראו גם==
==ראו גם==

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount)
88242
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name)
'Yoavd'
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups)
[ 0 => 'sysop', 1 => '*', 2 => 'user', 3 => 'autoconfirmed' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile)
false
מזהה הדף ($1) (page_id)
1804427
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace)
0
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title)
'התפרצות נגיף הקורונה בישראל'
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle)
'התפרצות נגיף הקורונה בישראל'
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors)
[ 0 => 'Yoavd', 1 => '83.130.87.41', 2 => '213.57.180.61', 3 => '109.66.196.110', 4 => 'YairMelamed', 5 => 'Euro know', 6 => '2.55.142.210', 7 => '84.108.33.24', 8 => '79.178.208.240', 9 => '37.142.5.33' ]
פעולה ($1) (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary)
'/* בדיקות רפואיות */ תיקון פרמטרים'
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext)
'{{פיצול}} {{אקטואלי|כל הערך=כן}} {{מגפה | שם = התפרצות מגפת הקורונה בישראל | תאריך התחלה = [[21 בפברואר]] [[2020]] | תאריך סיום = עדיין פעילה | אזור הפגיעה =- | פתוגן = [[נגיף]] ה-[[SARS-CoV-2]] | מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}} | מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|ישראל}} | הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}}{{ש}}{{רענון נתונים}} | קואורדינטות = - | תמונה = אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg | כיתוב = אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה ל[[חדר מיון|חדר המיון]] של [[המרכז הרפואי שיבא]] }} '''התפשטות מגפת הקורונה בישראל''' החלה לקראת סוף פברואר 2020. המגפה פרצה בדצמבר [[2019]] בעיר [[ווהאן]], שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה ב[[ישראל]] ב-27 בפברואר [[2020]]. ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של [[משרד הבריאות]] שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן [[ריחוק חברתי]], וכן [[בידוד בית]] למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם [[משרד ראש הממשלה]], [[משרד האוצר]], שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ו[[משרד הביטחון]], שנערך לשילוב [[צה"ל]] בטיפול באוכלוסייה. {{+-}} {{טען סקריפט|gadgetname=Tabs}}<!-- נחוץ לטובת הטבלאות למטה שמגדירות אלמנטים עם מחלקה tabWrapper --> {| class="wikitable" style="float: left; clear: left; padding: 0; margin-right: 0.5em;" |- |<div class="tabWrapper"> *[[#corona1|25 היישובים הראשונים]] *[[#corona2|כל היישובים עם לפחות 15 מקרים]] <div id="corona1" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים|חלקי=כן}}</div> <div id="corona2" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים|חלקי=לא}}</div> <span style="display:none;" class="tabWrapperOptions">tabBackground:#FFFFFF;tabBorder: #AAAAAA;defaultTab:0;</span></div> |} {{הגבלת תוכן עניינים|רמה=3}} [[קובץ:שר הבריאות יולי אדלשטיין מבקר חולה קורונה באסף הרופא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יולי אדלשטיין]] (מימין) וד"ר [[אסנת לבציון-קורח]] מנהלת [[המרכז הרפואי שמיר]] (משמאל) מבקרים [[מחלת נגיף קורונה 2019|חולה קורונה]] [[הנשמה מלאכותית מכנית|מונשם]], 23 ביולי 2020]] ==רקע== {{להשלים}} <!-- התחלת המגפה בסין וההדבקות הראשונות מחוץ לישראל ובארצות מהן הגיעה המגפה לישראל, המשבר הפוליטי בישראל, החירום בישראל ומשק לשעת חירום, משבר האקלים והתגברות המגפות--> מגפת הקורונה היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019]] (COVID-19).{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|הכותב=Maham Abedi|כתובת=https://globalnews.ca/news/6535635/coronavirus-name-covid19|כותרת=COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization|מידע נוסף=קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש|אתר=Globalnews.ca|שפה=אנגלית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מערכת JDN|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/1278726|כותרת="קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה|אתר=.jdn.co.il|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2020}}}} הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[אדם|בני אדם]] וגרם עד כה להדבקה של יותר מ-8.4 מיליון בני אדם, מתוכם מתו יותר מ-450,000. המגפה זוהתה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר [[ווהאן]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], אך מאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם וב-27 בפברואר התגלתה לראשונה בישראל, אצל אדם שחזר מאיטליה מספר ימים קודם. לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/coronavirus-incubation-period/|כותרת=Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-11}}}} דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, כמו כן ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה. <!-- סיגל סדצקי, כאן 11, 20:30, 24 במרץ --> כאשר ננקטים צעדים למיגור המגפה ומניעת התפשטותה, הצעדים משפיעים על גילוי נדבקים חדשים רק כשבועיים אחרי ביצוע של כל צעד בגלל הזמן שעובר מההדבקה עד הופעת הסימפטומים. משך זמן זה מהווה אתגר נוסף בניהול יעיל ומהיר של הצעדים השונים וקבלת [[משוב]] על מידת השפעתם. הזמן מהדבקות ב[[מחלת נגיף קורונה 2019|קורונה]] עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני- קשה הוא כ-3 שבועות.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> תחלואת קורונה גבוהה בזמן קצר יכולה לצור עומס ואף קריסה של מערכת הבריאות שתקשה על טיפול בחולים. מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ביוני 2020 עולה כי ב־99.5 אחוז מתוך 264 מתים מנגיף הקורונה בישראל קיימים נתונים על מחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד, למול 86% מהמתים בישראל בשנת 2016.{{הערה|[https://www.who.int/nmh/countries/2018/isr_en.pdf Israel - Noncommunicable Diseases (NCD) Country Profiles], באתר [[ארגון הבריאות העולמי]]}} חצי מהמתים על פי הפרסום הם מעל גיל 83.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.meida.org.il/wp-content/uploads/2020/06/background-diseases-data.pdf|הכותב=ליזי עופר - מרכזת פניות ציבור חופש המידע במשרד הבריאות|כותרת=בקשה לקבלת מידע הנוגע לתמותה מנגיף הקורונה בישראל ולמחלות רקע מהן סבלו הנפטרים|אתר=|תאריך=04/06/2020}}</ref> לפי דיווח מאוגוסט, גיל הפטירה הממוצע לגברים היה 78.79 ולנשים 82.15.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1289969030053289986|הכותב=[[נדב איל]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-02}}</ref> חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי אף גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-774088|הכותב=מעיין הרוני|כותרת=כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?|אתר=מעריב|תאריך=28/6/2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-905e890441ec271026.htm|הכותב=אילן לוקאץ'|כותרת="לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה|אתר=N12|תאריך=19/6/2020}}</ref> ==התפשטות הנגיף== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}} {{גרף אבחונים | barwidth = wide | numwidth = tw | disease = COVID-19 | location = ישראל | recoveries = y | rows = {{Medical cases chart/Row|2020-02-21|||1|||1|firstright1=y|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-22|||1|||1|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-23|||2|||2|100%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-24|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-25|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-26|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-27|||3|||3|50%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-28|||7|||7|133%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-29|||7|||7|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-01|||10|||10|43%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-02|||12|||12|20%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-03||2|12|||12|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-04||3|15|||15|25%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-05||3|17|||17|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-06||3|21|||21|24%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-07||3|25|||25|19%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-08||3|39|||39|56%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-09||3|50|||50|28%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-10||3|70|||70|40%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-11||3|82|||82|17%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-12||3|109|||109|33%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-13||4|143|||143|31%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-14||4|193|||193|34%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-15||4|213|||213|10%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-16||4|298|||298|40%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-17||11|337|||337|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-18||11|433|||433|27%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-19||13|677|||677|56%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-20|1|13|705|||705|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-21|1|36|883|||883|25%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-22|1|37|1071|||1,071|21%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-23|1|41|1442|||1,442|35%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-24|3|49|1930|||1,930|34%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-25|5|58|2369|||2,369|23%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-26|8|70|2693|||2,693|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-27|12|79|3035|||3,035|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-28|12|89|3619|||3,619|19%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-29|15|89|4247|||4,247|17%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-30|16|134|4695|||4,695|11%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-31|20|169|5358|||5,358|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-01|25|241|6092|||6,092|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-02|34|338|6857|||6,857|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-03|39|403|7428|||7,428|8%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-04|43|458|7851|||7,851|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-05|49|546|8430|||8,430|7%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-06|57|670|8904|||8,904|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-07|65|770|9248|||9,248|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-08|72|801|9404|||9,404|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-09|86|1011|9968|||9,968|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-10|95|1183|10408|||10,408|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-11|101|1341|10743|||10,743|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-12|103|1627|11145|||11,145|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-13|116|1855|11586|||11,586|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-14|123|2195|12046|||12,046|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-15|130|2563|12501|||12,501|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-16|142|2818|12758|||12,758|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-17|158|3247|13107|||13,107|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-18|164|3456|13265|||13,265|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-19|172|3754|13491|||13,491|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-20|177|4049|13713|||13,713|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-21|184|4507|13942|||13,942|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-22|189|5215|14498|||14,498|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-23|192|5611|14803|||14,803|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-24|194|6003|15058|||15,058|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-25|199|6435|15298|||15,298|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-26|200|6602|15398|||15,398|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-27|204|7200|15555|||15,555|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-28|210|7746|15728|||15,728|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-29|215|8233|15834|||15,834|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-30|222|8561|15946|||15,946|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-01|225|9156|16101|||16,101|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-02|229|9593|16185|||16,185|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-03|232|9749|16208|||16,208|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-04|235|10064|16246|||16,246|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-05|238|10465|16289|||16,289|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-06|239|10637|16314|||16,314|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-07|240|10873|16381|||16,381|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-08|245|11229|16436|||16,436|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-09|247|11376|16454|||16,454|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-10|252|11430|16477|||16,477|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-11|258|11843|16506|||16,506|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-12|260|12083|16529|||16,529|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-13|264|12232|16548|||16,548|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-14|265|12521|16579|||16,579|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-15|266|12587|16589|||16,589|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-16|268|12855|16607|||16,607|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-17|272|12942|16617|||16,617|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-18|276|13253|16643|||16,643|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-19|278|13435|16659|||16,659|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-20|279|13574|16665|||16,665|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-21|279|13724|16683|||16,683|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-22|279|13915|16690|||16,690|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-23|279|14085|16712|||16,712|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-24|279|14153|16717|||16,717|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-25|281|14307|16734|||16,734|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-26|281|14457|16757|||16,757|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-27|281|14570|16793|||16,793|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-28|284|14679|16872|||16,872|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-29|284|14776|16987|||16,987|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-30|284|14792|17012|||17,012|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-31|285|14812|17071|||17,071|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-01|285|14878|17169|||17,169|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-02|290|14940|17285|||17,285|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-03|291|14983|17377|||17,377|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-04|291|15013|17495|||17,495|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-05|294|15040|17694|||17,694|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-06|297|15050|17752|||17,752|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-07|297|15091|17863|||17,863|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-08|298|15127|18032|||18,032|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-09|298|15159|18180|||18,180|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-10|299|15187|18355|||18,355|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-11|300|15250|18569|||18,569|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-12|300|15310|18795|||18,795|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-13|300|15357|18972|||18,972|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-14|300|15357|19055|||19,055|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-15|302|15415|19237|||19,237|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-16|302|15449|19495|||19,495|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-17|303|15487|19783|||19,783|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-18|303|15518|20036|||20,036|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-19|304|15586|20339|||20,339|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-20|305|15659|20633|||20,633|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-21|306|15694|20778|||20,778|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-22|307|15768|21082|||21,082|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-23|307|15890|21467|||21,467|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-24|308|15940|22054|||22,054|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-25|309|16007|22400|||22,400|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-26|314|16872|22800|||22,800|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-27|317|17002|23421|||23,421|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-28|319|17114|23989|||23,989|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-29|319|17250|24441|||24,441|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-30|320|17318|25041|||25,041|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-01|322|17452|26257|||26,257|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-02|324|17547|27047|||27,047|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-03|326|17669|28055|||28,055|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-04|330|17773|28888|||28,888|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-05|332|17974|30162|||30,162|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-06|334|18056|30749|||30,749|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-07|342|18227|32222|||32,222|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-08|344|18338|33557|||33,557|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-09|348|18452|34825|||34,825|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-10|351|18613|36266|||36,266|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-11|359|18894|38024|||38,024|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-12|365|19133|39296|||39,296|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-13|368|19395|40632|||40,632|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-14|373|19701|42613|||42,613|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-15|375|19894|43668|||43,668|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-16|384|20370|46059|||46,059|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-17|392|23871|47459|||47,459|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-18|404|24577|49489|||49,489|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-19|411|25161|50496|||50,496|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-20|415|26216|52003|||52,003|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-21|428|27601|54395|||54,395|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-22|430|30288|56085|||56,085|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-23|442|35249|57982|||57,982|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-24|448|36778|59475|||59,475|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-25|455|37479|60496|||60,496|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-26|468|39674|61764|||61,764|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-27|474|41299|63985|||63,985|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-28|486|42700|65791|||65,791|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-29|491|43347|68299|||68,299|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-30|503|43470|70379|||70,379|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-31|517|44829|71634|||71,634|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-01|529|45565|72262|||72,262|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-02|536|49512|73013|||73,013|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-03|553|49663|74815|||74,815|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-04|561|49792|76198|||76,198|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-05|565|51346|77919|||77,919|2%|factor=220|numwidth=tw}} | caption = '''מקור:''' {{הערה|{{cite web|url=https://t.me/s/MOHreport|title=קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות}}}} }} ===ישראלים מחוץ לישראל=== בסוף חודש [[ינואר]] 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף. ב-18 ב[[פברואר]] אמר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בראיון ל[[גלי צה"ל]] שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."{{הערה|{{0404א|מישל מחנין|רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה"|541236|18 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/יומן-הצהריים/יומן-הצהריים18-02-2020-1201/רהמ-נתניהו-היה-צריך-לפזר-את-החולים-שהיו-על-ספינת-הקורונה |כותרת=רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס |תאריך_וידוא=18 במרץ 2020 |תאריך=18 בפברואר 2020 |מידע נוסף=באתר [[גלי צה"ל]]}}}} ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן. ===הידבקות בישראל=== ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת [[צליינות|צליינים]] דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף.{{הערה|{{כאן|מואב ורדי ואיתי שיקמן|תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה|66970|22 בפברואר 2020|item}}}} משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס ל[[בידוד בית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/22022020_1.aspx|כותרת=הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.{{הערה|{{בחדרי חרדים||תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר|1081322|22 בפברואר 2020}}}} ב-27 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה ב[[ישראל]]. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואמיר אלון|חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים|5685621|27 בפברואר 2020}}}} האדם, מנהל סניף "[[הפיראט האדום]]" ב[[אור יהודה]], הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה|5689385|5 במרץ 2020}}}} באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.{{הערה|{{כאן|אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור|מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל"|67303|27 בפברואר 2020|Item}}}} ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.{{הערה|{{החדשות 13|חן זנדר|נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי|item/news/domestic/health/coronavirus-quarantine-1017207|1 במרץ 2020}}}} ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מ[[יוון]] טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית|news/health/Article-752402|6 במרץ 2020}}}} ושוחרר לאחר מספר שבועות.{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי"|3349605|30 במרץ 2020}}}} בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר. ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39|3799430|8 במרץ 2020}}}} לפי חוקרים מ[[המכון למחקר ביולוגי בישראל]], חגיגות [[פורים]], שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים|1.8735285|3 באפריל 2020}}}} ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.{{הערה|{{mako||ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה|72d797add79f071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-18 ב[[אפריל]], לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בימים האחרונים של מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי.<ref name=":4">{{Cite news|title=עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8880939|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-29}}</ref> למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון [[הגימנסיה העברית רחביה|הגימנסיה העברית בירושלים]].<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363618|כותרת=בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר|אתר=news.walla.co.il|תאריך=29 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> העלייה נמשכה ביוני. בסוף ביולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/gazitdoron/status/1289151936399208453/photo/3|הכותב=[[דורון גזית]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ranbalicer/status/1289496264560631809|הכותב=[[רן בליצר]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref> נכון ל־{{תאריך נוכחי}}, מספר המקרים המאומתים הוא {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|1}}. {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|4}} במצב קשה, {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}} נפטרו, ו־{{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}} החלימו. בין הנפטרים הרב [[אברהם ישעיהו הבר]] מייסד ארגון "[[מתנת חיים]]", והראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]. ====הדבקות צוותים רפואיים==== ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים.{{הערה|שם=איכילוב20200313|{{ynet|סיון חילאי|126 חולים, 949 רופאים בבידוד: התינוק מאושפז בבית|5693484|13 במרץ 2020}}}} ====הידבקות בבתי האבות==== אחד ממוקדי ההתפרצות הגדולים בישראל היו בתי האבות והדיור המוגן לאוכלוסייה המבוגרת. בבית האבות של [[רשת משען]] בבאר שבע לבדו נמנו 14 נפטרים מקורונה.{{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|הקורבן ה-14 בבית האבות משען בבאר שבע: זמירה ארצי בת ה-82|corona/corona-israel/Article-760003|15 באפריל 2020}}}} על פי נתוני [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל#פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות|מגן אבות ואימהות]] מ-24 ביולי 2020, מספר הנפטרים ב[[בית אבות|בתי האבות]], במוסדות הגריאטריים וב[[דיור מוגן|דיור המוגן]] בחודש מרץ עמד על 21. באפריל מספר המתים זינק ל-104 ובמאי הוא צנח ל-6 נפטרים. ביוני חלה עלייה ומתו 16 חולים. מתחילת יולי נפטרו 31 חולי קורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-4d746d8ceef7371026.htm|כותרת=N12 - בעיצומו של הגל השני: צניחה דרמטית במספר המתים מקורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-07-24|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> ====הרשות הפלסטינית==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית}} ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון ב[[בית לחם]] שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה [[שר הביטחון]] [[נפתלי בנט]] להטיל סגר על העיר.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג|הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם|3344859|5 במרץ 2020}}}} בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית. נכון ל-{{תאריך נוכחי}}, אומתו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|1}} חולים, נפטרו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|2}} והחלימו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|3}}. ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים. עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-755270|הכותב=ג'קי חוגי|כותרת=זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון {{!}} מעריב|אתר=מעריב|תאריך=20 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-20}}}} ===היערכות מערכת הבריאות=== {{ערך מורחב|מערכת הבריאות בישראל}} {{להשלים}} בעקבות [[שפעת העופות]] נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת [[ארגון הבריאות העולמי]] להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה [[חלוקת עבודה]] בין [[קופת חולים|קופות החולים]], [[מד"א]] וכדומה.{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/DocLib/tora/BIO_TORA_PANDEMIC_FLU.pdf תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית]}} <!-- הטיפול במקרי החצבת והשפעת, מעבדות רפואיות, דו"ח מבקר המדינה --> בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם '''[[התפרצות החצבת בישראל (2018)|מקרי החצבת]]''' והשפעת בישראל, מבקר המדינה [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]] החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה|649005|12 באפריל 2019}}}} ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, ומספר חודשים לאחר שהסתיימה הכנת דו"ח הביקורת בסוף 2019,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-755826|כותרת="מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים""|אתר=מעריב|תאריך=23 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/news/health/1.8701589|כותרת="אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות"|אתר=דה מרקר|תאריך=23 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}} פרסם מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/3246-6.aspx התמודדות משרד הבריאות עם מגפות] באתר מבקר המדינה, דו"ח מבקר המדינה 70א', 23 במרץ 2020{{קישור שבור|13.5.2020}}}}{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70a/200-health.pdf הדו"ח בפורמט PDF]}}{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה|3803025|23 במרץ 2020}}}} == הטיפול בנגיף == ===הנחיות לפני גילוי הנגיף=== לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-[[23 בינואר]] 2020 הוציא [[משרד הבריאות]] הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את [[תסמין|תסמיני]] המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר|משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני"|5664783|23 בינואר 2020}}}} על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר [[ווהאן]] שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]], [[דלקת ריאות]] - נדרש להגיע ל[[בית חולים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx|כותרת=נגיף הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.{{הערה|{{ישראל היום|אריאל כהנא|מגפת הקורונה: ישראל הוציאה אזהרת מסע לסין וממליצה לישראלים לצאת מהמדינה|729441|31 בינואר 2020}}}}{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר ואיתי בלומנטל|בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל|5669399|30 בינואר 2020}}}} כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מ[[הונג קונג]], [[מקאו]], [[יפן]], [[תאילנד]], [[סינגפור]] ו[[קוריאה הדרומית]].{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+bCD1rARTjJx/fTJOaXE+S8|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8354|פורסם ב=17 בפברואר 2020|עמוד=640}}}} ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר [[ווהאן]] שבסין, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע ל[[חוביי|מחוז חוביי]] כולו. ===הנחיות לאחר גילוי הנגיף=== {{ערך מורחב|ערכים=[[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)]], [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה]], [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)]]}} החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מ[[איטליה]] לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, [[סינגפור]], מקאו, תאילנד, הונג קונג, [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|קוריאה הדרומית]] ו[[יפן]]. [[קובץ:Yaakov Litzman and Moshe Bar Siman Tov.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]], בחתימה על צו בריאות העם]] ב-27 בינואר חתם [[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] על צו, לפי [[פקודת בריאות העם]], המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת ה[[מחלה|מחלות]] בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=wuGQt2DVfXyDG2XNTUpeSmsvofYQYvYluxWAcfuTybg|שם=צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8334|פורסם ב=27 בינואר 2020|עמוד=464}}}} הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי [[בריאות הציבור]], וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/27012020_3.aspx|כותרת=שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק ב[[נגיף]] ומסרב להיכנס לבידוד. ב-[[2 בפברואר]] חתם מנכ"ל משרד הבריאות, [[משה בר סימן טוב]], על [[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)|צו להתמודדות עם הנגיף]], וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-[[12 בפברואר]] פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+dC92R2ujzQzEWUxdRx4KT0|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8351|פורסם ב=12 בפברואר 2020|עמוד=620}}}} צו נוסף כלל הנחיות ל[[מעסיק]]ים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+TpoMitETCvhYFXxHt4f3Po|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8342|פורסם ב=4 בפברואר 2020|עמוד=526}}}} * עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. * מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת. * מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. בנוסף פרסם משרד הבריאות [[תעודת מחלה]] גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.{{הערה|[https://www.health.gov.il/newsandevents/spokemanmesseges/documents/04022020.pdf תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון], באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020}}{{הערה|{{גלובס|מיכל אריאלי|מי ישלם לכם על ימי הבידוד? מדריך הקורונה לעובדים ולמעסיקים|1001319492|24 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{כלכליסט||מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם|3798690|5 במרץ 2020}}}} ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|מרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר]] הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.{{הערה|{{אנשים ומחשבים|יהודה קונפורטס|טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא|311192|24 בפברואר 2020}}}} בסוף חודש פברואר החלו ב[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בית החולים רמב"ם]] שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,{{הערה|{{החדשות 13|אלי לוי|התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד|d58dg-1016765|29 בפברואר 2020}}}} ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים. [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים שאוישו על ידי אנשי מגן דוד אדום.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+VdIVCrD1eqdCSPnkCcnKjA|שם=הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8364|פורסם ב=27 בפברואר 2020|עמוד=680}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר, יובל בגנו|הסתיימה ההצבעה ב"קלפיות הקורונה": 70% מהמבודדים הצביעו|elections2020/news/Article-751492|2 במרץ 2020}}}} ב-[[4 במרץ]] 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות [[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]], [[התפרצות נגיף הקורונה באוסטריה|אוסטריה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]], ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה [[משטרת ישראל]] על פתיחת שמונה [[חקירה פלילית|חקירות פליליות]] נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי|שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד|3344816|5 במרץ 2020}}}} [[נציבות שירות המדינה|נציב שירות המדינה]] [[דניאל הרשקוביץ]] הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט ודנה ירקצי|בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר|3344616|4 במרץ 2020}}}} ב-[[6 במרץ]] 2020 נכנסה לתוקף פקודה של ה[[רמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים לרבות לטקסי סיום קורסים.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|בהלת הקורונה: צה"ל אוסר על טיסות חיילים לחו"ל ומבטל תרגילים בינלאומיים|3344771|5 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל|5689408|5 במרץ 2020}}}} בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול ב[[מגפה]] שבה יש תחלואה נרחבת עובר ל[[משרד הביטחון]]. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון [[נפתלי בנט]], לקראת מעבר כזה.{{הערה|{{ערוץ 20|הלל ביטון-רוזן|שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה|שר-הביטחון-נפתלי-בנט-קיים-דיון-היערכות|5 במרץ 2020}}}} ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון|ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים|5691636|9 במרץ 2020}}}} ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלי סניור|הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים|5692162|10 במרץ 2020}}}} ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד [[בתי ספר]], בסיסי [[צה"ל]] ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר ב[[בית אבות|בתי אבות]] בכדי למנוע הידבקות של [[קשיש]]ים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה ל[[בית חולים|בתי חולים]] שלא לצורך. וכן הומלץ ל[[מעסיק]]ים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית. [[קובץ:התפרצות הקורונה בישראל, סגירת מרכזי קניות.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קניון [[הקריון]] ב[[קריית ביאליק]] סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות]] ב-12 במרץ הוחלט ש[[מערכת החינוך]] תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, [[חינוך מיוחד]] ו[[נוער בסיכון]], וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 מרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית. בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט [[המשרד לשירותי דת]] לסגור את [[מקווה|מקוואות הגברים]] – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של [[כלור]]. ב-16 במרץ הוחלט להפעיל סגר מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את [[המגזר הציבורי]] למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.{{הערה|{{mako||המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי|c7482a8b574e071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת ב[[ערביי ישראל|חברה הערבית]] מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.<ref>{{Cite news|title=סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה|url=https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.8860688?v=51B4C65397525808155572F7F8EB5C3F|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-20}}</ref> באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר וסיון חילאי|תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות|5696832|17 במרץ 2020}}}} פרופ' [[יורם לס]],{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון"|1001322593|20 במרץ 2020}}}} פרופ' [[מייקל לויט]] וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.{{הערה|{{אייס|רביב שכטר|"אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות|778543|18 במרץ 2020}}}} היו שביקרו את השיח התקשורתי.<ref>{{ציוץ|horowitz_b|ד"ר בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת [[מדעת]]|1259033420493197313|9 במאי 2020}}</ref> [[קובץ:First «corona motel» in Israel, March 2020. II.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מלונית הבידוד ב[[דן פנורמה תל אביב]] עם צוות [[פיקוד העורף]], 17 במרץ 2020]] ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה ל[[פארק]]ים, לגינות משחקים, ל[[חוף|חוף הים]], ל[[בריכה]], ל[[ספריות ציבוריות בישראל|ספריות]], ל[[מוזיאונים|מוזאונים]], לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.{{הערה|{{בחדרי חרדים||המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל|1088532|17 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר,{{הערה|{{הארץ|נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ|התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב|1.8708288|25 במרץ 2020}}}} למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=hyY24665uI1TQyUXg1wKH5Klc9qgbKY6yWmiI765t3Y|שם=תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) (תיקון)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8414|פורסם ב=25 במרץ 2020|עמוד=870}}}} כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, [[הרבנים הראשיים לישראל]] הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת. ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] על עטיית מסכות פנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704693,00.html|הכותב=אדיר ינקו|כותרת=מנכ"ל משרד הבריאות: "שימו מסכות, קנו בעיקר במשלוחים"|אתר=ynet|תאריך=31 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-31}}}} עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת [[הכותל המערבי]] וברחבת [[מערת המכפלה]].{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432561 "שחרית מרגשת במערת המכפלה"] '''[[ערוץ 7]]'''}} ב־[[12 באפריל]] נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית [[מסכה]] בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה מכיוון שהמסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי|749677|07 באפריל 2020}}}} בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש ב[[מסכת בד|מסכות בד]] מתוצרת עצמית,{{הערה|[https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ הנחיה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה]}} והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=5_62xrP3jkA חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית]}} ב-[[19 באפריל]] נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכולות להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, אסורה התקהלות ואכילה משותפת, ואין לקיים דיונים של מעל 8 אנשים. בנוסף מותרת תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.{{הערה|{{כלכליסט||כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה|3809051|20 באפריל 2020}}}} ב-[[26 באפריל]] נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי (טייק אווי) ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן|מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות|5720385|25 באפריל 2020}}}} ב-[[30 באפריל]] בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק|5722545|30 באפריל 2020}}}} בתחילת מאי, החלה [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|פתיחת מוסדות החינוך]]. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחב"צ.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763702|כותרת=התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> ב-10 במאי, הותרו ההתקהלויות של עד 50 איש במרחבים פתוחים תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. הממשלה התירה עוד לערוך [[ברית מילה|בריתות]] במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם ב[[חתונה|חתונות]]. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ב[[רכב]] וב[[מעלית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8834403|כותרת=מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-765389|כותרת=ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> באותו יום, הציג הצוות המייעץ למל"ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.weizmann.ac.il/physics/waxman/sites/physics.waxman/files/uploads/Corona/דוח%20מסכם.pdf|הכותב=|כותרת=ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13)|אתר=|תאריך=10 במאי 2020}}</ref> ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות]]. ב-[[20 במאי]], הותרה שהיה בחופי רחצה תחת הנחיות כמו חובת נשיאת מסכה ושמירה על מרחק של 2 מטרים.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://pic-upload.ynet.co.il/news/tav_sagol.pdf|הכותב=משרד הפנים|כותרת=הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול|אתר=מקור: ynet}}</ref> עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה ל[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|תלמידים השוהים בבית הספר]] וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. גם הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת, מסגדים וכנסיות בהתאם להנחיות.<ref name=":0" /> בשל תחילתו של גל תחלואה, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר [[ברית מילה|בריתות]] ו[[הלוויה|הלוויות]], וכן התקהלויות ב[[בית תפילה|בתי תפילה]]. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה [[סטטוס קוו|סטטוס-קוו]] במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5756579,00.html|כותרת=המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון|אתר=ynet|תאריך=2020-06-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-29}}</ref> לפי המנכ"ל [[חזי לוי]], "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על [[בריאות הציבור]] לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ב[[רפואה מונעת]] - זה המצב כעת".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b0691e85f110371027.htm|כותרת=הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא...|אתר=N12|תאריך=2020-06-29|תאריך_וידוא=2020-06-29}}</ref> ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו ב[[בת ים]] ובחלק מ[[אשדוד]]. למשל, הגבלת התקהלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-773686|כותרת=בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-25}}</ref> בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-70d7b30e7f01371027.htm|כותרת=מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה|אתר=N12|תאריך=2020-07-02|תאריך_וידוא=2020-07-02}}</ref> ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3371996|הכותב=|כותרת=מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-06}}</ref> חלק מההחלטות עודכנו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-8df06c1220c2371026.htm|כותרת=N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים...|אתר=N12|תאריך=2020-07-08|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> לפי שר הבריאות [[יולי אדלשטיין]], הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=73950|כותרת=אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> אחרי 10 ימים, דנה [[ממשלת ישראל השלושים וחמש|הממשלה]] על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, [[חקיקה ראשית]] או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-9b75bfe19c85371026.htm|כותרת=N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה|אתר=N12|תאריך=2020-07-16|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> אושרו מגוון הגבלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3374275|הכותב=|כותרת=איזו התקהלות מותרת והאם המסעדות ייסגרו? מדריך להגבלות החדשות|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3374370|הכותב=|כותרת=פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> ההגבלה ואחרות שונו על ידי [[ועדת הקורונה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-53c699a1e9e7371026.htm|כותרת=N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף|אתר=N12|תאריך=2020-07-24|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-54b915c2100c371027.htm|כותרת=N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש|אתר=N12|תאריך=2020-08-05|תאריך_וידוא=2020-08-05}}</ref> משרדי הבריאות ו[[משרד התרבות והספורט|התרבות]] סיכמו ש[[הופעה|הופעות חיות]] במתכונת "[[דרייב אין]]". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57695070,00.html|כותרת=משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין"|אתר=ynet|תאריך=2020-07-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-22}}</ref> אחרי מינויו של [[רוני גמזו]] לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות. בתחילת אוגוסט הם נשלחו למשרדי הממשלה. למשל, הוצעו כללים להתקהלויות: לתחלואה נמוכה וקצב הדבקה נמוך - 500 בחוץ, 250 במבנה סגור. כשיש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה יציב - 200 איש בחוץ, 100 בפנים. כאשר יש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה גבוה - 50 בחוץ, 25 בפנים. בעת תחלואה גבוהה וקצב הדבקה גבוה - 20 בחוץ, 10 בפנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/lielkyzer/status/1289976464289361920|הכותב=ליאל קייזר|כותרת=דיווח בכאן חדשות(00:29)|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=2 באוגוסט 2020|תאריך_וידוא=2020-08-03}}</ref> היה בתכנון לקראת ספטמבר בכפוף לירידה בתחלואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/Meir_Marciano/status/1291094674736906242|הכותב=[[מאיר מרציאנו]]|כותרת=דיווח|אתר=טוויטר|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-05}}</ref> ===גלריית מדבקות === במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. ניתן למצוא אותן בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה. <gallery> מדבקת_2_מטר_רצפה5.jpg | ב[[כיכר רבין]] מדבקת 2 מטר רצפה7.jpg | ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] מדבקת 2 מטר רצפה6.jpg | ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] מדבקת_2_מטר_רצפה4.jpg | ב[[כיכר רבין]] מדבקת_2_מטר_רצפה3.jpg | ב[[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] מדבקת_2_מטר_רצפה2.jpg | ב[[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] מדבקת_2_מטר_רצפה1.jpg מדבקת_2_מטר_רצפה.jpg 10מדבקת שמירת מרחק 2 מטר.jpg|ממוזער|מדבקת שמירת מרחק 2 מטר בתחנת משטרה </gallery> ===הגבלות תנועה ותחבורה === ב-8 במרץ הודיע [[שר הפנים]], [[אריה דרעי]], על סגירת [[גבול ישראל-מצרים|הגבול היבשתי עם מצרים]], בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://passportnews.co.il/ישראל-סוגרת-את-הגבול-היבשתי-עם-מצרים/|כותרת=נסגר הגבול היבשתי עם מצרים|אתר=Passportnews|תאריך=8 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-09}}}} ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מ[[ניו יורק]], כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] לטיסות חוץ.{{הערה|{{כלכליסט|תומר הדר|רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1|3799534|8 במרץ 2020}}}} למחרת, יצא [[משרד התחבורה]] בהנחיות חדשות למפעילי ה[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]], לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.{{הערה|{{כלכליסט|כלכליסט ו-ynet|מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל|3799710|9 במרץ 2020}}}} ב-[[11 במרץ]] נסגרה [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]] לבאים מחוץ לישראל.{{הערה|{{מעריב אונליין|ג'וש ארונסון|תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל|breaking-news/Article-753186|10 במרץ 2020}}}} ב-16 במרץ הודיעה [[רשות שדות התעופה]] על סגירת [[נמל התעופה רמון]] לפעילות לילית.{{הערה|{{ערוץ7||נמל התעופה רמון יסגר בלילות|727405|16 במרץ 2020|News/Flash}}}} אחרי כשבוע, הודיעו במשרד התחבורה שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי [[סטודנטית|הסטודנטים]] והתלמידים, ותופסק פעילות התחבורה הציבורית בסופי השבוע, בימות השבוע התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן בתחבורה הציבורית.{{הערה|{{סרוגים||אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ|430772-אין-תשלום-לנהג-ודילול-אוטובוסים-הגבלו|16 במרץ 2020}}}} ב-[[19 במרץ]] נאסר על נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/352111.html|כותרת=אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-19}}}} כמו כן, [[ממשלת ישראל|הממשלה]] אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות ב[[מזון]], [[תרופה|תרופות]], שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, [[ספורט]], [[הפגנה]], ו[[תרומת דם]]). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ואלי סניור|למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום|5698364|20 במרץ 2020}}}} ב־[[25 במרץ]] הורה [[שר התחבורה]] [[בצלאל סמוטריץ']] על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין|5700209|25 במרץ 2020}}}} בשבוע של פסח ו[[ליל הסדר]], שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, [[ערב פסח]], בצהרים, ועד סיום ליל הסדר ביום חמישי בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרקות מהבית של יותר מ-100 מטרים.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל|עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם|5710286|07 באפריל 2020}}}} התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר. ב-[[9 באפריל]] החליטו היישובים הערביים הסמוכים [[אכסאל]] ו[[דבורייה]] לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום.{{הערה|{{Ynet|חסן שעלאן|התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים|5711956|10 באפריל 2020}}}} גם היישוב [[ג'סר א-זרקא]] נקט בצעד דומה.{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה|1.8756704|10 באפריל 2020}}}} ב-[[14 באפריל]] החל סגר נרחב נוסף לרגל חג [[שביעי של פסח]] וחגיגות ה[[מימונה]]. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות תעשה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות ב[[חמץ]] ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח [[מאפייה|מאפיות]] או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד מרכולים ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו.{{הערה|{{Ynet|רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד|סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה|5714507|14 באפריל 2020}}}} אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה ב[[רמדאן|חודש הרמדאן]]. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5719166,00.html|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן|אתר=ynet|תאריך=22 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} ב-[[24 באפריל]] אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים [[בית שמש]] ו[[נתיבות]] למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, [[26 באפריל]] בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-761714|הכותב=אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון|כותרת=החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות|אתר=מעריב|תאריך=24 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-25}}}} ב-[[27 באפריל]] נכנסו לתוקפן הגבלות בשל [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]]. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ו[[פעילות גופנית]] למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר|מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות|5721473|27 באפריל 2020}}}} למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד ב[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]].{{הערה|{{כיכר השבת||ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי|357656|28 באפריל 2020}}}} ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות [[רוממה]], [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] ו[[קריית בעלז]] ב[[ירושלים]] ושתי שכונות ב[[חורה]] שב[[הנגב|נגב]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-762791|הכותב=אנה רייבה ברסקי|כותרת=הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש|אתר=מעריב|תאריך=30 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-30}}}} ב-[[18 במאי]], עקב הדבקות משפחה, הורתה [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] לתושבי שכונת [[נווה עופר]] להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5732763,00.html|כותרת=משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית|אתר=ynet|תאריך=2020-05-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5736090,00.html|כותרת=עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני|אתר=ynet|תאריך=2020-05-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref> ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שב[[תל אביב-יפו]], [[רהט]] ו[[ערערה-בנגב]].<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3367975|הכותב=דנה ירקצי ובועז אפרת|כותרת=הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש|אתר=news.walla.co.il|תאריך=17 ביוני 2020|תאריך_וידוא=2020-06-17}}</ref> בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים ב[[אלעד]] וברחובות ב[[טבריה]].<gallery> Closed playground in Tel Aviv durig Corona pandemic 2020.jpg|גן משחקים סגור בתל אביב, מרץ 2020 Bus sitting restrictions in Israel during COVID-19 Pandemic in Israel.jpg|מושבים חסומים בקרבת הנהג באוטובוס של חברת [[אגד]], על מנת למנוע הדבקה של הנהגים. </gallery> נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57620860,00.html|כותרת=אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית|אתר=ynet|תאריך=2020-07-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-09}}</ref> במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/ryjEjKmyv|כותרת=כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה {{!}} שאלות ותשובות|אתר=ynet|תאריך=2020-07-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-09}}</ref> כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-777087|כותרת=הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> ===אכיפת תקנות=== ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים,{{הערה|{{mako||המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק|297a3c812271171026|news-israel/2020_q1}}}} הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה. === מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה === {{הפניה לערך מורחב|ההשפעה של התפרצות נגיף קורונה 20–2019 על החינוך}}{{ערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך}} ב-[[14 במרץ]] הודיע [[משרד החינוך]] על סגירת כל מוסדות הלימוד שב[[מערכת החינוך]]. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה. מוסדות [[השכלה גבוהה בישראל|ההשכלה הגבוהה]] נסגרו. בוצעה [[למידה מרחוק]] במוסדות השונים. ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת [[חינוך מיוחד|החינוך המיוחד]] ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות וה[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית ה[[הבחינה הפסיכומטרית|פסיכומטרי]]. במאי, חזרו תלמידים ל[[גן ילדים|גנים]] ול[[בית ספר|בתי הספר]] מהשכבות השונות תחת הנחיות. את הלימודים בבתי הספר במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים בבית הספר של החופש הגדול מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020. ===מערכת הבריאות=== {{להשלים}}<!-- בידוד בשיב"א, אשפוז בית כחלופה לבתי חולים --> בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|שיבא]], [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|איכילוב]], [[מרכז רפואי קפלן|קפלן]], [[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה]], [[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|וולפסון]], [[בית החולים פוריה|פוריה]] ובתי חולים נוספים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות|כתובת=https://www.themarker.com/news/health/1.8695548|אתר=TheMarker|תאריך=21 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}} [[בית חולים השרון]] הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5696532,00.html|כותרת=כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל|אתר=ynet|תאריך=17 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}} בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.<!-- כאן 11, 20/3, 20:58 --> ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. <!-- כאן 11, 20/3 בערב, ורד פלמן --> כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות. ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים.<ref>{{Cite news|title=בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8986997?v=AAD815C51DAD87223F6C62278C31B837|newspaper=TheMarker|access-date=2020-07-11}}</ref> ביולי, ניתן תקציב נוסף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-f2ec0083a574371026.htm|כותרת=N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?|אתר=N12|תאריך=2020-07-14|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref> כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף [[ה'תשפ"א]]. בסוף יולי, התקיימה שביתת [[אחות|אחיות ואחים]] שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57684080,00.html|כותרת=הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום|אתר=ynet|תאריך=2020-07-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref> ====בדיקות==== [[קובץ:IDF Corona Laboratory. XV.jpg|250px|ממוזער|הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס [[צריפין]] יחד עם ראש אט"ל [[יצחק תורג'מן]] (משמאל), קצין הרפואה הראשי [[טריף בדר]] (מימין) ואנשי [[הרבנות הצבאית]]]] נציגי ארגוני [[מעבדה רפואית|המעבדות הרפואיות]] התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה|736177|24 בפברואר 2020}}}} ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים|3800358|12 במרץ 2020}}}} בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.{{כ}}{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה|741775|13 במרץ 2020}}}} בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות. ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה|5695419|15 במרץ 2020}}}} לפי ד"ר [[רחל אדטו]], לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.{{דרוש מקור}}<!-- 5:20 רשת ב', 20/3/2020 --> ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5698352,00.html|כותרת=נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית"|אתר=ynet|תאריך=19 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע|743865|20 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.<!-- 23/3 17:33 רשת ב' -->ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.{{הערה|{{וואלה!|יואב איתיאל|מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א|3348467|24 במרץ 2020}}}} כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו [[טירה (עיר)|טירה]], ירושלים ותל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5700789,00.html|כותרת=נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ"|אתר=ynet|תאריך=24 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tzomet-ran.co.il/basharon/44617|כותרת=רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס|אתר=צומת השרון רעננה|תאריך=2 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של [[הרבנות הצבאית]] בבסיס [[צריפין]] המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה|מאמרים/קורונה/מעבדה-פנים-צהלית/|24 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.<!-- 25/3, רשת ב', 18:17 --> ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות.<!-- דקלה שפרן, 26/3, 8:42, רשת ב', קרן נויבך וירון דקל --> למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"|5702349|27 במרץ 2020}}}} כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1243241801408012289|2020-04-26}}}}{{הערה|שם=20200326ערוץ13|{{החדשות 13|מאור צור, נדב איל|אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם|corona-lost-1035980|26 במרץ 2020}}}} ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר [[נפתלי בנט]] גיבה את החלטת ראש הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432039|כותרת=משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709930,00.html|כותרת=ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף|אתר=ynet|תאריך=7 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709396,00.html|כותרת=פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול"|אתר=ynet|תאריך=6 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708325,00.html|כותרת=מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים|אתר=ynet|תאריך=5 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708878,00.html|כותרת=הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים"|אתר=ynet|תאריך=2 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} החומר יאפשר כ12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69264|כותרת=מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.{{הערה|{{Cite news|title="נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"|url=https://www.themarker.com/technation/1.8751011|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-08}}}} המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5710676,00.html|כותרת=תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו|אתר=ynet|תאריך=7 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-758944|כותרת=עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל|אתר=מעריב|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, כמות הבדיקות היומים עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-760672|כותרת=משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה|אתר=מעריב|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-8b36608efdc9171026.htm|כותרת=אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה|אתר=N12|תאריך=21 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c9e385f0d6f6171026.htm|כותרת=ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק...|אתר=N12|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} ובמרץ הוא היה 3 ימים.<ref>{{Cite news|title=התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום|url=https://www.themarker.com/technation/1.8760376|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-20}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3808476,00.html|הכותב=עירית אבישר|כותרת=פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום"|אתר=כלכליסט|תאריך=16 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1249787465176621056|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח על הקמת המערך}}}} ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם [[MyHeritage]] לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326481|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום|אתר=גלובס|תאריך=23 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה|748069|2 באפריל 2020}}}} ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MoavVardi/status/1253226056640868352|הכותב=[[מואב ורדי]]|כותרת=ראיון עם אילנה דיין|אתר=טוויטר}}}} משרד הבריאות רכש [[בדיקת קורונה|בדיקות]] לזיהוי נוגדנים ([[סרולוגיה|סרולוגית]]). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8820501|הכותב=[[עידו אפרתי]]|כותרת=משרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-f05c101cdba7271027.htm|כותרת=בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים...|אתר=N12|תאריך=2020-06-03|תאריך_וידוא=2020-06-03}}</ref> ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/760677|כותרת="בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל.<ref>{{Cite news|title=אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8846384|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-14}}</ref> במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עליה בכמות הבדיקות. ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] של הנדבקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/rkK93x8yP|כותרת=משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-07-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.8944342|כותרת=מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-19}}</ref> ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] של הנדבקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/rkK93x8yP|כותרת=משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-07-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> =====ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות===== בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל{{הערה|1={{ynet|יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו|הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98|5706868|2 באפריל 2020}}}}) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים.{{הערה|{{ynet||אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים|5702112|26 במרץ 2020}}}} באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12.{{הערה|1={{סרוגים||12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה|438265-12-נפטרים-בבית-אבות-משען-המשטרה-פתחה-בחק|10 באפריל 2020}}}} בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.{{הערה|מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות <!-- לפי דיווחים מ-25 במרץ, כאן 11, חדשות הערב -->}} כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, [[מטוש]]ים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות וה[[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]], עקב קצב ההדבקה הגובר. לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות"|5692738|11 במרץ 2020}}}} הוחלט להקל את הקריטריונים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה|1.8673879|14 במרץ 2020}}}} עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-03-26|כתובת=https://www.jdn.co.il/health/1302021/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-06-04|הכותב=חומי ברמן}}}}<!-- גם באיכילוב צפויים לבדוק את הצוות החל מ-28/3. דווח: כאן 11, 27/3 19:15~ --> החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך [[רפואת משפחה|רופא המשפחה]]. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-3d1e798da774171026.htm|כותרת=מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי|אתר=N12|תאריך=5 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} בסוף אפריל, פרופסור [[רוני גמזו]], האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה ב[[בית אבות|בתי האבות]], אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות ו[[דיור מוגן|הדיור המוגן]], בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3352597|כותרת=יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-02}}</ref> שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף. על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.<ref>{{Cite news|title=משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8805208|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-04}}</ref> בסוף מאי, [[יולי אדלשטיין]] החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-ed597b6fd5b6271026.htm|כותרת=אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין...|אתר=N12|תאריך=2020-05-31|תאריך_וידוא=2020-05-31}}</ref> אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742803,00.html|כותרת=מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק|אתר=ynet|תאריך=2020-06-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-05}}</ref> ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3373897|הכותב=|כותרת=משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-15}}</ref> כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74459|כותרת=מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74859|כותרת=עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> באוגוסט, [[שרון אלרעי פרייס|שרון אלרעי]] החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה קטיעת שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-a47e96747b5b371026.htm|כותרת=N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה...|אתר=N12|תאריך=2020-08-03|תאריך_וידוא=2020-08-03}}</ref> ===== ביקורת על הגדרת חולים קשים ===== ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר|1.8980625|9 ביולי 2020}}}} במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת|ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה|3373232|12 ביולי 2020}}}} הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן [[טיפול רפואי|הטיפול הרפואי]] ודחיפותו, לצד ביצוע [[ניסוי קליני|ניסוים קליניים]]. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי [[ריווי חמצן בדם]] של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. ניטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. ע"פ ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בי"ח רמב"ם]] בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם|news/247171|15 ביולי 2020}}}} אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.<ref name=":8" /> לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.<ref>{{Cite news|title=קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה|url=https://www.haaretz.co.il/amp/health/.premium-1.9006741?__twitter_impression=true|newspaper=הארץ|date=2020-07-20|access-date=2020-07-24|language=he}}</ref> ====ציוד ורכש==== {{להשלים}} <!-- מכונת הנשמה---> לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, חברת [[MyHeritage]] תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.<!-- חדשות ערוץ 13, 20:12, 23/3 --> בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, ו[[המוסד]] סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי|המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר"|5697877|19 במרץ 2020}}}} עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד.<!-- ארנון אפק, 19:34, כאן 11, 20/3 --> עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות. <!-- ערוץ 12, 20:33, 23/3 --> חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה|3802770|22 במרץ 2020}}}} [[קובץ:טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה.jpeg|300px|ממוזער|טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ [[אהרון חליוה]], הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]], ראש המוסד [[יוסי כהן]], מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] וראש אמ"ן [[תמיר הימן]]]] ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"|1001323356}}}} בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״|מאמרים/קורונה/סיום-פעילות-צהל-במרכז-השליטה-למאבק-בנגיף-קורונה/|26 במאי 2020}}}} משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר [[דני גולד]], ראש [[המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית]] (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.{{הערה|{{ynet|אודי עציון|נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש|economy/article/Bks4ZvgwI|31 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מכ"ם לחדר המיון: ייטול מדדים ללא מגע ויצמצם סיכוי להדבקה בקורונה|5704095|31 במרץ 2020}}}} ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] ליו"ר [[ועדת הקורונה]] [[עופר שלח]] ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.{{הערה|{{סרוגים||דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל|433919-דוח-של-הכנסת-רק-1437-מכונות-הנשמה-בישראל|26 במרץ 2020}}}}<!-- בשילוב עם מידע מגלי צה"ל, 26/3, 10:05 --> נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של [[ביואתיקה#המועצה_הלאומית_לביואתיקה_רפואית|המועצה הלאומית לביואתיקה]], הלשכה לאתיקה של [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Bioethics-covid19_2.pdf|כותרת=נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=אייר תש"פ – מאי 2020|תאריך_וידוא=31 במאי 2020}}}} חברת [[ישראייר]] הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין|5707985|4 באפריל 2020}}}} ==== טיפול רפואי ==== הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן [[חמצן]], [[עירוי]] נוזלים, [[אנטיביוטיקה]] כאשר עולה חשד ל[[זיהום (רפואה)|זיהום חיידקי]], ובמידת הצורך [[הנשמה מלאכותית מכנית]]. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם [[כלורוקווין]] {{אנ|Chloroquine}}, המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת [[מלריה]] וטיפול בה.{{הערה|{{ynet|איתי גל|זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה|5690087|6 במרץ 2020}}}} גם היה טיפל בתרופה נוספת בשם [[קלטרה]] {{אנ|Lopinavir/ritonavir}} שמוכרת בטיפול נגד [[HIV]], וב[[תרופה אנטי-ויראלית]] ניסיונית בשם [[רמדסיביר]].{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה|1.8671889|13 במרץ 2020}}}} ===מחקר=== באפריל 2020, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר אשר בחן את השפעת ההנחיות בנוגע לנגיף הקורונה על האוכלוסייה הבוגרת, בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות, ולדווח על צרכים המתעוררים בהקשר זה עקב מצבים של בידוד ושהייה ממושכת בבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/|הכותב=ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג|כותרת=התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים|אתר=https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/|תאריך=2020}}</ref> מן הממצאים אפשר ללמוד כי בעקבות סגירת מוסדות החינוך, צמצום התעסוקה וחובת השהות הממושכת בבית חלים חלו שינויים בהרגלי החיים של מבוגרים וילדים כאחד. נצפתה עלייה בצריכת המזון ובצריכת חטיפים וממתקים בפרט, וירידה בתדירות ובמשך של הפעילות הגופנית שעלולות להשפיע לרעה על מצב הבריאות. כמו כן, דווח על עלייה בתחושת בדידות ועל התחושה שאין על מי לסמוך, שמצביעה על פגיעה במצב הרגשי. עם זאת, יש עלייה בתדירות הארוחות המשפחתיות והפחתת או הפסקת העישון. ===מידע והסברה=== {{להשלים}} <!-- אפליקציות, אתר המשרד, היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, נגישות לחירשים בהירות ועקביות פייק ניוז--> [[קובץ:Bbcorona.jpeg|250px|ממוזער|[[פשקוויל]] שהופץ ב[[בני ברק]] בעיצומה של ההתפרצות]] בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] ו[[סיגל סדצקי]]. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה ל[[משרד ראש הממשלה]] בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות|369762|20 באפריל 2020}}}} לאורך המשבר, אנשי מקצוע העוסקים בניהול המשבר כמו משה בר סימן טוב, סיגל סדצקי, איתמר גרוטו ושאול מרידור התראיינו למגוון גופי תקשורת באופן עצמאי. ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי|אתרים/פיקוד-העורף/2020/הושק-פורטל-חירום-לאומי-ומוקד-טלפוני-ייעודי/|18 במרץ 2020}}}} [[המשרד לשוויון חברתי]] הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר [[כל-זכות]] הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות. {{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/יומן_עדכונים_בנושא_קורונה יומן עדכונים]}} ארגון [[נגישות ישראל]] קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לבעלי מוגבלויות.{{הערה|[https://www.aisrael.org/?CategoryID=3523&ArticleID=66905 מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר"], באתר נגישות לישראל, 19 במרץ}} ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]] ו[[אמהרית]]. הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם [[לשכת הפרסום הממשלתית]] ששודרו ב[[יוטיוב]], ב[[טלוויזיה]] ב[[רשתות חברתיות|רשתות החברתיות]] וכו'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?time_continue=18&v=Qb02BTxHJsk&feature=emb_logo|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=שומרים מרחק על 2 מטרים!|אתר=יוטיוב}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/watch/?v=374714910100195|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים|אתר=פייסבוק, טלויזיה}}</ref> ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של [[לשכת הפרסום הממשלתית]] המציג את שרשרת ההדבקה.{{הערה|{{יוטיוב|56ExB4t8Bdk|שם=עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש)|אורך=1:00}}}} הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון.{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל|432505|31 במרץ 2020}}}} ====הסברה לציבור הערבי==== {{להשלים}} לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות. <!-- מרחאבית, 26/3 --> <!-- הילאל חאג' יחיא?, מרחאבית, 26/3 --> האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=فيروس كورونا - وزارة الصحة|אתר=נגיף|כתובת=https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus-ar/|שפה=ar|תאריך_וידוא=2020-05-03}}}} ופיקוד העורף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx|כותרת=معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ|אתר=info.oref.org.il|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref> הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל. ==== הנחיות והסברה בציבור החרדי ==== [[יהודה משי זהב]] מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם ה[[בד"ץ]] ואנשי [[העדה החרדית]]. <!-- ערוץ הכנסת, 26/3, 22:25 --> כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, [[קבר רחל]] ו[[קבר הרשב"י]] נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו ל[[כותל המערבי]] הותרה כניסת תושבי [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] בלבד. [[מערת המכפלה]] הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1090980|כותרת=החרגת מערת המכפלה|אתר=בחדרי}}}} אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.{{הערה|{{גלובס||דעה: החרדים של דנה ויס|1001322839}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן|שם=כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?|קישור=https://www.idi.org.il/articles/31128}}</ref> בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.{{הערה|{{ynet|ynet|עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת"|5702206|26 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{mako||"עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי|c03bb66b1bce071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי [[טלפון כשר|הטלפונים הכשרים]], חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה|1001325471|16 באפריל 2020}}}} ====התמודדות עם חדשות כוזבות==== {{להשלים}} ===בידוד=== בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים|3800850|13 במרץ 2020}}}} מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע [[פיקוד העורף]]: מתקני [[יחד למען החייל]], מלונות ובהם [[דן פנורמה תל אביב]] ו[[דן ירושלים]].{{הערה|{{ערוץ7|קובי פינקלר|פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך|430596|16 במרץ 2020}}}} כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז ה[[גריאטריה|גריאטרי]] ב[[ראשון לציון]] [[מלב"ן]] שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות<!-- מוטי גילת, 19:20, כאן 11, 20/3 -->.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת|1.8664648|11 במרץ 2020}}}} לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה.<!-- מקור-רדיו, 22/3, כנראה כאן תרבות, שישים החדש עם איציק יושע --> באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את [[המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם]] ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות"|5700695|24 במרץ 2020}}}} ====סגר==== ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על [[קריית יערים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754606|כותרת="רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה"|אתר=מעריב|תאריך=17 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}} ב-3 באפריל הוטל [[סגר]] על העיר החרדית [[בני ברק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-758017|הכותב=אלון חכמון|כותרת=נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק|אתר=מעריב|תאריך=3 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-930a6489a6e3171026.htm|הכותב=משה נוסבאום, איתמר מינמר|כותרת=תיעוד: כוחות מג"ב אוכפים את ההסגר על בני ברק|אתר=N12|תאריך=3 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}} העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/748689|כותרת=הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות|אתר=ישראל היום|תאריך=04/04/2020}}</ref> ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/355991.html|כותרת=ככר השבת}}</ref> ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב [[דיר אל אסד]] נקראו תושבי דיר אל אסד, [[נחף]], [[בענה]] ו[[מג'ד אל כרום]] להשאר בבתים.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד|breaking-news/Article-760004|15 באפריל 2020}}}} ב-[[17 באפריל]] הוכרז צו [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)|אזור מוגבל]] על היישובים [[דיר אל-אסד]] ו[[בענה]] לאחר גידול משמעותי במספר החולים.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו|מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי|5716410|17 באפריל 2020}}}} ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137953|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.hidabroot.org}}}} ====אכיפה ואיכון סלולרי ==== מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.<!-- הנשא באירוס, ה"מתעטש" ביהוד. שלל סיבות-קושי להיזכר בשל פאניקה, חשש מענישה, --> בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,{{הערה|{{וואלה!|לירן לוי|גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד|3346535|14 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב|5695514|15 במרץ 2020}}}} והוחלט לפתוח [[תיק פלילי|תיקים פליליים]]{{הערה|{{בחדרי חרדים||קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר|1087638|14 במרץ 2020}}}} כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד|3800950|14 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ישראל היום|איציק סבן|אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים|739941|8 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet||מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה|5692769}}}} ב-[[16 במרץ]] 2020 אישרה [[ממשלת ישראל]] את [[תקנות שעת חירום (נתוני מיקום)]], התש"ף-2020, המאפשרות [[איכון סלולרי]] של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אישרה הממשלה את '''תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020''',{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhIquRP7YMyPji3TicFvRARQ|שם=תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8393|פורסם ב=17 במרץ 2020|עמוד=782}}}} שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את ה[[שב"כ]] לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.{{הבהרה|ככל הנראה מדובר במידע לא עדכני}}{{דרוש מקור}} נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת. <!-- כאן 11, 20/3, 19:26, רועי ינובסקי. התייחס לגבי מניעת התקהלויות בישיבות ובתי כנסת --> בעקבות דיון [[ועדת חוץ וביטחון]] בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה|3348890|26 במרץ 2020}}}} ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות.<!-- ערוץ 12, 26/3 20:19 --> בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. החוק הוקפא האיכון הופסק ביוני.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-769993|כותרת=איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-c2ce6dc988a1371027.htm|כותרת=איכוני השב"כ הופעלו כבר בחמישי - אלפי ישראלים נשלחו...|אתר=N12|תאריך=2020-07-04|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref> ===צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי=== {{להשלים}} ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר ב[[טמרה]] לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות|breaking-news/Article-755320|20 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ פורסמו [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה]]: * תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhOMlJ8zPgvl5dZT9tAE92dk|שם=תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8405|פורסם ב=22 במרץ 2020|עמוד=820}}}} התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית). * תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhCMSaa9b61hCWFgyKm5tyvk|שם=תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8406|פורסם ב=22 במרץ 2020|עמוד=840}}}} === פעילות צה"ל במהלך המשבר === {{להשלים}} במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פועל צה"ל בארבעה תחומים מרכזיים: * '''מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית''': במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל [[מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה]]. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות [[מגפת הקורונה|התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בארץ ובעולם]]. פעילות המרכז מאכוונת על ידי [[משרד הבריאות]], [[משרד הביטחון]] ו[[המטה לביטחון לאומי]] ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מ[[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין. * '''תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח''': עיבוי כוחות שיטור, [[משמר הגבול|מג"ב]] ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים. * '''תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף''': חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי [[פיקוד העורף]]. * '''פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים''': סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין|היחידה הטכנולוגית]] של [[מערך המבצעים המיוחדים]] ב[[אגף המודיעין|אמ"ן]]. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.<!-- עדויות על חוסר שמירה על ההנחיות, מערך הבדיקות בתוך צה"ל-השגיאה שהתגלתה, המערך הרפואי בתוך צה"ל-תלונות החיילים על חוסר התפקוד, הידבקות הרמטכ"ל, פיקוד העורף, אוגדה 98 --> * '''פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה'''. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-2cf14026d2d5371027.htm|כותרת=N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע|אתר=N12|תאריך=2020-07-17|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת ה[[תודעה]] באמצעות הרשתיות החברתיות של [[פיקוד העורף]] והעלאת המורל הלאומי באמצעות [[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]] - הופעות [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות]], הרצאות, ופעילויות נוספות. <gallery> IDF Food delivery, Bnei Brak. XIV.jpg|מפקד [[עוצבת האש]] [[ירון פינקלמן]] (במרכז) מסביר למפקד פיקוד העורף [[תמיר ידעי]] (מימין) ולרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (משמאל) על מבצע חלוקת המזון של העוצבה ב[[בני ברק]] IDF Food delivery, Beitar Ilit. II.jpg|חיילים אורזים מזון לחלוקה בתוך [[ביתר עילית]] Special projects to combat Corona, Unit 81. II.jpg|פרויקט של [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] (יחידה 81) להשמשת [[אמבולנס]]ים להעברת חולי קורונה בצורה אופטימלית MASHA 7000 become to protection enterprise against Corona. II.jpg|עובד ב[[מרכז שיקום ואחזקה]] שהוסב לייצור אמצעי מיגון רפואי IDF Food delivery, Bnei Brak. III.jpg|חיילים מחלקים מזון בבני ברק, שהוטלה בסגר Combat readiness during the Corona epidemic. VIII.jpg|חייל בפעילות מבצעית עם כפפות ומסכה IDF Corona Laboratory. VII.jpg|המעבדה הצה"לית לזיהוי נגיף הקורונה IDF Corona patients facility, Ashkelon. IV.jpg|שלט ברוכים הבאים ל"כפר המחלימים", מתקן החלמה צה"לי לחיילים ולאנשי קבע החולים בקורונה ב[[אשקלון]] Ventilators developed by IDF Unit 81 and Sheba Medical Center for corona patients. XXI.jpg|מכונת הנשמה שפותחה על ידי יחידה 81 ובי"ח "שיבא". מכשירי הנשמה ביתיים שהוסבו למכונות הנשמה מן השורה לחולי קורונה קשים. בתמונה המוניטור הייחודי שפותח Ventilators developed by IDF Unit 81 and Sheba Medical Center for corona patients. XVII.jpg|הניסוי המסכם לשיתוף הפעולה בין יח' 81 לשיבא </gallery> ==פתרונות טכנולוגיים== {{להשלים}}<!-- למידה מרחוק, אפליקציית זום --> === זיהוי, גילוי, איתור === [[קובץ:Special projects to combat Corona, Unit 81. I.webm|ממוזער|פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין]] חוקרים מ[[מכון ויצמן למדע]] הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.{{הערה|{{ynet|ynet|בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה|5695472|15 במרץ 2020}}}} קבוצת חוקרים נוספת מ[[מכון ויצמן למדע]] פיתחה בשיתוף עם ה[[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324406|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium.highlight-1.8735732|כותרת=חוקרי מכון ויצמן מציגים: בדיקת ריח מקוונת תסייע לגילוי קורונה מוקדם|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5706936,00.html|כותרת=איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח|אתר=ynet|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}} קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית־אור|קורונה|746851|29 במרץ 2020}}}} יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע ב[[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]]. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה אפליקציית "[[המגן (אפליקציה)|המגן]]" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה ב[[קוד פתוח]] ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.{{הערה|רפאל קאהאן, [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3803039,00.html הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת], באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020}} האפליקציה נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים. === טיפול תומך === [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על [[הנשמה מלאכותית מכנית|מפוח הנשמה]]. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.{{הערה|[https://www.israeldefense.co.il/he/node/42276 ישראל דיפנס]}}{{הערה|[https://www.idf.il/מאמרים/קורונה/יחידה-81/ הפיתוחים של יחידה 81]}} ב-24 במרץ חברה ישראלית שפיתחה ב-2017 פתרון המהווה חלופה לשימוש במכונת הנשמה, הודיעה כי היא נערכת להנפקה בבורסה בתמיכת [[רשות החדשנות]].{{הערה|{{TheMarker|ג'ניה וולינסקי|חברה ישראלית שפיתחה תחליף למכונות הנשמה תונפק בבורסה באוסטרליה|1.8705470|24 במרץ 2020}}}} ===פיתוח חיסון=== {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מחלת נגיף קורונה 2019#פיתוח חיסונים|פיתוח חיסונים]]}} ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את [[המכון למחקר ביולוגי בישראל|המכון הביולוגי]] ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל."{{הערה|[https://twitter.com/netanyahu/status/1223959553898958848 ציוץ של בנימין נתניהו], 2 בפברואר 2020}} לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי בנס ציונה, מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון|5689404|5 במרץ 2020}}}} משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.{{הערה|[[אור הלר]], [https://twitter.com/OrHeller/status/1237820874176245761 ציוץ בטוויטר], 11 במרץ 2020}} במקביל הוחלט על הקמת [[מפעל החיסונים בירוחם]]. == התמודדות החברה בישראל == [[קובץ:We'll make it together - homemade sign during COVID-19 pandemic, Raanana, April 2020 02.jpg|ממוזער|שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020]] ===פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות=== <!-- סיוע לקשישים, מזון, פעילות להפגת בדידות --> {{להשלים}} בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת [[קבוצת סיכון]] (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים"|5695465|16 במרץ 2020}}}} לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי [[סיעוד]] בישראל, 30% מהקשישים עריריים<!-- ראיון ברדיו, שעות הערב, 19/3 -->. לפי חברת הכנסת [[מירב כהן]] מסיעת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים ערירים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים). ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.{{הערה| אתר "המנהיגות האזרחית", [http://migzar3.org.il/עדכון-מהשולחן-העגול-שהתכנס-אתמול/ עדכון מהשולחן העגול], 19 במרץ 2020}} עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.{{הערה|{{ynet|לין לוי|"בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר"|5696232|21 במרץ 2020}}}} ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.{{הערה|{{בחדרי חרדים||תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה|1091133|31 במרץ 2020}}}} ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת [[פתחון לב]] ב[[ערוץ 13]]. בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין ה[[עירייה|עיריה]] לפעילים. לדוגמה, ב[[מזרח ירושלים]], היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר [[משה ליאון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-MAGAZINE-1.8815431|כותרת=משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> [[המרכז הישראלי ללימודי חירשות]] עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.{{הערה|{{פוסט פייסבוק|IsraeliDeafStudiesCenter|המרכז הישראלי ללימודי חירשות|3331494730250607||משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות|21 במאי 2020}}}} בתחום הסייבר, חוקר ישראלי הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.8831035|כותרת=איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-06}}</ref> בתחילת מאי 2020 מונה הפרופסור [[נמרוד מימון]] לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3818951,00.html פרופ' נמרוד מימון מונה לאחראי על משבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים] [[כלכליסט]], עמיר קורץ, 7 במאי 2020}} מימון מונה על ידי [[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]]. מימון החליף את הפרופ' [[רוני גמזו]] שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא{{הערה|[https://www.news1.co.il/Archive/001-D-426595-00.html פרופ' נמרוד מימון יעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואימהות"] [[News1 מחלקה ראשונה]], מירב ארד, 7 במאי 2020}} ===ייעוץ ותמיכה נפשית=== במהלך המשבר [[ער"ן]] ו[[הקואליציה הישראלית לטראומה]] תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. ב[[אגודת ניצן]] פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.{{הערה|{{ישראל היום|נועם (דבול) דביר|קורונה|741965|15 במרץ 2020}}}} ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל ב[[בית החולים פוריה]] ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה|5704650|31 במרץ 2020}}}} בדיון ב[[משרד הרווחה]] ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי [[אלימות במשפחה]] במהלך משבר הקורונה.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה|1.8816299|3 במאי 2020}}}} === התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה === [[קובץ:Social distancing and Praying during COVID-19 pandemic, Ranana 2020 03.jpg|ממוזער|250px|תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות ל[[ריחוק חברתי]]]]המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי שכן הייתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצים להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג [[חג הפורים|הפורים]], והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד ב[[חברותא]], ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|הכותב=debra@haretzion.org.il|כותרת=הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה|אתר=www.etzion.org.il|תאריך=2020-03-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון [[פיקוח נפש]], עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכה לוויה המונית בניגוד להוראות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3349242|כותרת=בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק}}</ref> בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/haredi-rabbis-stance-on-corona/rabbi-leuchter-corona/|הכותב=הרב ראובן לויכטר|כותרת=מהותה של מגפה: מבט-על|תאריך=ח' ניסן תש"פ}}</ref> ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד [[פסק הלכה]] שקורא לפרסם בכל [[בית מגורים]] מי חלה בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1283842788073906176|הכותב=[[עקיבא ויס]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> ==== היחס להוראות משרד הבריאות ==== בנוגע לסגירת מוסדות החינוך, נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות להנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב [[חיים קניבסקי]].{{הערה|{{מקור ראשון|אלי ביתאן|הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות|news/212299|15 במרץ 2020}}}} בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון האדמו"ר מ[[חסידות קרלין|קרלין]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1299811/|כותרת=האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים"|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-03-20|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> והרב [[אשר וייס]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/148_69_80.pdf|הכותב=הרב אשר וייס|כותרת=מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה|אתר=ערוץ בינינו|תאריך=ניסן תש"פ}}</ref> [[יהודה משי זהב]], יושב ראש ארגון [[זק"א]], התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם ה[[בד"ץ]] ואנשי [[העדה החרדית]]. <!-- ערוץ הכנסת, 26/3, 22:25 --> ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר ב[[פיקוח נפש]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/957603-רופאים-בכירים-בפניה-לציבור-החרדי-הקפידו-על-הנחיות-משרד-הבר/|כותרת=קריאת הרופאים|אתר=כיפה}}}} יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב [[חיים קניבסקי]] שיש להתפלל ביחידות ולא ב[[מניין]].{{הערה|{{כיכר השבת|דוד הכהן|מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש"|353468|29 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגר"ח קנייבסקי בהוראה דרמטית: אסור להתפלל במניין בבני ברק|1090634|29 במרץ 2020}}}} גם רבני [[המחלוקת בציבור הליטאי|הפלג הירושלמי]]{{הערה|{{כיכר השבת||מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין|351554}}{{קישור שבור|13.5.2020}}}} ורבני [[העדה החרדית]]{{הערה|{{כיכר השבת||'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים"|353633}}}} הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות. על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.{{הערה|{{וואלה!||בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי|3350025}}}} כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,{{הערה|{{סרוגים||השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק|436466-השוטרים-התחזו-לחרדים-וחשפו-מניין-בניג|3 באפריל 2020}}}} וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.{{הערה|{{ערוץ 7||הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: ''ידכם דמים מלאו'' - חדשות בארץ|433570}}}} עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב [[גרשון אדלשטיין]] שדגל בציות להוראות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/959311-הרב-קנייבסקי-הורה-לחזור-לישיבות-יתד-נאמן-סירב-לפרסם/|כותרת=הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם|אתר=כיפה|תאריך=2020-04-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/357073.html|כותרת=גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/haredi-rabbis-stance-on-corona/dealing-with-the-corona-crisis/|כותרת=לעמוד על נפשנו|אתר=צריך עיון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> וההנהגה שלו מתוכו. בנוסף, התברר כי משבר הקורונה גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ch10.co.il/news/589600/|כותרת=תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%|אתר=חרדים10|תאריך=2020-04-27|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> ==== שאלות הלכתיות נוספות ==== הבידוד שנכפה על האוכלוסייה כולה ובייחוד על קשישים גרם לשאלות בדבר ההתמודדות הנפשית של אלה עם הריחוק מבני המשפחה, בייחוד ב[[ליל הסדר]]. רבנים יוצאי [[מרוקו]] פרסמו שניתן להשתמש באפליקציית [[Zoom Video Communications|זום]] בליל הסדר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/433440-רבנים-מתירים-להשתמש-בזום-בליל-הסדר|כותרת=רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר|אתר=סרוגים|תאריך=2020-03-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> תוך הסתמכות על הקלות בחשמל בתנאים מסוימים ביום טוב, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת השתתפות משפחתית, ולו גם מרחוק. פסק זה ספג ביקורת מצד רוב העולם הרבני וכן הרבניים הראשיים לישראל שפסקו שהדבר מותר רק במצב של פיקוח נפש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/731077|כותרת=הרבנים הראשיים לישראל: אסור להשתמש ב'זום' בליל הסדר|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> בנוסף, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך ב[[קריאת התורה]] אף מתפללים שלא נמצאים ליד ספר התורה, או שהקורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה - ישלים מתוך חומש.{{הערה|{{כיכר השבת||ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות|354446}}}} עקב המצב רוב הרבנים התירו לשמוע מוזיקה שקטה אף ב[[ספירת העומר]] כל עוד היא לא מביאה לידי שמחה וריקוד.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשלצ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137861|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.hidabroot.org}}}} שאלות נוספות נסבו סביב העובדה כי בשל תנאי הסגר, לאורך כמה שבתות לא קראו קריאת התורה בשבת באף קהילה ועלתה השאלה האם כשיחזרו לקרוא בתורה יהיה צורך להשלים את קריאת התורה שהפסידו, או לראות בזה מצב של אונס שבו הציבור פטור מהשלמת הקריאה. גם עלתה שאלה האם יש לשלם לבעלי מקצוע במקרה שתקנות הבריאות אוסרות עליהם לעמוד בחוזה שנחתם עימם, כגון מפעילות של משפחתונים שנסגרו במסגרת ההוראות. השאלה נסבה סביב משמעותו המשפטית-הלכתית של '[[אלוהים (יהדות)|כוח עליון]]', ונפסק שיש לשלם חצי ממה שהובטח, והפיצוי של המדינה הוא פיצוי לבעל המקצוע ולא ללקוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dintora.org/article/1453|כותרת=תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה|אתר=dintora.org|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> בימים שלפני פסח עלתה שאלת [[טבילת כלים|טבילת הכלים]] החדשים בשל סגירתם של המקוואות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nirshamti.co.il/e-טבילה-כלים-רגילם/|הכותב=מכון צומת|כותרת=מכירת כלים בתקופת וירוס קורונה}}</ref> הרב הראשי [[דוד לאו]] פסק כי ניתן לקיים טקס גירושין כאשר האישה לבושה בכפפות ואין בכך חציצה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ch10.co.il/news/589400/|כותרת=גט עם כפפות? – נשיא בית הדין הגדול בפסיקה מעניינת לדיינים|אתר=חרדים10|תאריך=2020-04-26|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> === בתרבות הפופולרית === בעקבות המשבר התאחדו חבורת [[זהו זה!]] לעונה חדשה אשר משודרת ב[[כאן 11]]. באופן דומה חבורת [[קומדי סטור]] התאחדה.{{הערה|{{ynet||"הקומדי סטור" חוזרת: "אמרו עלינו שלא נחזיק שבועיים"|5700887}}}} בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת [[רן דנקר]] ו[[עידן רייכל]]. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.{{הערה|{{mako||זאפה בסלון {{!}} אמיר דדון בהופעה מיוחדת|b8130bf767d0171026|news-entertainment/2020_q1}}{{קישור שבור|13.5.2020}}}} גם [[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]], דרך הרשתות החברתיות, העביר הופעות של ה[[להקות צבאיות בישראל|להקות הצבאיות]] בשיתוף עם אמני ישראל. מוזיאונים, גופי תוכן, תרבות ואמנות נוספים בישראל פתחו סיורים וירטואליים מוקלטים או בשידור חי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tiuli.com/articles/720/קצת-אחרת-יוצאים-לבילוי-וירטואלי-במוזיאון|הכותב=שיר בהר|כותרת=לסייר במוזיאון, מהבית: 7 סיורים וירטואליים שכדאי לגלות בייחוד בימי קורונה|אתר=טיולי|תאריך=19 במרץ 2020}}</ref> והקלטות של אירועים מהעבר.{{הערה|{{מקור ראשון|נעמה רוזן-קרייף|כך תעבירו את הזמן עם הילדים: כל ההפעלות שאתם חייבים להכיר|culture/212747|17 במרץ 2020}}}} ==השפעות== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}} [[קובץ:Empty egg shelf in Jerusalem, April 2020.jpg|ממוזער|מדף ביצים ריק בסופרמרקט בירושלים באפריל 2020. בשלט כתוב: "לקוחות יקרים, עקב המצב והמחסור, קניית הביצים מוגבלת ל-2 תבניות של 12/18 יחידות או תבנית אחת של 30 יחידות. תודה על ההבנה."]] === כלכלה === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת ישראל]], [[המשבר_הכלכלי_העולמי_(2020)#בישראל|המשבר הכלכלי העולמי (2020)]]}}[[קובץ:Beersheba stabling yard a 01.jpg|ממוזער|250px|רכבות חונות ב[[דיור רכבות|מתחם הדיור]] של [[רכבת ישראל]] ב[[תחנת הרכבת באר שבע - צפון/אוניברסיטה|באר שבע צפון]] עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020]] בעקבות התפשטות הנגיף בישראל חברות רבות נפגעו כלכלית. החל [[מיתון]] בישראל ובעולם. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020. היו עסקים שנסגרו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737692,00.html|כותרת=מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים ([[המגזר השלישי]]), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת [[עסק|העסקים]] והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מהירה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref> נוצרו תמריצים ותוכניות סיוע שונות. מסגרת [[תקציב המדינה (ישראל)|התקציב]] ההמשכי נפרצה. עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70018|כותרת=כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326434|הכותב=עמירם ברקת|כותרת=לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק|אתר=גלובס|תאריך=23 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}} למשל, ב-31 במאי, [[עצמאי]]ם ו[[עסק]]ים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, נטען כי חלק מההצהרות של ה[[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלה היוצאת]] ושל [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] - לא מומשו.<ref>{{Cite news|title="מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?|url=https://www.themarker.com/news/macro/1.8887765?v=D3C51D85F02A18D8F8FD0F49F513366D|newspaper=TheMarker|access-date=2020-06-01}}</ref> === ביטול אירועים === [[קובץ:Coronavirus Israel Independence Day.webm|ממוזער|"משאית שמחה" מול מרפסות בערב יום העצמאות בראשון לציון]] בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים. התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע ה[[עדלאידע]] שהיה אמור להתקיים ב[[פורים]] ב[[חולון]], מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות ב[[נחלאות]], ב[[שוק מחנה יהודה]] וב[[כיכר ספרא]] שבירושלים בוטלו,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalemnet.co.il/חדשות/עיריית-ירושלים-מודיעה-על-ביטול-מסיבות-פורים-המרכזיות-437007|כותרת=עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות|אתר=ירושלים-נט|תאריך=10 במרץ 2020}}}} וכן ה[[טיש]]ים והתפילות ב[[חסידות גור]]. בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי [[הבימה]] תיסגר, עד 30 באפריל 2020.{{הערה|{{מעריב אונליין|קיץ ברבנר|תאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה|breaking-news/Article-753571|12 במרץ 2020}}}} טיולי פסח של תנועת הצופים, שהיו אמורים להתקיים בימים שלפני ליל הסדר, בוטלו לאור התפשטות הנגיף. טקסי מצטיינים ומופעי הוקרה הנערכים כמידי שנה בבסיסי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ברחבי הארץ לקראת יום העצמאות בוטלו בכללותם, ו[[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]] הודיע על הקפאה של אירועי תרבות ובידור רבים. התרגיל הצבאי [[ג'וניפר קוברה]] של [[מערך ההגנה האווירית]] עם כוחות מ[[פיקוד אירופה של ארצות הברית]], שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מערכת אתר חיל-האוויר|לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה"|9274-52021|4 במרץ 2020}}}} [[מצעד החיים]], שתוכנן להיערך ב[[פולין]] ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.{{הערה|{{ישראל היום||בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה|740111|9 במרץ 2020}}}} ב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] וב[[יום העצמאות]] (27-29 באפריל) נאסר על משפחות שכולות ביקור בקברי החללים על מנת למנוע התקהלויות, כל הטקסים נערכו ללא קהל וחגיגות החג ההמוניות בוטלו. ה[[מטס]] המסורתי של חיל האוויר צומצם כך שהשתתף בו רק [[הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי]] והוחלט שייערך מעל בתי חולים ברחבי הארץ בהוקרה לצוותים הרפואיים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צפו במטס ההצדעה המיוחד ליום העצמאות|מאמרים/2020/מטס-יום-העצמאות-2020/|29 באפריל 2020}}}} ב-[[3 במאי]] הוחלט על דחייה לסוף הקיץ של [[מצעד הגאווה|מצעדי הגאווה]] שתוכננו להתקיים בחודש יוני ב[[מצעד הגאווה בתל אביב|תל אביב]], [[מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים|ירושלים]], [[מצעד הגאווה בחיפה|חיפה]] ובאר שבע.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|מצעדי הגאווה בתל אביב, בירושלים בחיפה ובבאר שבע נדחו|1.8816015|3 במאי 2020}}}} בסוף מאי, הודיעו על ביטול [[שבוע הספר העברי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-entertainment/2020_q2/Article-e023d7d31875271026.htm|כותרת=לראשונה מאז נוסד: שבוע הספר העברי בוטל|אתר=N12|תאריך=2020-05-27|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> ====ספורט==== {{ערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על הספורט}} בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק בחוץ לארץ.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון|רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל|5689012|4 במרץ 2020}}}} [[מרתון ירושלים]] שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש [[נובמבר]].{{הערה|ארן הרשלג, [https://www.shvoong.co.il/בהלת-הקורונה-בישראל-מרתון-ירושלים-יבו/132163/ בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל], באתר "שוונג", 4 במרץ 2020}} פעילות ההכנה ל[[אולימפיאדת טוקיו (2020)|אולימפיאדה בטוקיו]] שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים ב[[מכון וינגייט]], [[אצטדיון הדר יוסף]] (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) ו[[המרכז האולימפי הלאומי לקליעה]]. ב-13 במרץ הוחלט על הפסקת כל ליגות הכדורגל ובכללן ליגת העל [[ליגת העל בכדורגל|לגברים]] ו[[ליגת העל בכדורגל נשים|לנשים]] עד להודעה חדשה.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5694083,00.html הופסקו כל משחקי ליגות הכדורגל], באתר YNET{{כ}}, 13 במרץ 2020}} ב-13 באפריל הוחלט לסיים את העונה ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']], [[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] ו[[ליגה ג']] בכדורגל, כאשר הקבוצות שנמצאות במקום הראשון עולות והירידות הוקפאו; כמו כן הסתיימו ליגות הנוער, ביניהן [[ליגת העל בכדורגל לנוער]], ו[[כדורגל נשים בישראל|ליגות הנשים]].{{הערה|{{ספורט 5|יגאל גולדשטיין|העולות, ביטול היורדות וגודל הליגות: עושים סדר|339190|4022|13 באפריל 2020}}}} ב-6 במאי, הוחלט במסגרת מתווה משרד הבריאות על חזרת ליגת העל בכדורגל בתאריך ה-30 במאי, ועל חזרה הליגה הלאומית ב-1 ביוני. ב-8 במאי הוחלט על חידוש הליגה בכדורסל ב-20 ביוני, כאשר האימונים יחלו ב-1 ביוני. === סביבה === המגפה הביאה להפחתה במספר הטיסות והנסיעות ברכב. בשבוע שבין ה-12 ל-16 במרץ 2020 נרשמה הפחתה של כ-30% בריכוזי ה[[חנקן דו-חמצני|חנקן הדו-חמצני]], שירדו ב-10 מק"ג/מ"ק. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 35.5 מק"ג/מ"ק. ואילו, בין 12 ל-16 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 25 מק"ג/מ"ק. על פי [[המשרד להגנת הסביבה]] לא ניתן לקבוע חד-משמעית שהסיבה לירידה היא רק בגלל הפחתה בשימוש בדלקים, וייתכן שגם תנאי מזג האוויר תרמו להפחתה. עם זאת, הירידה שנרשמה עקבית ומובהקת, ונרשמה בכל תחנות הניטור ברחבי ישראל.{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/corona_effect יוצאים מהבית פחות – מזהמים פחות: לצד האתגרים המשמעותיים "אפקט קורונה" משפיע לטובה על זיהום האוויר מתחבורה] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]}} בעקבות אי-יציאתם של בני האדם אל הטבע הפכו חיי הטבע לפעילים יותר באופן ניכר{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל|כשאנחנו בבתים: חג החירות של חיות הבר|5712865|12 באפריל 2020}}}} וכך נצפו יותר בעלי חיים באזורים עירוניים, כמו [[תן|תנים]] ב[[פארק הירקון]],{{הערה|{{Ynet||כשאנחנו בבתים: התנים בפארק הירקון חוגגים|5714354|14 באפריל 2020}}}} [[חזיר בר|חזירי בר]] ב[[חיפה]]{{הערה|{{Ynet|אחיה ראב"ד|בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה|5714902|15 באפריל 2020}}}} ו[[שועל]]ים ב[[אשקלון]].{{הערה|{{Ynet|[[רויטרס]]|כשהתושבים בבתים: שועלים בחוף וברחובות אשקלון|5720531|25 באפריל 2020}}}} === תחבורה ובטיחות בדרכים === בעקבות מיעוט הנסיעות נרשמה ירידה משמעותית בנפגעים בתאונות דרכים. ברבעון הראשון של 2020 נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, וירידה של 24% במספרן של תאונות הדרכים הקטלניות בכבישי ישראל ביחס לשנת 2019. מניין התאונות הקטלניות בחודש מרץ 2020 הוא הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|בצל הקורונה: ירידה במניין ההרוגים בדרכים|5703678|29 במרץ 2020}}}} הירידה המשמעותית ב[[נסועה]] נוצלה גם לצורך ביצוע עבודות תשתית,{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432675 שר התחבורה בצלאל סמוטריץ': מנצלים את ההשבתה להאצת העבודות]}} בהם האצת מיזם [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|הקו האדום]] של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|הרכבת הקלה בגוש דן]]{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|"לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום|1.8691147|19 במרץ 2020}}}} ושל מיזם [[נתיבים מהירים בגוש דן]],{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית|5715595|18 באפריל 2020}}}} וכן העבודות להרחבת מסלול הרכבת הקלה בירושלים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חדשות הנדלן בצל הקורונה: ממשיכים בקידום העבודות להרחבת הרקל בירושלים|כתובת=https://www.nadlancenter.co.il/article/2545|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.nadlancenter.co.il}}}} הפסקת פעילות קווי הנוסעים ב[[רכבת ישראל]] אפשרה את ביצוען של עבודות תשתית ב[[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]], וכן הושלם [[חשמול מסילות רכבת|חשמול]] [[מסילת ירושלים - גנות|קו הרכבת המהיר לירושלים]] עד [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]].{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|רכבת ישראל: הושלם חישמול הקו המהיר מירושלים לתחנת סבידור בתל אביב|1.8741686|5 באפריל 2020}}}} בנוסף, קודמו משמעותית עבודות להפרדה מפלסית ול[[גשר]]ים להולכי רגל ב[[כביש 784]], ב[[כביש 2]], ב[[קריית גת]] ובמקומות נוספים.{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים|5723086|2 במאי 2020}}}} גם [[המסילה המזרחית החדשה]] קודמה באופן משמעותי, והאצת העבודות עשויה, לפי מנהל הפרויקט, להקדים את פתיחת המקטע שבאזור [[ראש העין]] לשנת [[2021]].{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה|5727176|9 במאי 2020}}}} לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3362714|הכותב=יואב איתיאל ובועז אפרת|כותרת=דחייה נוספת בחזרה לשגרה: הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני|אתר=וואלה חדשות|תאריך=24 במאי 2020}}</ref> באמצע יוני, נקבע שהרכבת תפתח ב-22 ביוני תחת תנאים כמו חיוב הזמנה מראש ואיסור על אכילה ושתיה<ref name=":6" /> ===פוליטיקה ועבודת השלטון=== ====מצב פוליטי ומחאות ==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)]], [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]]}} משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה. בתחילת מרץ היו [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|בחירות לכנסת]] בצל המגפה. הממשלה שכיהנה עד 17 במאי הייתה [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]]. בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות [[ממשלת מעבר|ממשלת המעבר]] כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד ה[[אופוזיציה]] כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.{{הערה|{{גלובס|אבישי גרינצייג|בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי|1001321749}}}} <!-- ישנה טענה על דיון שבוטל ונקבע בשנית באותו יום, לא נמצא פרסום רשמי --> ההוראה התקבלה באישור [[היועץ המשפטי לממשלה]]. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון [[אסתר חיות]] הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדה בכנסת<!-- ועדת המשנה לשירותים חשאיים? ועדה בראשות גבי אשכנזי --> שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|הממשלה]] עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ [[ארגון העיתונאים בישראל]] עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.<!-- 22 במרץ, 16:29, רשת ב' --> המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס [[ועדה מסדרת (הכנסת)|ועדה מסדרת]] וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של [[יושב ראש הכנסת]], צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם [[דרכנו (ארגון)|דרכנו]] ו[[התנועה לאיכות השלטון]] ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.{{הערה|{{וואלה!|שגיא בן נון|לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה"|3348090|22 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן [[הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה]], שבראשותה עומד ח״כ [[עפר שלח]]. ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים]]. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|קורונה|743729|19 במרץ 2020}}}} לקראת סוף מרץ, עקב החמרת מצב החירום, התמנה יושב ראש מפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] [[בני גנץ]] ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-760894|כותרת=הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ב-17 במאי, הושבעה [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] והיו חילופי תפקידים. ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, [[משה בר סימן טוב|בר סימן טוב]], תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו|מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה|1.8735395|2 באפריל 2020}}}} הכתב [[ברק רביד]] פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.{{הערה|{{החדשות 13|ברק רביד|רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות"|netanyahu-demonstration-fury-1031509|20 במרץ 2020}}}} [[המשבר הכלכלי העולמי (2020)|המשבר הכלכלי]] בעקבות מגפת הקורונה ו[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|המשבר הפוליטי בישראל]] הגבירו את [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]], שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת [[גלישת גלים|גולש]]ים ב[[חוף זבולון (הרצליה)|חוף הרצליה]], הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי ב[[כיכר הבימה]] בתל אביב, הפגנות ה[[אחד במאי]] בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], הפגנת ה[[עצמאי]]ם ב[[כיכר רבין]] (בה השתתפו בין השאר [[מסעדה|מסעדנים]], [[גננת|גננות]], [[אמנים]], [[רקדן|רקדנים]], [[מציל]]ים בבריכות ו[[מאמן|מאמני כושר]]), ומחאת [[ארגון המורים]].{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש|בתמונות-מחאה-בימי-קורונה|2 במאי 2020}}.}} בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-394fe90ab1af171026.htm|כותרת=מוצ"ש של הפגנות|אתר=N12|תאריך=2020-05-09|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ביניהם ה[[מתמחה|מתמחים]] בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3355843|כותרת=מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות"|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5759771,00.html|כותרת=שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב|אתר=ynet|תאריך=2020-07-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-06}}</ref> אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/2020_q3/Article-7be7901a2fd3371027.htm|כותרת=מארגני עצרת המחאה בת"א: "שפוליטיקאים לא יגיעו לכיכר"|אתר=N12|תאריך=2020-07-11|תאריך_וידוא=2020-07-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335362|הכותב=אלה לוי-וינריב, בר לביא|כותרת="הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים מוציאים אלפים לרחובות|אתר=גלובס|תאריך=2020-07-11|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-11}}</ref> ==== בידוד והסגר של בעלי תפקידים ==== <!--אי פעילות הכנסת ופיקוח על הממשלה, הקפאת בתי משפט, החלטת האיכון באמצע הלילה, תקנות שעת חירום, עיכוב בחירת יו"ר חדש וכינוס ועדות, --> עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת [[הכנסת העשרים ושלוש]] התנהלה במתכונת שונה מהרגיל. בסוף אפריל, הוחלט שמליאת הכנסת תחולק ל-3 מפלסים כך שכל חברי הכנסת יוכלו לשהות במליאה ולהצביע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/441430-441430|כותרת=120 חברי כנסת יוכלו להצביע בעת ובעונה אחת|אתר=סרוגים|תאריך=2020-04-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> דיוני ה[[ועדה מסדרת (הכנסת)|וועדה המסדרת]] למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות [[ועידת וידאו]]. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית. במאי, הותקנו מחיצות זכוכית בין כיסאות חברי הכנסת בוועדות השונות.<ref>{{ציוץ|akivanovick|[[עקיבא נוביק]]|1262332150294237184|18 במאי 2020}}</ref> מספר חברי כנסת, ביניהם [[יועז הנדל]], [[צחי הנגבי]] ו[[בצלאל סמוטריץ']], נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת ואף שוחח עם מספר חברי כנסת במקום להימצא בבידוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754483|הכותב=אריק בנדר|כותרת=למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת|אתר=מעריב|תאריך=16 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/352244.html|כותרת=סמוטריץ' - ככר השבת}}}} כמה מחברי הכנסת, כמו [[רם בן ברק]] נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק.<!-- ראיון עם שלי יחימוביץ', רשת ב', 24/3 17:35 -->ב-[[30 במרץ]] נכנס [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] לבידוד יחד עם צוותו הקרוב עקב חשיפה ליועצת שלו לענייני חרדים שנמצאה חולה בנגיף קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704075,00.html|כותרת=לשכת רה"מ: נתניהו וצוותו הקרוב ישהו בינתיים בבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-03-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} לאחר בדיקה שעברו הוא וצוותו הם נמצאו שליליים לנגיף ויצאו מן הבידוד ב-1 באפריל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5705679,00.html|כותרת=אחרי יומיים: נתניהו ייצא מהבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-04-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} יום אחרי ראש הממשלה, נכנסו [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], מפקד [[פיקוד העורף]] [[תמיר ידעי]] וראש [[אגף המבצעים]] [[אהרון חליוה]] לבידוד לאחר שהתברר כי בדיון שבו השתתפו עשרה ימים קודם לכן היה חולה קורונה. האדם שאובחן הוא קצין מילואים בדרגת סרן, שמשמש נציג פיקוד העורף ב[[בני ברק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704839,00.html|כותרת=הרמטכ"ל נכנס לבידוד, היה בדיון שאחד ממשתתפיו אובחן עם קורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-03-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} ב-[[2 באפריל]] דווח כי שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ורעייתו אובחנו כחולים בנגיף קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5706126,00.html|כותרת=שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} מסיבה זו צמרת המדינה, בתוכם ראש הממשלה, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הבריאות ובכירי משרד הבריאות נאלצו להיכנס לבידוד. ביוני, נדבק ח"כ מ[[הרשימה המשותפת]], [[סאמי אבו שחאדה]]. בעקבות זאת, נשלחו לבידוד ארבעה חברי כנסת נוספים מרשימתו וצומצמה זמנית פעילות הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5743312,00.html|כותרת=לאחר שח"כ אובחן כחולה קורונה: הכנסת תפעל באופן מצומצם, ארבעה נכנסו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-06-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-11}}</ref> בהמשך בודדו אישים נוספים עקב שהיה ליד חולה. ====הפרת הנחיות מצד פוליטיקאים==== כנגד מספר בכירים במערכת הפוליטית דווח שפעלו בניגוד להנחיות משרד הבריאות למניעת ביקורים: נשיא המדינה [[ראובן ריבלין|ריבלין]],{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|"ריבלין חגג סדר עם בתו בניגוד להנחיות"; הנשיא התנצל: "מבין את הביקורת"|news/politics/Article-759303|10 באפריל 2020}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]], השר [[יעקב ליצמן|ליצמן]], השר [[יואב גלנט]], חבר הכנסת [[ניר ברקת]] וחבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]] שאירחו בליל הסדר את בני משפחתם.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|ליברמן הפר את הנחיות ליל הסדר|433749|12 באפריל 2020}}}} הנשיא ריבלין פרסם לאחר מכן מכתב התנצלות. אף על פי כן, הדבר עורר ביקורת ציבורית קשה. ב-2 ביולי, מיד לאחר מסיבת עיתונאים בה הודיע על הגבלות התקהלות, השתתף שר הבריאות יולי אדלשטיין במסיבת יום ההולדת של אשתו יחד עם משתתפים רבים. אף על פי שעריכת המסיבה הייתה חוקית (ההגבלות נכנסו לתוקף רק בשבוע שלאחר מכן), המהלך גרר ביקורת קשה מהציבור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q3/Article-46c732c61ff2371026.htm|כותרת=N12 - שר הבריאות הכריז על הגבלות - וחגג עם רעייתו|אתר=N12|תאריך=2020-07-08|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref> ===עבודת המגזר הציבורי=== ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] על מעבר [[המגזר הציבורי בישראל|המגזר הציבורי]] למתכונת מצומצמת. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום. בתחילת [[מאי]], החל תהליך חזרה של רבים מעובדי המגזר הציבורי לעבודתם. ====בתי המשפט==== שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] הכריז כי בשל מצב החירום המיוחד, הוא מחיל את תקנות 3 עד 5 לתקנות בתי המשפט במצב חירום{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_בתי_המשפט_ולשכות_ההוצאה_לפועל_(סדרי_דין_במצב_חירום_מיוחד) תקנות בתי המשפט במצב חירום],אתר ויקיצטוט}} עד לאחר פסח בתאריך 16 באפריל,{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/moj-extension/he/judiciary-courts.pdf הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט],אתר משרד המשפטים,22 במרץ 2020}} ורק דיונים מיוחדים ייתקיימו. ב-9 באפריל, פורסם שהתקנות הוארכו עד 10 במאי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/433516|כותרת=יוארך בחודש מצב החירום בבתי המשפט - חדשות משפט ופלילים|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} בעקבות ההנחיות נדחה מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה נתניהו שיועד להתקיים ב-17 במרץ ל-24 במאי. בנוסף, הוציאו הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק עבור חלק מסוגי הדיונים.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/presence-of-remote-hearings/he/Presence-of-remote-hearings.pdf הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק],משרד המשפטים,24 במרץ 2020}} ====שירות בתי הסוהר==== כדי למנוע התפרצות מגפה בבתי הכלא הוצאו תקנות חירום לשחרור אסירים בעלי מסוכנות נמוכה שבכל מקרה היו צפויים להשתחרר,{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין ואלי סניור|תקנות לשעת חירום בבתי הסוהר: שחרור מוקדם ל-400 אסירים|5702671|27 במרץ 2020}}}} המשוחררים הועברו למאסר בית בתיאום עם משטרת ישראל, תוך עדכון [[חוק זכויות נפגעי עבירה|נפגעי העבירה]]. ביקורי משפחות ופגישות עורכי דין הוגבלו כדי למנוע הדבקה בתוך הכלא. כן הוכנו מתקנים ייעודים לחולים בבידוד, שיקלטו מפרי בידוד שייעצרו. <!-- כאן 11, 29/3 19:50 --> נעשה ניסיון לחדש את המהלכים להבאת עסקה, בסיוע מתווכים, כדי להביא חזרה את גופות החיילים ה[[נעדר (צבא)|נעדרים]] או להחזיר [[ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה]] וזאת על מנת לשחרר [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] הכלואים בישראל.{{הערה|{{Ynet|אליאור לוי ויואב זיתון|חמאס עונה לנתניהו בעניין עסקת שבויים: "הכדור במגרש של ממשלת ישראל"|5710568|7 באפריל 2020}}}} ===עלייה בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות=== עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות פיזית ומינית.{{הערה|{{mako||"לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר"|49474325db10171026|women-agenda}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|עו"ד אילנה שושן|הבידוד עלול להיות מה שיהרוג אותנו {{!}} מלכת היופי לשעבר אילנה שושן בטור מיוחד|women/Article-754815|18 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ דווח כי [[השר לביטחון פנים]], [[גלעד ארדן]], הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק. לבקשת אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה בין-לאומית בנושא ההתמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה. ממצאי הדוח כוללים את המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה ונסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/domestic-violence-against-women-during-corona/|הכותב=דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד|כותרת=התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית|אתר=מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל|תאריך=2020}}</ref><!-- רשת ב', 25/3, 18:31 --> ===עליית צריכת האינטרנט מהבית=== עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון [[Zoom Video Communications|זום]], כמו גם לצרכים אחרים כמו מנהגי [[אבל]]ות.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|שבעה בווטסאפ והספד בזום: הקורונה מאלצת את המשפחות להתאבל אחרת|1.8762533|14 באפריל 2020}}}} כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית.{{הערה|{{וואלה!|מייקי לוי|בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?|3348497|24 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט|1001322231}}}} בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת ל[[נטפליקס]] בבקשה להוריד את [[רזולוציה|איכות השידור]] בכדי להפחית בעומס על התשתיות. החברה נענתה לבקשה, והפחיתה את [[קצב נתונים|קצב הנתונים]] המוזרמים בישראל למשך 30 יום.{{הערה|{{TheMarker|שגיא כהן|לבקשת משרד התקשורת: נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל|1.8700996|23 במרץ 2020}}}} <!-- משרד התקשורת והסטת העומסים מהמגזר העסקי למגזר הפרטי. עומ--> כמו כן, חברת "[[בזק]]" דיווחה על עלייה חדה בשימוש באינטרנט בקרב ה[[חרדים]], המהווים 8% מקרב המצטרפים החדשים מאז השבתת המשק ב-15 במרץ וכן גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לאה אפרתי|כתובת=https://bizzness.net/סקר-במגזר-החרדי-עלייה-במספר-הנחשפים-לא/|כותרת=סקר במגזר החרדי: עלייה במספר הנחשפים לאינטרנט|אתר=ביזנעס|תאריך=6 באפריל 2020}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200530022850/https://bizzness.net/סקר-במגזר-החרדי-עלייה-במספר-הנחשפים-לא/ |date=2020-05-30 }}}} דווח גם על עלייה ב[[קניות באינטרנט]] במגזר זה ושימוש בו לצורך לימודים אונליין.{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי שלזינגר|בעקבות הקורונה: שינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של החרדים|1091968|6 באפריל 2020}}}} ====סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות==== בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/42246|כותרת=עשרות חקירות משטרה בגין הפצת פייק ניוז {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/42267|כותרת=המשטרה מזהירה: הונאות פיננסיות בחסות הבהלה מקורונה {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/corona-virus-alert|כותרת=ניצול הבהלה הציבורית העולמית סביב נגיף הקורונה לביצוע מתקפות סייבר|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref> מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע.<!-- גלי צה"ל, 25/3, 18:45~, השורה התחתונה --> כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים. מספר תלונות הוגשו למשטרה לאחר שהתקבלו הודעות כוזבות לפיהן הנמען נדבק בנגיף והשב"כ בדרך לביתם.{{הערה| {{כלכליסט|עמיר קורץ|עוד כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חשוד בהפצת הודעות "פייק ניוז" על קורונה|3809098|19 באפריל 2020}}}} ב-29 במרץ התפרסמו עדויות על זיוף מוצרי אלכוג'ל.{{הערה|{{החדשות 13|[[נגה ניר נאמן]]|גם זה בגלל הקורונה: תעשיית זיוף האלכוג'ל פורחת עקב ביקוש שיא|coronavirus-fake-alcogel-1037899|29 במרץ 2020}}}} <!-- ערוץ 13, 29/3, 21:28 --> דווח על מקרים בהם נעשתה השתלטות מצד גורמים עוינים על שיעורים בזום המתקיימים במסגרת ה[[למידה מרחוק]], תוך הצגת תכנים שאינם הולמים לתלמידים.{{הערה|{{ynet|הגר בוחבוט|השיעור בזום הפך לסיוט: "פורנו וקניבליזם"|57210540|26 באפריל 2020}}}} ==הערכת הטיפול במגפה== ===מדיניות סגר וריחוק חברתי=== עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך חיי שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.<!-- ואולי הראשונה? --> המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין|בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג|5670650|2 בפברואר 2020}}}} וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון". [[קובץ:סגר הקורונה ביום העצמאות ה-72.jpg|ממוזער|מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72]] בחודש מרץ, בעקבות עליה אקספוננציאלית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל סגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.<!-- להוסיף התייחסות לטיפול בנוסעים החוזרים מחוץ לישראל, סירוב נשאים להגיע למלונות, תנאים במלונות ואספקת מזון: כאן 11, 13/4, 20:47 וכתבות קודמות -->בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו ל[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|היפתח מוסדות החינוך]]. ההקלות המשיכו במהלך מאי. בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, [[משה בר סימן טוב]], אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".<ref name=":5" /> הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1266393255484276738|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת=דיווח|אתר=[[טויטר]]|תאריך=29 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}}} למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363691|הכותב=דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת|כותרת=השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=30 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-30}}}} בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות. אחרי מינויו לפרויקטור הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' [[רוני גמזו]] לגבש תוכנית למלחמה בקורונה. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: נמתן מכויות נרחבות ל[[צה"ל]] במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ff729a14a1c8371026.htm|כותרת=N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים|אתר=N12|תאריך=26 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-26}}}} ====אומדן אפקטיביות הצעדים==== בשל [[מחלת נגיף קורונה 2019|מאפייני המחלה]], השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל משדרי החדשות דיווחו על מיתון קצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל. ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג ל[[שר]]יו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q1/Article-f22c8c8cd4b0171026.htm|כותרת=תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית|אתר=N12|תאריך=2020-03-24|תאריך_וידוא=2020-05-16}}}} פרופ' [[גבי ברבש]], שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-2020_q1/Article-8eaaae5278e0171026.htm|הכותב=מהדורת [[חדשות 12]]|כותרת=אמירתו של ברבש|אתר=[[N12]], דקה 9:30|תאריך=24 במרץ 2020}}}} התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב ב[[מכון גרטנר]] לחקר [[אפידמיולוגיה|אפדמיולוגיה]], המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה ב[[בית חולים|בתי החולים]] שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה '''לפני צעדי המנע שננקטו.''' במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי [[ריחוק חברתי]] ואף [[הסגר (בריאות)|סגר]] - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר ושלי אפלברג|מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים|1.8680993|17 במרץ 2020}}}} בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.<ref>{{ציוץ|amsterdamski2|[[שאול אמסטרדמסקי]]|1252848117440864256|אפריל 2020}}</ref> ב-11 באפריל, פורסם דוח של [[מכון גרטנר]] שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/economics/economy/coronavirus-israel-economics-1044422/|כותרת=חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-26}}</ref> ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69495|כותרת=לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/coronavirus-israel-1049212/|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=דוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2|אתר=[[חדשות 13]]|תאריך=22 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן [[אמידה|לאמוד]] את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.{{הערה|לפי הנתונים מה-10 באפריל באתר worldmeters.|שם=worldmeters (על האתר [{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/interactive/2020/05/world/worldometer-coronavirus-mystery/|כותרת=The mystery behind the data aggregation site Worldometer|תאריך_וידוא=2020-06-04|אתר=www.cnn.com}}])}} חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת נכר באוכלוסייה (ואף בכנסת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b0993c8d87ee171027.htm|כותרת=הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים...|אתר=N12|תאריך=2020-05-07|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref>) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר ב[[ירושלים|בירה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Doron_Kadosh/status/1265895831225450501|הכותב=דורון קדוש (כתב [[גלי צה"ל]])|כותרת=דיווח|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=28 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-education/2020_q2/Article-04f68bcad116271026.htm|כותרת=כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני|אתר=N12|תאריך=2020-05-29|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. ב-30 במרץ, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.{{הערה|יאיר קראוס, [https://twitter.com/yair_kraus/status/1244697718200717316 ציוץ בטוויטר]}} לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5731292,00.html|כותרת="רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים|אתר=ynet|תאריך=2020-05-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-0c60b7fbdc41271026.htm|כותרת=החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות|אתר=N12|תאריך=2020-05-14|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> לפי מחקר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] שפורסם במאי 2020, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מ[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית|ארצות הברית]]. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות [[אירופה]], ובראשן [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]]. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|סינגפור]], מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/about-70-of-coronavirus-infection-chains-originate-from-the-us-and-the-rest-from-europe-1905203|הכותב=אבי בליזובסקי|כותרת=מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה|אתר=[[הידען]]|תאריך=19 במאי 2020|תאריך_וידוא=19 במאי 2020}}}} נוסעי האוניה "[[דיימונד פרינסס]]", שהובאו היישר לבידוד כששבו מ[[יפן]] לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מ[[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]]. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b69627f98a32271026.htm|כותרת=N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-05-17|תאריך_וידוא=2020-05-18}}}} מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בסוף מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי. בלטו התפרצויות בבתי ספר.<ref name=":4" /> זאת כשבועיים אחרי [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך#חזרה מלאה ללימודים בכפוף להנחיות|ביטול הקפסולות במוסדות החינוך]]. ביוני כמות החולים הקשים החדשים עלתה במקביל לעליה בתחלואה וגורמים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279110713060085760|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=גרף המתאר את העליה|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-03}}</ref> מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.<ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-03}}</ref> בהמשך, החלה גם עליה גם במונשמים. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 20 אלף . לא היה [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|מערך תחקירים אפידמיולוגי]] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של [[המטה לביטחון לאומי|המל"ל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/politics/state-policy/coronavirus-second-wave-plan-1091187/|כותרת=תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-18}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-de8cbc3dcbce271027.htm|כותרת=חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה|אתר=N12|תאריך=2020-06-25|תאריך_וידוא=2020-06-26}}</ref> בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, [[מספר ההתרבות הבסיסי|מקדם ההדבקה]] המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.<ref name=":7" /> בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של [[האיחוד האירופי]]. בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".<ref>{{Cite news|title="כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.9051724|newspaper=TheMarker|access-date=2020-08-06}}</ref> בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך [[תחקיר]] מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-776683|כותרת=מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> ===יציאה=== {{להשלים}} עם התקדמות המשבר נוצר לחץ לשחרר מהר את המשק לפעילות כלכלית, כנגד לחץ של משרד הבריאות לשמור על חזרה הדרגתית ואיטית לפעילות כדי למנוע התפרצות בלתי נשלטת. מדי יום נשמעו דעות שונות לגבי הדרך בה צריך לצאת מהמשבר והתחדדו סתירות בין הגישות השונות. הבעיות המהותיות היו אלו שבתחום אחריות משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החינוך, כאשר מוסכם כי [[ההשפעה של מגפת הקורונה על מערכת החינוך|פעילות החינוך]] נדרשת כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות הכלכלית, על מנת לשחרר את ההורים למקומות עבודה. ב-11 באפריל, בהקשר של [[אסטרטגיית יציאה]] מהמשבר, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום.{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|"עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות|.premium-1.8758861|11 באפריל 2020}}}}<!-- מה היה התאריך המקורי להתחלת ההקלות, שנקבע לקראת פסח? --><!-- כן נמתחה ביקורת על חוסר תכלול של הגישות השונות -->בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=כאן|כותרת=רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז}}}}{{הבהרה|לא ציטוט מדויק, יש לאמת את דיוק המשפט בהתאם להקלטה}}{{דרוש מקור}}<!-- רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז --> ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325613|הכותב=טל שניידר|כותרת=החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו|אתר=גלובס|תאריך=18 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-e5f75fd02be8171026.htm|כותרת=משבר הקורונה {{!}} ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על...|אתר=N12|תאריך=18 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1094089|כותרת=השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים|אתר=חדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת ה[[ריחוק חברתי|ריחוק החברתית]], [[מסכה רפואית|מסכות]] [[היגיינה|והיגיינה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-61f63a35e12b171026.htm|כותרת=פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות|אתר=N12|תאריך=2020-04-25|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> בשבועיים הראשונים של החזרה לפעילות, לא הוחלט על תוכנית הכוללת מועדים אפשריים של החזרת הפעילות. בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו מתווים שעל בסיסם אמורה להקבע תוכנית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70461|כותרת=תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3354747|הכותב=[[דנה ירקצי]]|כותרת=הקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר|אתר=וואלה ניוז}}</ref> למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-734a6efdcbed171027.htm|כותרת=השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי|אתר=N12|תאריך=2020-05-04|תאריך_וידוא=2020-05-04}}</ref> ב־[[4 במאי]] פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3355072|הכותב=דנה ירקצי|כותרת=מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות}}</ref> מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה. [[קובץ:Azrieli_Mall_Food_Court_Coronavirus_May_2020.jpg|ממוזער|אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי]] תוכנית אסטרטגיית היציאה כוללת: * ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום. * מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-764256|כותרת=המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> * מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים. * מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים. * פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף. * ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו. * ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח. * ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים. משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון המבוססת על גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763702|כותרת=התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות]]. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.<ref name=":3" />. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=71346|כותרת=בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/SyJjKzEiL|כותרת=מתווה של אמון: משרד הבריאות אישר – כך יפעלו בתי המלון|אתר=ynet|תאריך=2020-05-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> ב-27 במאי, נפתחו גם ה[[מסעדה|מסעדות]], [[בריכת שחייה|בריכות השחייה]], ה[[בר (עסק)|ברים]] (לא מועדוני הריקודים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/bar_peleg/status/1265350319732654081|הכותב=בר פלג (כתב [[הארץ]])|כותרת=על המועדונים|אתר=טויטר|תאריך=26 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref>) ו[[אטרקציה תיירותית|אטרקציות תיירותיות]] מסוימות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/netanyahu/status/1265349416770306048|הכותב=[[בנימין נתניהו]]|כותרת=רה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות|אתר=[[טויטר]]|תאריך=26 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737533,00.html|כותרת=המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות {{!}} המדריך להקלות החדשות|אתר=ynet|תאריך=2020-05-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-26}}</ref> ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.<ref name=":2" /> באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q2/Article-b56f2333772c271027.htm|כותרת=סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים...|אתר=N12|תאריך=2020-06-17|תאריך_וידוא=2020-06-17}}</ref> בסוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות. אחרי כמה ימים, חודשו הגבלות. ===פיקוח על צעדי הממשלה=== {{להשלים}}<!-- כחלק מהקמת הוועדות הוקמה ועדת קורונה, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת ביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. כיצד פעלו בתי המשפט המנהליים? --> הכנסות שפיקחו על [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]] היו הכנסת [[הכנסת העשרים ושתיים|העשרים ושתים]] ו[[הכנסת העשרים ושלוש|העשרים ושלוש]]. על רקע ה[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|משבר הפוליטי בישראל]], עד מאי, כיהנה [[ממשלת מעבר]] והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|תקנות שעת חירום]], שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.<ref>כמו חקיקה של [[הוראת שעה]] ב[[חוק יסוד: משק המדינה]]</ref> היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה [[הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה|וועדת הקורונה]]. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי [[ועדת החוץ והביטחון|ועדת חוץ וביטחון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3353105|הכותב=יקי אדמקר ודניאל דולב|כותרת=החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-04-22}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/tomer_ganon/status/1252859453965127680|הכותב=[[תומר גנון]], [[כלכליסט]]|כותרת=דיון בוועדת חו"ב|אתר=טוויטר}}</ref> [[שומר סף (מינהל)|שומרי סף]] כמו היועמ"ש ו[[בית המשפט הגבוה לצדק]] תיפקדו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3801669,00.html|הכותב=תומר גנון|כותרת=עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-17|תאריך_וידוא=2020-04-22}}</ref> כמו כן, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. הכתבת [[נעה לנדאו]] עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "[[הארץ]]", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם ו[[התנועה לחופש המידע]], כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו [[שקוף (גוף תקשורת)|שקוף]], [[כלכליסט]], [[כאן 11|כאן]] ו[[גלובס]]. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1253333998987694080|הכותב=Shaul Amsterdamski|כותרת=פרוטוקולי הדיונים}}</ref> אך לא את התמלילים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324847|הכותב=חן מענית, טל שניידר|כותרת="גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70085|כותרת=החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-23}}</ref> בסוף מאי, המבקר [[מתניהו אנגלמן|אנגלמן]] החל בבדיקת ניהול המשבר. ההערכה הייתה שפרסום הדו"ח יתרחש בתחילת שנת [[2021]]. הדוח צפוי לכלול גם ביקורת על היערכות משרד הבריאות ל[[גל שני (מגפה)|גל השני]] בישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-314e29aedac4271026.htm|כותרת=מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם...|אתר=N12|תאריך=2020-05-25|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=72764|כותרת=מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-06-15}}</ref> ===בדיקות רפואיות=== [[קובץ:היבדק וסע.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בחניון [[פארק הירקון|גני יהושע]] בתל אביב]][[קובץ:מתחם "היבדק וסע" בירושלים.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בשכונת ארמון הנציב בירושלים]] עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש|יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי"|5695873|16 במרץ 2020}}}} לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.{{הערה|גלית עדות, [https://www.ha-makom.co.il/post-galit-docs-coron/ "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 16 במרץ 2020}} במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref> למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ו[[התפרצות נגיף הקורונה באסטוניה|אסטוניה]]). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה [[איסלנד]], [[התפרצות נגיף הקורונה בלוקסמבורג|לוקסמבורג]], [[התפרצות נגיף הקורונה בבחריין|בחריין]], [[התפרצות נגיף הקורונה בדנמרק|דנמרק]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפורטוגל|פורטוגל]]). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות. תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|הכותב=גלי וינרב|כותרת=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amichaistein1/status/1283091595307425798|הכותב=עמיחי שטיין|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-14}}</ref> בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref> ==ראו גם== *[[מגפת הקורונה]] *[[נגיף קורונה]] *[[מחלת נגיף קורונה 2019]] *[[התפרצות החצבת בישראל (2018)]] *[[מגפת השפעת ב-2009]] *[[ועדת הקורונה]] *[[כיף מרפק]] ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה}} * [https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ נגיף הקורונה בישראל ]- תמונת מצב מתעדכנת * [https://www.gov.il/he/lifeevents/corona-gov-main המידע הרשמי על נגיף קורונה], אתר השירותים והמידע הממשלתי *[https://www.boi.org.il/he/Pages/Indicators.aspx אינדיקטורים מהירים נבחרים למצב הפעילות הכלכלית במשק בזמן משבר הקורונה], באתר [[בנק ישראל]] (מתעדכן בכל יום רביעי בשעה 11:00​) * [https://covid19data.co.il/ covid19data.co.il] תרשימים על התפשטות וירוס הקורונה בישראל לפי דיווחי משרד הבריאות * אפריל עד יוני 2020, [http://israelhpr.org.il/research-corona-policy/ אסטרטגיות יציאה וביצוען, מחקר משווה]. * רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9031018?v=2A288DDAA72E488FDA63DFC83E8DF0A4 1,500 חולים במצב קשה, שליש מהם מתו: המספרים מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל נחשפים], באתר זה מרקר, 30 ביולי 2020 ; משרד הבריאות * [https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ נגיף הקורונה], באתר [[משרד הבריאות]] * [https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/guidelines// הנחיות משרד הבריאות המתעדכנות], באתר משרד הבריאות *[https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ נגיף הקורונה בישראל - תמונת מצב מתעדכנת] * [https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx נגיף הקורונה החדש], באתר משרד הבריאות ;מפות * [https://www.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=20ded58639ff4d47a2e2e36af464c36e&locale=he/ מפת חשיפה לקורונה] * [https://clear-map.com/il מפת התחלואה] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מגפת הקורונה}} {{התפרצות נגיף קורונה בישראל}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה בישראל|*]] [[קטגוריה:התפרצות נגיף הקורונה לפי מדינה|ישראל]] [[קטגוריה:2020 בישראל]] [[קטגוריה:ישראל: בריאות הציבור]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext)
'{{פיצול}} {{אקטואלי|כל הערך=כן}} {{מגפה | שם = התפרצות מגפת הקורונה בישראל | תאריך התחלה = [[21 בפברואר]] [[2020]] | תאריך סיום = עדיין פעילה | אזור הפגיעה =- | פתוגן = [[נגיף]] ה-[[SARS-CoV-2]] | מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}} | מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|ישראל}} | הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}}{{ש}}{{רענון נתונים}} | קואורדינטות = - | תמונה = אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg | כיתוב = אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה ל[[חדר מיון|חדר המיון]] של [[המרכז הרפואי שיבא]] }} '''התפשטות מגפת הקורונה בישראל''' החלה לקראת סוף פברואר 2020. המגפה פרצה בדצמבר [[2019]] בעיר [[ווהאן]], שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה ב[[ישראל]] ב-27 בפברואר [[2020]]. ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של [[משרד הבריאות]] שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן [[ריחוק חברתי]], וכן [[בידוד בית]] למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם [[משרד ראש הממשלה]], [[משרד האוצר]], שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ו[[משרד הביטחון]], שנערך לשילוב [[צה"ל]] בטיפול באוכלוסייה. {{+-}} {{טען סקריפט|gadgetname=Tabs}}<!-- נחוץ לטובת הטבלאות למטה שמגדירות אלמנטים עם מחלקה tabWrapper --> {| class="wikitable" style="float: left; clear: left; padding: 0; margin-right: 0.5em;" |- |<div class="tabWrapper"> *[[#corona1|25 היישובים הראשונים]] *[[#corona2|כל היישובים עם לפחות 15 מקרים]] <div id="corona1" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים|חלקי=כן}}</div> <div id="corona2" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים|חלקי=לא}}</div> <span style="display:none;" class="tabWrapperOptions">tabBackground:#FFFFFF;tabBorder: #AAAAAA;defaultTab:0;</span></div> |} {{הגבלת תוכן עניינים|רמה=3}} [[קובץ:שר הבריאות יולי אדלשטיין מבקר חולה קורונה באסף הרופא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יולי אדלשטיין]] (מימין) וד"ר [[אסנת לבציון-קורח]] מנהלת [[המרכז הרפואי שמיר]] (משמאל) מבקרים [[מחלת נגיף קורונה 2019|חולה קורונה]] [[הנשמה מלאכותית מכנית|מונשם]], 23 ביולי 2020]] ==רקע== {{להשלים}} <!-- התחלת המגפה בסין וההדבקות הראשונות מחוץ לישראל ובארצות מהן הגיעה המגפה לישראל, המשבר הפוליטי בישראל, החירום בישראל ומשק לשעת חירום, משבר האקלים והתגברות המגפות--> מגפת הקורונה היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019]] (COVID-19).{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|הכותב=Maham Abedi|כתובת=https://globalnews.ca/news/6535635/coronavirus-name-covid19|כותרת=COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization|מידע נוסף=קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש|אתר=Globalnews.ca|שפה=אנגלית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מערכת JDN|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/1278726|כותרת="קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה|אתר=.jdn.co.il|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2020}}}} הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[אדם|בני אדם]] וגרם עד כה להדבקה של יותר מ-8.4 מיליון בני אדם, מתוכם מתו יותר מ-450,000. המגפה זוהתה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר [[ווהאן]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], אך מאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם וב-27 בפברואר התגלתה לראשונה בישראל, אצל אדם שחזר מאיטליה מספר ימים קודם. לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/coronavirus-incubation-period/|כותרת=Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-11}}}} דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, כמו כן ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה. <!-- סיגל סדצקי, כאן 11, 20:30, 24 במרץ --> כאשר ננקטים צעדים למיגור המגפה ומניעת התפשטותה, הצעדים משפיעים על גילוי נדבקים חדשים רק כשבועיים אחרי ביצוע של כל צעד בגלל הזמן שעובר מההדבקה עד הופעת הסימפטומים. משך זמן זה מהווה אתגר נוסף בניהול יעיל ומהיר של הצעדים השונים וקבלת [[משוב]] על מידת השפעתם. הזמן מהדבקות ב[[מחלת נגיף קורונה 2019|קורונה]] עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני- קשה הוא כ-3 שבועות.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> תחלואת קורונה גבוהה בזמן קצר יכולה לצור עומס ואף קריסה של מערכת הבריאות שתקשה על טיפול בחולים. מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ביוני 2020 עולה כי ב־99.5 אחוז מתוך 264 מתים מנגיף הקורונה בישראל קיימים נתונים על מחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד, למול 86% מהמתים בישראל בשנת 2016.{{הערה|[https://www.who.int/nmh/countries/2018/isr_en.pdf Israel - Noncommunicable Diseases (NCD) Country Profiles], באתר [[ארגון הבריאות העולמי]]}} חצי מהמתים על פי הפרסום הם מעל גיל 83.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.meida.org.il/wp-content/uploads/2020/06/background-diseases-data.pdf|הכותב=ליזי עופר - מרכזת פניות ציבור חופש המידע במשרד הבריאות|כותרת=בקשה לקבלת מידע הנוגע לתמותה מנגיף הקורונה בישראל ולמחלות רקע מהן סבלו הנפטרים|אתר=|תאריך=04/06/2020}}</ref> לפי דיווח מאוגוסט, גיל הפטירה הממוצע לגברים היה 78.79 ולנשים 82.15.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1289969030053289986|הכותב=[[נדב איל]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-02}}</ref> חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי אף גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-774088|הכותב=מעיין הרוני|כותרת=כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?|אתר=מעריב|תאריך=28/6/2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-905e890441ec271026.htm|הכותב=אילן לוקאץ'|כותרת="לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה|אתר=N12|תאריך=19/6/2020}}</ref> ==התפשטות הנגיף== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}} {{גרף אבחונים | barwidth = wide | numwidth = tw | disease = COVID-19 | location = ישראל | recoveries = y | rows = {{Medical cases chart/Row|2020-02-21|||1|||1|firstright1=y|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-22|||1|||1|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-23|||2|||2|100%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-24|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-25|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-26|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-27|||3|||3|50%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-28|||7|||7|133%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-29|||7|||7|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-01|||10|||10|43%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-02|||12|||12|20%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-03||2|12|||12|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-04||3|15|||15|25%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-05||3|17|||17|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-06||3|21|||21|24%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-07||3|25|||25|19%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-08||3|39|||39|56%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-09||3|50|||50|28%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-10||3|70|||70|40%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-11||3|82|||82|17%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-12||3|109|||109|33%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-13||4|143|||143|31%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-14||4|193|||193|34%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-15||4|213|||213|10%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-16||4|298|||298|40%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-17||11|337|||337|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-18||11|433|||433|27%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-19||13|677|||677|56%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-20|1|13|705|||705|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-21|1|36|883|||883|25%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-22|1|37|1071|||1,071|21%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-23|1|41|1442|||1,442|35%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-24|3|49|1930|||1,930|34%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-25|5|58|2369|||2,369|23%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-26|8|70|2693|||2,693|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-27|12|79|3035|||3,035|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-28|12|89|3619|||3,619|19%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-29|15|89|4247|||4,247|17%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-30|16|134|4695|||4,695|11%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-31|20|169|5358|||5,358|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-01|25|241|6092|||6,092|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-02|34|338|6857|||6,857|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-03|39|403|7428|||7,428|8%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-04|43|458|7851|||7,851|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-05|49|546|8430|||8,430|7%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-06|57|670|8904|||8,904|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-07|65|770|9248|||9,248|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-08|72|801|9404|||9,404|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-09|86|1011|9968|||9,968|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-10|95|1183|10408|||10,408|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-11|101|1341|10743|||10,743|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-12|103|1627|11145|||11,145|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-13|116|1855|11586|||11,586|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-14|123|2195|12046|||12,046|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-15|130|2563|12501|||12,501|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-16|142|2818|12758|||12,758|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-17|158|3247|13107|||13,107|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-18|164|3456|13265|||13,265|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-19|172|3754|13491|||13,491|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-20|177|4049|13713|||13,713|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-21|184|4507|13942|||13,942|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-22|189|5215|14498|||14,498|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-23|192|5611|14803|||14,803|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-24|194|6003|15058|||15,058|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-25|199|6435|15298|||15,298|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-26|200|6602|15398|||15,398|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-27|204|7200|15555|||15,555|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-28|210|7746|15728|||15,728|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-29|215|8233|15834|||15,834|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-30|222|8561|15946|||15,946|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-01|225|9156|16101|||16,101|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-02|229|9593|16185|||16,185|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-03|232|9749|16208|||16,208|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-04|235|10064|16246|||16,246|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-05|238|10465|16289|||16,289|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-06|239|10637|16314|||16,314|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-07|240|10873|16381|||16,381|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-08|245|11229|16436|||16,436|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-09|247|11376|16454|||16,454|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-10|252|11430|16477|||16,477|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-11|258|11843|16506|||16,506|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-12|260|12083|16529|||16,529|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-13|264|12232|16548|||16,548|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-14|265|12521|16579|||16,579|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-15|266|12587|16589|||16,589|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-16|268|12855|16607|||16,607|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-17|272|12942|16617|||16,617|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-18|276|13253|16643|||16,643|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-19|278|13435|16659|||16,659|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-20|279|13574|16665|||16,665|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-21|279|13724|16683|||16,683|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-22|279|13915|16690|||16,690|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-23|279|14085|16712|||16,712|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-24|279|14153|16717|||16,717|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-25|281|14307|16734|||16,734|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-26|281|14457|16757|||16,757|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-27|281|14570|16793|||16,793|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-28|284|14679|16872|||16,872|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-29|284|14776|16987|||16,987|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-30|284|14792|17012|||17,012|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-31|285|14812|17071|||17,071|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-01|285|14878|17169|||17,169|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-02|290|14940|17285|||17,285|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-03|291|14983|17377|||17,377|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-04|291|15013|17495|||17,495|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-05|294|15040|17694|||17,694|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-06|297|15050|17752|||17,752|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-07|297|15091|17863|||17,863|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-08|298|15127|18032|||18,032|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-09|298|15159|18180|||18,180|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-10|299|15187|18355|||18,355|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-11|300|15250|18569|||18,569|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-12|300|15310|18795|||18,795|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-13|300|15357|18972|||18,972|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-14|300|15357|19055|||19,055|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-15|302|15415|19237|||19,237|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-16|302|15449|19495|||19,495|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-17|303|15487|19783|||19,783|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-18|303|15518|20036|||20,036|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-19|304|15586|20339|||20,339|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-20|305|15659|20633|||20,633|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-21|306|15694|20778|||20,778|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-22|307|15768|21082|||21,082|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-23|307|15890|21467|||21,467|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-24|308|15940|22054|||22,054|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-25|309|16007|22400|||22,400|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-26|314|16872|22800|||22,800|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-27|317|17002|23421|||23,421|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-28|319|17114|23989|||23,989|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-29|319|17250|24441|||24,441|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-30|320|17318|25041|||25,041|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-01|322|17452|26257|||26,257|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-02|324|17547|27047|||27,047|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-03|326|17669|28055|||28,055|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-04|330|17773|28888|||28,888|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-05|332|17974|30162|||30,162|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-06|334|18056|30749|||30,749|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-07|342|18227|32222|||32,222|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-08|344|18338|33557|||33,557|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-09|348|18452|34825|||34,825|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-10|351|18613|36266|||36,266|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-11|359|18894|38024|||38,024|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-12|365|19133|39296|||39,296|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-13|368|19395|40632|||40,632|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-14|373|19701|42613|||42,613|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-15|375|19894|43668|||43,668|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-16|384|20370|46059|||46,059|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-17|392|23871|47459|||47,459|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-18|404|24577|49489|||49,489|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-19|411|25161|50496|||50,496|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-20|415|26216|52003|||52,003|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-21|428|27601|54395|||54,395|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-22|430|30288|56085|||56,085|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-23|442|35249|57982|||57,982|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-24|448|36778|59475|||59,475|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-25|455|37479|60496|||60,496|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-26|468|39674|61764|||61,764|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-27|474|41299|63985|||63,985|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-28|486|42700|65791|||65,791|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-29|491|43347|68299|||68,299|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-30|503|43470|70379|||70,379|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-31|517|44829|71634|||71,634|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-01|529|45565|72262|||72,262|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-02|536|49512|73013|||73,013|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-03|553|49663|74815|||74,815|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-04|561|49792|76198|||76,198|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-05|565|51346|77919|||77,919|2%|factor=220|numwidth=tw}} | caption = '''מקור:''' {{הערה|{{cite web|url=https://t.me/s/MOHreport|title=קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות}}}} }} ===ישראלים מחוץ לישראל=== בסוף חודש [[ינואר]] 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף. ב-18 ב[[פברואר]] אמר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בראיון ל[[גלי צה"ל]] שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."{{הערה|{{0404א|מישל מחנין|רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה"|541236|18 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/יומן-הצהריים/יומן-הצהריים18-02-2020-1201/רהמ-נתניהו-היה-צריך-לפזר-את-החולים-שהיו-על-ספינת-הקורונה |כותרת=רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס |תאריך_וידוא=18 במרץ 2020 |תאריך=18 בפברואר 2020 |מידע נוסף=באתר [[גלי צה"ל]]}}}} ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן. ===הידבקות בישראל=== ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת [[צליינות|צליינים]] דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף.{{הערה|{{כאן|מואב ורדי ואיתי שיקמן|תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה|66970|22 בפברואר 2020|item}}}} משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס ל[[בידוד בית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/22022020_1.aspx|כותרת=הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.{{הערה|{{בחדרי חרדים||תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר|1081322|22 בפברואר 2020}}}} ב-27 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה ב[[ישראל]]. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואמיר אלון|חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים|5685621|27 בפברואר 2020}}}} האדם, מנהל סניף "[[הפיראט האדום]]" ב[[אור יהודה]], הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה|5689385|5 במרץ 2020}}}} באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.{{הערה|{{כאן|אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור|מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל"|67303|27 בפברואר 2020|Item}}}} ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.{{הערה|{{החדשות 13|חן זנדר|נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי|item/news/domestic/health/coronavirus-quarantine-1017207|1 במרץ 2020}}}} ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מ[[יוון]] טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית|news/health/Article-752402|6 במרץ 2020}}}} ושוחרר לאחר מספר שבועות.{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי"|3349605|30 במרץ 2020}}}} בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר. ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39|3799430|8 במרץ 2020}}}} לפי חוקרים מ[[המכון למחקר ביולוגי בישראל]], חגיגות [[פורים]], שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים|1.8735285|3 באפריל 2020}}}} ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.{{הערה|{{mako||ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה|72d797add79f071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-18 ב[[אפריל]], לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בימים האחרונים של מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי.<ref name=":4">{{Cite news|title=עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8880939|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-29}}</ref> למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון [[הגימנסיה העברית רחביה|הגימנסיה העברית בירושלים]].<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363618|כותרת=בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר|אתר=news.walla.co.il|תאריך=29 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> העלייה נמשכה ביוני. בסוף ביולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/gazitdoron/status/1289151936399208453/photo/3|הכותב=[[דורון גזית]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ranbalicer/status/1289496264560631809|הכותב=[[רן בליצר]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref> נכון ל־{{תאריך נוכחי}}, מספר המקרים המאומתים הוא {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|1}}. {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|4}} במצב קשה, {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}} נפטרו, ו־{{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}} החלימו. בין הנפטרים הרב [[אברהם ישעיהו הבר]] מייסד ארגון "[[מתנת חיים]]", והראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]. ====הדבקות צוותים רפואיים==== ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים.{{הערה|שם=איכילוב20200313|{{ynet|סיון חילאי|126 חולים, 949 רופאים בבידוד: התינוק מאושפז בבית|5693484|13 במרץ 2020}}}} ====הידבקות בבתי האבות==== אחד ממוקדי ההתפרצות הגדולים בישראל היו בתי האבות והדיור המוגן לאוכלוסייה המבוגרת. בבית האבות של [[רשת משען]] בבאר שבע לבדו נמנו 14 נפטרים מקורונה.{{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|הקורבן ה-14 בבית האבות משען בבאר שבע: זמירה ארצי בת ה-82|corona/corona-israel/Article-760003|15 באפריל 2020}}}} על פי נתוני [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל#פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות|מגן אבות ואימהות]] מ-24 ביולי 2020, מספר הנפטרים ב[[בית אבות|בתי האבות]], במוסדות הגריאטריים וב[[דיור מוגן|דיור המוגן]] בחודש מרץ עמד על 21. באפריל מספר המתים זינק ל-104 ובמאי הוא צנח ל-6 נפטרים. ביוני חלה עלייה ומתו 16 חולים. מתחילת יולי נפטרו 31 חולי קורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-4d746d8ceef7371026.htm|כותרת=N12 - בעיצומו של הגל השני: צניחה דרמטית במספר המתים מקורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-07-24|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> ====הרשות הפלסטינית==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית}} ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון ב[[בית לחם]] שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה [[שר הביטחון]] [[נפתלי בנט]] להטיל סגר על העיר.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג|הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם|3344859|5 במרץ 2020}}}} בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית. נכון ל-{{תאריך נוכחי}}, אומתו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|1}} חולים, נפטרו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|2}} והחלימו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|3}}. ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים. עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-755270|הכותב=ג'קי חוגי|כותרת=זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון {{!}} מעריב|אתר=מעריב|תאריך=20 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-20}}}} ===היערכות מערכת הבריאות=== {{ערך מורחב|מערכת הבריאות בישראל}} {{להשלים}} בעקבות [[שפעת העופות]] נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת [[ארגון הבריאות העולמי]] להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה [[חלוקת עבודה]] בין [[קופת חולים|קופות החולים]], [[מד"א]] וכדומה.{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/DocLib/tora/BIO_TORA_PANDEMIC_FLU.pdf תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית]}} <!-- הטיפול במקרי החצבת והשפעת, מעבדות רפואיות, דו"ח מבקר המדינה --> בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם '''[[התפרצות החצבת בישראל (2018)|מקרי החצבת]]''' והשפעת בישראל, מבקר המדינה [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]] החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה|649005|12 באפריל 2019}}}} ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, ומספר חודשים לאחר שהסתיימה הכנת דו"ח הביקורת בסוף 2019,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-755826|כותרת="מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים""|אתר=מעריב|תאריך=23 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/news/health/1.8701589|כותרת="אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות"|אתר=דה מרקר|תאריך=23 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}} פרסם מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/3246-6.aspx התמודדות משרד הבריאות עם מגפות] באתר מבקר המדינה, דו"ח מבקר המדינה 70א', 23 במרץ 2020{{קישור שבור|13.5.2020}}}}{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70a/200-health.pdf הדו"ח בפורמט PDF]}}{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה|3803025|23 במרץ 2020}}}} == הטיפול בנגיף == ===הנחיות לפני גילוי הנגיף=== לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-[[23 בינואר]] 2020 הוציא [[משרד הבריאות]] הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את [[תסמין|תסמיני]] המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר|משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני"|5664783|23 בינואר 2020}}}} על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר [[ווהאן]] שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]], [[דלקת ריאות]] - נדרש להגיע ל[[בית חולים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx|כותרת=נגיף הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.{{הערה|{{ישראל היום|אריאל כהנא|מגפת הקורונה: ישראל הוציאה אזהרת מסע לסין וממליצה לישראלים לצאת מהמדינה|729441|31 בינואר 2020}}}}{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר ואיתי בלומנטל|בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל|5669399|30 בינואר 2020}}}} כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מ[[הונג קונג]], [[מקאו]], [[יפן]], [[תאילנד]], [[סינגפור]] ו[[קוריאה הדרומית]].{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+bCD1rARTjJx/fTJOaXE+S8|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8354|פורסם ב=17 בפברואר 2020|עמוד=640}}}} ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר [[ווהאן]] שבסין, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע ל[[חוביי|מחוז חוביי]] כולו. ===הנחיות לאחר גילוי הנגיף=== {{ערך מורחב|ערכים=[[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)]], [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה]], [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)]]}} החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מ[[איטליה]] לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, [[סינגפור]], מקאו, תאילנד, הונג קונג, [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|קוריאה הדרומית]] ו[[יפן]]. [[קובץ:Yaakov Litzman and Moshe Bar Siman Tov.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]], בחתימה על צו בריאות העם]] ב-27 בינואר חתם [[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] על צו, לפי [[פקודת בריאות העם]], המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת ה[[מחלה|מחלות]] בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=wuGQt2DVfXyDG2XNTUpeSmsvofYQYvYluxWAcfuTybg|שם=צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8334|פורסם ב=27 בינואר 2020|עמוד=464}}}} הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי [[בריאות הציבור]], וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/27012020_3.aspx|כותרת=שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק ב[[נגיף]] ומסרב להיכנס לבידוד. ב-[[2 בפברואר]] חתם מנכ"ל משרד הבריאות, [[משה בר סימן טוב]], על [[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)|צו להתמודדות עם הנגיף]], וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-[[12 בפברואר]] פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+dC92R2ujzQzEWUxdRx4KT0|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8351|פורסם ב=12 בפברואר 2020|עמוד=620}}}} צו נוסף כלל הנחיות ל[[מעסיק]]ים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+TpoMitETCvhYFXxHt4f3Po|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8342|פורסם ב=4 בפברואר 2020|עמוד=526}}}} * עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. * מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת. * מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. בנוסף פרסם משרד הבריאות [[תעודת מחלה]] גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.{{הערה|[https://www.health.gov.il/newsandevents/spokemanmesseges/documents/04022020.pdf תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון], באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020}}{{הערה|{{גלובס|מיכל אריאלי|מי ישלם לכם על ימי הבידוד? מדריך הקורונה לעובדים ולמעסיקים|1001319492|24 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{כלכליסט||מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם|3798690|5 במרץ 2020}}}} ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|מרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר]] הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.{{הערה|{{אנשים ומחשבים|יהודה קונפורטס|טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא|311192|24 בפברואר 2020}}}} בסוף חודש פברואר החלו ב[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בית החולים רמב"ם]] שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,{{הערה|{{החדשות 13|אלי לוי|התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד|d58dg-1016765|29 בפברואר 2020}}}} ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים. [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים שאוישו על ידי אנשי מגן דוד אדום.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+VdIVCrD1eqdCSPnkCcnKjA|שם=הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8364|פורסם ב=27 בפברואר 2020|עמוד=680}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר, יובל בגנו|הסתיימה ההצבעה ב"קלפיות הקורונה": 70% מהמבודדים הצביעו|elections2020/news/Article-751492|2 במרץ 2020}}}} ב-[[4 במרץ]] 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות [[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]], [[התפרצות נגיף הקורונה באוסטריה|אוסטריה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]], ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה [[משטרת ישראל]] על פתיחת שמונה [[חקירה פלילית|חקירות פליליות]] נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי|שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד|3344816|5 במרץ 2020}}}} [[נציבות שירות המדינה|נציב שירות המדינה]] [[דניאל הרשקוביץ]] הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט ודנה ירקצי|בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר|3344616|4 במרץ 2020}}}} ב-[[6 במרץ]] 2020 נכנסה לתוקף פקודה של ה[[רמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים לרבות לטקסי סיום קורסים.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|בהלת הקורונה: צה"ל אוסר על טיסות חיילים לחו"ל ומבטל תרגילים בינלאומיים|3344771|5 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל|5689408|5 במרץ 2020}}}} בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול ב[[מגפה]] שבה יש תחלואה נרחבת עובר ל[[משרד הביטחון]]. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון [[נפתלי בנט]], לקראת מעבר כזה.{{הערה|{{ערוץ 20|הלל ביטון-רוזן|שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה|שר-הביטחון-נפתלי-בנט-קיים-דיון-היערכות|5 במרץ 2020}}}} ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון|ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים|5691636|9 במרץ 2020}}}} ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלי סניור|הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים|5692162|10 במרץ 2020}}}} ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד [[בתי ספר]], בסיסי [[צה"ל]] ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר ב[[בית אבות|בתי אבות]] בכדי למנוע הידבקות של [[קשיש]]ים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה ל[[בית חולים|בתי חולים]] שלא לצורך. וכן הומלץ ל[[מעסיק]]ים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית. [[קובץ:התפרצות הקורונה בישראל, סגירת מרכזי קניות.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קניון [[הקריון]] ב[[קריית ביאליק]] סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות]] ב-12 במרץ הוחלט ש[[מערכת החינוך]] תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, [[חינוך מיוחד]] ו[[נוער בסיכון]], וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 מרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית. בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט [[המשרד לשירותי דת]] לסגור את [[מקווה|מקוואות הגברים]] – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של [[כלור]]. ב-16 במרץ הוחלט להפעיל סגר מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את [[המגזר הציבורי]] למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.{{הערה|{{mako||המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי|c7482a8b574e071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת ב[[ערביי ישראל|חברה הערבית]] מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.<ref>{{Cite news|title=סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה|url=https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.8860688?v=51B4C65397525808155572F7F8EB5C3F|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-20}}</ref> באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר וסיון חילאי|תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות|5696832|17 במרץ 2020}}}} פרופ' [[יורם לס]],{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון"|1001322593|20 במרץ 2020}}}} פרופ' [[מייקל לויט]] וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.{{הערה|{{אייס|רביב שכטר|"אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות|778543|18 במרץ 2020}}}} היו שביקרו את השיח התקשורתי.<ref>{{ציוץ|horowitz_b|ד"ר בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת [[מדעת]]|1259033420493197313|9 במאי 2020}}</ref> [[קובץ:First «corona motel» in Israel, March 2020. II.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מלונית הבידוד ב[[דן פנורמה תל אביב]] עם צוות [[פיקוד העורף]], 17 במרץ 2020]] ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה ל[[פארק]]ים, לגינות משחקים, ל[[חוף|חוף הים]], ל[[בריכה]], ל[[ספריות ציבוריות בישראל|ספריות]], ל[[מוזיאונים|מוזאונים]], לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.{{הערה|{{בחדרי חרדים||המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל|1088532|17 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר,{{הערה|{{הארץ|נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ|התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב|1.8708288|25 במרץ 2020}}}} למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=hyY24665uI1TQyUXg1wKH5Klc9qgbKY6yWmiI765t3Y|שם=תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) (תיקון)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8414|פורסם ב=25 במרץ 2020|עמוד=870}}}} כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, [[הרבנים הראשיים לישראל]] הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת. ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] על עטיית מסכות פנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704693,00.html|הכותב=אדיר ינקו|כותרת=מנכ"ל משרד הבריאות: "שימו מסכות, קנו בעיקר במשלוחים"|אתר=ynet|תאריך=31 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-31}}}} עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת [[הכותל המערבי]] וברחבת [[מערת המכפלה]].{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432561 "שחרית מרגשת במערת המכפלה"] '''[[ערוץ 7]]'''}} ב־[[12 באפריל]] נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית [[מסכה]] בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה מכיוון שהמסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי|749677|07 באפריל 2020}}}} בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש ב[[מסכת בד|מסכות בד]] מתוצרת עצמית,{{הערה|[https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ הנחיה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה]}} והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=5_62xrP3jkA חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית]}} ב-[[19 באפריל]] נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכולות להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, אסורה התקהלות ואכילה משותפת, ואין לקיים דיונים של מעל 8 אנשים. בנוסף מותרת תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.{{הערה|{{כלכליסט||כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה|3809051|20 באפריל 2020}}}} ב-[[26 באפריל]] נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי (טייק אווי) ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן|מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות|5720385|25 באפריל 2020}}}} ב-[[30 באפריל]] בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק|5722545|30 באפריל 2020}}}} בתחילת מאי, החלה [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|פתיחת מוסדות החינוך]]. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחב"צ.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763702|כותרת=התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> ב-10 במאי, הותרו ההתקהלויות של עד 50 איש במרחבים פתוחים תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. הממשלה התירה עוד לערוך [[ברית מילה|בריתות]] במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם ב[[חתונה|חתונות]]. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ב[[רכב]] וב[[מעלית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8834403|כותרת=מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-765389|כותרת=ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> באותו יום, הציג הצוות המייעץ למל"ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.weizmann.ac.il/physics/waxman/sites/physics.waxman/files/uploads/Corona/דוח%20מסכם.pdf|הכותב=|כותרת=ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13)|אתר=|תאריך=10 במאי 2020}}</ref> ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות]]. ב-[[20 במאי]], הותרה שהיה בחופי רחצה תחת הנחיות כמו חובת נשיאת מסכה ושמירה על מרחק של 2 מטרים.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://pic-upload.ynet.co.il/news/tav_sagol.pdf|הכותב=משרד הפנים|כותרת=הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול|אתר=מקור: ynet}}</ref> עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה ל[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|תלמידים השוהים בבית הספר]] וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. גם הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת, מסגדים וכנסיות בהתאם להנחיות.<ref name=":0" /> בשל תחילתו של גל תחלואה, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר [[ברית מילה|בריתות]] ו[[הלוויה|הלוויות]], וכן התקהלויות ב[[בית תפילה|בתי תפילה]]. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה [[סטטוס קוו|סטטוס-קוו]] במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5756579,00.html|כותרת=המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון|אתר=ynet|תאריך=2020-06-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-29}}</ref> לפי המנכ"ל [[חזי לוי]], "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על [[בריאות הציבור]] לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ב[[רפואה מונעת]] - זה המצב כעת".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b0691e85f110371027.htm|כותרת=הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא...|אתר=N12|תאריך=2020-06-29|תאריך_וידוא=2020-06-29}}</ref> ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו ב[[בת ים]] ובחלק מ[[אשדוד]]. למשל, הגבלת התקהלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-773686|כותרת=בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-25}}</ref> בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-70d7b30e7f01371027.htm|כותרת=מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה|אתר=N12|תאריך=2020-07-02|תאריך_וידוא=2020-07-02}}</ref> ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3371996|הכותב=|כותרת=מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-06}}</ref> חלק מההחלטות עודכנו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-8df06c1220c2371026.htm|כותרת=N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים...|אתר=N12|תאריך=2020-07-08|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> לפי שר הבריאות [[יולי אדלשטיין]], הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=73950|כותרת=אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> אחרי 10 ימים, דנה [[ממשלת ישראל השלושים וחמש|הממשלה]] על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, [[חקיקה ראשית]] או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-9b75bfe19c85371026.htm|כותרת=N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה|אתר=N12|תאריך=2020-07-16|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> אושרו מגוון הגבלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3374275|הכותב=|כותרת=איזו התקהלות מותרת והאם המסעדות ייסגרו? מדריך להגבלות החדשות|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3374370|הכותב=|כותרת=פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> ההגבלה ואחרות שונו על ידי [[ועדת הקורונה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-53c699a1e9e7371026.htm|כותרת=N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף|אתר=N12|תאריך=2020-07-24|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-54b915c2100c371027.htm|כותרת=N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש|אתר=N12|תאריך=2020-08-05|תאריך_וידוא=2020-08-05}}</ref> משרדי הבריאות ו[[משרד התרבות והספורט|התרבות]] סיכמו ש[[הופעה|הופעות חיות]] במתכונת "[[דרייב אין]]". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57695070,00.html|כותרת=משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין"|אתר=ynet|תאריך=2020-07-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-22}}</ref> אחרי מינויו של [[רוני גמזו]] לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות. בתחילת אוגוסט הם נשלחו למשרדי הממשלה. למשל, הוצעו כללים להתקהלויות: לתחלואה נמוכה וקצב הדבקה נמוך - 500 בחוץ, 250 במבנה סגור. כשיש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה יציב - 200 איש בחוץ, 100 בפנים. כאשר יש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה גבוה - 50 בחוץ, 25 בפנים. בעת תחלואה גבוהה וקצב הדבקה גבוה - 20 בחוץ, 10 בפנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/lielkyzer/status/1289976464289361920|הכותב=ליאל קייזר|כותרת=דיווח בכאן חדשות(00:29)|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=2 באוגוסט 2020|תאריך_וידוא=2020-08-03}}</ref> היה בתכנון לקראת ספטמבר בכפוף לירידה בתחלואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/Meir_Marciano/status/1291094674736906242|הכותב=[[מאיר מרציאנו]]|כותרת=דיווח|אתר=טוויטר|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-05}}</ref> ===גלריית מדבקות === במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. ניתן למצוא אותן בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה. <gallery> מדבקת_2_מטר_רצפה5.jpg | ב[[כיכר רבין]] מדבקת 2 מטר רצפה7.jpg | ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] מדבקת 2 מטר רצפה6.jpg | ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] מדבקת_2_מטר_רצפה4.jpg | ב[[כיכר רבין]] מדבקת_2_מטר_רצפה3.jpg | ב[[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] מדבקת_2_מטר_רצפה2.jpg | ב[[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] מדבקת_2_מטר_רצפה1.jpg מדבקת_2_מטר_רצפה.jpg 10מדבקת שמירת מרחק 2 מטר.jpg|ממוזער|מדבקת שמירת מרחק 2 מטר בתחנת משטרה </gallery> ===הגבלות תנועה ותחבורה === ב-8 במרץ הודיע [[שר הפנים]], [[אריה דרעי]], על סגירת [[גבול ישראל-מצרים|הגבול היבשתי עם מצרים]], בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://passportnews.co.il/ישראל-סוגרת-את-הגבול-היבשתי-עם-מצרים/|כותרת=נסגר הגבול היבשתי עם מצרים|אתר=Passportnews|תאריך=8 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-09}}}} ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מ[[ניו יורק]], כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] לטיסות חוץ.{{הערה|{{כלכליסט|תומר הדר|רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1|3799534|8 במרץ 2020}}}} למחרת, יצא [[משרד התחבורה]] בהנחיות חדשות למפעילי ה[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]], לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.{{הערה|{{כלכליסט|כלכליסט ו-ynet|מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל|3799710|9 במרץ 2020}}}} ב-[[11 במרץ]] נסגרה [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]] לבאים מחוץ לישראל.{{הערה|{{מעריב אונליין|ג'וש ארונסון|תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל|breaking-news/Article-753186|10 במרץ 2020}}}} ב-16 במרץ הודיעה [[רשות שדות התעופה]] על סגירת [[נמל התעופה רמון]] לפעילות לילית.{{הערה|{{ערוץ7||נמל התעופה רמון יסגר בלילות|727405|16 במרץ 2020|News/Flash}}}} אחרי כשבוע, הודיעו במשרד התחבורה שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי [[סטודנטית|הסטודנטים]] והתלמידים, ותופסק פעילות התחבורה הציבורית בסופי השבוע, בימות השבוע התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן בתחבורה הציבורית.{{הערה|{{סרוגים||אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ|430772-אין-תשלום-לנהג-ודילול-אוטובוסים-הגבלו|16 במרץ 2020}}}} ב-[[19 במרץ]] נאסר על נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/352111.html|כותרת=אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-19}}}} כמו כן, [[ממשלת ישראל|הממשלה]] אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות ב[[מזון]], [[תרופה|תרופות]], שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, [[ספורט]], [[הפגנה]], ו[[תרומת דם]]). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ואלי סניור|למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום|5698364|20 במרץ 2020}}}} ב־[[25 במרץ]] הורה [[שר התחבורה]] [[בצלאל סמוטריץ']] על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין|5700209|25 במרץ 2020}}}} בשבוע של פסח ו[[ליל הסדר]], שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, [[ערב פסח]], בצהרים, ועד סיום ליל הסדר ביום חמישי בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרקות מהבית של יותר מ-100 מטרים.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל|עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם|5710286|07 באפריל 2020}}}} התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר. ב-[[9 באפריל]] החליטו היישובים הערביים הסמוכים [[אכסאל]] ו[[דבורייה]] לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום.{{הערה|{{Ynet|חסן שעלאן|התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים|5711956|10 באפריל 2020}}}} גם היישוב [[ג'סר א-זרקא]] נקט בצעד דומה.{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה|1.8756704|10 באפריל 2020}}}} ב-[[14 באפריל]] החל סגר נרחב נוסף לרגל חג [[שביעי של פסח]] וחגיגות ה[[מימונה]]. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות תעשה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות ב[[חמץ]] ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח [[מאפייה|מאפיות]] או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד מרכולים ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו.{{הערה|{{Ynet|רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד|סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה|5714507|14 באפריל 2020}}}} אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה ב[[רמדאן|חודש הרמדאן]]. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5719166,00.html|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן|אתר=ynet|תאריך=22 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} ב-[[24 באפריל]] אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים [[בית שמש]] ו[[נתיבות]] למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, [[26 באפריל]] בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-761714|הכותב=אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון|כותרת=החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות|אתר=מעריב|תאריך=24 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-25}}}} ב-[[27 באפריל]] נכנסו לתוקפן הגבלות בשל [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]]. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ו[[פעילות גופנית]] למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר|מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות|5721473|27 באפריל 2020}}}} למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד ב[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]].{{הערה|{{כיכר השבת||ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי|357656|28 באפריל 2020}}}} ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות [[רוממה]], [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] ו[[קריית בעלז]] ב[[ירושלים]] ושתי שכונות ב[[חורה]] שב[[הנגב|נגב]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-762791|הכותב=אנה רייבה ברסקי|כותרת=הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש|אתר=מעריב|תאריך=30 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-30}}}} ב-[[18 במאי]], עקב הדבקות משפחה, הורתה [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] לתושבי שכונת [[נווה עופר]] להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5732763,00.html|כותרת=משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית|אתר=ynet|תאריך=2020-05-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5736090,00.html|כותרת=עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני|אתר=ynet|תאריך=2020-05-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref> ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שב[[תל אביב-יפו]], [[רהט]] ו[[ערערה-בנגב]].<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3367975|הכותב=דנה ירקצי ובועז אפרת|כותרת=הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש|אתר=news.walla.co.il|תאריך=17 ביוני 2020|תאריך_וידוא=2020-06-17}}</ref> בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים ב[[אלעד]] וברחובות ב[[טבריה]].<gallery> Closed playground in Tel Aviv durig Corona pandemic 2020.jpg|גן משחקים סגור בתל אביב, מרץ 2020 Bus sitting restrictions in Israel during COVID-19 Pandemic in Israel.jpg|מושבים חסומים בקרבת הנהג באוטובוס של חברת [[אגד]], על מנת למנוע הדבקה של הנהגים. </gallery> נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57620860,00.html|כותרת=אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית|אתר=ynet|תאריך=2020-07-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-09}}</ref> במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/ryjEjKmyv|כותרת=כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה {{!}} שאלות ותשובות|אתר=ynet|תאריך=2020-07-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-09}}</ref> כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-777087|כותרת=הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> ===אכיפת תקנות=== ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים,{{הערה|{{mako||המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק|297a3c812271171026|news-israel/2020_q1}}}} הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה. === מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה === {{הפניה לערך מורחב|ההשפעה של התפרצות נגיף קורונה 20–2019 על החינוך}}{{ערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך}} ב-[[14 במרץ]] הודיע [[משרד החינוך]] על סגירת כל מוסדות הלימוד שב[[מערכת החינוך]]. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה. מוסדות [[השכלה גבוהה בישראל|ההשכלה הגבוהה]] נסגרו. בוצעה [[למידה מרחוק]] במוסדות השונים. ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת [[חינוך מיוחד|החינוך המיוחד]] ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות וה[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית ה[[הבחינה הפסיכומטרית|פסיכומטרי]]. במאי, חזרו תלמידים ל[[גן ילדים|גנים]] ול[[בית ספר|בתי הספר]] מהשכבות השונות תחת הנחיות. את הלימודים בבתי הספר במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים בבית הספר של החופש הגדול מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020. ===מערכת הבריאות=== {{להשלים}}<!-- בידוד בשיב"א, אשפוז בית כחלופה לבתי חולים --> בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|שיבא]], [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|איכילוב]], [[מרכז רפואי קפלן|קפלן]], [[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה]], [[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|וולפסון]], [[בית החולים פוריה|פוריה]] ובתי חולים נוספים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות|כתובת=https://www.themarker.com/news/health/1.8695548|אתר=TheMarker|תאריך=21 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}} [[בית חולים השרון]] הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5696532,00.html|כותרת=כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל|אתר=ynet|תאריך=17 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}} בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.<!-- כאן 11, 20/3, 20:58 --> ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. <!-- כאן 11, 20/3 בערב, ורד פלמן --> כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות. ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים.<ref>{{Cite news|title=בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8986997?v=AAD815C51DAD87223F6C62278C31B837|newspaper=TheMarker|access-date=2020-07-11}}</ref> ביולי, ניתן תקציב נוסף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-f2ec0083a574371026.htm|כותרת=N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?|אתר=N12|תאריך=2020-07-14|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref> כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף [[ה'תשפ"א]]. בסוף יולי, התקיימה שביתת [[אחות|אחיות ואחים]] שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57684080,00.html|כותרת=הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום|אתר=ynet|תאריך=2020-07-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref> ====בדיקות==== [[קובץ:IDF Corona Laboratory. XV.jpg|250px|ממוזער|הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס [[צריפין]] יחד עם ראש אט"ל [[יצחק תורג'מן]] (משמאל), קצין הרפואה הראשי [[טריף בדר]] (מימין) ואנשי [[הרבנות הצבאית]]]] נציגי ארגוני [[מעבדה רפואית|המעבדות הרפואיות]] התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה|736177|24 בפברואר 2020}}}} ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים|3800358|12 במרץ 2020}}}} בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.{{כ}}{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה|741775|13 במרץ 2020}}}} בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות. ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה|5695419|15 במרץ 2020}}}} לפי ד"ר [[רחל אדטו]], לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.{{דרוש מקור}}<!-- 5:20 רשת ב', 20/3/2020 --> ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5698352,00.html|כותרת=נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית"|אתר=ynet|תאריך=19 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע|743865|20 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.<!-- 23/3 17:33 רשת ב' -->ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.{{הערה|{{וואלה!|יואב איתיאל|מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א|3348467|24 במרץ 2020}}}} כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו [[טירה (עיר)|טירה]], ירושלים ותל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5700789,00.html|כותרת=נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ"|אתר=ynet|תאריך=24 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tzomet-ran.co.il/basharon/44617|כותרת=רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס|אתר=צומת השרון רעננה|תאריך=2 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של [[הרבנות הצבאית]] בבסיס [[צריפין]] המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה|מאמרים/קורונה/מעבדה-פנים-צהלית/|24 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.<!-- 25/3, רשת ב', 18:17 --> ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות.<!-- דקלה שפרן, 26/3, 8:42, רשת ב', קרן נויבך וירון דקל --> למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"|5702349|27 במרץ 2020}}}} כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1243241801408012289|2020-04-26}}}}{{הערה|שם=20200326ערוץ13|{{החדשות 13|מאור צור, נדב איל|אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם|corona-lost-1035980|26 במרץ 2020}}}} ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר [[נפתלי בנט]] גיבה את החלטת ראש הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432039|כותרת=משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709930,00.html|כותרת=ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף|אתר=ynet|תאריך=7 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709396,00.html|כותרת=פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול"|אתר=ynet|תאריך=6 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708325,00.html|כותרת=מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים|אתר=ynet|תאריך=5 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708878,00.html|כותרת=הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים"|אתר=ynet|תאריך=2 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} החומר יאפשר כ12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69264|כותרת=מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.{{הערה|{{Cite news|title="נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"|url=https://www.themarker.com/technation/1.8751011|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-08}}}} המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5710676,00.html|כותרת=תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו|אתר=ynet|תאריך=7 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-758944|כותרת=עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל|אתר=מעריב|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, כמות הבדיקות היומים עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-760672|כותרת=משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה|אתר=מעריב|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-8b36608efdc9171026.htm|כותרת=אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה|אתר=N12|תאריך=21 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c9e385f0d6f6171026.htm|כותרת=ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק...|אתר=N12|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} ובמרץ הוא היה 3 ימים.<ref>{{Cite news|title=התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום|url=https://www.themarker.com/technation/1.8760376|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-20}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3808476,00.html|הכותב=עירית אבישר|כותרת=פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום"|אתר=כלכליסט|תאריך=16 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1249787465176621056|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח על הקמת המערך}}}} ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם [[MyHeritage]] לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326481|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום|אתר=גלובס|תאריך=23 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה|748069|2 באפריל 2020}}}} ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MoavVardi/status/1253226056640868352|הכותב=[[מואב ורדי]]|כותרת=ראיון עם אילנה דיין|אתר=טוויטר}}}} משרד הבריאות רכש [[בדיקת קורונה|בדיקות]] לזיהוי נוגדנים ([[סרולוגיה|סרולוגית]]). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8820501|הכותב=[[עידו אפרתי]]|כותרת=משרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-f05c101cdba7271027.htm|כותרת=בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים...|אתר=N12|תאריך=2020-06-03|תאריך_וידוא=2020-06-03}}</ref> ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/760677|כותרת="בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל.<ref>{{Cite news|title=אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8846384|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-14}}</ref> במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עליה בכמות הבדיקות. ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] של הנדבקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/rkK93x8yP|כותרת=משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-07-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.8944342|כותרת=מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-19}}</ref> ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] של הנדבקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/rkK93x8yP|כותרת=משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-07-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> =====ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות===== בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל{{הערה|1={{ynet|יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו|הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98|5706868|2 באפריל 2020}}}}) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים.{{הערה|{{ynet||אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים|5702112|26 במרץ 2020}}}} באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12.{{הערה|1={{סרוגים||12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה|438265-12-נפטרים-בבית-אבות-משען-המשטרה-פתחה-בחק|10 באפריל 2020}}}} בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.{{הערה|מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות <!-- לפי דיווחים מ-25 במרץ, כאן 11, חדשות הערב -->}} כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, [[מטוש]]ים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות וה[[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]], עקב קצב ההדבקה הגובר. לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות"|5692738|11 במרץ 2020}}}} הוחלט להקל את הקריטריונים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה|1.8673879|14 במרץ 2020}}}} עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-03-26|כתובת=https://www.jdn.co.il/health/1302021/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-06-04|הכותב=חומי ברמן}}}}<!-- גם באיכילוב צפויים לבדוק את הצוות החל מ-28/3. דווח: כאן 11, 27/3 19:15~ --> החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך [[רפואת משפחה|רופא המשפחה]]. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-3d1e798da774171026.htm|כותרת=מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי|אתר=N12|תאריך=5 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} בסוף אפריל, פרופסור [[רוני גמזו]], האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה ב[[בית אבות|בתי האבות]], אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות ו[[דיור מוגן|הדיור המוגן]], בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3352597|כותרת=יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-02}}</ref> שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף. על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.<ref>{{Cite news|title=משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8805208|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-04}}</ref> בסוף מאי, [[יולי אדלשטיין]] החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-ed597b6fd5b6271026.htm|כותרת=אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין...|אתר=N12|תאריך=2020-05-31|תאריך_וידוא=2020-05-31}}</ref> אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742803,00.html|כותרת=מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק|אתר=ynet|תאריך=2020-06-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-05}}</ref> ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3373897|הכותב=|כותרת=משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-15}}</ref> כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74459|כותרת=מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74859|כותרת=עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> באוגוסט, [[שרון אלרעי פרייס|שרון אלרעי]] החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה קטיעת שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-a47e96747b5b371026.htm|כותרת=N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה...|אתר=N12|תאריך=2020-08-03|תאריך_וידוא=2020-08-03}}</ref> ===== ביקורת על הגדרת חולים קשים ===== ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר|1.8980625|9 ביולי 2020}}}} במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת|ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה|3373232|12 ביולי 2020}}}} הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן [[טיפול רפואי|הטיפול הרפואי]] ודחיפותו, לצד ביצוע [[ניסוי קליני|ניסוים קליניים]]. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי [[ריווי חמצן בדם]] של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. ניטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. ע"פ ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בי"ח רמב"ם]] בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם|news/247171|15 ביולי 2020}}}} אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.<ref name=":8" /> לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.<ref>{{Cite news|title=קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה|url=https://www.haaretz.co.il/amp/health/.premium-1.9006741?__twitter_impression=true|newspaper=הארץ|date=2020-07-20|access-date=2020-07-24|language=he}}</ref> ====ציוד ורכש==== {{להשלים}} <!-- מכונת הנשמה---> לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, חברת [[MyHeritage]] תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.<!-- חדשות ערוץ 13, 20:12, 23/3 --> בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, ו[[המוסד]] סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי|המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר"|5697877|19 במרץ 2020}}}} עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד.<!-- ארנון אפק, 19:34, כאן 11, 20/3 --> עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות. <!-- ערוץ 12, 20:33, 23/3 --> חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה|3802770|22 במרץ 2020}}}} [[קובץ:טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה.jpeg|300px|ממוזער|טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ [[אהרון חליוה]], הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]], ראש המוסד [[יוסי כהן]], מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] וראש אמ"ן [[תמיר הימן]]]] ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"|1001323356}}}} בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״|מאמרים/קורונה/סיום-פעילות-צהל-במרכז-השליטה-למאבק-בנגיף-קורונה/|26 במאי 2020}}}} משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר [[דני גולד]], ראש [[המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית]] (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.{{הערה|{{ynet|אודי עציון|נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש|economy/article/Bks4ZvgwI|31 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מכ"ם לחדר המיון: ייטול מדדים ללא מגע ויצמצם סיכוי להדבקה בקורונה|5704095|31 במרץ 2020}}}} ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] ליו"ר [[ועדת הקורונה]] [[עופר שלח]] ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.{{הערה|{{סרוגים||דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל|433919-דוח-של-הכנסת-רק-1437-מכונות-הנשמה-בישראל|26 במרץ 2020}}}}<!-- בשילוב עם מידע מגלי צה"ל, 26/3, 10:05 --> נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של [[ביואתיקה#המועצה_הלאומית_לביואתיקה_רפואית|המועצה הלאומית לביואתיקה]], הלשכה לאתיקה של [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Bioethics-covid19_2.pdf|כותרת=נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=אייר תש"פ – מאי 2020|תאריך_וידוא=31 במאי 2020}}}} חברת [[ישראייר]] הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין|5707985|4 באפריל 2020}}}} ==== טיפול רפואי ==== הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן [[חמצן]], [[עירוי]] נוזלים, [[אנטיביוטיקה]] כאשר עולה חשד ל[[זיהום (רפואה)|זיהום חיידקי]], ובמידת הצורך [[הנשמה מלאכותית מכנית]]. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם [[כלורוקווין]] {{אנ|Chloroquine}}, המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת [[מלריה]] וטיפול בה.{{הערה|{{ynet|איתי גל|זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה|5690087|6 במרץ 2020}}}} גם היה טיפל בתרופה נוספת בשם [[קלטרה]] {{אנ|Lopinavir/ritonavir}} שמוכרת בטיפול נגד [[HIV]], וב[[תרופה אנטי-ויראלית]] ניסיונית בשם [[רמדסיביר]].{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה|1.8671889|13 במרץ 2020}}}} ===מחקר=== באפריל 2020, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר אשר בחן את השפעת ההנחיות בנוגע לנגיף הקורונה על האוכלוסייה הבוגרת, בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות, ולדווח על צרכים המתעוררים בהקשר זה עקב מצבים של בידוד ושהייה ממושכת בבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/|הכותב=ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג|כותרת=התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים|אתר=https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/|תאריך=2020}}</ref> מן הממצאים אפשר ללמוד כי בעקבות סגירת מוסדות החינוך, צמצום התעסוקה וחובת השהות הממושכת בבית חלים חלו שינויים בהרגלי החיים של מבוגרים וילדים כאחד. נצפתה עלייה בצריכת המזון ובצריכת חטיפים וממתקים בפרט, וירידה בתדירות ובמשך של הפעילות הגופנית שעלולות להשפיע לרעה על מצב הבריאות. כמו כן, דווח על עלייה בתחושת בדידות ועל התחושה שאין על מי לסמוך, שמצביעה על פגיעה במצב הרגשי. עם זאת, יש עלייה בתדירות הארוחות המשפחתיות והפחתת או הפסקת העישון. ===מידע והסברה=== {{להשלים}} <!-- אפליקציות, אתר המשרד, היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, נגישות לחירשים בהירות ועקביות פייק ניוז--> [[קובץ:Bbcorona.jpeg|250px|ממוזער|[[פשקוויל]] שהופץ ב[[בני ברק]] בעיצומה של ההתפרצות]] בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] ו[[סיגל סדצקי]]. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה ל[[משרד ראש הממשלה]] בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות|369762|20 באפריל 2020}}}} לאורך המשבר, אנשי מקצוע העוסקים בניהול המשבר כמו משה בר סימן טוב, סיגל סדצקי, איתמר גרוטו ושאול מרידור התראיינו למגוון גופי תקשורת באופן עצמאי. ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי|אתרים/פיקוד-העורף/2020/הושק-פורטל-חירום-לאומי-ומוקד-טלפוני-ייעודי/|18 במרץ 2020}}}} [[המשרד לשוויון חברתי]] הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר [[כל-זכות]] הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות. {{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/יומן_עדכונים_בנושא_קורונה יומן עדכונים]}} ארגון [[נגישות ישראל]] קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לבעלי מוגבלויות.{{הערה|[https://www.aisrael.org/?CategoryID=3523&ArticleID=66905 מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר"], באתר נגישות לישראל, 19 במרץ}} ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]] ו[[אמהרית]]. הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם [[לשכת הפרסום הממשלתית]] ששודרו ב[[יוטיוב]], ב[[טלוויזיה]] ב[[רשתות חברתיות|רשתות החברתיות]] וכו'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?time_continue=18&v=Qb02BTxHJsk&feature=emb_logo|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=שומרים מרחק על 2 מטרים!|אתר=יוטיוב}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/watch/?v=374714910100195|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים|אתר=פייסבוק, טלויזיה}}</ref> ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של [[לשכת הפרסום הממשלתית]] המציג את שרשרת ההדבקה.{{הערה|{{יוטיוב|56ExB4t8Bdk|שם=עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש)|אורך=1:00}}}} הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון.{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל|432505|31 במרץ 2020}}}} ====הסברה לציבור הערבי==== {{להשלים}} לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות. <!-- מרחאבית, 26/3 --> <!-- הילאל חאג' יחיא?, מרחאבית, 26/3 --> האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=فيروس كورونا - وزارة الصحة|אתר=נגיף|כתובת=https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus-ar/|שפה=ar|תאריך_וידוא=2020-05-03}}}} ופיקוד העורף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx|כותרת=معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ|אתר=info.oref.org.il|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref> הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל. ==== הנחיות והסברה בציבור החרדי ==== [[יהודה משי זהב]] מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם ה[[בד"ץ]] ואנשי [[העדה החרדית]]. <!-- ערוץ הכנסת, 26/3, 22:25 --> כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, [[קבר רחל]] ו[[קבר הרשב"י]] נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו ל[[כותל המערבי]] הותרה כניסת תושבי [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] בלבד. [[מערת המכפלה]] הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1090980|כותרת=החרגת מערת המכפלה|אתר=בחדרי}}}} אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.{{הערה|{{גלובס||דעה: החרדים של דנה ויס|1001322839}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן|שם=כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?|קישור=https://www.idi.org.il/articles/31128}}</ref> בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.{{הערה|{{ynet|ynet|עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת"|5702206|26 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{mako||"עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי|c03bb66b1bce071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי [[טלפון כשר|הטלפונים הכשרים]], חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה|1001325471|16 באפריל 2020}}}} ====התמודדות עם חדשות כוזבות==== {{להשלים}} ===בידוד=== בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים|3800850|13 במרץ 2020}}}} מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע [[פיקוד העורף]]: מתקני [[יחד למען החייל]], מלונות ובהם [[דן פנורמה תל אביב]] ו[[דן ירושלים]].{{הערה|{{ערוץ7|קובי פינקלר|פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך|430596|16 במרץ 2020}}}} כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז ה[[גריאטריה|גריאטרי]] ב[[ראשון לציון]] [[מלב"ן]] שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות<!-- מוטי גילת, 19:20, כאן 11, 20/3 -->.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת|1.8664648|11 במרץ 2020}}}} לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה.<!-- מקור-רדיו, 22/3, כנראה כאן תרבות, שישים החדש עם איציק יושע --> באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את [[המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם]] ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות"|5700695|24 במרץ 2020}}}} ====סגר==== ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על [[קריית יערים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754606|כותרת="רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה"|אתר=מעריב|תאריך=17 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}} ב-3 באפריל הוטל [[סגר]] על העיר החרדית [[בני ברק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-758017|הכותב=אלון חכמון|כותרת=נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק|אתר=מעריב|תאריך=3 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-930a6489a6e3171026.htm|הכותב=משה נוסבאום, איתמר מינמר|כותרת=תיעוד: כוחות מג"ב אוכפים את ההסגר על בני ברק|אתר=N12|תאריך=3 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}} העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/748689|כותרת=הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות|אתר=ישראל היום|תאריך=04/04/2020}}</ref> ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/355991.html|כותרת=ככר השבת}}</ref> ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב [[דיר אל אסד]] נקראו תושבי דיר אל אסד, [[נחף]], [[בענה]] ו[[מג'ד אל כרום]] להשאר בבתים.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד|breaking-news/Article-760004|15 באפריל 2020}}}} ב-[[17 באפריל]] הוכרז צו [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)|אזור מוגבל]] על היישובים [[דיר אל-אסד]] ו[[בענה]] לאחר גידול משמעותי במספר החולים.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו|מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי|5716410|17 באפריל 2020}}}} ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137953|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.hidabroot.org}}}} ====אכיפה ואיכון סלולרי ==== מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.<!-- הנשא באירוס, ה"מתעטש" ביהוד. שלל סיבות-קושי להיזכר בשל פאניקה, חשש מענישה, --> בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,{{הערה|{{וואלה!|לירן לוי|גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד|3346535|14 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב|5695514|15 במרץ 2020}}}} והוחלט לפתוח [[תיק פלילי|תיקים פליליים]]{{הערה|{{בחדרי חרדים||קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר|1087638|14 במרץ 2020}}}} כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד|3800950|14 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ישראל היום|איציק סבן|אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים|739941|8 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet||מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה|5692769}}}} ב-[[16 במרץ]] 2020 אישרה [[ממשלת ישראל]] את [[תקנות שעת חירום (נתוני מיקום)]], התש"ף-2020, המאפשרות [[איכון סלולרי]] של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אישרה הממשלה את '''תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020''',{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhIquRP7YMyPji3TicFvRARQ|שם=תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8393|פורסם ב=17 במרץ 2020|עמוד=782}}}} שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את ה[[שב"כ]] לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.{{הבהרה|ככל הנראה מדובר במידע לא עדכני}}{{דרוש מקור}} נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת. <!-- כאן 11, 20/3, 19:26, רועי ינובסקי. התייחס לגבי מניעת התקהלויות בישיבות ובתי כנסת --> בעקבות דיון [[ועדת חוץ וביטחון]] בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה|3348890|26 במרץ 2020}}}} ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות.<!-- ערוץ 12, 26/3 20:19 --> בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. החוק הוקפא האיכון הופסק ביוני.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-769993|כותרת=איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-c2ce6dc988a1371027.htm|כותרת=איכוני השב"כ הופעלו כבר בחמישי - אלפי ישראלים נשלחו...|אתר=N12|תאריך=2020-07-04|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref> ===צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי=== {{להשלים}} ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר ב[[טמרה]] לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות|breaking-news/Article-755320|20 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ פורסמו [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה]]: * תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhOMlJ8zPgvl5dZT9tAE92dk|שם=תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8405|פורסם ב=22 במרץ 2020|עמוד=820}}}} התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית). * תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhCMSaa9b61hCWFgyKm5tyvk|שם=תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8406|פורסם ב=22 במרץ 2020|עמוד=840}}}} === פעילות צה"ל במהלך המשבר === {{להשלים}} במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פועל צה"ל בארבעה תחומים מרכזיים: * '''מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית''': במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל [[מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה]]. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות [[מגפת הקורונה|התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בארץ ובעולם]]. פעילות המרכז מאכוונת על ידי [[משרד הבריאות]], [[משרד הביטחון]] ו[[המטה לביטחון לאומי]] ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מ[[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין. * '''תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח''': עיבוי כוחות שיטור, [[משמר הגבול|מג"ב]] ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים. * '''תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף''': חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי [[פיקוד העורף]]. * '''פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים''': סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין|היחידה הטכנולוגית]] של [[מערך המבצעים המיוחדים]] ב[[אגף המודיעין|אמ"ן]]. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.<!-- עדויות על חוסר שמירה על ההנחיות, מערך הבדיקות בתוך צה"ל-השגיאה שהתגלתה, המערך הרפואי בתוך צה"ל-תלונות החיילים על חוסר התפקוד, הידבקות הרמטכ"ל, פיקוד העורף, אוגדה 98 --> * '''פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה'''. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-2cf14026d2d5371027.htm|כותרת=N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע|אתר=N12|תאריך=2020-07-17|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת ה[[תודעה]] באמצעות הרשתיות החברתיות של [[פיקוד העורף]] והעלאת המורל הלאומי באמצעות [[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]] - הופעות [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות]], הרצאות, ופעילויות נוספות. <gallery> IDF Food delivery, Bnei Brak. XIV.jpg|מפקד [[עוצבת האש]] [[ירון פינקלמן]] (במרכז) מסביר למפקד פיקוד העורף [[תמיר ידעי]] (מימין) ולרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (משמאל) על מבצע חלוקת המזון של העוצבה ב[[בני ברק]] IDF Food delivery, Beitar Ilit. II.jpg|חיילים אורזים מזון לחלוקה בתוך [[ביתר עילית]] Special projects to combat Corona, Unit 81. II.jpg|פרויקט של [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] (יחידה 81) להשמשת [[אמבולנס]]ים להעברת חולי קורונה בצורה אופטימלית MASHA 7000 become to protection enterprise against Corona. II.jpg|עובד ב[[מרכז שיקום ואחזקה]] שהוסב לייצור אמצעי מיגון רפואי IDF Food delivery, Bnei Brak. III.jpg|חיילים מחלקים מזון בבני ברק, שהוטלה בסגר Combat readiness during the Corona epidemic. VIII.jpg|חייל בפעילות מבצעית עם כפפות ומסכה IDF Corona Laboratory. VII.jpg|המעבדה הצה"לית לזיהוי נגיף הקורונה IDF Corona patients facility, Ashkelon. IV.jpg|שלט ברוכים הבאים ל"כפר המחלימים", מתקן החלמה צה"לי לחיילים ולאנשי קבע החולים בקורונה ב[[אשקלון]] Ventilators developed by IDF Unit 81 and Sheba Medical Center for corona patients. XXI.jpg|מכונת הנשמה שפותחה על ידי יחידה 81 ובי"ח "שיבא". מכשירי הנשמה ביתיים שהוסבו למכונות הנשמה מן השורה לחולי קורונה קשים. בתמונה המוניטור הייחודי שפותח Ventilators developed by IDF Unit 81 and Sheba Medical Center for corona patients. XVII.jpg|הניסוי המסכם לשיתוף הפעולה בין יח' 81 לשיבא </gallery> ==פתרונות טכנולוגיים== {{להשלים}}<!-- למידה מרחוק, אפליקציית זום --> === זיהוי, גילוי, איתור === [[קובץ:Special projects to combat Corona, Unit 81. I.webm|ממוזער|פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין]] חוקרים מ[[מכון ויצמן למדע]] הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.{{הערה|{{ynet|ynet|בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה|5695472|15 במרץ 2020}}}} קבוצת חוקרים נוספת מ[[מכון ויצמן למדע]] פיתחה בשיתוף עם ה[[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324406|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium.highlight-1.8735732|כותרת=חוקרי מכון ויצמן מציגים: בדיקת ריח מקוונת תסייע לגילוי קורונה מוקדם|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5706936,00.html|כותרת=איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח|אתר=ynet|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}} קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית־אור|קורונה|746851|29 במרץ 2020}}}} יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע ב[[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]]. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה אפליקציית "[[המגן (אפליקציה)|המגן]]" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה ב[[קוד פתוח]] ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.{{הערה|רפאל קאהאן, [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3803039,00.html הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת], באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020}} האפליקציה נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים. === טיפול תומך === [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על [[הנשמה מלאכותית מכנית|מפוח הנשמה]]. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.{{הערה|[https://www.israeldefense.co.il/he/node/42276 ישראל דיפנס]}}{{הערה|[https://www.idf.il/מאמרים/קורונה/יחידה-81/ הפיתוחים של יחידה 81]}} ב-24 במרץ חברה ישראלית שפיתחה ב-2017 פתרון המהווה חלופה לשימוש במכונת הנשמה, הודיעה כי היא נערכת להנפקה בבורסה בתמיכת [[רשות החדשנות]].{{הערה|{{TheMarker|ג'ניה וולינסקי|חברה ישראלית שפיתחה תחליף למכונות הנשמה תונפק בבורסה באוסטרליה|1.8705470|24 במרץ 2020}}}} ===פיתוח חיסון=== {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מחלת נגיף קורונה 2019#פיתוח חיסונים|פיתוח חיסונים]]}} ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את [[המכון למחקר ביולוגי בישראל|המכון הביולוגי]] ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל."{{הערה|[https://twitter.com/netanyahu/status/1223959553898958848 ציוץ של בנימין נתניהו], 2 בפברואר 2020}} לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי בנס ציונה, מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון|5689404|5 במרץ 2020}}}} משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.{{הערה|[[אור הלר]], [https://twitter.com/OrHeller/status/1237820874176245761 ציוץ בטוויטר], 11 במרץ 2020}} במקביל הוחלט על הקמת [[מפעל החיסונים בירוחם]]. == התמודדות החברה בישראל == [[קובץ:We'll make it together - homemade sign during COVID-19 pandemic, Raanana, April 2020 02.jpg|ממוזער|שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020]] ===פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות=== <!-- סיוע לקשישים, מזון, פעילות להפגת בדידות --> {{להשלים}} בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת [[קבוצת סיכון]] (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים"|5695465|16 במרץ 2020}}}} לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי [[סיעוד]] בישראל, 30% מהקשישים עריריים<!-- ראיון ברדיו, שעות הערב, 19/3 -->. לפי חברת הכנסת [[מירב כהן]] מסיעת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים ערירים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים). ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.{{הערה| אתר "המנהיגות האזרחית", [http://migzar3.org.il/עדכון-מהשולחן-העגול-שהתכנס-אתמול/ עדכון מהשולחן העגול], 19 במרץ 2020}} עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.{{הערה|{{ynet|לין לוי|"בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר"|5696232|21 במרץ 2020}}}} ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.{{הערה|{{בחדרי חרדים||תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה|1091133|31 במרץ 2020}}}} ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת [[פתחון לב]] ב[[ערוץ 13]]. בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין ה[[עירייה|עיריה]] לפעילים. לדוגמה, ב[[מזרח ירושלים]], היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר [[משה ליאון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-MAGAZINE-1.8815431|כותרת=משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> [[המרכז הישראלי ללימודי חירשות]] עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.{{הערה|{{פוסט פייסבוק|IsraeliDeafStudiesCenter|המרכז הישראלי ללימודי חירשות|3331494730250607||משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות|21 במאי 2020}}}} בתחום הסייבר, חוקר ישראלי הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.8831035|כותרת=איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-06}}</ref> בתחילת מאי 2020 מונה הפרופסור [[נמרוד מימון]] לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3818951,00.html פרופ' נמרוד מימון מונה לאחראי על משבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים] [[כלכליסט]], עמיר קורץ, 7 במאי 2020}} מימון מונה על ידי [[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]]. מימון החליף את הפרופ' [[רוני גמזו]] שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא{{הערה|[https://www.news1.co.il/Archive/001-D-426595-00.html פרופ' נמרוד מימון יעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואימהות"] [[News1 מחלקה ראשונה]], מירב ארד, 7 במאי 2020}} ===ייעוץ ותמיכה נפשית=== במהלך המשבר [[ער"ן]] ו[[הקואליציה הישראלית לטראומה]] תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. ב[[אגודת ניצן]] פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.{{הערה|{{ישראל היום|נועם (דבול) דביר|קורונה|741965|15 במרץ 2020}}}} ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל ב[[בית החולים פוריה]] ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה|5704650|31 במרץ 2020}}}} בדיון ב[[משרד הרווחה]] ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי [[אלימות במשפחה]] במהלך משבר הקורונה.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה|1.8816299|3 במאי 2020}}}} === התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה === [[קובץ:Social distancing and Praying during COVID-19 pandemic, Ranana 2020 03.jpg|ממוזער|250px|תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות ל[[ריחוק חברתי]]]]המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי שכן הייתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצים להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג [[חג הפורים|הפורים]], והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד ב[[חברותא]], ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|הכותב=debra@haretzion.org.il|כותרת=הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה|אתר=www.etzion.org.il|תאריך=2020-03-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון [[פיקוח נפש]], עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכה לוויה המונית בניגוד להוראות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3349242|כותרת=בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק}}</ref> בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/haredi-rabbis-stance-on-corona/rabbi-leuchter-corona/|הכותב=הרב ראובן לויכטר|כותרת=מהותה של מגפה: מבט-על|תאריך=ח' ניסן תש"פ}}</ref> ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד [[פסק הלכה]] שקורא לפרסם בכל [[בית מגורים]] מי חלה בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1283842788073906176|הכותב=[[עקיבא ויס]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> ==== היחס להוראות משרד הבריאות ==== בנוגע לסגירת מוסדות החינוך, נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות להנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב [[חיים קניבסקי]].{{הערה|{{מקור ראשון|אלי ביתאן|הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות|news/212299|15 במרץ 2020}}}} בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון האדמו"ר מ[[חסידות קרלין|קרלין]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1299811/|כותרת=האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים"|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-03-20|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> והרב [[אשר וייס]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/148_69_80.pdf|הכותב=הרב אשר וייס|כותרת=מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה|אתר=ערוץ בינינו|תאריך=ניסן תש"פ}}</ref> [[יהודה משי זהב]], יושב ראש ארגון [[זק"א]], התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם ה[[בד"ץ]] ואנשי [[העדה החרדית]]. <!-- ערוץ הכנסת, 26/3, 22:25 --> ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר ב[[פיקוח נפש]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/957603-רופאים-בכירים-בפניה-לציבור-החרדי-הקפידו-על-הנחיות-משרד-הבר/|כותרת=קריאת הרופאים|אתר=כיפה}}}} יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב [[חיים קניבסקי]] שיש להתפלל ביחידות ולא ב[[מניין]].{{הערה|{{כיכר השבת|דוד הכהן|מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש"|353468|29 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגר"ח קנייבסקי בהוראה דרמטית: אסור להתפלל במניין בבני ברק|1090634|29 במרץ 2020}}}} גם רבני [[המחלוקת בציבור הליטאי|הפלג הירושלמי]]{{הערה|{{כיכר השבת||מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין|351554}}{{קישור שבור|13.5.2020}}}} ורבני [[העדה החרדית]]{{הערה|{{כיכר השבת||'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים"|353633}}}} הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות. על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.{{הערה|{{וואלה!||בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי|3350025}}}} כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,{{הערה|{{סרוגים||השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק|436466-השוטרים-התחזו-לחרדים-וחשפו-מניין-בניג|3 באפריל 2020}}}} וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.{{הערה|{{ערוץ 7||הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: ''ידכם דמים מלאו'' - חדשות בארץ|433570}}}} עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב [[גרשון אדלשטיין]] שדגל בציות להוראות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/959311-הרב-קנייבסקי-הורה-לחזור-לישיבות-יתד-נאמן-סירב-לפרסם/|כותרת=הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם|אתר=כיפה|תאריך=2020-04-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/357073.html|כותרת=גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/haredi-rabbis-stance-on-corona/dealing-with-the-corona-crisis/|כותרת=לעמוד על נפשנו|אתר=צריך עיון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> וההנהגה שלו מתוכו. בנוסף, התברר כי משבר הקורונה גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ch10.co.il/news/589600/|כותרת=תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%|אתר=חרדים10|תאריך=2020-04-27|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> ==== שאלות הלכתיות נוספות ==== הבידוד שנכפה על האוכלוסייה כולה ובייחוד על קשישים גרם לשאלות בדבר ההתמודדות הנפשית של אלה עם הריחוק מבני המשפחה, בייחוד ב[[ליל הסדר]]. רבנים יוצאי [[מרוקו]] פרסמו שניתן להשתמש באפליקציית [[Zoom Video Communications|זום]] בליל הסדר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/433440-רבנים-מתירים-להשתמש-בזום-בליל-הסדר|כותרת=רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר|אתר=סרוגים|תאריך=2020-03-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> תוך הסתמכות על הקלות בחשמל בתנאים מסוימים ביום טוב, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת השתתפות משפחתית, ולו גם מרחוק. פסק זה ספג ביקורת מצד רוב העולם הרבני וכן הרבניים הראשיים לישראל שפסקו שהדבר מותר רק במצב של פיקוח נפש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/731077|כותרת=הרבנים הראשיים לישראל: אסור להשתמש ב'זום' בליל הסדר|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> בנוסף, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך ב[[קריאת התורה]] אף מתפללים שלא נמצאים ליד ספר התורה, או שהקורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה - ישלים מתוך חומש.{{הערה|{{כיכר השבת||ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות|354446}}}} עקב המצב רוב הרבנים התירו לשמוע מוזיקה שקטה אף ב[[ספירת העומר]] כל עוד היא לא מביאה לידי שמחה וריקוד.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשלצ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137861|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.hidabroot.org}}}} שאלות נוספות נסבו סביב העובדה כי בשל תנאי הסגר, לאורך כמה שבתות לא קראו קריאת התורה בשבת באף קהילה ועלתה השאלה האם כשיחזרו לקרוא בתורה יהיה צורך להשלים את קריאת התורה שהפסידו, או לראות בזה מצב של אונס שבו הציבור פטור מהשלמת הקריאה. גם עלתה שאלה האם יש לשלם לבעלי מקצוע במקרה שתקנות הבריאות אוסרות עליהם לעמוד בחוזה שנחתם עימם, כגון מפעילות של משפחתונים שנסגרו במסגרת ההוראות. השאלה נסבה סביב משמעותו המשפטית-הלכתית של '[[אלוהים (יהדות)|כוח עליון]]', ונפסק שיש לשלם חצי ממה שהובטח, והפיצוי של המדינה הוא פיצוי לבעל המקצוע ולא ללקוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dintora.org/article/1453|כותרת=תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה|אתר=dintora.org|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> בימים שלפני פסח עלתה שאלת [[טבילת כלים|טבילת הכלים]] החדשים בשל סגירתם של המקוואות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nirshamti.co.il/e-טבילה-כלים-רגילם/|הכותב=מכון צומת|כותרת=מכירת כלים בתקופת וירוס קורונה}}</ref> הרב הראשי [[דוד לאו]] פסק כי ניתן לקיים טקס גירושין כאשר האישה לבושה בכפפות ואין בכך חציצה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ch10.co.il/news/589400/|כותרת=גט עם כפפות? – נשיא בית הדין הגדול בפסיקה מעניינת לדיינים|אתר=חרדים10|תאריך=2020-04-26|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> === בתרבות הפופולרית === בעקבות המשבר התאחדו חבורת [[זהו זה!]] לעונה חדשה אשר משודרת ב[[כאן 11]]. באופן דומה חבורת [[קומדי סטור]] התאחדה.{{הערה|{{ynet||"הקומדי סטור" חוזרת: "אמרו עלינו שלא נחזיק שבועיים"|5700887}}}} בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת [[רן דנקר]] ו[[עידן רייכל]]. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.{{הערה|{{mako||זאפה בסלון {{!}} אמיר דדון בהופעה מיוחדת|b8130bf767d0171026|news-entertainment/2020_q1}}{{קישור שבור|13.5.2020}}}} גם [[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]], דרך הרשתות החברתיות, העביר הופעות של ה[[להקות צבאיות בישראל|להקות הצבאיות]] בשיתוף עם אמני ישראל. מוזיאונים, גופי תוכן, תרבות ואמנות נוספים בישראל פתחו סיורים וירטואליים מוקלטים או בשידור חי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tiuli.com/articles/720/קצת-אחרת-יוצאים-לבילוי-וירטואלי-במוזיאון|הכותב=שיר בהר|כותרת=לסייר במוזיאון, מהבית: 7 סיורים וירטואליים שכדאי לגלות בייחוד בימי קורונה|אתר=טיולי|תאריך=19 במרץ 2020}}</ref> והקלטות של אירועים מהעבר.{{הערה|{{מקור ראשון|נעמה רוזן-קרייף|כך תעבירו את הזמן עם הילדים: כל ההפעלות שאתם חייבים להכיר|culture/212747|17 במרץ 2020}}}} ==השפעות== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}} [[קובץ:Empty egg shelf in Jerusalem, April 2020.jpg|ממוזער|מדף ביצים ריק בסופרמרקט בירושלים באפריל 2020. בשלט כתוב: "לקוחות יקרים, עקב המצב והמחסור, קניית הביצים מוגבלת ל-2 תבניות של 12/18 יחידות או תבנית אחת של 30 יחידות. תודה על ההבנה."]] === כלכלה === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת ישראל]], [[המשבר_הכלכלי_העולמי_(2020)#בישראל|המשבר הכלכלי העולמי (2020)]]}}[[קובץ:Beersheba stabling yard a 01.jpg|ממוזער|250px|רכבות חונות ב[[דיור רכבות|מתחם הדיור]] של [[רכבת ישראל]] ב[[תחנת הרכבת באר שבע - צפון/אוניברסיטה|באר שבע צפון]] עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020]] בעקבות התפשטות הנגיף בישראל חברות רבות נפגעו כלכלית. החל [[מיתון]] בישראל ובעולם. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020. היו עסקים שנסגרו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737692,00.html|כותרת=מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים ([[המגזר השלישי]]), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת [[עסק|העסקים]] והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מהירה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref> נוצרו תמריצים ותוכניות סיוע שונות. מסגרת [[תקציב המדינה (ישראל)|התקציב]] ההמשכי נפרצה. עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70018|כותרת=כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326434|הכותב=עמירם ברקת|כותרת=לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק|אתר=גלובס|תאריך=23 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}} למשל, ב-31 במאי, [[עצמאי]]ם ו[[עסק]]ים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, נטען כי חלק מההצהרות של ה[[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלה היוצאת]] ושל [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] - לא מומשו.<ref>{{Cite news|title="מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?|url=https://www.themarker.com/news/macro/1.8887765?v=D3C51D85F02A18D8F8FD0F49F513366D|newspaper=TheMarker|access-date=2020-06-01}}</ref> === ביטול אירועים === [[קובץ:Coronavirus Israel Independence Day.webm|ממוזער|"משאית שמחה" מול מרפסות בערב יום העצמאות בראשון לציון]] בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים. התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע ה[[עדלאידע]] שהיה אמור להתקיים ב[[פורים]] ב[[חולון]], מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות ב[[נחלאות]], ב[[שוק מחנה יהודה]] וב[[כיכר ספרא]] שבירושלים בוטלו,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalemnet.co.il/חדשות/עיריית-ירושלים-מודיעה-על-ביטול-מסיבות-פורים-המרכזיות-437007|כותרת=עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות|אתר=ירושלים-נט|תאריך=10 במרץ 2020}}}} וכן ה[[טיש]]ים והתפילות ב[[חסידות גור]]. בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי [[הבימה]] תיסגר, עד 30 באפריל 2020.{{הערה|{{מעריב אונליין|קיץ ברבנר|תאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה|breaking-news/Article-753571|12 במרץ 2020}}}} טיולי פסח של תנועת הצופים, שהיו אמורים להתקיים בימים שלפני ליל הסדר, בוטלו לאור התפשטות הנגיף. טקסי מצטיינים ומופעי הוקרה הנערכים כמידי שנה בבסיסי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ברחבי הארץ לקראת יום העצמאות בוטלו בכללותם, ו[[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]] הודיע על הקפאה של אירועי תרבות ובידור רבים. התרגיל הצבאי [[ג'וניפר קוברה]] של [[מערך ההגנה האווירית]] עם כוחות מ[[פיקוד אירופה של ארצות הברית]], שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מערכת אתר חיל-האוויר|לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה"|9274-52021|4 במרץ 2020}}}} [[מצעד החיים]], שתוכנן להיערך ב[[פולין]] ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.{{הערה|{{ישראל היום||בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה|740111|9 במרץ 2020}}}} ב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] וב[[יום העצמאות]] (27-29 באפריל) נאסר על משפחות שכולות ביקור בקברי החללים על מנת למנוע התקהלויות, כל הטקסים נערכו ללא קהל וחגיגות החג ההמוניות בוטלו. ה[[מטס]] המסורתי של חיל האוויר צומצם כך שהשתתף בו רק [[הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי]] והוחלט שייערך מעל בתי חולים ברחבי הארץ בהוקרה לצוותים הרפואיים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צפו במטס ההצדעה המיוחד ליום העצמאות|מאמרים/2020/מטס-יום-העצמאות-2020/|29 באפריל 2020}}}} ב-[[3 במאי]] הוחלט על דחייה לסוף הקיץ של [[מצעד הגאווה|מצעדי הגאווה]] שתוכננו להתקיים בחודש יוני ב[[מצעד הגאווה בתל אביב|תל אביב]], [[מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים|ירושלים]], [[מצעד הגאווה בחיפה|חיפה]] ובאר שבע.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|מצעדי הגאווה בתל אביב, בירושלים בחיפה ובבאר שבע נדחו|1.8816015|3 במאי 2020}}}} בסוף מאי, הודיעו על ביטול [[שבוע הספר העברי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-entertainment/2020_q2/Article-e023d7d31875271026.htm|כותרת=לראשונה מאז נוסד: שבוע הספר העברי בוטל|אתר=N12|תאריך=2020-05-27|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> ====ספורט==== {{ערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על הספורט}} בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק בחוץ לארץ.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון|רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל|5689012|4 במרץ 2020}}}} [[מרתון ירושלים]] שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש [[נובמבר]].{{הערה|ארן הרשלג, [https://www.shvoong.co.il/בהלת-הקורונה-בישראל-מרתון-ירושלים-יבו/132163/ בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל], באתר "שוונג", 4 במרץ 2020}} פעילות ההכנה ל[[אולימפיאדת טוקיו (2020)|אולימפיאדה בטוקיו]] שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים ב[[מכון וינגייט]], [[אצטדיון הדר יוסף]] (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) ו[[המרכז האולימפי הלאומי לקליעה]]. ב-13 במרץ הוחלט על הפסקת כל ליגות הכדורגל ובכללן ליגת העל [[ליגת העל בכדורגל|לגברים]] ו[[ליגת העל בכדורגל נשים|לנשים]] עד להודעה חדשה.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5694083,00.html הופסקו כל משחקי ליגות הכדורגל], באתר YNET{{כ}}, 13 במרץ 2020}} ב-13 באפריל הוחלט לסיים את העונה ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']], [[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] ו[[ליגה ג']] בכדורגל, כאשר הקבוצות שנמצאות במקום הראשון עולות והירידות הוקפאו; כמו כן הסתיימו ליגות הנוער, ביניהן [[ליגת העל בכדורגל לנוער]], ו[[כדורגל נשים בישראל|ליגות הנשים]].{{הערה|{{ספורט 5|יגאל גולדשטיין|העולות, ביטול היורדות וגודל הליגות: עושים סדר|339190|4022|13 באפריל 2020}}}} ב-6 במאי, הוחלט במסגרת מתווה משרד הבריאות על חזרת ליגת העל בכדורגל בתאריך ה-30 במאי, ועל חזרה הליגה הלאומית ב-1 ביוני. ב-8 במאי הוחלט על חידוש הליגה בכדורסל ב-20 ביוני, כאשר האימונים יחלו ב-1 ביוני. === סביבה === המגפה הביאה להפחתה במספר הטיסות והנסיעות ברכב. בשבוע שבין ה-12 ל-16 במרץ 2020 נרשמה הפחתה של כ-30% בריכוזי ה[[חנקן דו-חמצני|חנקן הדו-חמצני]], שירדו ב-10 מק"ג/מ"ק. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 35.5 מק"ג/מ"ק. ואילו, בין 12 ל-16 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 25 מק"ג/מ"ק. על פי [[המשרד להגנת הסביבה]] לא ניתן לקבוע חד-משמעית שהסיבה לירידה היא רק בגלל הפחתה בשימוש בדלקים, וייתכן שגם תנאי מזג האוויר תרמו להפחתה. עם זאת, הירידה שנרשמה עקבית ומובהקת, ונרשמה בכל תחנות הניטור ברחבי ישראל.{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/corona_effect יוצאים מהבית פחות – מזהמים פחות: לצד האתגרים המשמעותיים "אפקט קורונה" משפיע לטובה על זיהום האוויר מתחבורה] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]}} בעקבות אי-יציאתם של בני האדם אל הטבע הפכו חיי הטבע לפעילים יותר באופן ניכר{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל|כשאנחנו בבתים: חג החירות של חיות הבר|5712865|12 באפריל 2020}}}} וכך נצפו יותר בעלי חיים באזורים עירוניים, כמו [[תן|תנים]] ב[[פארק הירקון]],{{הערה|{{Ynet||כשאנחנו בבתים: התנים בפארק הירקון חוגגים|5714354|14 באפריל 2020}}}} [[חזיר בר|חזירי בר]] ב[[חיפה]]{{הערה|{{Ynet|אחיה ראב"ד|בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה|5714902|15 באפריל 2020}}}} ו[[שועל]]ים ב[[אשקלון]].{{הערה|{{Ynet|[[רויטרס]]|כשהתושבים בבתים: שועלים בחוף וברחובות אשקלון|5720531|25 באפריל 2020}}}} === תחבורה ובטיחות בדרכים === בעקבות מיעוט הנסיעות נרשמה ירידה משמעותית בנפגעים בתאונות דרכים. ברבעון הראשון של 2020 נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, וירידה של 24% במספרן של תאונות הדרכים הקטלניות בכבישי ישראל ביחס לשנת 2019. מניין התאונות הקטלניות בחודש מרץ 2020 הוא הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|בצל הקורונה: ירידה במניין ההרוגים בדרכים|5703678|29 במרץ 2020}}}} הירידה המשמעותית ב[[נסועה]] נוצלה גם לצורך ביצוע עבודות תשתית,{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432675 שר התחבורה בצלאל סמוטריץ': מנצלים את ההשבתה להאצת העבודות]}} בהם האצת מיזם [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|הקו האדום]] של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|הרכבת הקלה בגוש דן]]{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|"לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום|1.8691147|19 במרץ 2020}}}} ושל מיזם [[נתיבים מהירים בגוש דן]],{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית|5715595|18 באפריל 2020}}}} וכן העבודות להרחבת מסלול הרכבת הקלה בירושלים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חדשות הנדלן בצל הקורונה: ממשיכים בקידום העבודות להרחבת הרקל בירושלים|כתובת=https://www.nadlancenter.co.il/article/2545|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.nadlancenter.co.il}}}} הפסקת פעילות קווי הנוסעים ב[[רכבת ישראל]] אפשרה את ביצוען של עבודות תשתית ב[[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]], וכן הושלם [[חשמול מסילות רכבת|חשמול]] [[מסילת ירושלים - גנות|קו הרכבת המהיר לירושלים]] עד [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]].{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|רכבת ישראל: הושלם חישמול הקו המהיר מירושלים לתחנת סבידור בתל אביב|1.8741686|5 באפריל 2020}}}} בנוסף, קודמו משמעותית עבודות להפרדה מפלסית ול[[גשר]]ים להולכי רגל ב[[כביש 784]], ב[[כביש 2]], ב[[קריית גת]] ובמקומות נוספים.{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים|5723086|2 במאי 2020}}}} גם [[המסילה המזרחית החדשה]] קודמה באופן משמעותי, והאצת העבודות עשויה, לפי מנהל הפרויקט, להקדים את פתיחת המקטע שבאזור [[ראש העין]] לשנת [[2021]].{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה|5727176|9 במאי 2020}}}} לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3362714|הכותב=יואב איתיאל ובועז אפרת|כותרת=דחייה נוספת בחזרה לשגרה: הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני|אתר=וואלה חדשות|תאריך=24 במאי 2020}}</ref> באמצע יוני, נקבע שהרכבת תפתח ב-22 ביוני תחת תנאים כמו חיוב הזמנה מראש ואיסור על אכילה ושתיה<ref name=":6" /> ===פוליטיקה ועבודת השלטון=== ====מצב פוליטי ומחאות ==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)]], [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]]}} משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה. בתחילת מרץ היו [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|בחירות לכנסת]] בצל המגפה. הממשלה שכיהנה עד 17 במאי הייתה [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]]. בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות [[ממשלת מעבר|ממשלת המעבר]] כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד ה[[אופוזיציה]] כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.{{הערה|{{גלובס|אבישי גרינצייג|בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי|1001321749}}}} <!-- ישנה טענה על דיון שבוטל ונקבע בשנית באותו יום, לא נמצא פרסום רשמי --> ההוראה התקבלה באישור [[היועץ המשפטי לממשלה]]. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון [[אסתר חיות]] הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדה בכנסת<!-- ועדת המשנה לשירותים חשאיים? ועדה בראשות גבי אשכנזי --> שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|הממשלה]] עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ [[ארגון העיתונאים בישראל]] עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.<!-- 22 במרץ, 16:29, רשת ב' --> המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס [[ועדה מסדרת (הכנסת)|ועדה מסדרת]] וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של [[יושב ראש הכנסת]], צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם [[דרכנו (ארגון)|דרכנו]] ו[[התנועה לאיכות השלטון]] ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.{{הערה|{{וואלה!|שגיא בן נון|לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה"|3348090|22 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן [[הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה]], שבראשותה עומד ח״כ [[עפר שלח]]. ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים]]. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|קורונה|743729|19 במרץ 2020}}}} לקראת סוף מרץ, עקב החמרת מצב החירום, התמנה יושב ראש מפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] [[בני גנץ]] ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-760894|כותרת=הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ב-17 במאי, הושבעה [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] והיו חילופי תפקידים. ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, [[משה בר סימן טוב|בר סימן טוב]], תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו|מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה|1.8735395|2 באפריל 2020}}}} הכתב [[ברק רביד]] פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.{{הערה|{{החדשות 13|ברק רביד|רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות"|netanyahu-demonstration-fury-1031509|20 במרץ 2020}}}} [[המשבר הכלכלי העולמי (2020)|המשבר הכלכלי]] בעקבות מגפת הקורונה ו[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|המשבר הפוליטי בישראל]] הגבירו את [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]], שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת [[גלישת גלים|גולש]]ים ב[[חוף זבולון (הרצליה)|חוף הרצליה]], הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי ב[[כיכר הבימה]] בתל אביב, הפגנות ה[[אחד במאי]] בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], הפגנת ה[[עצמאי]]ם ב[[כיכר רבין]] (בה השתתפו בין השאר [[מסעדה|מסעדנים]], [[גננת|גננות]], [[אמנים]], [[רקדן|רקדנים]], [[מציל]]ים בבריכות ו[[מאמן|מאמני כושר]]), ומחאת [[ארגון המורים]].{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש|בתמונות-מחאה-בימי-קורונה|2 במאי 2020}}.}} בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-394fe90ab1af171026.htm|כותרת=מוצ"ש של הפגנות|אתר=N12|תאריך=2020-05-09|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ביניהם ה[[מתמחה|מתמחים]] בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3355843|כותרת=מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות"|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5759771,00.html|כותרת=שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב|אתר=ynet|תאריך=2020-07-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-06}}</ref> אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/2020_q3/Article-7be7901a2fd3371027.htm|כותרת=מארגני עצרת המחאה בת"א: "שפוליטיקאים לא יגיעו לכיכר"|אתר=N12|תאריך=2020-07-11|תאריך_וידוא=2020-07-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335362|הכותב=אלה לוי-וינריב, בר לביא|כותרת="הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים מוציאים אלפים לרחובות|אתר=גלובס|תאריך=2020-07-11|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-11}}</ref> ==== בידוד והסגר של בעלי תפקידים ==== <!--אי פעילות הכנסת ופיקוח על הממשלה, הקפאת בתי משפט, החלטת האיכון באמצע הלילה, תקנות שעת חירום, עיכוב בחירת יו"ר חדש וכינוס ועדות, --> עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת [[הכנסת העשרים ושלוש]] התנהלה במתכונת שונה מהרגיל. בסוף אפריל, הוחלט שמליאת הכנסת תחולק ל-3 מפלסים כך שכל חברי הכנסת יוכלו לשהות במליאה ולהצביע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/441430-441430|כותרת=120 חברי כנסת יוכלו להצביע בעת ובעונה אחת|אתר=סרוגים|תאריך=2020-04-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> דיוני ה[[ועדה מסדרת (הכנסת)|וועדה המסדרת]] למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות [[ועידת וידאו]]. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית. במאי, הותקנו מחיצות זכוכית בין כיסאות חברי הכנסת בוועדות השונות.<ref>{{ציוץ|akivanovick|[[עקיבא נוביק]]|1262332150294237184|18 במאי 2020}}</ref> מספר חברי כנסת, ביניהם [[יועז הנדל]], [[צחי הנגבי]] ו[[בצלאל סמוטריץ']], נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת ואף שוחח עם מספר חברי כנסת במקום להימצא בבידוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754483|הכותב=אריק בנדר|כותרת=למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת|אתר=מעריב|תאריך=16 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/352244.html|כותרת=סמוטריץ' - ככר השבת}}}} כמה מחברי הכנסת, כמו [[רם בן ברק]] נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק.<!-- ראיון עם שלי יחימוביץ', רשת ב', 24/3 17:35 -->ב-[[30 במרץ]] נכנס [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] לבידוד יחד עם צוותו הקרוב עקב חשיפה ליועצת שלו לענייני חרדים שנמצאה חולה בנגיף קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704075,00.html|כותרת=לשכת רה"מ: נתניהו וצוותו הקרוב ישהו בינתיים בבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-03-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} לאחר בדיקה שעברו הוא וצוותו הם נמצאו שליליים לנגיף ויצאו מן הבידוד ב-1 באפריל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5705679,00.html|כותרת=אחרי יומיים: נתניהו ייצא מהבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-04-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} יום אחרי ראש הממשלה, נכנסו [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], מפקד [[פיקוד העורף]] [[תמיר ידעי]] וראש [[אגף המבצעים]] [[אהרון חליוה]] לבידוד לאחר שהתברר כי בדיון שבו השתתפו עשרה ימים קודם לכן היה חולה קורונה. האדם שאובחן הוא קצין מילואים בדרגת סרן, שמשמש נציג פיקוד העורף ב[[בני ברק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704839,00.html|כותרת=הרמטכ"ל נכנס לבידוד, היה בדיון שאחד ממשתתפיו אובחן עם קורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-03-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} ב-[[2 באפריל]] דווח כי שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ורעייתו אובחנו כחולים בנגיף קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5706126,00.html|כותרת=שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} מסיבה זו צמרת המדינה, בתוכם ראש הממשלה, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הבריאות ובכירי משרד הבריאות נאלצו להיכנס לבידוד. ביוני, נדבק ח"כ מ[[הרשימה המשותפת]], [[סאמי אבו שחאדה]]. בעקבות זאת, נשלחו לבידוד ארבעה חברי כנסת נוספים מרשימתו וצומצמה זמנית פעילות הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5743312,00.html|כותרת=לאחר שח"כ אובחן כחולה קורונה: הכנסת תפעל באופן מצומצם, ארבעה נכנסו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-06-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-11}}</ref> בהמשך בודדו אישים נוספים עקב שהיה ליד חולה. ====הפרת הנחיות מצד פוליטיקאים==== כנגד מספר בכירים במערכת הפוליטית דווח שפעלו בניגוד להנחיות משרד הבריאות למניעת ביקורים: נשיא המדינה [[ראובן ריבלין|ריבלין]],{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|"ריבלין חגג סדר עם בתו בניגוד להנחיות"; הנשיא התנצל: "מבין את הביקורת"|news/politics/Article-759303|10 באפריל 2020}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]], השר [[יעקב ליצמן|ליצמן]], השר [[יואב גלנט]], חבר הכנסת [[ניר ברקת]] וחבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]] שאירחו בליל הסדר את בני משפחתם.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|ליברמן הפר את הנחיות ליל הסדר|433749|12 באפריל 2020}}}} הנשיא ריבלין פרסם לאחר מכן מכתב התנצלות. אף על פי כן, הדבר עורר ביקורת ציבורית קשה. ב-2 ביולי, מיד לאחר מסיבת עיתונאים בה הודיע על הגבלות התקהלות, השתתף שר הבריאות יולי אדלשטיין במסיבת יום ההולדת של אשתו יחד עם משתתפים רבים. אף על פי שעריכת המסיבה הייתה חוקית (ההגבלות נכנסו לתוקף רק בשבוע שלאחר מכן), המהלך גרר ביקורת קשה מהציבור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q3/Article-46c732c61ff2371026.htm|כותרת=N12 - שר הבריאות הכריז על הגבלות - וחגג עם רעייתו|אתר=N12|תאריך=2020-07-08|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref> ===עבודת המגזר הציבורי=== ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] על מעבר [[המגזר הציבורי בישראל|המגזר הציבורי]] למתכונת מצומצמת. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום. בתחילת [[מאי]], החל תהליך חזרה של רבים מעובדי המגזר הציבורי לעבודתם. ====בתי המשפט==== שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] הכריז כי בשל מצב החירום המיוחד, הוא מחיל את תקנות 3 עד 5 לתקנות בתי המשפט במצב חירום{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_בתי_המשפט_ולשכות_ההוצאה_לפועל_(סדרי_דין_במצב_חירום_מיוחד) תקנות בתי המשפט במצב חירום],אתר ויקיצטוט}} עד לאחר פסח בתאריך 16 באפריל,{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/moj-extension/he/judiciary-courts.pdf הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט],אתר משרד המשפטים,22 במרץ 2020}} ורק דיונים מיוחדים ייתקיימו. ב-9 באפריל, פורסם שהתקנות הוארכו עד 10 במאי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/433516|כותרת=יוארך בחודש מצב החירום בבתי המשפט - חדשות משפט ופלילים|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} בעקבות ההנחיות נדחה מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה נתניהו שיועד להתקיים ב-17 במרץ ל-24 במאי. בנוסף, הוציאו הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק עבור חלק מסוגי הדיונים.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/presence-of-remote-hearings/he/Presence-of-remote-hearings.pdf הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק],משרד המשפטים,24 במרץ 2020}} ====שירות בתי הסוהר==== כדי למנוע התפרצות מגפה בבתי הכלא הוצאו תקנות חירום לשחרור אסירים בעלי מסוכנות נמוכה שבכל מקרה היו צפויים להשתחרר,{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין ואלי סניור|תקנות לשעת חירום בבתי הסוהר: שחרור מוקדם ל-400 אסירים|5702671|27 במרץ 2020}}}} המשוחררים הועברו למאסר בית בתיאום עם משטרת ישראל, תוך עדכון [[חוק זכויות נפגעי עבירה|נפגעי העבירה]]. ביקורי משפחות ופגישות עורכי דין הוגבלו כדי למנוע הדבקה בתוך הכלא. כן הוכנו מתקנים ייעודים לחולים בבידוד, שיקלטו מפרי בידוד שייעצרו. <!-- כאן 11, 29/3 19:50 --> נעשה ניסיון לחדש את המהלכים להבאת עסקה, בסיוע מתווכים, כדי להביא חזרה את גופות החיילים ה[[נעדר (צבא)|נעדרים]] או להחזיר [[ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה]] וזאת על מנת לשחרר [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] הכלואים בישראל.{{הערה|{{Ynet|אליאור לוי ויואב זיתון|חמאס עונה לנתניהו בעניין עסקת שבויים: "הכדור במגרש של ממשלת ישראל"|5710568|7 באפריל 2020}}}} ===עלייה בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות=== עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות פיזית ומינית.{{הערה|{{mako||"לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר"|49474325db10171026|women-agenda}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|עו"ד אילנה שושן|הבידוד עלול להיות מה שיהרוג אותנו {{!}} מלכת היופי לשעבר אילנה שושן בטור מיוחד|women/Article-754815|18 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ דווח כי [[השר לביטחון פנים]], [[גלעד ארדן]], הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק. לבקשת אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה בין-לאומית בנושא ההתמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה. ממצאי הדוח כוללים את המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה ונסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/domestic-violence-against-women-during-corona/|הכותב=דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד|כותרת=התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית|אתר=מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל|תאריך=2020}}</ref><!-- רשת ב', 25/3, 18:31 --> ===עליית צריכת האינטרנט מהבית=== עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון [[Zoom Video Communications|זום]], כמו גם לצרכים אחרים כמו מנהגי [[אבל]]ות.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|שבעה בווטסאפ והספד בזום: הקורונה מאלצת את המשפחות להתאבל אחרת|1.8762533|14 באפריל 2020}}}} כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית.{{הערה|{{וואלה!|מייקי לוי|בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?|3348497|24 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט|1001322231}}}} בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת ל[[נטפליקס]] בבקשה להוריד את [[רזולוציה|איכות השידור]] בכדי להפחית בעומס על התשתיות. החברה נענתה לבקשה, והפחיתה את [[קצב נתונים|קצב הנתונים]] המוזרמים בישראל למשך 30 יום.{{הערה|{{TheMarker|שגיא כהן|לבקשת משרד התקשורת: נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל|1.8700996|23 במרץ 2020}}}} <!-- משרד התקשורת והסטת העומסים מהמגזר העסקי למגזר הפרטי. עומ--> כמו כן, חברת "[[בזק]]" דיווחה על עלייה חדה בשימוש באינטרנט בקרב ה[[חרדים]], המהווים 8% מקרב המצטרפים החדשים מאז השבתת המשק ב-15 במרץ וכן גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לאה אפרתי|כתובת=https://bizzness.net/סקר-במגזר-החרדי-עלייה-במספר-הנחשפים-לא/|כותרת=סקר במגזר החרדי: עלייה במספר הנחשפים לאינטרנט|אתר=ביזנעס|תאריך=6 באפריל 2020}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200530022850/https://bizzness.net/סקר-במגזר-החרדי-עלייה-במספר-הנחשפים-לא/ |date=2020-05-30 }}}} דווח גם על עלייה ב[[קניות באינטרנט]] במגזר זה ושימוש בו לצורך לימודים אונליין.{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי שלזינגר|בעקבות הקורונה: שינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של החרדים|1091968|6 באפריל 2020}}}} ====סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות==== בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/42246|כותרת=עשרות חקירות משטרה בגין הפצת פייק ניוז {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/42267|כותרת=המשטרה מזהירה: הונאות פיננסיות בחסות הבהלה מקורונה {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/corona-virus-alert|כותרת=ניצול הבהלה הציבורית העולמית סביב נגיף הקורונה לביצוע מתקפות סייבר|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref> מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע.<!-- גלי צה"ל, 25/3, 18:45~, השורה התחתונה --> כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים. מספר תלונות הוגשו למשטרה לאחר שהתקבלו הודעות כוזבות לפיהן הנמען נדבק בנגיף והשב"כ בדרך לביתם.{{הערה| {{כלכליסט|עמיר קורץ|עוד כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חשוד בהפצת הודעות "פייק ניוז" על קורונה|3809098|19 באפריל 2020}}}} ב-29 במרץ התפרסמו עדויות על זיוף מוצרי אלכוג'ל.{{הערה|{{החדשות 13|[[נגה ניר נאמן]]|גם זה בגלל הקורונה: תעשיית זיוף האלכוג'ל פורחת עקב ביקוש שיא|coronavirus-fake-alcogel-1037899|29 במרץ 2020}}}} <!-- ערוץ 13, 29/3, 21:28 --> דווח על מקרים בהם נעשתה השתלטות מצד גורמים עוינים על שיעורים בזום המתקיימים במסגרת ה[[למידה מרחוק]], תוך הצגת תכנים שאינם הולמים לתלמידים.{{הערה|{{ynet|הגר בוחבוט|השיעור בזום הפך לסיוט: "פורנו וקניבליזם"|57210540|26 באפריל 2020}}}} ==הערכת הטיפול במגפה== ===מדיניות סגר וריחוק חברתי=== עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך חיי שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.<!-- ואולי הראשונה? --> המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין|בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג|5670650|2 בפברואר 2020}}}} וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון". [[קובץ:סגר הקורונה ביום העצמאות ה-72.jpg|ממוזער|מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72]] בחודש מרץ, בעקבות עליה אקספוננציאלית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל סגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.<!-- להוסיף התייחסות לטיפול בנוסעים החוזרים מחוץ לישראל, סירוב נשאים להגיע למלונות, תנאים במלונות ואספקת מזון: כאן 11, 13/4, 20:47 וכתבות קודמות -->בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו ל[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|היפתח מוסדות החינוך]]. ההקלות המשיכו במהלך מאי. בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, [[משה בר סימן טוב]], אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".<ref name=":5" /> הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1266393255484276738|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת=דיווח|אתר=[[טויטר]]|תאריך=29 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}}} למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363691|הכותב=דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת|כותרת=השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=30 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-30}}}} בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות. אחרי מינויו לפרויקטור הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' [[רוני גמזו]] לגבש תוכנית למלחמה בקורונה. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: נמתן מכויות נרחבות ל[[צה"ל]] במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ff729a14a1c8371026.htm|כותרת=N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים|אתר=N12|תאריך=26 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-26}}}} ====אומדן אפקטיביות הצעדים==== בשל [[מחלת נגיף קורונה 2019|מאפייני המחלה]], השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל משדרי החדשות דיווחו על מיתון קצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל. ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג ל[[שר]]יו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q1/Article-f22c8c8cd4b0171026.htm|כותרת=תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית|אתר=N12|תאריך=2020-03-24|תאריך_וידוא=2020-05-16}}}} פרופ' [[גבי ברבש]], שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-2020_q1/Article-8eaaae5278e0171026.htm|הכותב=מהדורת [[חדשות 12]]|כותרת=אמירתו של ברבש|אתר=[[N12]], דקה 9:30|תאריך=24 במרץ 2020}}}} התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב ב[[מכון גרטנר]] לחקר [[אפידמיולוגיה|אפדמיולוגיה]], המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה ב[[בית חולים|בתי החולים]] שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה '''לפני צעדי המנע שננקטו.''' במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי [[ריחוק חברתי]] ואף [[הסגר (בריאות)|סגר]] - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר ושלי אפלברג|מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים|1.8680993|17 במרץ 2020}}}} בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.<ref>{{ציוץ|amsterdamski2|[[שאול אמסטרדמסקי]]|1252848117440864256|אפריל 2020}}</ref> ב-11 באפריל, פורסם דוח של [[מכון גרטנר]] שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/economics/economy/coronavirus-israel-economics-1044422/|כותרת=חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-26}}</ref> ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69495|כותרת=לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/coronavirus-israel-1049212/|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=דוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2|אתר=[[חדשות 13]]|תאריך=22 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן [[אמידה|לאמוד]] את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.{{הערה|לפי הנתונים מה-10 באפריל באתר worldmeters.|שם=worldmeters (על האתר [{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/interactive/2020/05/world/worldometer-coronavirus-mystery/|כותרת=The mystery behind the data aggregation site Worldometer|תאריך_וידוא=2020-06-04|אתר=www.cnn.com}}])}} חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת נכר באוכלוסייה (ואף בכנסת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b0993c8d87ee171027.htm|כותרת=הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים...|אתר=N12|תאריך=2020-05-07|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref>) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר ב[[ירושלים|בירה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Doron_Kadosh/status/1265895831225450501|הכותב=דורון קדוש (כתב [[גלי צה"ל]])|כותרת=דיווח|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=28 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-education/2020_q2/Article-04f68bcad116271026.htm|כותרת=כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני|אתר=N12|תאריך=2020-05-29|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. ב-30 במרץ, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.{{הערה|יאיר קראוס, [https://twitter.com/yair_kraus/status/1244697718200717316 ציוץ בטוויטר]}} לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5731292,00.html|כותרת="רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים|אתר=ynet|תאריך=2020-05-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-0c60b7fbdc41271026.htm|כותרת=החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות|אתר=N12|תאריך=2020-05-14|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> לפי מחקר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] שפורסם במאי 2020, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מ[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית|ארצות הברית]]. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות [[אירופה]], ובראשן [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]]. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|סינגפור]], מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/about-70-of-coronavirus-infection-chains-originate-from-the-us-and-the-rest-from-europe-1905203|הכותב=אבי בליזובסקי|כותרת=מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה|אתר=[[הידען]]|תאריך=19 במאי 2020|תאריך_וידוא=19 במאי 2020}}}} נוסעי האוניה "[[דיימונד פרינסס]]", שהובאו היישר לבידוד כששבו מ[[יפן]] לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מ[[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]]. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b69627f98a32271026.htm|כותרת=N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-05-17|תאריך_וידוא=2020-05-18}}}} מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בסוף מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי. בלטו התפרצויות בבתי ספר.<ref name=":4" /> זאת כשבועיים אחרי [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך#חזרה מלאה ללימודים בכפוף להנחיות|ביטול הקפסולות במוסדות החינוך]]. ביוני כמות החולים הקשים החדשים עלתה במקביל לעליה בתחלואה וגורמים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279110713060085760|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=גרף המתאר את העליה|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-03}}</ref> מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.<ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-03}}</ref> בהמשך, החלה גם עליה גם במונשמים. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 20 אלף . לא היה [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|מערך תחקירים אפידמיולוגי]] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של [[המטה לביטחון לאומי|המל"ל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/politics/state-policy/coronavirus-second-wave-plan-1091187/|כותרת=תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-18}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-de8cbc3dcbce271027.htm|כותרת=חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה|אתר=N12|תאריך=2020-06-25|תאריך_וידוא=2020-06-26}}</ref> בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, [[מספר ההתרבות הבסיסי|מקדם ההדבקה]] המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.<ref name=":7" /> בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של [[האיחוד האירופי]]. בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".<ref>{{Cite news|title="כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.9051724|newspaper=TheMarker|access-date=2020-08-06}}</ref> בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך [[תחקיר]] מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-776683|כותרת=מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> ===יציאה=== {{להשלים}} עם התקדמות המשבר נוצר לחץ לשחרר מהר את המשק לפעילות כלכלית, כנגד לחץ של משרד הבריאות לשמור על חזרה הדרגתית ואיטית לפעילות כדי למנוע התפרצות בלתי נשלטת. מדי יום נשמעו דעות שונות לגבי הדרך בה צריך לצאת מהמשבר והתחדדו סתירות בין הגישות השונות. הבעיות המהותיות היו אלו שבתחום אחריות משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החינוך, כאשר מוסכם כי [[ההשפעה של מגפת הקורונה על מערכת החינוך|פעילות החינוך]] נדרשת כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות הכלכלית, על מנת לשחרר את ההורים למקומות עבודה. ב-11 באפריל, בהקשר של [[אסטרטגיית יציאה]] מהמשבר, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום.{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|"עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות|.premium-1.8758861|11 באפריל 2020}}}}<!-- מה היה התאריך המקורי להתחלת ההקלות, שנקבע לקראת פסח? --><!-- כן נמתחה ביקורת על חוסר תכלול של הגישות השונות -->בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=כאן|כותרת=רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז}}}}{{הבהרה|לא ציטוט מדויק, יש לאמת את דיוק המשפט בהתאם להקלטה}}{{דרוש מקור}}<!-- רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז --> ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325613|הכותב=טל שניידר|כותרת=החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו|אתר=גלובס|תאריך=18 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-e5f75fd02be8171026.htm|כותרת=משבר הקורונה {{!}} ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על...|אתר=N12|תאריך=18 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1094089|כותרת=השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים|אתר=חדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת ה[[ריחוק חברתי|ריחוק החברתית]], [[מסכה רפואית|מסכות]] [[היגיינה|והיגיינה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-61f63a35e12b171026.htm|כותרת=פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות|אתר=N12|תאריך=2020-04-25|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> בשבועיים הראשונים של החזרה לפעילות, לא הוחלט על תוכנית הכוללת מועדים אפשריים של החזרת הפעילות. בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו מתווים שעל בסיסם אמורה להקבע תוכנית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70461|כותרת=תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3354747|הכותב=[[דנה ירקצי]]|כותרת=הקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר|אתר=וואלה ניוז}}</ref> למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-734a6efdcbed171027.htm|כותרת=השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי|אתר=N12|תאריך=2020-05-04|תאריך_וידוא=2020-05-04}}</ref> ב־[[4 במאי]] פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3355072|הכותב=דנה ירקצי|כותרת=מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות}}</ref> מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה. [[קובץ:Azrieli_Mall_Food_Court_Coronavirus_May_2020.jpg|ממוזער|אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי]] תוכנית אסטרטגיית היציאה כוללת: * ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום. * מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-764256|כותרת=המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> * מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים. * מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים. * פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף. * ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו. * ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח. * ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים. משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון המבוססת על גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763702|כותרת=התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות]]. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.<ref name=":3" />. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=71346|כותרת=בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/SyJjKzEiL|כותרת=מתווה של אמון: משרד הבריאות אישר – כך יפעלו בתי המלון|אתר=ynet|תאריך=2020-05-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> ב-27 במאי, נפתחו גם ה[[מסעדה|מסעדות]], [[בריכת שחייה|בריכות השחייה]], ה[[בר (עסק)|ברים]] (לא מועדוני הריקודים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/bar_peleg/status/1265350319732654081|הכותב=בר פלג (כתב [[הארץ]])|כותרת=על המועדונים|אתר=טויטר|תאריך=26 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref>) ו[[אטרקציה תיירותית|אטרקציות תיירותיות]] מסוימות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/netanyahu/status/1265349416770306048|הכותב=[[בנימין נתניהו]]|כותרת=רה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות|אתר=[[טויטר]]|תאריך=26 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737533,00.html|כותרת=המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות {{!}} המדריך להקלות החדשות|אתר=ynet|תאריך=2020-05-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-26}}</ref> ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.<ref name=":2" /> באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q2/Article-b56f2333772c271027.htm|כותרת=סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים...|אתר=N12|תאריך=2020-06-17|תאריך_וידוא=2020-06-17}}</ref> בסוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות. אחרי כמה ימים, חודשו הגבלות. ===פיקוח על צעדי הממשלה=== {{להשלים}}<!-- כחלק מהקמת הוועדות הוקמה ועדת קורונה, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת ביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. כיצד פעלו בתי המשפט המנהליים? --> הכנסות שפיקחו על [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]] היו הכנסת [[הכנסת העשרים ושתיים|העשרים ושתים]] ו[[הכנסת העשרים ושלוש|העשרים ושלוש]]. על רקע ה[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|משבר הפוליטי בישראל]], עד מאי, כיהנה [[ממשלת מעבר]] והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|תקנות שעת חירום]], שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.<ref>כמו חקיקה של [[הוראת שעה]] ב[[חוק יסוד: משק המדינה]]</ref> היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה [[הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה|וועדת הקורונה]]. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי [[ועדת החוץ והביטחון|ועדת חוץ וביטחון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3353105|הכותב=יקי אדמקר ודניאל דולב|כותרת=החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-04-22}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/tomer_ganon/status/1252859453965127680|הכותב=[[תומר גנון]], [[כלכליסט]]|כותרת=דיון בוועדת חו"ב|אתר=טוויטר}}</ref> [[שומר סף (מינהל)|שומרי סף]] כמו היועמ"ש ו[[בית המשפט הגבוה לצדק]] תיפקדו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3801669,00.html|הכותב=תומר גנון|כותרת=עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-17|תאריך_וידוא=2020-04-22}}</ref> כמו כן, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. הכתבת [[נעה לנדאו]] עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "[[הארץ]]", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם ו[[התנועה לחופש המידע]], כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו [[שקוף (גוף תקשורת)|שקוף]], [[כלכליסט]], [[כאן 11|כאן]] ו[[גלובס]]. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1253333998987694080|הכותב=Shaul Amsterdamski|כותרת=פרוטוקולי הדיונים}}</ref> אך לא את התמלילים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324847|הכותב=חן מענית, טל שניידר|כותרת="גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70085|כותרת=החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-23}}</ref> בסוף מאי, המבקר [[מתניהו אנגלמן|אנגלמן]] החל בבדיקת ניהול המשבר. ההערכה הייתה שפרסום הדו"ח יתרחש בתחילת שנת [[2021]]. הדוח צפוי לכלול גם ביקורת על היערכות משרד הבריאות ל[[גל שני (מגפה)|גל השני]] בישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-314e29aedac4271026.htm|כותרת=מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם...|אתר=N12|תאריך=2020-05-25|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=72764|כותרת=מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-06-15}}</ref> ===בדיקות רפואיות=== [[קובץ:היבדק וסע.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בחניון [[פארק הירקון|גני יהושע]] בתל אביב]][[קובץ:מתחם "היבדק וסע" בירושלים.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בשכונת ארמון הנציב בירושלים]] עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש|יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי"|5695873|16 במרץ 2020}}}} לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.{{הערה|גלית עדות, [https://www.ha-makom.co.il/post-galit-docs-coron/ "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 16 במרץ 2020}} במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref> למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ו[[התפרצות נגיף הקורונה באסטוניה|אסטוניה]]). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה [[איסלנד]], [[התפרצות נגיף הקורונה בלוקסמבורג|לוקסמבורג]], [[התפרצות נגיף הקורונה בבחריין|בחריין]], [[התפרצות נגיף הקורונה בדנמרק|דנמרק]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפורטוגל|פורטוגל]]). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות. תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|הכותב=גלי וינרב|כותרת=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amichaistein1/status/1283091595307425798|הכותב=עמיחי שטיין|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-14}}</ref> בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=7.7.2020|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref> ==ראו גם== *[[מגפת הקורונה]] *[[נגיף קורונה]] *[[מחלת נגיף קורונה 2019]] *[[התפרצות החצבת בישראל (2018)]] *[[מגפת השפעת ב-2009]] *[[ועדת הקורונה]] *[[כיף מרפק]] ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה}} * [https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ נגיף הקורונה בישראל ]- תמונת מצב מתעדכנת * [https://www.gov.il/he/lifeevents/corona-gov-main המידע הרשמי על נגיף קורונה], אתר השירותים והמידע הממשלתי *[https://www.boi.org.il/he/Pages/Indicators.aspx אינדיקטורים מהירים נבחרים למצב הפעילות הכלכלית במשק בזמן משבר הקורונה], באתר [[בנק ישראל]] (מתעדכן בכל יום רביעי בשעה 11:00​) * [https://covid19data.co.il/ covid19data.co.il] תרשימים על התפשטות וירוס הקורונה בישראל לפי דיווחי משרד הבריאות * אפריל עד יוני 2020, [http://israelhpr.org.il/research-corona-policy/ אסטרטגיות יציאה וביצוען, מחקר משווה]. * רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9031018?v=2A288DDAA72E488FDA63DFC83E8DF0A4 1,500 חולים במצב קשה, שליש מהם מתו: המספרים מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל נחשפים], באתר זה מרקר, 30 ביולי 2020 ; משרד הבריאות * [https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ נגיף הקורונה], באתר [[משרד הבריאות]] * [https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/guidelines// הנחיות משרד הבריאות המתעדכנות], באתר משרד הבריאות *[https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ נגיף הקורונה בישראל - תמונת מצב מתעדכנת] * [https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx נגיף הקורונה החדש], באתר משרד הבריאות ;מפות * [https://www.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=20ded58639ff4d47a2e2e36af464c36e&locale=he/ מפת חשיפה לקורונה] * [https://clear-map.com/il מפת התחלואה] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מגפת הקורונה}} {{התפרצות נגיף קורונה בישראל}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה בישראל|*]] [[קטגוריה:התפרצות נגיף הקורונה לפי מדינה|ישראל]] [[קטגוריה:2020 בישראל]] [[קטגוריה:ישראל: בריאות הציבור]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff)
'@@ -871,5 +871,5 @@ תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|הכותב=גלי וינרב|כותרת=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amichaistein1/status/1283091595307425798|הכותב=עמיחי שטיין|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-14}}</ref> -בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref> +בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=7.7.2020|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref> ==ראו גם== '
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines)
[ 0 => 'בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=7.7.2020|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref>' ]
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines)
[ 0 => 'בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref>' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst)
'{{פיצול}} {{אקטואלי|כל הערך=כן}} {{מגפה | שם = התפרצות מגפת הקורונה בישראל | תאריך התחלה = [[21 בפברואר]] [[2020]] | תאריך סיום = עדיין פעילה | אזור הפגיעה =- | פתוגן = [[נגיף]] ה-[[SARS-CoV-2]] | מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}} | מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|ישראל}} | הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}}{{ש}}{{רענון נתונים}} | קואורדינטות = - | תמונה = אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg | כיתוב = אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה ל[[חדר מיון|חדר המיון]] של [[המרכז הרפואי שיבא]] }} '''התפשטות מגפת הקורונה בישראל''' החלה לקראת סוף פברואר 2020. המגפה פרצה בדצמבר [[2019]] בעיר [[ווהאן]], שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה ב[[ישראל]] ב-27 בפברואר [[2020]]. ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של [[משרד הבריאות]] שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן [[ריחוק חברתי]], וכן [[בידוד בית]] למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם [[משרד ראש הממשלה]], [[משרד האוצר]], שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ו[[משרד הביטחון]], שנערך לשילוב [[צה"ל]] בטיפול באוכלוסייה. {{+-}} {{טען סקריפט|gadgetname=Tabs}}<!-- נחוץ לטובת הטבלאות למטה שמגדירות אלמנטים עם מחלקה tabWrapper --> {| class="wikitable" style="float: left; clear: left; padding: 0; margin-right: 0.5em;" |- |<div class="tabWrapper"> *[[#corona1|25 היישובים הראשונים]] *[[#corona2|כל היישובים עם לפחות 15 מקרים]] <div id="corona1" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים|חלקי=כן}}</div> <div id="corona2" style="padding: 0; margin: 0;>{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים|חלקי=לא}}</div> <span style="display:none;" class="tabWrapperOptions">tabBackground:#FFFFFF;tabBorder: #AAAAAA;defaultTab:0;</span></div> |} {{הגבלת תוכן עניינים|רמה=3}} [[קובץ:שר הבריאות יולי אדלשטיין מבקר חולה קורונה באסף הרופא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יולי אדלשטיין]] (מימין) וד"ר [[אסנת לבציון-קורח]] מנהלת [[המרכז הרפואי שמיר]] (משמאל) מבקרים [[מחלת נגיף קורונה 2019|חולה קורונה]] [[הנשמה מלאכותית מכנית|מונשם]], 23 ביולי 2020]] ==רקע== {{להשלים}} <!-- התחלת המגפה בסין וההדבקות הראשונות מחוץ לישראל ובארצות מהן הגיעה המגפה לישראל, המשבר הפוליטי בישראל, החירום בישראל ומשק לשעת חירום, משבר האקלים והתגברות המגפות--> מגפת הקורונה היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019]] (COVID-19).{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|הכותב=Maham Abedi|כתובת=https://globalnews.ca/news/6535635/coronavirus-name-covid19|כותרת=COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization|מידע נוסף=קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש|אתר=Globalnews.ca|שפה=אנגלית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מערכת JDN|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/1278726|כותרת="קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה|אתר=.jdn.co.il|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2020}}}} הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[אדם|בני אדם]] וגרם עד כה להדבקה של יותר מ-8.4 מיליון בני אדם, מתוכם מתו יותר מ-450,000. המגפה זוהתה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר [[ווהאן]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], אך מאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם וב-27 בפברואר התגלתה לראשונה בישראל, אצל אדם שחזר מאיטליה מספר ימים קודם. לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/coronavirus-incubation-period/|כותרת=Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-11}}}} דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, כמו כן ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה. <!-- סיגל סדצקי, כאן 11, 20:30, 24 במרץ --> כאשר ננקטים צעדים למיגור המגפה ומניעת התפשטותה, הצעדים משפיעים על גילוי נדבקים חדשים רק כשבועיים אחרי ביצוע של כל צעד בגלל הזמן שעובר מההדבקה עד הופעת הסימפטומים. משך זמן זה מהווה אתגר נוסף בניהול יעיל ומהיר של הצעדים השונים וקבלת [[משוב]] על מידת השפעתם. הזמן מהדבקות ב[[מחלת נגיף קורונה 2019|קורונה]] עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני- קשה הוא כ-3 שבועות.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> תחלואת קורונה גבוהה בזמן קצר יכולה לצור עומס ואף קריסה של מערכת הבריאות שתקשה על טיפול בחולים. מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ביוני 2020 עולה כי ב־99.5 אחוז מתוך 264 מתים מנגיף הקורונה בישראל קיימים נתונים על מחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד, למול 86% מהמתים בישראל בשנת 2016.{{הערה|[https://www.who.int/nmh/countries/2018/isr_en.pdf Israel - Noncommunicable Diseases (NCD) Country Profiles], באתר [[ארגון הבריאות העולמי]]}} חצי מהמתים על פי הפרסום הם מעל גיל 83.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.meida.org.il/wp-content/uploads/2020/06/background-diseases-data.pdf|הכותב=ליזי עופר - מרכזת פניות ציבור חופש המידע במשרד הבריאות|כותרת=בקשה לקבלת מידע הנוגע לתמותה מנגיף הקורונה בישראל ולמחלות רקע מהן סבלו הנפטרים|אתר=|תאריך=04/06/2020}}</ref> לפי דיווח מאוגוסט, גיל הפטירה הממוצע לגברים היה 78.79 ולנשים 82.15.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1289969030053289986|הכותב=[[נדב איל]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-02}}</ref> חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי אף גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-774088|הכותב=מעיין הרוני|כותרת=כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?|אתר=מעריב|תאריך=28/6/2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-905e890441ec271026.htm|הכותב=אילן לוקאץ'|כותרת="לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה|אתר=N12|תאריך=19/6/2020}}</ref> ==התפשטות הנגיף== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}} {{גרף אבחונים | barwidth = wide | numwidth = tw | disease = COVID-19 | location = ישראל | recoveries = y | rows = {{Medical cases chart/Row|2020-02-21|||1|||1|firstright1=y|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-22|||1|||1|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-23|||2|||2|100%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-24|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-25|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-26|||2|||2|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-27|||3|||3|50%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-28|||7|||7|133%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-02-29|||7|||7|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-01|||10|||10|43%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-02|||12|||12|20%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-03||2|12|||12|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-04||3|15|||15|25%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-05||3|17|||17|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-06||3|21|||21|24%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-07||3|25|||25|19%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-08||3|39|||39|56%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-09||3|50|||50|28%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-10||3|70|||70|40%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-11||3|82|||82|17%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-12||3|109|||109|33%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-13||4|143|||143|31%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-14||4|193|||193|34%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-15||4|213|||213|10%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-16||4|298|||298|40%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-17||11|337|||337|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-18||11|433|||433|27%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-19||13|677|||677|56%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-20|1|13|705|||705|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-21|1|36|883|||883|25%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-22|1|37|1071|||1,071|21%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-23|1|41|1442|||1,442|35%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-24|3|49|1930|||1,930|34%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-25|5|58|2369|||2,369|23%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-26|8|70|2693|||2,693|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-27|12|79|3035|||3,035|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-28|12|89|3619|||3,619|19%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-29|15|89|4247|||4,247|17%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-30|16|134|4695|||4,695|11%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-03-31|20|169|5358|||5,358|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-01|25|241|6092|||6,092|14%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-02|34|338|6857|||6,857|13%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-03|39|403|7428|||7,428|8%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-04|43|458|7851|||7,851|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-05|49|546|8430|||8,430|7%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-06|57|670|8904|||8,904|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-07|65|770|9248|||9,248|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-08|72|801|9404|||9,404|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-09|86|1011|9968|||9,968|6%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-10|95|1183|10408|||10,408|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-11|101|1341|10743|||10,743|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-12|103|1627|11145|||11,145|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-13|116|1855|11586|||11,586|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-14|123|2195|12046|||12,046|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-15|130|2563|12501|||12,501|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-16|142|2818|12758|||12,758|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-17|158|3247|13107|||13,107|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-18|164|3456|13265|||13,265|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-19|172|3754|13491|||13,491|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-20|177|4049|13713|||13,713|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-21|184|4507|13942|||13,942|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-22|189|5215|14498|||14,498|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-23|192|5611|14803|||14,803|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-24|194|6003|15058|||15,058|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-25|199|6435|15298|||15,298|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-26|200|6602|15398|||15,398|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-27|204|7200|15555|||15,555|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-28|210|7746|15728|||15,728|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-29|215|8233|15834|||15,834|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-04-30|222|8561|15946|||15,946|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-01|225|9156|16101|||16,101|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-02|229|9593|16185|||16,185|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-03|232|9749|16208|||16,208|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-04|235|10064|16246|||16,246|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-05|238|10465|16289|||16,289|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-06|239|10637|16314|||16,314|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-07|240|10873|16381|||16,381|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-08|245|11229|16436|||16,436|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-09|247|11376|16454|||16,454|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-10|252|11430|16477|||16,477|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-11|258|11843|16506|||16,506|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-12|260|12083|16529|||16,529|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-13|264|12232|16548|||16,548|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-14|265|12521|16579|||16,579|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-15|266|12587|16589|||16,589|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-16|268|12855|16607|||16,607|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-17|272|12942|16617|||16,617|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-18|276|13253|16643|||16,643|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-19|278|13435|16659|||16,659|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-20|279|13574|16665|||16,665|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-21|279|13724|16683|||16,683|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-22|279|13915|16690|||16,690|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-23|279|14085|16712|||16,712|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-24|279|14153|16717|||16,717|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-25|281|14307|16734|||16,734|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-26|281|14457|16757|||16,757|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-27|281|14570|16793|||16,793|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-28|284|14679|16872|||16,872|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-29|284|14776|16987|||16,987|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-30|284|14792|17012|||17,012|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-05-31|285|14812|17071|||17,071|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-01|285|14878|17169|||17,169|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-02|290|14940|17285|||17,285|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-03|291|14983|17377|||17,377|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-04|291|15013|17495|||17,495|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-05|294|15040|17694|||17,694|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-06|297|15050|17752|||17,752|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-07|297|15091|17863|||17,863|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-08|298|15127|18032|||18,032|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-09|298|15159|18180|||18,180|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-10|299|15187|18355|||18,355|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-11|300|15250|18569|||18,569|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-12|300|15310|18795|||18,795|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-13|300|15357|18972|||18,972|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-14|300|15357|19055|||19,055|0%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-15|302|15415|19237|||19,237|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-16|302|15449|19495|||19,495|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-17|303|15487|19783|||19,783|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-18|303|15518|20036|||20,036|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-19|304|15586|20339|||20,339|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-20|305|15659|20633|||20,633|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-21|306|15694|20778|||20,778|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-22|307|15768|21082|||21,082|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-23|307|15890|21467|||21,467|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-24|308|15940|22054|||22,054|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-25|309|16007|22400|||22,400|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-26|314|16872|22800|||22,800|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-27|317|17002|23421|||23,421|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-28|319|17114|23989|||23,989|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-29|319|17250|24441|||24,441|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-06-30|320|17318|25041|||25,041|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-01|322|17452|26257|||26,257|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-02|324|17547|27047|||27,047|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-03|326|17669|28055|||28,055|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-04|330|17773|28888|||28,888|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-05|332|17974|30162|||30,162|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-06|334|18056|30749|||30,749|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-07|342|18227|32222|||32,222|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-08|344|18338|33557|||33,557|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-09|348|18452|34825|||34,825|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-10|351|18613|36266|||36,266|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-11|359|18894|38024|||38,024|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-12|365|19133|39296|||39,296|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-13|368|19395|40632|||40,632|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-14|373|19701|42613|||42,613|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-15|375|19894|43668|||43,668|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-16|384|20370|46059|||46,059|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-17|392|23871|47459|||47,459|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-18|404|24577|49489|||49,489|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-19|411|25161|50496|||50,496|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-20|415|26216|52003|||52,003|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-21|428|27601|54395|||54,395|5%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-22|430|30288|56085|||56,085|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-23|442|35249|57982|||57,982|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-24|448|36778|59475|||59,475|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-25|455|37479|60496|||60,496|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-26|468|39674|61764|||61,764|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-27|474|41299|63985|||63,985|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-28|486|42700|65791|||65,791|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-29|491|43347|68299|||68,299|4%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-30|503|43470|70379|||70,379|3%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-07-31|517|44829|71634|||71,634|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-01|529|45565|72262|||72,262|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-02|536|49512|73013|||73,013|1%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-03|553|49663|74815|||74,815|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-04|561|49792|76198|||76,198|2%|factor=220|numwidth=tw}} {{Medical cases chart/Row|2020-08-05|565|51346|77919|||77,919|2%|factor=220|numwidth=tw}} | caption = '''מקור:''' {{הערה|{{cite web|url=https://t.me/s/MOHreport|title=קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות}}}} }} ===ישראלים מחוץ לישראל=== בסוף חודש [[ינואר]] 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף. ב-18 ב[[פברואר]] אמר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בראיון ל[[גלי צה"ל]] שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."{{הערה|{{0404א|מישל מחנין|רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה"|541236|18 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/יומן-הצהריים/יומן-הצהריים18-02-2020-1201/רהמ-נתניהו-היה-צריך-לפזר-את-החולים-שהיו-על-ספינת-הקורונה |כותרת=רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס |תאריך_וידוא=18 במרץ 2020 |תאריך=18 בפברואר 2020 |מידע נוסף=באתר [[גלי צה"ל]]}}}} ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן. ===הידבקות בישראל=== ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת [[צליינות|צליינים]] דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף.{{הערה|{{כאן|מואב ורדי ואיתי שיקמן|תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה|66970|22 בפברואר 2020|item}}}} משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס ל[[בידוד בית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/22022020_1.aspx|כותרת=הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.{{הערה|{{בחדרי חרדים||תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר|1081322|22 בפברואר 2020}}}} ב-27 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה ב[[ישראל]]. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואמיר אלון|חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים|5685621|27 בפברואר 2020}}}} האדם, מנהל סניף "[[הפיראט האדום]]" ב[[אור יהודה]], הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה|5689385|5 במרץ 2020}}}} באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.{{הערה|{{כאן|אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור|מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל"|67303|27 בפברואר 2020|Item}}}} ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.{{הערה|{{החדשות 13|חן זנדר|נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי|item/news/domestic/health/coronavirus-quarantine-1017207|1 במרץ 2020}}}} ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מ[[יוון]] טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית|news/health/Article-752402|6 במרץ 2020}}}} ושוחרר לאחר מספר שבועות.{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי"|3349605|30 במרץ 2020}}}} בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר. ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39|3799430|8 במרץ 2020}}}} לפי חוקרים מ[[המכון למחקר ביולוגי בישראל]], חגיגות [[פורים]], שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים|1.8735285|3 באפריל 2020}}}} ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.{{הערה|{{mako||ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה|72d797add79f071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-18 ב[[אפריל]], לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בימים האחרונים של מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי.<ref name=":4">{{Cite news|title=עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8880939|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-29}}</ref> למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון [[הגימנסיה העברית רחביה|הגימנסיה העברית בירושלים]].<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363618|כותרת=בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר|אתר=news.walla.co.il|תאריך=29 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> העלייה נמשכה ביוני. בסוף ביולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/gazitdoron/status/1289151936399208453/photo/3|הכותב=[[דורון גזית]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ranbalicer/status/1289496264560631809|הכותב=[[רן בליצר]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-01}}</ref> נכון ל־{{תאריך נוכחי}}, מספר המקרים המאומתים הוא {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|1}}. {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|4}} במצב קשה, {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}} נפטרו, ו־{{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}} החלימו. בין הנפטרים הרב [[אברהם ישעיהו הבר]] מייסד ארגון "[[מתנת חיים]]", והראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]. ====הדבקות צוותים רפואיים==== ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים.{{הערה|שם=איכילוב20200313|{{ynet|סיון חילאי|126 חולים, 949 רופאים בבידוד: התינוק מאושפז בבית|5693484|13 במרץ 2020}}}} ====הידבקות בבתי האבות==== אחד ממוקדי ההתפרצות הגדולים בישראל היו בתי האבות והדיור המוגן לאוכלוסייה המבוגרת. בבית האבות של [[רשת משען]] בבאר שבע לבדו נמנו 14 נפטרים מקורונה.{{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|הקורבן ה-14 בבית האבות משען בבאר שבע: זמירה ארצי בת ה-82|corona/corona-israel/Article-760003|15 באפריל 2020}}}} על פי נתוני [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל#פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות|מגן אבות ואימהות]] מ-24 ביולי 2020, מספר הנפטרים ב[[בית אבות|בתי האבות]], במוסדות הגריאטריים וב[[דיור מוגן|דיור המוגן]] בחודש מרץ עמד על 21. באפריל מספר המתים זינק ל-104 ובמאי הוא צנח ל-6 נפטרים. ביוני חלה עלייה ומתו 16 חולים. מתחילת יולי נפטרו 31 חולי קורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-4d746d8ceef7371026.htm|כותרת=N12 - בעיצומו של הגל השני: צניחה דרמטית במספר המתים מקורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-07-24|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> ====הרשות הפלסטינית==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית}} ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון ב[[בית לחם]] שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה [[שר הביטחון]] [[נפתלי בנט]] להטיל סגר על העיר.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג|הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם|3344859|5 במרץ 2020}}}} בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית. נכון ל-{{תאריך נוכחי}}, אומתו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|1}} חולים, נפטרו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|2}} והחלימו {{נתוני מגפת הקורונה|הרשות הפלסטינית|3}}. ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים. עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-755270|הכותב=ג'קי חוגי|כותרת=זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון {{!}} מעריב|אתר=מעריב|תאריך=20 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-20}}}} ===היערכות מערכת הבריאות=== {{ערך מורחב|מערכת הבריאות בישראל}} {{להשלים}} בעקבות [[שפעת העופות]] נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת [[ארגון הבריאות העולמי]] להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה [[חלוקת עבודה]] בין [[קופת חולים|קופות החולים]], [[מד"א]] וכדומה.{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/DocLib/tora/BIO_TORA_PANDEMIC_FLU.pdf תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית]}} <!-- הטיפול במקרי החצבת והשפעת, מעבדות רפואיות, דו"ח מבקר המדינה --> בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם '''[[התפרצות החצבת בישראל (2018)|מקרי החצבת]]''' והשפעת בישראל, מבקר המדינה [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]] החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה|649005|12 באפריל 2019}}}} ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, ומספר חודשים לאחר שהסתיימה הכנת דו"ח הביקורת בסוף 2019,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-755826|כותרת="מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים""|אתר=מעריב|תאריך=23 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/news/health/1.8701589|כותרת="אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות"|אתר=דה מרקר|תאריך=23 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}} פרסם מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/3246-6.aspx התמודדות משרד הבריאות עם מגפות] באתר מבקר המדינה, דו"ח מבקר המדינה 70א', 23 במרץ 2020{{קישור שבור|13.5.2020}}}}{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70a/200-health.pdf הדו"ח בפורמט PDF]}}{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה|3803025|23 במרץ 2020}}}} == הטיפול בנגיף == ===הנחיות לפני גילוי הנגיף=== לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-[[23 בינואר]] 2020 הוציא [[משרד הבריאות]] הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את [[תסמין|תסמיני]] המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר|משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני"|5664783|23 בינואר 2020}}}} על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר [[ווהאן]] שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]], [[דלקת ריאות]] - נדרש להגיע ל[[בית חולים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx|כותרת=נגיף הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.{{הערה|{{ישראל היום|אריאל כהנא|מגפת הקורונה: ישראל הוציאה אזהרת מסע לסין וממליצה לישראלים לצאת מהמדינה|729441|31 בינואר 2020}}}}{{הערה|{{ynet|ענבר טויזר ואיתי בלומנטל|בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל|5669399|30 בינואר 2020}}}} כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מ[[הונג קונג]], [[מקאו]], [[יפן]], [[תאילנד]], [[סינגפור]] ו[[קוריאה הדרומית]].{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+bCD1rARTjJx/fTJOaXE+S8|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8354|פורסם ב=17 בפברואר 2020|עמוד=640}}}} ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר [[ווהאן]] שבסין, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע ל[[חוביי|מחוז חוביי]] כולו. ===הנחיות לאחר גילוי הנגיף=== {{ערך מורחב|ערכים=[[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)]], [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה]], [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)]]}} החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מ[[איטליה]] לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, [[סינגפור]], מקאו, תאילנד, הונג קונג, [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|קוריאה הדרומית]] ו[[יפן]]. [[קובץ:Yaakov Litzman and Moshe Bar Siman Tov.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]], בחתימה על צו בריאות העם]] ב-27 בינואר חתם [[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] על צו, לפי [[פקודת בריאות העם]], המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת ה[[מחלה|מחלות]] בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=wuGQt2DVfXyDG2XNTUpeSmsvofYQYvYluxWAcfuTybg|שם=צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8334|פורסם ב=27 בינואר 2020|עמוד=464}}}} הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי [[בריאות הציבור]], וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/27012020_3.aspx|כותרת=שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך_וידוא=2020-03-06}}}} בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק ב[[נגיף]] ומסרב להיכנס לבידוד. ב-[[2 בפברואר]] חתם מנכ"ל משרד הבריאות, [[משה בר סימן טוב]], על [[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)|צו להתמודדות עם הנגיף]], וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-[[12 בפברואר]] פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+dC92R2ujzQzEWUxdRx4KT0|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8351|פורסם ב=12 בפברואר 2020|עמוד=620}}}} צו נוסף כלל הנחיות ל[[מעסיק]]ים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+TpoMitETCvhYFXxHt4f3Po|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8342|פורסם ב=4 בפברואר 2020|עמוד=526}}}} * עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. * מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת. * מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. בנוסף פרסם משרד הבריאות [[תעודת מחלה]] גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.{{הערה|[https://www.health.gov.il/newsandevents/spokemanmesseges/documents/04022020.pdf תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון], באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020}}{{הערה|{{גלובס|מיכל אריאלי|מי ישלם לכם על ימי הבידוד? מדריך הקורונה לעובדים ולמעסיקים|1001319492|24 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{כלכליסט||מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם|3798690|5 במרץ 2020}}}} ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|מרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר]] הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.{{הערה|{{אנשים ומחשבים|יהודה קונפורטס|טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא|311192|24 בפברואר 2020}}}} בסוף חודש פברואר החלו ב[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בית החולים רמב"ם]] שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,{{הערה|{{החדשות 13|אלי לוי|התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד|d58dg-1016765|29 בפברואר 2020}}}} ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים. [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים שאוישו על ידי אנשי מגן דוד אדום.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+VdIVCrD1eqdCSPnkCcnKjA|שם=הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8364|פורסם ב=27 בפברואר 2020|עמוד=680}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר, יובל בגנו|הסתיימה ההצבעה ב"קלפיות הקורונה": 70% מהמבודדים הצביעו|elections2020/news/Article-751492|2 במרץ 2020}}}} ב-[[4 במרץ]] 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות [[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]], [[התפרצות נגיף הקורונה באוסטריה|אוסטריה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]], ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה [[משטרת ישראל]] על פתיחת שמונה [[חקירה פלילית|חקירות פליליות]] נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי|שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד|3344816|5 במרץ 2020}}}} [[נציבות שירות המדינה|נציב שירות המדינה]] [[דניאל הרשקוביץ]] הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט ודנה ירקצי|בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר|3344616|4 במרץ 2020}}}} ב-[[6 במרץ]] 2020 נכנסה לתוקף פקודה של ה[[רמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים לרבות לטקסי סיום קורסים.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|בהלת הקורונה: צה"ל אוסר על טיסות חיילים לחו"ל ומבטל תרגילים בינלאומיים|3344771|5 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל|5689408|5 במרץ 2020}}}} בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול ב[[מגפה]] שבה יש תחלואה נרחבת עובר ל[[משרד הביטחון]]. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון [[נפתלי בנט]], לקראת מעבר כזה.{{הערה|{{ערוץ 20|הלל ביטון-רוזן|שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה|שר-הביטחון-נפתלי-בנט-קיים-דיון-היערכות|5 במרץ 2020}}}} ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון|ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים|5691636|9 במרץ 2020}}}} ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלי סניור|הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים|5692162|10 במרץ 2020}}}} ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד [[בתי ספר]], בסיסי [[צה"ל]] ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר ב[[בית אבות|בתי אבות]] בכדי למנוע הידבקות של [[קשיש]]ים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה ל[[בית חולים|בתי חולים]] שלא לצורך. וכן הומלץ ל[[מעסיק]]ים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית. [[קובץ:התפרצות הקורונה בישראל, סגירת מרכזי קניות.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קניון [[הקריון]] ב[[קריית ביאליק]] סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות]] ב-12 במרץ הוחלט ש[[מערכת החינוך]] תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, [[חינוך מיוחד]] ו[[נוער בסיכון]], וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 מרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית. בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט [[המשרד לשירותי דת]] לסגור את [[מקווה|מקוואות הגברים]] – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של [[כלור]]. ב-16 במרץ הוחלט להפעיל סגר מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את [[המגזר הציבורי]] למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.{{הערה|{{mako||המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי|c7482a8b574e071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת ב[[ערביי ישראל|חברה הערבית]] מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.<ref>{{Cite news|title=סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה|url=https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.8860688?v=51B4C65397525808155572F7F8EB5C3F|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-20}}</ref> באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר וסיון חילאי|תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות|5696832|17 במרץ 2020}}}} פרופ' [[יורם לס]],{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון"|1001322593|20 במרץ 2020}}}} פרופ' [[מייקל לויט]] וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.{{הערה|{{אייס|רביב שכטר|"אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות|778543|18 במרץ 2020}}}} היו שביקרו את השיח התקשורתי.<ref>{{ציוץ|horowitz_b|ד"ר בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת [[מדעת]]|1259033420493197313|9 במאי 2020}}</ref> [[קובץ:First «corona motel» in Israel, March 2020. II.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מלונית הבידוד ב[[דן פנורמה תל אביב]] עם צוות [[פיקוד העורף]], 17 במרץ 2020]] ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה ל[[פארק]]ים, לגינות משחקים, ל[[חוף|חוף הים]], ל[[בריכה]], ל[[ספריות ציבוריות בישראל|ספריות]], ל[[מוזיאונים|מוזאונים]], לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.{{הערה|{{בחדרי חרדים||המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל|1088532|17 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר,{{הערה|{{הארץ|נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ|התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב|1.8708288|25 במרץ 2020}}}} למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=hyY24665uI1TQyUXg1wKH5Klc9qgbKY6yWmiI765t3Y|שם=תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) (תיקון)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8414|פורסם ב=25 במרץ 2020|עמוד=870}}}} כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, [[הרבנים הראשיים לישראל]] הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת. ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] על עטיית מסכות פנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704693,00.html|הכותב=אדיר ינקו|כותרת=מנכ"ל משרד הבריאות: "שימו מסכות, קנו בעיקר במשלוחים"|אתר=ynet|תאריך=31 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-31}}}} עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת [[הכותל המערבי]] וברחבת [[מערת המכפלה]].{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432561 "שחרית מרגשת במערת המכפלה"] '''[[ערוץ 7]]'''}} ב־[[12 באפריל]] נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית [[מסכה]] בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה מכיוון שהמסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי|749677|07 באפריל 2020}}}} בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש ב[[מסכת בד|מסכות בד]] מתוצרת עצמית,{{הערה|[https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ הנחיה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה]}} והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=5_62xrP3jkA חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית]}} ב-[[19 באפריל]] נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכולות להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, אסורה התקהלות ואכילה משותפת, ואין לקיים דיונים של מעל 8 אנשים. בנוסף מותרת תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.{{הערה|{{כלכליסט||כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה|3809051|20 באפריל 2020}}}} ב-[[26 באפריל]] נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי (טייק אווי) ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן|מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות|5720385|25 באפריל 2020}}}} ב-[[30 באפריל]] בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק|5722545|30 באפריל 2020}}}} בתחילת מאי, החלה [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|פתיחת מוסדות החינוך]]. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחב"צ.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763702|כותרת=התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> ב-10 במאי, הותרו ההתקהלויות של עד 50 איש במרחבים פתוחים תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. הממשלה התירה עוד לערוך [[ברית מילה|בריתות]] במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם ב[[חתונה|חתונות]]. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ב[[רכב]] וב[[מעלית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8834403|כותרת=מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-765389|כותרת=ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> באותו יום, הציג הצוות המייעץ למל"ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.weizmann.ac.il/physics/waxman/sites/physics.waxman/files/uploads/Corona/דוח%20מסכם.pdf|הכותב=|כותרת=ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13)|אתר=|תאריך=10 במאי 2020}}</ref> ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות]]. ב-[[20 במאי]], הותרה שהיה בחופי רחצה תחת הנחיות כמו חובת נשיאת מסכה ושמירה על מרחק של 2 מטרים.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://pic-upload.ynet.co.il/news/tav_sagol.pdf|הכותב=משרד הפנים|כותרת=הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול|אתר=מקור: ynet}}</ref> עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה ל[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|תלמידים השוהים בבית הספר]] וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. גם הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת, מסגדים וכנסיות בהתאם להנחיות.<ref name=":0" /> בשל תחילתו של גל תחלואה, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר [[ברית מילה|בריתות]] ו[[הלוויה|הלוויות]], וכן התקהלויות ב[[בית תפילה|בתי תפילה]]. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה [[סטטוס קוו|סטטוס-קוו]] במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5756579,00.html|כותרת=המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון|אתר=ynet|תאריך=2020-06-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-29}}</ref> לפי המנכ"ל [[חזי לוי]], "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על [[בריאות הציבור]] לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ב[[רפואה מונעת]] - זה המצב כעת".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b0691e85f110371027.htm|כותרת=הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא...|אתר=N12|תאריך=2020-06-29|תאריך_וידוא=2020-06-29}}</ref> ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו ב[[בת ים]] ובחלק מ[[אשדוד]]. למשל, הגבלת התקהלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-773686|כותרת=בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-25}}</ref> בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-70d7b30e7f01371027.htm|כותרת=מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה|אתר=N12|תאריך=2020-07-02|תאריך_וידוא=2020-07-02}}</ref> ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3371996|הכותב=|כותרת=מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-06}}</ref> חלק מההחלטות עודכנו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-8df06c1220c2371026.htm|כותרת=N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים...|אתר=N12|תאריך=2020-07-08|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> לפי שר הבריאות [[יולי אדלשטיין]], הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=73950|כותרת=אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> אחרי 10 ימים, דנה [[ממשלת ישראל השלושים וחמש|הממשלה]] על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, [[חקיקה ראשית]] או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-9b75bfe19c85371026.htm|כותרת=N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה|אתר=N12|תאריך=2020-07-16|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> אושרו מגוון הגבלות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3374275|הכותב=|כותרת=איזו התקהלות מותרת והאם המסעדות ייסגרו? מדריך להגבלות החדשות|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3374370|הכותב=|כותרת=פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> ההגבלה ואחרות שונו על ידי [[ועדת הקורונה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-53c699a1e9e7371026.htm|כותרת=N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף|אתר=N12|תאריך=2020-07-24|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-54b915c2100c371027.htm|כותרת=N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש|אתר=N12|תאריך=2020-08-05|תאריך_וידוא=2020-08-05}}</ref> משרדי הבריאות ו[[משרד התרבות והספורט|התרבות]] סיכמו ש[[הופעה|הופעות חיות]] במתכונת "[[דרייב אין]]". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57695070,00.html|כותרת=משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין"|אתר=ynet|תאריך=2020-07-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-22}}</ref> אחרי מינויו של [[רוני גמזו]] לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות. בתחילת אוגוסט הם נשלחו למשרדי הממשלה. למשל, הוצעו כללים להתקהלויות: לתחלואה נמוכה וקצב הדבקה נמוך - 500 בחוץ, 250 במבנה סגור. כשיש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה יציב - 200 איש בחוץ, 100 בפנים. כאשר יש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה גבוה - 50 בחוץ, 25 בפנים. בעת תחלואה גבוהה וקצב הדבקה גבוה - 20 בחוץ, 10 בפנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/lielkyzer/status/1289976464289361920|הכותב=ליאל קייזר|כותרת=דיווח בכאן חדשות(00:29)|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=2 באוגוסט 2020|תאריך_וידוא=2020-08-03}}</ref> היה בתכנון לקראת ספטמבר בכפוף לירידה בתחלואה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/Meir_Marciano/status/1291094674736906242|הכותב=[[מאיר מרציאנו]]|כותרת=דיווח|אתר=טוויטר|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-05}}</ref> ===גלריית מדבקות === במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. ניתן למצוא אותן בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה. <gallery> מדבקת_2_מטר_רצפה5.jpg | ב[[כיכר רבין]] מדבקת 2 מטר רצפה7.jpg | ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] מדבקת 2 מטר רצפה6.jpg | ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] מדבקת_2_מטר_רצפה4.jpg | ב[[כיכר רבין]] מדבקת_2_מטר_רצפה3.jpg | ב[[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] מדבקת_2_מטר_רצפה2.jpg | ב[[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]] מדבקת_2_מטר_רצפה1.jpg מדבקת_2_מטר_רצפה.jpg 10מדבקת שמירת מרחק 2 מטר.jpg|ממוזער|מדבקת שמירת מרחק 2 מטר בתחנת משטרה </gallery> ===הגבלות תנועה ותחבורה === ב-8 במרץ הודיע [[שר הפנים]], [[אריה דרעי]], על סגירת [[גבול ישראל-מצרים|הגבול היבשתי עם מצרים]], בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://passportnews.co.il/ישראל-סוגרת-את-הגבול-היבשתי-עם-מצרים/|כותרת=נסגר הגבול היבשתי עם מצרים|אתר=Passportnews|תאריך=8 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-09}}}} ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מ[[ניו יורק]], כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] לטיסות חוץ.{{הערה|{{כלכליסט|תומר הדר|רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1|3799534|8 במרץ 2020}}}} למחרת, יצא [[משרד התחבורה]] בהנחיות חדשות למפעילי ה[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]], לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.{{הערה|{{כלכליסט|כלכליסט ו-ynet|מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל|3799710|9 במרץ 2020}}}} ב-[[11 במרץ]] נסגרה [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]] לבאים מחוץ לישראל.{{הערה|{{מעריב אונליין|ג'וש ארונסון|תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל|breaking-news/Article-753186|10 במרץ 2020}}}} ב-16 במרץ הודיעה [[רשות שדות התעופה]] על סגירת [[נמל התעופה רמון]] לפעילות לילית.{{הערה|{{ערוץ7||נמל התעופה רמון יסגר בלילות|727405|16 במרץ 2020|News/Flash}}}} אחרי כשבוע, הודיעו במשרד התחבורה שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי [[סטודנטית|הסטודנטים]] והתלמידים, ותופסק פעילות התחבורה הציבורית בסופי השבוע, בימות השבוע התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן בתחבורה הציבורית.{{הערה|{{סרוגים||אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ|430772-אין-תשלום-לנהג-ודילול-אוטובוסים-הגבלו|16 במרץ 2020}}}} ב-[[19 במרץ]] נאסר על נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/352111.html|כותרת=אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-19}}}} כמו כן, [[ממשלת ישראל|הממשלה]] אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות ב[[מזון]], [[תרופה|תרופות]], שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, [[ספורט]], [[הפגנה]], ו[[תרומת דם]]). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ואלי סניור|למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום|5698364|20 במרץ 2020}}}} ב־[[25 במרץ]] הורה [[שר התחבורה]] [[בצלאל סמוטריץ']] על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין|5700209|25 במרץ 2020}}}} בשבוע של פסח ו[[ליל הסדר]], שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, [[ערב פסח]], בצהרים, ועד סיום ליל הסדר ביום חמישי בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרקות מהבית של יותר מ-100 מטרים.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל|עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם|5710286|07 באפריל 2020}}}} התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר. ב-[[9 באפריל]] החליטו היישובים הערביים הסמוכים [[אכסאל]] ו[[דבורייה]] לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום.{{הערה|{{Ynet|חסן שעלאן|התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים|5711956|10 באפריל 2020}}}} גם היישוב [[ג'סר א-זרקא]] נקט בצעד דומה.{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה|1.8756704|10 באפריל 2020}}}} ב-[[14 באפריל]] החל סגר נרחב נוסף לרגל חג [[שביעי של פסח]] וחגיגות ה[[מימונה]]. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות תעשה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות ב[[חמץ]] ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח [[מאפייה|מאפיות]] או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד מרכולים ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו.{{הערה|{{Ynet|רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד|סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה|5714507|14 באפריל 2020}}}} אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה ב[[רמדאן|חודש הרמדאן]]. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5719166,00.html|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן|אתר=ynet|תאריך=22 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} ב-[[24 באפריל]] אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים [[בית שמש]] ו[[נתיבות]] למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, [[26 באפריל]] בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-761714|הכותב=אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון|כותרת=החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות|אתר=מעריב|תאריך=24 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-25}}}} ב-[[27 באפריל]] נכנסו לתוקפן הגבלות בשל [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]]. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ו[[פעילות גופנית]] למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר|מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות|5721473|27 באפריל 2020}}}} למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד ב[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]].{{הערה|{{כיכר השבת||ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי|357656|28 באפריל 2020}}}} ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות [[רוממה]], [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] ו[[קריית בעלז]] ב[[ירושלים]] ושתי שכונות ב[[חורה]] שב[[הנגב|נגב]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-762791|הכותב=אנה רייבה ברסקי|כותרת=הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש|אתר=מעריב|תאריך=30 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-30}}}} ב-[[18 במאי]], עקב הדבקות משפחה, הורתה [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] לתושבי שכונת [[נווה עופר]] להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5732763,00.html|כותרת=משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית|אתר=ynet|תאריך=2020-05-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5736090,00.html|כותרת=עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני|אתר=ynet|תאריך=2020-05-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref> ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שב[[תל אביב-יפו]], [[רהט]] ו[[ערערה-בנגב]].<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3367975|הכותב=דנה ירקצי ובועז אפרת|כותרת=הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש|אתר=news.walla.co.il|תאריך=17 ביוני 2020|תאריך_וידוא=2020-06-17}}</ref> בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים ב[[אלעד]] וברחובות ב[[טבריה]].<gallery> Closed playground in Tel Aviv durig Corona pandemic 2020.jpg|גן משחקים סגור בתל אביב, מרץ 2020 Bus sitting restrictions in Israel during COVID-19 Pandemic in Israel.jpg|מושבים חסומים בקרבת הנהג באוטובוס של חברת [[אגד]], על מנת למנוע הדבקה של הנהגים. </gallery> נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57620860,00.html|כותרת=אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית|אתר=ynet|תאריך=2020-07-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-09}}</ref> במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/ryjEjKmyv|כותרת=כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה {{!}} שאלות ותשובות|אתר=ynet|תאריך=2020-07-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-09}}</ref> כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-777087|כותרת=הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> ===אכיפת תקנות=== ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים,{{הערה|{{mako||המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק|297a3c812271171026|news-israel/2020_q1}}}} הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה. === מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה === {{הפניה לערך מורחב|ההשפעה של התפרצות נגיף קורונה 20–2019 על החינוך}}{{ערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך}} ב-[[14 במרץ]] הודיע [[משרד החינוך]] על סגירת כל מוסדות הלימוד שב[[מערכת החינוך]]. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה. מוסדות [[השכלה גבוהה בישראל|ההשכלה הגבוהה]] נסגרו. בוצעה [[למידה מרחוק]] במוסדות השונים. ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת [[חינוך מיוחד|החינוך המיוחד]] ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות וה[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית ה[[הבחינה הפסיכומטרית|פסיכומטרי]]. במאי, חזרו תלמידים ל[[גן ילדים|גנים]] ול[[בית ספר|בתי הספר]] מהשכבות השונות תחת הנחיות. את הלימודים בבתי הספר במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים בבית הספר של החופש הגדול מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020. ===מערכת הבריאות=== {{להשלים}}<!-- בידוד בשיב"א, אשפוז בית כחלופה לבתי חולים --> בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|שיבא]], [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|איכילוב]], [[מרכז רפואי קפלן|קפלן]], [[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה]], [[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|וולפסון]], [[בית החולים פוריה|פוריה]] ובתי חולים נוספים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות|כתובת=https://www.themarker.com/news/health/1.8695548|אתר=TheMarker|תאריך=21 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}} [[בית חולים השרון]] הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5696532,00.html|כותרת=כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל|אתר=ynet|תאריך=17 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}} בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.<!-- כאן 11, 20/3, 20:58 --> ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. <!-- כאן 11, 20/3 בערב, ורד פלמן --> כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות. ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים.<ref>{{Cite news|title=בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8986997?v=AAD815C51DAD87223F6C62278C31B837|newspaper=TheMarker|access-date=2020-07-11}}</ref> ביולי, ניתן תקציב נוסף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-f2ec0083a574371026.htm|כותרת=N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?|אתר=N12|תאריך=2020-07-14|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref> כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף [[ה'תשפ"א]]. בסוף יולי, התקיימה שביתת [[אחות|אחיות ואחים]] שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57684080,00.html|כותרת=הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום|אתר=ynet|תאריך=2020-07-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref> ====בדיקות==== [[קובץ:IDF Corona Laboratory. XV.jpg|250px|ממוזער|הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס [[צריפין]] יחד עם ראש אט"ל [[יצחק תורג'מן]] (משמאל), קצין הרפואה הראשי [[טריף בדר]] (מימין) ואנשי [[הרבנות הצבאית]]]] נציגי ארגוני [[מעבדה רפואית|המעבדות הרפואיות]] התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה|736177|24 בפברואר 2020}}}} ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים|3800358|12 במרץ 2020}}}} בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.{{כ}}{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה|741775|13 במרץ 2020}}}} בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות. ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה|5695419|15 במרץ 2020}}}} לפי ד"ר [[רחל אדטו]], לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.{{דרוש מקור}}<!-- 5:20 רשת ב', 20/3/2020 --> ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5698352,00.html|כותרת=נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית"|אתר=ynet|תאריך=19 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע|743865|20 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.<!-- 23/3 17:33 רשת ב' -->ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.{{הערה|{{וואלה!|יואב איתיאל|מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א|3348467|24 במרץ 2020}}}} כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו [[טירה (עיר)|טירה]], ירושלים ותל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5700789,00.html|כותרת=נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ"|אתר=ynet|תאריך=24 במרץ 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tzomet-ran.co.il/basharon/44617|כותרת=רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס|אתר=צומת השרון רעננה|תאריך=2 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של [[הרבנות הצבאית]] בבסיס [[צריפין]] המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה|מאמרים/קורונה/מעבדה-פנים-צהלית/|24 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.<!-- 25/3, רשת ב', 18:17 --> ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות.<!-- דקלה שפרן, 26/3, 8:42, רשת ב', קרן נויבך וירון דקל --> למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"|5702349|27 במרץ 2020}}}} כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1243241801408012289|2020-04-26}}}}{{הערה|שם=20200326ערוץ13|{{החדשות 13|מאור צור, נדב איל|אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם|corona-lost-1035980|26 במרץ 2020}}}} ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר [[נפתלי בנט]] גיבה את החלטת ראש הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432039|כותרת=משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709930,00.html|כותרת=ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף|אתר=ynet|תאריך=7 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709396,00.html|כותרת=פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול"|אתר=ynet|תאריך=6 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708325,00.html|כותרת=מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים|אתר=ynet|תאריך=5 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708878,00.html|כותרת=הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים"|אתר=ynet|תאריך=2 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} החומר יאפשר כ12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69264|כותרת=מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.{{הערה|{{Cite news|title="נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"|url=https://www.themarker.com/technation/1.8751011|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-08}}}} המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5710676,00.html|כותרת=תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו|אתר=ynet|תאריך=7 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-758944|כותרת=עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל|אתר=מעריב|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, כמות הבדיקות היומים עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-760672|כותרת=משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה|אתר=מעריב|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-8b36608efdc9171026.htm|כותרת=אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה|אתר=N12|תאריך=21 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c9e385f0d6f6171026.htm|כותרת=ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק...|אתר=N12|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} ובמרץ הוא היה 3 ימים.<ref>{{Cite news|title=התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום|url=https://www.themarker.com/technation/1.8760376|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-20}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3808476,00.html|הכותב=עירית אבישר|כותרת=פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום"|אתר=כלכליסט|תאריך=16 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1249787465176621056|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח על הקמת המערך}}}} ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם [[MyHeritage]] לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326481|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום|אתר=גלובס|תאריך=23 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה|748069|2 באפריל 2020}}}} ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MoavVardi/status/1253226056640868352|הכותב=[[מואב ורדי]]|כותרת=ראיון עם אילנה דיין|אתר=טוויטר}}}} משרד הבריאות רכש [[בדיקת קורונה|בדיקות]] לזיהוי נוגדנים ([[סרולוגיה|סרולוגית]]). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8820501|הכותב=[[עידו אפרתי]]|כותרת=משרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-f05c101cdba7271027.htm|כותרת=בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים...|אתר=N12|תאריך=2020-06-03|תאריך_וידוא=2020-06-03}}</ref> ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/760677|כותרת="בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל.<ref>{{Cite news|title=אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8846384|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-14}}</ref> במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עליה בכמות הבדיקות. ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] של הנדבקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/rkK93x8yP|כותרת=משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-07-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.8944342|כותרת=מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-19}}</ref> ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] של הנדבקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/rkK93x8yP|כותרת=משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-07-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> =====ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות===== בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל{{הערה|1={{ynet|יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו|הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98|5706868|2 באפריל 2020}}}}) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים.{{הערה|{{ynet||אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים|5702112|26 במרץ 2020}}}} באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12.{{הערה|1={{סרוגים||12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה|438265-12-נפטרים-בבית-אבות-משען-המשטרה-פתחה-בחק|10 באפריל 2020}}}} בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.{{הערה|מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות <!-- לפי דיווחים מ-25 במרץ, כאן 11, חדשות הערב -->}} כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, [[מטוש]]ים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות וה[[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]], עקב קצב ההדבקה הגובר. לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות"|5692738|11 במרץ 2020}}}} הוחלט להקל את הקריטריונים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה|1.8673879|14 במרץ 2020}}}} עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-03-26|כתובת=https://www.jdn.co.il/health/1302021/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-06-04|הכותב=חומי ברמן}}}}<!-- גם באיכילוב צפויים לבדוק את הצוות החל מ-28/3. דווח: כאן 11, 27/3 19:15~ --> החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך [[רפואת משפחה|רופא המשפחה]]. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-3d1e798da774171026.htm|כותרת=מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי|אתר=N12|תאריך=5 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} בסוף אפריל, פרופסור [[רוני גמזו]], האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה ב[[בית אבות|בתי האבות]], אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות ו[[דיור מוגן|הדיור המוגן]], בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3352597|כותרת=יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-02}}</ref> שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף. על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.<ref>{{Cite news|title=משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8805208|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-04}}</ref> בסוף מאי, [[יולי אדלשטיין]] החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-ed597b6fd5b6271026.htm|כותרת=אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין...|אתר=N12|תאריך=2020-05-31|תאריך_וידוא=2020-05-31}}</ref> אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742803,00.html|כותרת=מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק|אתר=ynet|תאריך=2020-06-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-05}}</ref> ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3373897|הכותב=|כותרת=משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-15}}</ref> כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74459|כותרת=מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74859|כותרת=עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-24}}</ref> באוגוסט, [[שרון אלרעי פרייס|שרון אלרעי]] החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה קטיעת שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-a47e96747b5b371026.htm|כותרת=N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה...|אתר=N12|תאריך=2020-08-03|תאריך_וידוא=2020-08-03}}</ref> ===== ביקורת על הגדרת חולים קשים ===== ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר|1.8980625|9 ביולי 2020}}}} במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת|ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה|3373232|12 ביולי 2020}}}} הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן [[טיפול רפואי|הטיפול הרפואי]] ודחיפותו, לצד ביצוע [[ניסוי קליני|ניסוים קליניים]]. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי [[ריווי חמצן בדם]] של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. ניטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. ע"פ ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|בי"ח רמב"ם]] בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם|news/247171|15 ביולי 2020}}}} אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.<ref name=":8" /> לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.<ref>{{Cite news|title=קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה|url=https://www.haaretz.co.il/amp/health/.premium-1.9006741?__twitter_impression=true|newspaper=הארץ|date=2020-07-20|access-date=2020-07-24|language=he}}</ref> ====ציוד ורכש==== {{להשלים}} <!-- מכונת הנשמה---> לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, חברת [[MyHeritage]] תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.<!-- חדשות ערוץ 13, 20:12, 23/3 --> בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, ו[[המוסד]] סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי|המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר"|5697877|19 במרץ 2020}}}} עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד.<!-- ארנון אפק, 19:34, כאן 11, 20/3 --> עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות. <!-- ערוץ 12, 20:33, 23/3 --> חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה|3802770|22 במרץ 2020}}}} [[קובץ:טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה.jpeg|300px|ממוזער|טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ [[אהרון חליוה]], הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]], ראש המוסד [[יוסי כהן]], מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] וראש אמ"ן [[תמיר הימן]]]] ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"|1001323356}}}} בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״|מאמרים/קורונה/סיום-פעילות-צהל-במרכז-השליטה-למאבק-בנגיף-קורונה/|26 במאי 2020}}}} משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר [[דני גולד]], ראש [[המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית]] (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.{{הערה|{{ynet|אודי עציון|נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש|economy/article/Bks4ZvgwI|31 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מכ"ם לחדר המיון: ייטול מדדים ללא מגע ויצמצם סיכוי להדבקה בקורונה|5704095|31 במרץ 2020}}}} ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] ליו"ר [[ועדת הקורונה]] [[עופר שלח]] ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.{{הערה|{{סרוגים||דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל|433919-דוח-של-הכנסת-רק-1437-מכונות-הנשמה-בישראל|26 במרץ 2020}}}}<!-- בשילוב עם מידע מגלי צה"ל, 26/3, 10:05 --> נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של [[ביואתיקה#המועצה_הלאומית_לביואתיקה_רפואית|המועצה הלאומית לביואתיקה]], הלשכה לאתיקה של [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Bioethics-covid19_2.pdf|כותרת=נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=אייר תש"פ – מאי 2020|תאריך_וידוא=31 במאי 2020}}}} חברת [[ישראייר]] הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין|5707985|4 באפריל 2020}}}} ==== טיפול רפואי ==== הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן [[חמצן]], [[עירוי]] נוזלים, [[אנטיביוטיקה]] כאשר עולה חשד ל[[זיהום (רפואה)|זיהום חיידקי]], ובמידת הצורך [[הנשמה מלאכותית מכנית]]. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם [[כלורוקווין]] {{אנ|Chloroquine}}, המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת [[מלריה]] וטיפול בה.{{הערה|{{ynet|איתי גל|זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה|5690087|6 במרץ 2020}}}} גם היה טיפל בתרופה נוספת בשם [[קלטרה]] {{אנ|Lopinavir/ritonavir}} שמוכרת בטיפול נגד [[HIV]], וב[[תרופה אנטי-ויראלית]] ניסיונית בשם [[רמדסיביר]].{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה|1.8671889|13 במרץ 2020}}}} ===מחקר=== באפריל 2020, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר אשר בחן את השפעת ההנחיות בנוגע לנגיף הקורונה על האוכלוסייה הבוגרת, בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות, ולדווח על צרכים המתעוררים בהקשר זה עקב מצבים של בידוד ושהייה ממושכת בבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/|הכותב=ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג|כותרת=התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים|אתר=https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/|תאריך=2020}}</ref> מן הממצאים אפשר ללמוד כי בעקבות סגירת מוסדות החינוך, צמצום התעסוקה וחובת השהות הממושכת בבית חלים חלו שינויים בהרגלי החיים של מבוגרים וילדים כאחד. נצפתה עלייה בצריכת המזון ובצריכת חטיפים וממתקים בפרט, וירידה בתדירות ובמשך של הפעילות הגופנית שעלולות להשפיע לרעה על מצב הבריאות. כמו כן, דווח על עלייה בתחושת בדידות ועל התחושה שאין על מי לסמוך, שמצביעה על פגיעה במצב הרגשי. עם זאת, יש עלייה בתדירות הארוחות המשפחתיות והפחתת או הפסקת העישון. ===מידע והסברה=== {{להשלים}} <!-- אפליקציות, אתר המשרד, היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, נגישות לחירשים בהירות ועקביות פייק ניוז--> [[קובץ:Bbcorona.jpeg|250px|ממוזער|[[פשקוויל]] שהופץ ב[[בני ברק]] בעיצומה של ההתפרצות]] בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] ו[[סיגל סדצקי]]. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה ל[[משרד ראש הממשלה]] בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות|369762|20 באפריל 2020}}}} לאורך המשבר, אנשי מקצוע העוסקים בניהול המשבר כמו משה בר סימן טוב, סיגל סדצקי, איתמר גרוטו ושאול מרידור התראיינו למגוון גופי תקשורת באופן עצמאי. ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי|אתרים/פיקוד-העורף/2020/הושק-פורטל-חירום-לאומי-ומוקד-טלפוני-ייעודי/|18 במרץ 2020}}}} [[המשרד לשוויון חברתי]] הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר [[כל-זכות]] הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות. {{הערה|[https://www.kolzchut.org.il/he/יומן_עדכונים_בנושא_קורונה יומן עדכונים]}} ארגון [[נגישות ישראל]] קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לבעלי מוגבלויות.{{הערה|[https://www.aisrael.org/?CategoryID=3523&ArticleID=66905 מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר"], באתר נגישות לישראל, 19 במרץ}} ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]] ו[[אמהרית]]. הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם [[לשכת הפרסום הממשלתית]] ששודרו ב[[יוטיוב]], ב[[טלוויזיה]] ב[[רשתות חברתיות|רשתות החברתיות]] וכו'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?time_continue=18&v=Qb02BTxHJsk&feature=emb_logo|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=שומרים מרחק על 2 מטרים!|אתר=יוטיוב}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/watch/?v=374714910100195|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים|אתר=פייסבוק, טלויזיה}}</ref> ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של [[לשכת הפרסום הממשלתית]] המציג את שרשרת ההדבקה.{{הערה|{{יוטיוב|56ExB4t8Bdk|שם=עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש)|אורך=1:00}}}} הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון.{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל|432505|31 במרץ 2020}}}} ====הסברה לציבור הערבי==== {{להשלים}} לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות. <!-- מרחאבית, 26/3 --> <!-- הילאל חאג' יחיא?, מרחאבית, 26/3 --> האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=فيروس كورونا - وزارة الصحة|אתר=נגיף|כתובת=https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus-ar/|שפה=ar|תאריך_וידוא=2020-05-03}}}} ופיקוד העורף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx|כותרת=معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ|אתר=info.oref.org.il|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref> הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל. ==== הנחיות והסברה בציבור החרדי ==== [[יהודה משי זהב]] מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם ה[[בד"ץ]] ואנשי [[העדה החרדית]]. <!-- ערוץ הכנסת, 26/3, 22:25 --> כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, [[קבר רחל]] ו[[קבר הרשב"י]] נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו ל[[כותל המערבי]] הותרה כניסת תושבי [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] בלבד. [[מערת המכפלה]] הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1090980|כותרת=החרגת מערת המכפלה|אתר=בחדרי}}}} אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.{{הערה|{{גלובס||דעה: החרדים של דנה ויס|1001322839}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן|שם=כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?|קישור=https://www.idi.org.il/articles/31128}}</ref> בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.{{הערה|{{ynet|ynet|עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת"|5702206|26 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{mako||"עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי|c03bb66b1bce071026|news-israel/2020_q1}}}} ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי [[טלפון כשר|הטלפונים הכשרים]], חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה|1001325471|16 באפריל 2020}}}} ====התמודדות עם חדשות כוזבות==== {{להשלים}} ===בידוד=== בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים|3800850|13 במרץ 2020}}}} מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע [[פיקוד העורף]]: מתקני [[יחד למען החייל]], מלונות ובהם [[דן פנורמה תל אביב]] ו[[דן ירושלים]].{{הערה|{{ערוץ7|קובי פינקלר|פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך|430596|16 במרץ 2020}}}} כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז ה[[גריאטריה|גריאטרי]] ב[[ראשון לציון]] [[מלב"ן]] שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות<!-- מוטי גילת, 19:20, כאן 11, 20/3 -->.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת|1.8664648|11 במרץ 2020}}}} לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה.<!-- מקור-רדיו, 22/3, כנראה כאן תרבות, שישים החדש עם איציק יושע --> באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את [[המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם]] ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות"|5700695|24 במרץ 2020}}}} ====סגר==== ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על [[קריית יערים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754606|כותרת="רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה"|אתר=מעריב|תאריך=17 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}} ב-3 באפריל הוטל [[סגר]] על העיר החרדית [[בני ברק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-758017|הכותב=אלון חכמון|כותרת=נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק|אתר=מעריב|תאריך=3 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-930a6489a6e3171026.htm|הכותב=משה נוסבאום, איתמר מינמר|כותרת=תיעוד: כוחות מג"ב אוכפים את ההסגר על בני ברק|אתר=N12|תאריך=3 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-03}}}} העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/748689|כותרת=הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות|אתר=ישראל היום|תאריך=04/04/2020}}</ref> ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/355991.html|כותרת=ככר השבת}}</ref> ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב [[דיר אל אסד]] נקראו תושבי דיר אל אסד, [[נחף]], [[בענה]] ו[[מג'ד אל כרום]] להשאר בבתים.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד|breaking-news/Article-760004|15 באפריל 2020}}}} ב-[[17 באפריל]] הוכרז צו [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)|אזור מוגבל]] על היישובים [[דיר אל-אסד]] ו[[בענה]] לאחר גידול משמעותי במספר החולים.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו|מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי|5716410|17 באפריל 2020}}}} ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137953|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.hidabroot.org}}}} ====אכיפה ואיכון סלולרי ==== מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.<!-- הנשא באירוס, ה"מתעטש" ביהוד. שלל סיבות-קושי להיזכר בשל פאניקה, חשש מענישה, --> בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,{{הערה|{{וואלה!|לירן לוי|גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד|3346535|14 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב|5695514|15 במרץ 2020}}}} והוחלט לפתוח [[תיק פלילי|תיקים פליליים]]{{הערה|{{בחדרי חרדים||קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר|1087638|14 במרץ 2020}}}} כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד|3800950|14 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ישראל היום|איציק סבן|אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים|739941|8 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{ynet||מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה|5692769}}}} ב-[[16 במרץ]] 2020 אישרה [[ממשלת ישראל]] את [[תקנות שעת חירום (נתוני מיקום)]], התש"ף-2020, המאפשרות [[איכון סלולרי]] של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אישרה הממשלה את '''תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020''',{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhIquRP7YMyPji3TicFvRARQ|שם=תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8393|פורסם ב=17 במרץ 2020|עמוד=782}}}} שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את ה[[שב"כ]] לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.{{הבהרה|ככל הנראה מדובר במידע לא עדכני}}{{דרוש מקור}} נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת. <!-- כאן 11, 20/3, 19:26, רועי ינובסקי. התייחס לגבי מניעת התקהלויות בישיבות ובתי כנסת --> בעקבות דיון [[ועדת חוץ וביטחון]] בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה|3348890|26 במרץ 2020}}}} ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות.<!-- ערוץ 12, 26/3 20:19 --> בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. החוק הוקפא האיכון הופסק ביוני.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-769993|כותרת=איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-c2ce6dc988a1371027.htm|כותרת=איכוני השב"כ הופעלו כבר בחמישי - אלפי ישראלים נשלחו...|אתר=N12|תאריך=2020-07-04|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref> ===צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי=== {{להשלים}} ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר ב[[טמרה]] לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות|breaking-news/Article-755320|20 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ פורסמו [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה]]: * תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhOMlJ8zPgvl5dZT9tAE92dk|שם=תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8405|פורסם ב=22 במרץ 2020|עמוד=820}}}} התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית). * תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhCMSaa9b61hCWFgyKm5tyvk|שם=תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8406|פורסם ב=22 במרץ 2020|עמוד=840}}}} === פעילות צה"ל במהלך המשבר === {{להשלים}} במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פועל צה"ל בארבעה תחומים מרכזיים: * '''מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית''': במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל [[מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה]]. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות [[מגפת הקורונה|התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בארץ ובעולם]]. פעילות המרכז מאכוונת על ידי [[משרד הבריאות]], [[משרד הביטחון]] ו[[המטה לביטחון לאומי]] ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מ[[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין. * '''תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח''': עיבוי כוחות שיטור, [[משמר הגבול|מג"ב]] ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים. * '''תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף''': חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי [[פיקוד העורף]]. * '''פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים''': סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין|היחידה הטכנולוגית]] של [[מערך המבצעים המיוחדים]] ב[[אגף המודיעין|אמ"ן]]. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.<!-- עדויות על חוסר שמירה על ההנחיות, מערך הבדיקות בתוך צה"ל-השגיאה שהתגלתה, המערך הרפואי בתוך צה"ל-תלונות החיילים על חוסר התפקוד, הידבקות הרמטכ"ל, פיקוד העורף, אוגדה 98 --> * '''פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה'''. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-2cf14026d2d5371027.htm|כותרת=N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע|אתר=N12|תאריך=2020-07-17|תאריך_וידוא=2020-07-17}}</ref> במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת ה[[תודעה]] באמצעות הרשתיות החברתיות של [[פיקוד העורף]] והעלאת המורל הלאומי באמצעות [[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]] - הופעות [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות]], הרצאות, ופעילויות נוספות. <gallery> IDF Food delivery, Bnei Brak. XIV.jpg|מפקד [[עוצבת האש]] [[ירון פינקלמן]] (במרכז) מסביר למפקד פיקוד העורף [[תמיר ידעי]] (מימין) ולרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (משמאל) על מבצע חלוקת המזון של העוצבה ב[[בני ברק]] IDF Food delivery, Beitar Ilit. II.jpg|חיילים אורזים מזון לחלוקה בתוך [[ביתר עילית]] Special projects to combat Corona, Unit 81. II.jpg|פרויקט של [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] (יחידה 81) להשמשת [[אמבולנס]]ים להעברת חולי קורונה בצורה אופטימלית MASHA 7000 become to protection enterprise against Corona. II.jpg|עובד ב[[מרכז שיקום ואחזקה]] שהוסב לייצור אמצעי מיגון רפואי IDF Food delivery, Bnei Brak. III.jpg|חיילים מחלקים מזון בבני ברק, שהוטלה בסגר Combat readiness during the Corona epidemic. VIII.jpg|חייל בפעילות מבצעית עם כפפות ומסכה IDF Corona Laboratory. VII.jpg|המעבדה הצה"לית לזיהוי נגיף הקורונה IDF Corona patients facility, Ashkelon. IV.jpg|שלט ברוכים הבאים ל"כפר המחלימים", מתקן החלמה צה"לי לחיילים ולאנשי קבע החולים בקורונה ב[[אשקלון]] Ventilators developed by IDF Unit 81 and Sheba Medical Center for corona patients. XXI.jpg|מכונת הנשמה שפותחה על ידי יחידה 81 ובי"ח "שיבא". מכשירי הנשמה ביתיים שהוסבו למכונות הנשמה מן השורה לחולי קורונה קשים. בתמונה המוניטור הייחודי שפותח Ventilators developed by IDF Unit 81 and Sheba Medical Center for corona patients. XVII.jpg|הניסוי המסכם לשיתוף הפעולה בין יח' 81 לשיבא </gallery> ==פתרונות טכנולוגיים== {{להשלים}}<!-- למידה מרחוק, אפליקציית זום --> === זיהוי, גילוי, איתור === [[קובץ:Special projects to combat Corona, Unit 81. I.webm|ממוזער|פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין]] חוקרים מ[[מכון ויצמן למדע]] הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.{{הערה|{{ynet|ynet|בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה|5695472|15 במרץ 2020}}}} קבוצת חוקרים נוספת מ[[מכון ויצמן למדע]] פיתחה בשיתוף עם ה[[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324406|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium.highlight-1.8735732|כותרת=חוקרי מכון ויצמן מציגים: בדיקת ריח מקוונת תסייע לגילוי קורונה מוקדם|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5706936,00.html|כותרת=איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח|אתר=ynet|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-12}}}} קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית־אור|קורונה|746851|29 במרץ 2020}}}} יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע ב[[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]]. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה אפליקציית "[[המגן (אפליקציה)|המגן]]" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה ב[[קוד פתוח]] ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.{{הערה|רפאל קאהאן, [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3803039,00.html הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת], באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020}} האפליקציה נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים. === טיפול תומך === [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על [[הנשמה מלאכותית מכנית|מפוח הנשמה]]. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.{{הערה|[https://www.israeldefense.co.il/he/node/42276 ישראל דיפנס]}}{{הערה|[https://www.idf.il/מאמרים/קורונה/יחידה-81/ הפיתוחים של יחידה 81]}} ב-24 במרץ חברה ישראלית שפיתחה ב-2017 פתרון המהווה חלופה לשימוש במכונת הנשמה, הודיעה כי היא נערכת להנפקה בבורסה בתמיכת [[רשות החדשנות]].{{הערה|{{TheMarker|ג'ניה וולינסקי|חברה ישראלית שפיתחה תחליף למכונות הנשמה תונפק בבורסה באוסטרליה|1.8705470|24 במרץ 2020}}}} ===פיתוח חיסון=== {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מחלת נגיף קורונה 2019#פיתוח חיסונים|פיתוח חיסונים]]}} ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את [[המכון למחקר ביולוגי בישראל|המכון הביולוגי]] ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל."{{הערה|[https://twitter.com/netanyahu/status/1223959553898958848 ציוץ של בנימין נתניהו], 2 בפברואר 2020}} לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי בנס ציונה, מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון|5689404|5 במרץ 2020}}}} משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.{{הערה|[[אור הלר]], [https://twitter.com/OrHeller/status/1237820874176245761 ציוץ בטוויטר], 11 במרץ 2020}} במקביל הוחלט על הקמת [[מפעל החיסונים בירוחם]]. == התמודדות החברה בישראל == [[קובץ:We'll make it together - homemade sign during COVID-19 pandemic, Raanana, April 2020 02.jpg|ממוזער|שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020]] ===פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות=== <!-- סיוע לקשישים, מזון, פעילות להפגת בדידות --> {{להשלים}} בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת [[קבוצת סיכון]] (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.{{הערה|{{ynet|אמיר אלון|אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים"|5695465|16 במרץ 2020}}}} לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי [[סיעוד]] בישראל, 30% מהקשישים עריריים<!-- ראיון ברדיו, שעות הערב, 19/3 -->. לפי חברת הכנסת [[מירב כהן]] מסיעת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים ערירים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים). ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.{{הערה| אתר "המנהיגות האזרחית", [http://migzar3.org.il/עדכון-מהשולחן-העגול-שהתכנס-אתמול/ עדכון מהשולחן העגול], 19 במרץ 2020}} עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.{{הערה|{{ynet|לין לוי|"בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר"|5696232|21 במרץ 2020}}}} ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.{{הערה|{{בחדרי חרדים||תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה|1091133|31 במרץ 2020}}}} ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת [[פתחון לב]] ב[[ערוץ 13]]. בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין ה[[עירייה|עיריה]] לפעילים. לדוגמה, ב[[מזרח ירושלים]], היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר [[משה ליאון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-MAGAZINE-1.8815431|כותרת=משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> [[המרכז הישראלי ללימודי חירשות]] עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.{{הערה|{{פוסט פייסבוק|IsraeliDeafStudiesCenter|המרכז הישראלי ללימודי חירשות|3331494730250607||משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות|21 במאי 2020}}}} בתחום הסייבר, חוקר ישראלי הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.8831035|כותרת=איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-06}}</ref> בתחילת מאי 2020 מונה הפרופסור [[נמרוד מימון]] לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3818951,00.html פרופ' נמרוד מימון מונה לאחראי על משבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים] [[כלכליסט]], עמיר קורץ, 7 במאי 2020}} מימון מונה על ידי [[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]]. מימון החליף את הפרופ' [[רוני גמזו]] שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא{{הערה|[https://www.news1.co.il/Archive/001-D-426595-00.html פרופ' נמרוד מימון יעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואימהות"] [[News1 מחלקה ראשונה]], מירב ארד, 7 במאי 2020}} ===ייעוץ ותמיכה נפשית=== במהלך המשבר [[ער"ן]] ו[[הקואליציה הישראלית לטראומה]] תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. ב[[אגודת ניצן]] פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.{{הערה|{{ישראל היום|נועם (דבול) דביר|קורונה|741965|15 במרץ 2020}}}} ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל ב[[בית החולים פוריה]] ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה|5704650|31 במרץ 2020}}}} בדיון ב[[משרד הרווחה]] ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי [[אלימות במשפחה]] במהלך משבר הקורונה.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה|1.8816299|3 במאי 2020}}}} === התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה === [[קובץ:Social distancing and Praying during COVID-19 pandemic, Ranana 2020 03.jpg|ממוזער|250px|תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות ל[[ריחוק חברתי]]]]המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי שכן הייתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצים להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג [[חג הפורים|הפורים]], והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד ב[[חברותא]], ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/RML-corona|הכותב=debra@haretzion.org.il|כותרת=הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה|אתר=www.etzion.org.il|תאריך=2020-03-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון [[פיקוח נפש]], עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכה לוויה המונית בניגוד להוראות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3349242|כותרת=בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק}}</ref> בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/haredi-rabbis-stance-on-corona/rabbi-leuchter-corona/|הכותב=הרב ראובן לויכטר|כותרת=מהותה של מגפה: מבט-על|תאריך=ח' ניסן תש"פ}}</ref> ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד [[פסק הלכה]] שקורא לפרסם בכל [[בית מגורים]] מי חלה בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1283842788073906176|הכותב=[[עקיבא ויס]]|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> ==== היחס להוראות משרד הבריאות ==== בנוגע לסגירת מוסדות החינוך, נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות להנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב [[חיים קניבסקי]].{{הערה|{{מקור ראשון|אלי ביתאן|הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות|news/212299|15 במרץ 2020}}}} בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון האדמו"ר מ[[חסידות קרלין|קרלין]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1299811/|כותרת=האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים"|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-03-20|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> והרב [[אשר וייס]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/148_69_80.pdf|הכותב=הרב אשר וייס|כותרת=מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה|אתר=ערוץ בינינו|תאריך=ניסן תש"פ}}</ref> [[יהודה משי זהב]], יושב ראש ארגון [[זק"א]], התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם ה[[בד"ץ]] ואנשי [[העדה החרדית]]. <!-- ערוץ הכנסת, 26/3, 22:25 --> ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר ב[[פיקוח נפש]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/957603-רופאים-בכירים-בפניה-לציבור-החרדי-הקפידו-על-הנחיות-משרד-הבר/|כותרת=קריאת הרופאים|אתר=כיפה}}}} יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב [[חיים קניבסקי]] שיש להתפלל ביחידות ולא ב[[מניין]].{{הערה|{{כיכר השבת|דוד הכהן|מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש"|353468|29 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגר"ח קנייבסקי בהוראה דרמטית: אסור להתפלל במניין בבני ברק|1090634|29 במרץ 2020}}}} גם רבני [[המחלוקת בציבור הליטאי|הפלג הירושלמי]]{{הערה|{{כיכר השבת||מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין|351554}}{{קישור שבור|13.5.2020}}}} ורבני [[העדה החרדית]]{{הערה|{{כיכר השבת||'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים"|353633}}}} הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות. על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.{{הערה|{{וואלה!||בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי|3350025}}}} כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,{{הערה|{{סרוגים||השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק|436466-השוטרים-התחזו-לחרדים-וחשפו-מניין-בניג|3 באפריל 2020}}}} וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.{{הערה|{{ערוץ 7||הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: ''ידכם דמים מלאו'' - חדשות בארץ|433570}}}} עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב [[גרשון אדלשטיין]] שדגל בציות להוראות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/חדשות/959311-הרב-קנייבסקי-הורה-לחזור-לישיבות-יתד-נאמן-סירב-לפרסם/|כותרת=הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם|אתר=כיפה|תאריך=2020-04-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/357073.html|כותרת=גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-25}}</ref> בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iyun.org.il/article/haredi-rabbis-stance-on-corona/dealing-with-the-corona-crisis/|כותרת=לעמוד על נפשנו|אתר=צריך עיון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> וההנהגה שלו מתוכו. בנוסף, התברר כי משבר הקורונה גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ch10.co.il/news/589600/|כותרת=תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%|אתר=חרדים10|תאריך=2020-04-27|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> ==== שאלות הלכתיות נוספות ==== הבידוד שנכפה על האוכלוסייה כולה ובייחוד על קשישים גרם לשאלות בדבר ההתמודדות הנפשית של אלה עם הריחוק מבני המשפחה, בייחוד ב[[ליל הסדר]]. רבנים יוצאי [[מרוקו]] פרסמו שניתן להשתמש באפליקציית [[Zoom Video Communications|זום]] בליל הסדר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/433440-רבנים-מתירים-להשתמש-בזום-בליל-הסדר|כותרת=רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר|אתר=סרוגים|תאריך=2020-03-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> תוך הסתמכות על הקלות בחשמל בתנאים מסוימים ביום טוב, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת השתתפות משפחתית, ולו גם מרחוק. פסק זה ספג ביקורת מצד רוב העולם הרבני וכן הרבניים הראשיים לישראל שפסקו שהדבר מותר רק במצב של פיקוח נפש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/731077|כותרת=הרבנים הראשיים לישראל: אסור להשתמש ב'זום' בליל הסדר|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> בנוסף, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך ב[[קריאת התורה]] אף מתפללים שלא נמצאים ליד ספר התורה, או שהקורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה - ישלים מתוך חומש.{{הערה|{{כיכר השבת||ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות|354446}}}} עקב המצב רוב הרבנים התירו לשמוע מוזיקה שקטה אף ב[[ספירת העומר]] כל עוד היא לא מביאה לידי שמחה וריקוד.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשלצ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137861|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.hidabroot.org}}}} שאלות נוספות נסבו סביב העובדה כי בשל תנאי הסגר, לאורך כמה שבתות לא קראו קריאת התורה בשבת באף קהילה ועלתה השאלה האם כשיחזרו לקרוא בתורה יהיה צורך להשלים את קריאת התורה שהפסידו, או לראות בזה מצב של אונס שבו הציבור פטור מהשלמת הקריאה. גם עלתה שאלה האם יש לשלם לבעלי מקצוע במקרה שתקנות הבריאות אוסרות עליהם לעמוד בחוזה שנחתם עימם, כגון מפעילות של משפחתונים שנסגרו במסגרת ההוראות. השאלה נסבה סביב משמעותו המשפטית-הלכתית של '[[אלוהים (יהדות)|כוח עליון]]', ונפסק שיש לשלם חצי ממה שהובטח, והפיצוי של המדינה הוא פיצוי לבעל המקצוע ולא ללקוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dintora.org/article/1453|כותרת=תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה|אתר=dintora.org|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> בימים שלפני פסח עלתה שאלת [[טבילת כלים|טבילת הכלים]] החדשים בשל סגירתם של המקוואות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nirshamti.co.il/e-טבילה-כלים-רגילם/|הכותב=מכון צומת|כותרת=מכירת כלים בתקופת וירוס קורונה}}</ref> הרב הראשי [[דוד לאו]] פסק כי ניתן לקיים טקס גירושין כאשר האישה לבושה בכפפות ואין בכך חציצה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ch10.co.il/news/589400/|כותרת=גט עם כפפות? – נשיא בית הדין הגדול בפסיקה מעניינת לדיינים|אתר=חרדים10|תאריך=2020-04-26|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-27}}</ref> === בתרבות הפופולרית === בעקבות המשבר התאחדו חבורת [[זהו זה!]] לעונה חדשה אשר משודרת ב[[כאן 11]]. באופן דומה חבורת [[קומדי סטור]] התאחדה.{{הערה|{{ynet||"הקומדי סטור" חוזרת: "אמרו עלינו שלא נחזיק שבועיים"|5700887}}}} בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת [[רן דנקר]] ו[[עידן רייכל]]. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.{{הערה|{{mako||זאפה בסלון {{!}} אמיר דדון בהופעה מיוחדת|b8130bf767d0171026|news-entertainment/2020_q1}}{{קישור שבור|13.5.2020}}}} גם [[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]], דרך הרשתות החברתיות, העביר הופעות של ה[[להקות צבאיות בישראל|להקות הצבאיות]] בשיתוף עם אמני ישראל. מוזיאונים, גופי תוכן, תרבות ואמנות נוספים בישראל פתחו סיורים וירטואליים מוקלטים או בשידור חי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tiuli.com/articles/720/קצת-אחרת-יוצאים-לבילוי-וירטואלי-במוזיאון|הכותב=שיר בהר|כותרת=לסייר במוזיאון, מהבית: 7 סיורים וירטואליים שכדאי לגלות בייחוד בימי קורונה|אתר=טיולי|תאריך=19 במרץ 2020}}</ref> והקלטות של אירועים מהעבר.{{הערה|{{מקור ראשון|נעמה רוזן-קרייף|כך תעבירו את הזמן עם הילדים: כל ההפעלות שאתם חייבים להכיר|culture/212747|17 במרץ 2020}}}} ==השפעות== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}} [[קובץ:Empty egg shelf in Jerusalem, April 2020.jpg|ממוזער|מדף ביצים ריק בסופרמרקט בירושלים באפריל 2020. בשלט כתוב: "לקוחות יקרים, עקב המצב והמחסור, קניית הביצים מוגבלת ל-2 תבניות של 12/18 יחידות או תבנית אחת של 30 יחידות. תודה על ההבנה."]] === כלכלה === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת ישראל]], [[המשבר_הכלכלי_העולמי_(2020)#בישראל|המשבר הכלכלי העולמי (2020)]]}}[[קובץ:Beersheba stabling yard a 01.jpg|ממוזער|250px|רכבות חונות ב[[דיור רכבות|מתחם הדיור]] של [[רכבת ישראל]] ב[[תחנת הרכבת באר שבע - צפון/אוניברסיטה|באר שבע צפון]] עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020]] בעקבות התפשטות הנגיף בישראל חברות רבות נפגעו כלכלית. החל [[מיתון]] בישראל ובעולם. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020. היו עסקים שנסגרו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737692,00.html|כותרת=מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים ([[המגזר השלישי]]), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת [[עסק|העסקים]] והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מהירה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref> נוצרו תמריצים ותוכניות סיוע שונות. מסגרת [[תקציב המדינה (ישראל)|התקציב]] ההמשכי נפרצה. עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70018|כותרת=כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326434|הכותב=עמירם ברקת|כותרת=לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק|אתר=גלובס|תאריך=23 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}} למשל, ב-31 במאי, [[עצמאי]]ם ו[[עסק]]ים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, נטען כי חלק מההצהרות של ה[[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלה היוצאת]] ושל [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] - לא מומשו.<ref>{{Cite news|title="מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?|url=https://www.themarker.com/news/macro/1.8887765?v=D3C51D85F02A18D8F8FD0F49F513366D|newspaper=TheMarker|access-date=2020-06-01}}</ref> === ביטול אירועים === [[קובץ:Coronavirus Israel Independence Day.webm|ממוזער|"משאית שמחה" מול מרפסות בערב יום העצמאות בראשון לציון]] בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים. התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע ה[[עדלאידע]] שהיה אמור להתקיים ב[[פורים]] ב[[חולון]], מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות ב[[נחלאות]], ב[[שוק מחנה יהודה]] וב[[כיכר ספרא]] שבירושלים בוטלו,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalemnet.co.il/חדשות/עיריית-ירושלים-מודיעה-על-ביטול-מסיבות-פורים-המרכזיות-437007|כותרת=עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות|אתר=ירושלים-נט|תאריך=10 במרץ 2020}}}} וכן ה[[טיש]]ים והתפילות ב[[חסידות גור]]. בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי [[הבימה]] תיסגר, עד 30 באפריל 2020.{{הערה|{{מעריב אונליין|קיץ ברבנר|תאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה|breaking-news/Article-753571|12 במרץ 2020}}}} טיולי פסח של תנועת הצופים, שהיו אמורים להתקיים בימים שלפני ליל הסדר, בוטלו לאור התפשטות הנגיף. טקסי מצטיינים ומופעי הוקרה הנערכים כמידי שנה בבסיסי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ברחבי הארץ לקראת יום העצמאות בוטלו בכללותם, ו[[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]] הודיע על הקפאה של אירועי תרבות ובידור רבים. התרגיל הצבאי [[ג'וניפר קוברה]] של [[מערך ההגנה האווירית]] עם כוחות מ[[פיקוד אירופה של ארצות הברית]], שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מערכת אתר חיל-האוויר|לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה"|9274-52021|4 במרץ 2020}}}} [[מצעד החיים]], שתוכנן להיערך ב[[פולין]] ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.{{הערה|{{ישראל היום||בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה|740111|9 במרץ 2020}}}} ב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] וב[[יום העצמאות]] (27-29 באפריל) נאסר על משפחות שכולות ביקור בקברי החללים על מנת למנוע התקהלויות, כל הטקסים נערכו ללא קהל וחגיגות החג ההמוניות בוטלו. ה[[מטס]] המסורתי של חיל האוויר צומצם כך שהשתתף בו רק [[הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי]] והוחלט שייערך מעל בתי חולים ברחבי הארץ בהוקרה לצוותים הרפואיים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צפו במטס ההצדעה המיוחד ליום העצמאות|מאמרים/2020/מטס-יום-העצמאות-2020/|29 באפריל 2020}}}} ב-[[3 במאי]] הוחלט על דחייה לסוף הקיץ של [[מצעד הגאווה|מצעדי הגאווה]] שתוכננו להתקיים בחודש יוני ב[[מצעד הגאווה בתל אביב|תל אביב]], [[מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים|ירושלים]], [[מצעד הגאווה בחיפה|חיפה]] ובאר שבע.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|מצעדי הגאווה בתל אביב, בירושלים בחיפה ובבאר שבע נדחו|1.8816015|3 במאי 2020}}}} בסוף מאי, הודיעו על ביטול [[שבוע הספר העברי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-entertainment/2020_q2/Article-e023d7d31875271026.htm|כותרת=לראשונה מאז נוסד: שבוע הספר העברי בוטל|אתר=N12|תאריך=2020-05-27|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> ====ספורט==== {{ערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על הספורט}} בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק בחוץ לארץ.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון|רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל|5689012|4 במרץ 2020}}}} [[מרתון ירושלים]] שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש [[נובמבר]].{{הערה|ארן הרשלג, [https://www.shvoong.co.il/בהלת-הקורונה-בישראל-מרתון-ירושלים-יבו/132163/ בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל], באתר "שוונג", 4 במרץ 2020}} פעילות ההכנה ל[[אולימפיאדת טוקיו (2020)|אולימפיאדה בטוקיו]] שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים ב[[מכון וינגייט]], [[אצטדיון הדר יוסף]] (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) ו[[המרכז האולימפי הלאומי לקליעה]]. ב-13 במרץ הוחלט על הפסקת כל ליגות הכדורגל ובכללן ליגת העל [[ליגת העל בכדורגל|לגברים]] ו[[ליגת העל בכדורגל נשים|לנשים]] עד להודעה חדשה.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5694083,00.html הופסקו כל משחקי ליגות הכדורגל], באתר YNET{{כ}}, 13 במרץ 2020}} ב-13 באפריל הוחלט לסיים את העונה ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']], [[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] ו[[ליגה ג']] בכדורגל, כאשר הקבוצות שנמצאות במקום הראשון עולות והירידות הוקפאו; כמו כן הסתיימו ליגות הנוער, ביניהן [[ליגת העל בכדורגל לנוער]], ו[[כדורגל נשים בישראל|ליגות הנשים]].{{הערה|{{ספורט 5|יגאל גולדשטיין|העולות, ביטול היורדות וגודל הליגות: עושים סדר|339190|4022|13 באפריל 2020}}}} ב-6 במאי, הוחלט במסגרת מתווה משרד הבריאות על חזרת ליגת העל בכדורגל בתאריך ה-30 במאי, ועל חזרה הליגה הלאומית ב-1 ביוני. ב-8 במאי הוחלט על חידוש הליגה בכדורסל ב-20 ביוני, כאשר האימונים יחלו ב-1 ביוני. === סביבה === המגפה הביאה להפחתה במספר הטיסות והנסיעות ברכב. בשבוע שבין ה-12 ל-16 במרץ 2020 נרשמה הפחתה של כ-30% בריכוזי ה[[חנקן דו-חמצני|חנקן הדו-חמצני]], שירדו ב-10 מק"ג/מ"ק. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 35.5 מק"ג/מ"ק. ואילו, בין 12 ל-16 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 25 מק"ג/מ"ק. על פי [[המשרד להגנת הסביבה]] לא ניתן לקבוע חד-משמעית שהסיבה לירידה היא רק בגלל הפחתה בשימוש בדלקים, וייתכן שגם תנאי מזג האוויר תרמו להפחתה. עם זאת, הירידה שנרשמה עקבית ומובהקת, ונרשמה בכל תחנות הניטור ברחבי ישראל.{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/corona_effect יוצאים מהבית פחות – מזהמים פחות: לצד האתגרים המשמעותיים "אפקט קורונה" משפיע לטובה על זיהום האוויר מתחבורה] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]}} בעקבות אי-יציאתם של בני האדם אל הטבע הפכו חיי הטבע לפעילים יותר באופן ניכר{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל|כשאנחנו בבתים: חג החירות של חיות הבר|5712865|12 באפריל 2020}}}} וכך נצפו יותר בעלי חיים באזורים עירוניים, כמו [[תן|תנים]] ב[[פארק הירקון]],{{הערה|{{Ynet||כשאנחנו בבתים: התנים בפארק הירקון חוגגים|5714354|14 באפריל 2020}}}} [[חזיר בר|חזירי בר]] ב[[חיפה]]{{הערה|{{Ynet|אחיה ראב"ד|בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה|5714902|15 באפריל 2020}}}} ו[[שועל]]ים ב[[אשקלון]].{{הערה|{{Ynet|[[רויטרס]]|כשהתושבים בבתים: שועלים בחוף וברחובות אשקלון|5720531|25 באפריל 2020}}}} === תחבורה ובטיחות בדרכים === בעקבות מיעוט הנסיעות נרשמה ירידה משמעותית בנפגעים בתאונות דרכים. ברבעון הראשון של 2020 נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, וירידה של 24% במספרן של תאונות הדרכים הקטלניות בכבישי ישראל ביחס לשנת 2019. מניין התאונות הקטלניות בחודש מרץ 2020 הוא הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות.{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|בצל הקורונה: ירידה במניין ההרוגים בדרכים|5703678|29 במרץ 2020}}}} הירידה המשמעותית ב[[נסועה]] נוצלה גם לצורך ביצוע עבודות תשתית,{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432675 שר התחבורה בצלאל סמוטריץ': מנצלים את ההשבתה להאצת העבודות]}} בהם האצת מיזם [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|הקו האדום]] של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|הרכבת הקלה בגוש דן]]{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|"לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום|1.8691147|19 במרץ 2020}}}} ושל מיזם [[נתיבים מהירים בגוש דן]],{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית|5715595|18 באפריל 2020}}}} וכן העבודות להרחבת מסלול הרכבת הקלה בירושלים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חדשות הנדלן בצל הקורונה: ממשיכים בקידום העבודות להרחבת הרקל בירושלים|כתובת=https://www.nadlancenter.co.il/article/2545|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=www.nadlancenter.co.il}}}} הפסקת פעילות קווי הנוסעים ב[[רכבת ישראל]] אפשרה את ביצוען של עבודות תשתית ב[[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]], וכן הושלם [[חשמול מסילות רכבת|חשמול]] [[מסילת ירושלים - גנות|קו הרכבת המהיר לירושלים]] עד [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]].{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|רכבת ישראל: הושלם חישמול הקו המהיר מירושלים לתחנת סבידור בתל אביב|1.8741686|5 באפריל 2020}}}} בנוסף, קודמו משמעותית עבודות להפרדה מפלסית ול[[גשר]]ים להולכי רגל ב[[כביש 784]], ב[[כביש 2]], ב[[קריית גת]] ובמקומות נוספים.{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים|5723086|2 במאי 2020}}}} גם [[המסילה המזרחית החדשה]] קודמה באופן משמעותי, והאצת העבודות עשויה, לפי מנהל הפרויקט, להקדים את פתיחת המקטע שבאזור [[ראש העין]] לשנת [[2021]].{{הערה|{{Ynet|אסף זגריזק|תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה|5727176|9 במאי 2020}}}} לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3362714|הכותב=יואב איתיאל ובועז אפרת|כותרת=דחייה נוספת בחזרה לשגרה: הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני|אתר=וואלה חדשות|תאריך=24 במאי 2020}}</ref> באמצע יוני, נקבע שהרכבת תפתח ב-22 ביוני תחת תנאים כמו חיוב הזמנה מראש ואיסור על אכילה ושתיה<ref name=":6" /> ===פוליטיקה ועבודת השלטון=== ====מצב פוליטי ומחאות ==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)]], [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]]}} משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה. בתחילת מרץ היו [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|בחירות לכנסת]] בצל המגפה. הממשלה שכיהנה עד 17 במאי הייתה [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]]. בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות [[ממשלת מעבר|ממשלת המעבר]] כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד ה[[אופוזיציה]] כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.{{הערה|{{גלובס|אבישי גרינצייג|בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי|1001321749}}}} <!-- ישנה טענה על דיון שבוטל ונקבע בשנית באותו יום, לא נמצא פרסום רשמי --> ההוראה התקבלה באישור [[היועץ המשפטי לממשלה]]. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון [[אסתר חיות]] הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדה בכנסת<!-- ועדת המשנה לשירותים חשאיים? ועדה בראשות גבי אשכנזי --> שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|הממשלה]] עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ [[ארגון העיתונאים בישראל]] עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.<!-- 22 במרץ, 16:29, רשת ב' --> המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס [[ועדה מסדרת (הכנסת)|ועדה מסדרת]] וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של [[יושב ראש הכנסת]], צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם [[דרכנו (ארגון)|דרכנו]] ו[[התנועה לאיכות השלטון]] ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.{{הערה|{{וואלה!|שגיא בן נון|לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה"|3348090|22 במרץ 2020}}}} ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן [[הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה]], שבראשותה עומד ח״כ [[עפר שלח]]. ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים]]. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|קורונה|743729|19 במרץ 2020}}}} לקראת סוף מרץ, עקב החמרת מצב החירום, התמנה יושב ראש מפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] [[בני גנץ]] ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-760894|כותרת=הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ב-17 במאי, הושבעה [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] והיו חילופי תפקידים. ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, [[משה בר סימן טוב|בר סימן טוב]], תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו|מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה|1.8735395|2 באפריל 2020}}}} הכתב [[ברק רביד]] פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.{{הערה|{{החדשות 13|ברק רביד|רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות"|netanyahu-demonstration-fury-1031509|20 במרץ 2020}}}} [[המשבר הכלכלי העולמי (2020)|המשבר הכלכלי]] בעקבות מגפת הקורונה ו[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|המשבר הפוליטי בישראל]] הגבירו את [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]], שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת [[גלישת גלים|גולש]]ים ב[[חוף זבולון (הרצליה)|חוף הרצליה]], הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי ב[[כיכר הבימה]] בתל אביב, הפגנות ה[[אחד במאי]] בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], הפגנת ה[[עצמאי]]ם ב[[כיכר רבין]] (בה השתתפו בין השאר [[מסעדה|מסעדנים]], [[גננת|גננות]], [[אמנים]], [[רקדן|רקדנים]], [[מציל]]ים בבריכות ו[[מאמן|מאמני כושר]]), ומחאת [[ארגון המורים]].{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש|בתמונות-מחאה-בימי-קורונה|2 במאי 2020}}.}} בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-394fe90ab1af171026.htm|כותרת=מוצ"ש של הפגנות|אתר=N12|תאריך=2020-05-09|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ביניהם ה[[מתמחה|מתמחים]] בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3355843|כותרת=מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות"|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5759771,00.html|כותרת=שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב|אתר=ynet|תאריך=2020-07-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-06}}</ref> אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/2020_q3/Article-7be7901a2fd3371027.htm|כותרת=מארגני עצרת המחאה בת"א: "שפוליטיקאים לא יגיעו לכיכר"|אתר=N12|תאריך=2020-07-11|תאריך_וידוא=2020-07-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335362|הכותב=אלה לוי-וינריב, בר לביא|כותרת="הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים מוציאים אלפים לרחובות|אתר=גלובס|תאריך=2020-07-11|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-11}}</ref> ==== בידוד והסגר של בעלי תפקידים ==== <!--אי פעילות הכנסת ופיקוח על הממשלה, הקפאת בתי משפט, החלטת האיכון באמצע הלילה, תקנות שעת חירום, עיכוב בחירת יו"ר חדש וכינוס ועדות, --> עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת [[הכנסת העשרים ושלוש]] התנהלה במתכונת שונה מהרגיל. בסוף אפריל, הוחלט שמליאת הכנסת תחולק ל-3 מפלסים כך שכל חברי הכנסת יוכלו לשהות במליאה ולהצביע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/441430-441430|כותרת=120 חברי כנסת יוכלו להצביע בעת ובעונה אחת|אתר=סרוגים|תאריך=2020-04-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> דיוני ה[[ועדה מסדרת (הכנסת)|וועדה המסדרת]] למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות [[ועידת וידאו]]. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית. במאי, הותקנו מחיצות זכוכית בין כיסאות חברי הכנסת בוועדות השונות.<ref>{{ציוץ|akivanovick|[[עקיבא נוביק]]|1262332150294237184|18 במאי 2020}}</ref> מספר חברי כנסת, ביניהם [[יועז הנדל]], [[צחי הנגבי]] ו[[בצלאל סמוטריץ']], נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת ואף שוחח עם מספר חברי כנסת במקום להימצא בבידוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754483|הכותב=אריק בנדר|כותרת=למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת|אתר=מעריב|תאריך=16 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-03-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/352244.html|כותרת=סמוטריץ' - ככר השבת}}}} כמה מחברי הכנסת, כמו [[רם בן ברק]] נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק.<!-- ראיון עם שלי יחימוביץ', רשת ב', 24/3 17:35 -->ב-[[30 במרץ]] נכנס [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] לבידוד יחד עם צוותו הקרוב עקב חשיפה ליועצת שלו לענייני חרדים שנמצאה חולה בנגיף קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704075,00.html|כותרת=לשכת רה"מ: נתניהו וצוותו הקרוב ישהו בינתיים בבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-03-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} לאחר בדיקה שעברו הוא וצוותו הם נמצאו שליליים לנגיף ויצאו מן הבידוד ב-1 באפריל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5705679,00.html|כותרת=אחרי יומיים: נתניהו ייצא מהבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-04-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} יום אחרי ראש הממשלה, נכנסו [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], מפקד [[פיקוד העורף]] [[תמיר ידעי]] וראש [[אגף המבצעים]] [[אהרון חליוה]] לבידוד לאחר שהתברר כי בדיון שבו השתתפו עשרה ימים קודם לכן היה חולה קורונה. האדם שאובחן הוא קצין מילואים בדרגת סרן, שמשמש נציג פיקוד העורף ב[[בני ברק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5704839,00.html|כותרת=הרמטכ"ל נכנס לבידוד, היה בדיון שאחד ממשתתפיו אובחן עם קורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-03-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} ב-[[2 באפריל]] דווח כי שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ורעייתו אובחנו כחולים בנגיף קורונה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5706126,00.html|כותרת=שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-04-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} מסיבה זו צמרת המדינה, בתוכם ראש הממשלה, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הבריאות ובכירי משרד הבריאות נאלצו להיכנס לבידוד. ביוני, נדבק ח"כ מ[[הרשימה המשותפת]], [[סאמי אבו שחאדה]]. בעקבות זאת, נשלחו לבידוד ארבעה חברי כנסת נוספים מרשימתו וצומצמה זמנית פעילות הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5743312,00.html|כותרת=לאחר שח"כ אובחן כחולה קורונה: הכנסת תפעל באופן מצומצם, ארבעה נכנסו לבידוד|אתר=ynet|תאריך=2020-06-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-11}}</ref> בהמשך בודדו אישים נוספים עקב שהיה ליד חולה. ====הפרת הנחיות מצד פוליטיקאים==== כנגד מספר בכירים במערכת הפוליטית דווח שפעלו בניגוד להנחיות משרד הבריאות למניעת ביקורים: נשיא המדינה [[ראובן ריבלין|ריבלין]],{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|"ריבלין חגג סדר עם בתו בניגוד להנחיות"; הנשיא התנצל: "מבין את הביקורת"|news/politics/Article-759303|10 באפריל 2020}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]], השר [[יעקב ליצמן|ליצמן]], השר [[יואב גלנט]], חבר הכנסת [[ניר ברקת]] וחבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]] שאירחו בליל הסדר את בני משפחתם.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|ליברמן הפר את הנחיות ליל הסדר|433749|12 באפריל 2020}}}} הנשיא ריבלין פרסם לאחר מכן מכתב התנצלות. אף על פי כן, הדבר עורר ביקורת ציבורית קשה. ב-2 ביולי, מיד לאחר מסיבת עיתונאים בה הודיע על הגבלות התקהלות, השתתף שר הבריאות יולי אדלשטיין במסיבת יום ההולדת של אשתו יחד עם משתתפים רבים. אף על פי שעריכת המסיבה הייתה חוקית (ההגבלות נכנסו לתוקף רק בשבוע שלאחר מכן), המהלך גרר ביקורת קשה מהציבור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q3/Article-46c732c61ff2371026.htm|כותרת=N12 - שר הבריאות הכריז על הגבלות - וחגג עם רעייתו|אתר=N12|תאריך=2020-07-08|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref> ===עבודת המגזר הציבורי=== ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] על מעבר [[המגזר הציבורי בישראל|המגזר הציבורי]] למתכונת מצומצמת. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום. בתחילת [[מאי]], החל תהליך חזרה של רבים מעובדי המגזר הציבורי לעבודתם. ====בתי המשפט==== שר המשפטים [[אמיר אוחנה]] הכריז כי בשל מצב החירום המיוחד, הוא מחיל את תקנות 3 עד 5 לתקנות בתי המשפט במצב חירום{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_בתי_המשפט_ולשכות_ההוצאה_לפועל_(סדרי_דין_במצב_חירום_מיוחד) תקנות בתי המשפט במצב חירום],אתר ויקיצטוט}} עד לאחר פסח בתאריך 16 באפריל,{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/moj-extension/he/judiciary-courts.pdf הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט],אתר משרד המשפטים,22 במרץ 2020}} ורק דיונים מיוחדים ייתקיימו. ב-9 באפריל, פורסם שהתקנות הוארכו עד 10 במאי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/433516|כותרת=יוארך בחודש מצב החירום בבתי המשפט - חדשות משפט ופלילים|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-08}}}} בעקבות ההנחיות נדחה מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה נתניהו שיועד להתקיים ב-17 במרץ ל-24 במאי. בנוסף, הוציאו הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק עבור חלק מסוגי הדיונים.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/presence-of-remote-hearings/he/Presence-of-remote-hearings.pdf הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק],משרד המשפטים,24 במרץ 2020}} ====שירות בתי הסוהר==== כדי למנוע התפרצות מגפה בבתי הכלא הוצאו תקנות חירום לשחרור אסירים בעלי מסוכנות נמוכה שבכל מקרה היו צפויים להשתחרר,{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין ואלי סניור|תקנות לשעת חירום בבתי הסוהר: שחרור מוקדם ל-400 אסירים|5702671|27 במרץ 2020}}}} המשוחררים הועברו למאסר בית בתיאום עם משטרת ישראל, תוך עדכון [[חוק זכויות נפגעי עבירה|נפגעי העבירה]]. ביקורי משפחות ופגישות עורכי דין הוגבלו כדי למנוע הדבקה בתוך הכלא. כן הוכנו מתקנים ייעודים לחולים בבידוד, שיקלטו מפרי בידוד שייעצרו. <!-- כאן 11, 29/3 19:50 --> נעשה ניסיון לחדש את המהלכים להבאת עסקה, בסיוע מתווכים, כדי להביא חזרה את גופות החיילים ה[[נעדר (צבא)|נעדרים]] או להחזיר [[ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה]] וזאת על מנת לשחרר [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] הכלואים בישראל.{{הערה|{{Ynet|אליאור לוי ויואב זיתון|חמאס עונה לנתניהו בעניין עסקת שבויים: "הכדור במגרש של ממשלת ישראל"|5710568|7 באפריל 2020}}}} ===עלייה בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות=== עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות פיזית ומינית.{{הערה|{{mako||"לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר"|49474325db10171026|women-agenda}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|עו"ד אילנה שושן|הבידוד עלול להיות מה שיהרוג אותנו {{!}} מלכת היופי לשעבר אילנה שושן בטור מיוחד|women/Article-754815|18 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ דווח כי [[השר לביטחון פנים]], [[גלעד ארדן]], הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק. לבקשת אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה בין-לאומית בנושא ההתמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה. ממצאי הדוח כוללים את המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה ונסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/domestic-violence-against-women-during-corona/|הכותב=דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד|כותרת=התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית|אתר=מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל|תאריך=2020}}</ref><!-- רשת ב', 25/3, 18:31 --> ===עליית צריכת האינטרנט מהבית=== עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון [[Zoom Video Communications|זום]], כמו גם לצרכים אחרים כמו מנהגי [[אבל]]ות.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|שבעה בווטסאפ והספד בזום: הקורונה מאלצת את המשפחות להתאבל אחרת|1.8762533|14 באפריל 2020}}}} כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית.{{הערה|{{וואלה!|מייקי לוי|בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?|3348497|24 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט|1001322231}}}} בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת ל[[נטפליקס]] בבקשה להוריד את [[רזולוציה|איכות השידור]] בכדי להפחית בעומס על התשתיות. החברה נענתה לבקשה, והפחיתה את [[קצב נתונים|קצב הנתונים]] המוזרמים בישראל למשך 30 יום.{{הערה|{{TheMarker|שגיא כהן|לבקשת משרד התקשורת: נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל|1.8700996|23 במרץ 2020}}}} <!-- משרד התקשורת והסטת העומסים מהמגזר העסקי למגזר הפרטי. עומ--> כמו כן, חברת "[[בזק]]" דיווחה על עלייה חדה בשימוש באינטרנט בקרב ה[[חרדים]], המהווים 8% מקרב המצטרפים החדשים מאז השבתת המשק ב-15 במרץ וכן גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=לאה אפרתי|כתובת=https://bizzness.net/סקר-במגזר-החרדי-עלייה-במספר-הנחשפים-לא/|כותרת=סקר במגזר החרדי: עלייה במספר הנחשפים לאינטרנט|אתר=ביזנעס|תאריך=6 באפריל 2020}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200530022850/https://bizzness.net/סקר-במגזר-החרדי-עלייה-במספר-הנחשפים-לא/ |date=2020-05-30 }}}} דווח גם על עלייה ב[[קניות באינטרנט]] במגזר זה ושימוש בו לצורך לימודים אונליין.{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי שלזינגר|בעקבות הקורונה: שינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של החרדים|1091968|6 באפריל 2020}}}} ====סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות==== בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/42246|כותרת=עשרות חקירות משטרה בגין הפצת פייק ניוז {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/42267|כותרת=המשטרה מזהירה: הונאות פיננסיות בחסות הבהלה מקורונה {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/corona-virus-alert|כותרת=ניצול הבהלה הציבורית העולמית סביב נגיף הקורונה לביצוע מתקפות סייבר|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-13}}</ref> מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע.<!-- גלי צה"ל, 25/3, 18:45~, השורה התחתונה --> כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים. מספר תלונות הוגשו למשטרה לאחר שהתקבלו הודעות כוזבות לפיהן הנמען נדבק בנגיף והשב"כ בדרך לביתם.{{הערה| {{כלכליסט|עמיר קורץ|עוד כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חשוד בהפצת הודעות "פייק ניוז" על קורונה|3809098|19 באפריל 2020}}}} ב-29 במרץ התפרסמו עדויות על זיוף מוצרי אלכוג'ל.{{הערה|{{החדשות 13|[[נגה ניר נאמן]]|גם זה בגלל הקורונה: תעשיית זיוף האלכוג'ל פורחת עקב ביקוש שיא|coronavirus-fake-alcogel-1037899|29 במרץ 2020}}}} <!-- ערוץ 13, 29/3, 21:28 --> דווח על מקרים בהם נעשתה השתלטות מצד גורמים עוינים על שיעורים בזום המתקיימים במסגרת ה[[למידה מרחוק]], תוך הצגת תכנים שאינם הולמים לתלמידים.{{הערה|{{ynet|הגר בוחבוט|השיעור בזום הפך לסיוט: "פורנו וקניבליזם"|57210540|26 באפריל 2020}}}} ==הערכת הטיפול במגפה== ===מדיניות סגר וריחוק חברתי=== עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך חיי שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.<!-- ואולי הראשונה? --> המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין|בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג|5670650|2 בפברואר 2020}}}} וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון". [[קובץ:סגר הקורונה ביום העצמאות ה-72.jpg|ממוזער|מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72]] בחודש מרץ, בעקבות עליה אקספוננציאלית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל סגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.<!-- להוסיף התייחסות לטיפול בנוסעים החוזרים מחוץ לישראל, סירוב נשאים להגיע למלונות, תנאים במלונות ואספקת מזון: כאן 11, 13/4, 20:47 וכתבות קודמות -->בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו ל[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|היפתח מוסדות החינוך]]. ההקלות המשיכו במהלך מאי. בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, [[משה בר סימן טוב]], אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".<ref name=":5" /> הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1266393255484276738|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת=דיווח|אתר=[[טויטר]]|תאריך=29 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}}} למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363691|הכותב=דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת|כותרת=השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=30 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-30}}}} בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות. אחרי מינויו לפרויקטור הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' [[רוני גמזו]] לגבש תוכנית למלחמה בקורונה. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: נמתן מכויות נרחבות ל[[צה"ל]] במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ff729a14a1c8371026.htm|כותרת=N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים|אתר=N12|תאריך=26 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-26}}}} ====אומדן אפקטיביות הצעדים==== בשל [[מחלת נגיף קורונה 2019|מאפייני המחלה]], השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל משדרי החדשות דיווחו על מיתון קצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל. ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג ל[[שר]]יו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q1/Article-f22c8c8cd4b0171026.htm|כותרת=תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית|אתר=N12|תאריך=2020-03-24|תאריך_וידוא=2020-05-16}}}} פרופ' [[גבי ברבש]], שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-2020_q1/Article-8eaaae5278e0171026.htm|הכותב=מהדורת [[חדשות 12]]|כותרת=אמירתו של ברבש|אתר=[[N12]], דקה 9:30|תאריך=24 במרץ 2020}}}} התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב ב[[מכון גרטנר]] לחקר [[אפידמיולוגיה|אפדמיולוגיה]], המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה ב[[בית חולים|בתי החולים]] שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה '''לפני צעדי המנע שננקטו.''' במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי [[ריחוק חברתי]] ואף [[הסגר (בריאות)|סגר]] - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר ושלי אפלברג|מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים|1.8680993|17 במרץ 2020}}}} בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.<ref>{{ציוץ|amsterdamski2|[[שאול אמסטרדמסקי]]|1252848117440864256|אפריל 2020}}</ref> ב-11 באפריל, פורסם דוח של [[מכון גרטנר]] שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/economics/economy/coronavirus-israel-economics-1044422/|כותרת=חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-26}}</ref> ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69495|כותרת=לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/coronavirus-israel-1049212/|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=דוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2|אתר=[[חדשות 13]]|תאריך=22 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-16}}</ref> בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן [[אמידה|לאמוד]] את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.{{הערה|לפי הנתונים מה-10 באפריל באתר worldmeters.|שם=worldmeters (על האתר [{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/interactive/2020/05/world/worldometer-coronavirus-mystery/|כותרת=The mystery behind the data aggregation site Worldometer|תאריך_וידוא=2020-06-04|אתר=www.cnn.com}}])}} חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת נכר באוכלוסייה (ואף בכנסת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b0993c8d87ee171027.htm|כותרת=הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים...|אתר=N12|תאריך=2020-05-07|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref>) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר ב[[ירושלים|בירה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Doron_Kadosh/status/1265895831225450501|הכותב=דורון קדוש (כתב [[גלי צה"ל]])|כותרת=דיווח|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=28 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-education/2020_q2/Article-04f68bcad116271026.htm|כותרת=כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני|אתר=N12|תאריך=2020-05-29|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. ב-30 במרץ, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.{{הערה|יאיר קראוס, [https://twitter.com/yair_kraus/status/1244697718200717316 ציוץ בטוויטר]}} לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5731292,00.html|כותרת="רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים|אתר=ynet|תאריך=2020-05-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-0c60b7fbdc41271026.htm|כותרת=החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות|אתר=N12|תאריך=2020-05-14|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> לפי מחקר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] שפורסם במאי 2020, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מ[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית|ארצות הברית]]. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות [[אירופה]], ובראשן [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]]. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|סינגפור]], מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/about-70-of-coronavirus-infection-chains-originate-from-the-us-and-the-rest-from-europe-1905203|הכותב=אבי בליזובסקי|כותרת=מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה|אתר=[[הידען]]|תאריך=19 במאי 2020|תאריך_וידוא=19 במאי 2020}}}} נוסעי האוניה "[[דיימונד פרינסס]]", שהובאו היישר לבידוד כששבו מ[[יפן]] לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מ[[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]]. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b69627f98a32271026.htm|כותרת=N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-05-17|תאריך_וידוא=2020-05-18}}}} מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בסוף מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי. בלטו התפרצויות בבתי ספר.<ref name=":4" /> זאת כשבועיים אחרי [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך#חזרה מלאה ללימודים בכפוף להנחיות|ביטול הקפסולות במוסדות החינוך]]. ביוני כמות החולים הקשים החדשים עלתה במקביל לעליה בתחלואה וגורמים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279110713060085760|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=גרף המתאר את העליה|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-03}}</ref> מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.<ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-03}}</ref> בהמשך, החלה גם עליה גם במונשמים. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 20 אלף . לא היה [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|מערך תחקירים אפידמיולוגי]] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של [[המטה לביטחון לאומי|המל"ל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/politics/state-policy/coronavirus-second-wave-plan-1091187/|כותרת=תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-18}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-de8cbc3dcbce271027.htm|כותרת=חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה|אתר=N12|תאריך=2020-06-25|תאריך_וידוא=2020-06-26}}</ref> בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, [[מספר ההתרבות הבסיסי|מקדם ההדבקה]] המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.<ref name=":7" /> בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של [[האיחוד האירופי]]. בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".<ref>{{Cite news|title="כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.9051724|newspaper=TheMarker|access-date=2020-08-06}}</ref> בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך [[תחקיר]] מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-776683|כותרת=מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> ===יציאה=== {{להשלים}} עם התקדמות המשבר נוצר לחץ לשחרר מהר את המשק לפעילות כלכלית, כנגד לחץ של משרד הבריאות לשמור על חזרה הדרגתית ואיטית לפעילות כדי למנוע התפרצות בלתי נשלטת. מדי יום נשמעו דעות שונות לגבי הדרך בה צריך לצאת מהמשבר והתחדדו סתירות בין הגישות השונות. הבעיות המהותיות היו אלו שבתחום אחריות משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החינוך, כאשר מוסכם כי [[ההשפעה של מגפת הקורונה על מערכת החינוך|פעילות החינוך]] נדרשת כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות הכלכלית, על מנת לשחרר את ההורים למקומות עבודה. ב-11 באפריל, בהקשר של [[אסטרטגיית יציאה]] מהמשבר, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום.{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|"עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות|.premium-1.8758861|11 באפריל 2020}}}}<!-- מה היה התאריך המקורי להתחלת ההקלות, שנקבע לקראת פסח? --><!-- כן נמתחה ביקורת על חוסר תכלול של הגישות השונות -->בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=כאן|כותרת=רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז}}}}{{הבהרה|לא ציטוט מדויק, יש לאמת את דיוק המשפט בהתאם להקלטה}}{{דרוש מקור}}<!-- רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז --> ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325613|הכותב=טל שניידר|כותרת=החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו|אתר=גלובס|תאריך=18 באפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-e5f75fd02be8171026.htm|כותרת=משבר הקורונה {{!}} ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על...|אתר=N12|תאריך=18 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1094089|כותרת=השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים|אתר=חדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}}} בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת ה[[ריחוק חברתי|ריחוק החברתית]], [[מסכה רפואית|מסכות]] [[היגיינה|והיגיינה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-61f63a35e12b171026.htm|כותרת=פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות|אתר=N12|תאריך=2020-04-25|תאריך_וידוא=2020-04-26}}</ref> בשבועיים הראשונים של החזרה לפעילות, לא הוחלט על תוכנית הכוללת מועדים אפשריים של החזרת הפעילות. בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו מתווים שעל בסיסם אמורה להקבע תוכנית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70461|כותרת=תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3354747|הכותב=[[דנה ירקצי]]|כותרת=הקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר|אתר=וואלה ניוז}}</ref> למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-734a6efdcbed171027.htm|כותרת=השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי|אתר=N12|תאריך=2020-05-04|תאריך_וידוא=2020-05-04}}</ref> ב־[[4 במאי]] פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3355072|הכותב=דנה ירקצי|כותרת=מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות}}</ref> מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה. [[קובץ:Azrieli_Mall_Food_Court_Coronavirus_May_2020.jpg|ממוזער|אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי]] תוכנית אסטרטגיית היציאה כוללת: * ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום. * מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-764256|כותרת=המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> * מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים. * מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים. * פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף. * ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו. * ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח. * ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים. משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון המבוססת על גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763702|כותרת=התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref> ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות]]. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.<ref name=":3" />. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=71346|כותרת=בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/SyJjKzEiL|כותרת=מתווה של אמון: משרד הבריאות אישר – כך יפעלו בתי המלון|אתר=ynet|תאריך=2020-05-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> ב-27 במאי, נפתחו גם ה[[מסעדה|מסעדות]], [[בריכת שחייה|בריכות השחייה]], ה[[בר (עסק)|ברים]] (לא מועדוני הריקודים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/bar_peleg/status/1265350319732654081|הכותב=בר פלג (כתב [[הארץ]])|כותרת=על המועדונים|אתר=טויטר|תאריך=26 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref>) ו[[אטרקציה תיירותית|אטרקציות תיירותיות]] מסוימות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/netanyahu/status/1265349416770306048|הכותב=[[בנימין נתניהו]]|כותרת=רה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות|אתר=[[טויטר]]|תאריך=26 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}</ref> תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737533,00.html|כותרת=המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות {{!}} המדריך להקלות החדשות|אתר=ynet|תאריך=2020-05-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-26}}</ref> ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.<ref name=":2" /> באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q2/Article-b56f2333772c271027.htm|כותרת=סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים...|אתר=N12|תאריך=2020-06-17|תאריך_וידוא=2020-06-17}}</ref> בסוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות. אחרי כמה ימים, חודשו הגבלות. ===פיקוח על צעדי הממשלה=== {{להשלים}}<!-- כחלק מהקמת הוועדות הוקמה ועדת קורונה, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת ביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. כיצד פעלו בתי המשפט המנהליים? --> הכנסות שפיקחו על [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]] היו הכנסת [[הכנסת העשרים ושתיים|העשרים ושתים]] ו[[הכנסת העשרים ושלוש|העשרים ושלוש]]. על רקע ה[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|משבר הפוליטי בישראל]], עד מאי, כיהנה [[ממשלת מעבר]] והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|תקנות שעת חירום]], שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.<ref>כמו חקיקה של [[הוראת שעה]] ב[[חוק יסוד: משק המדינה]]</ref> היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה [[הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה|וועדת הקורונה]]. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי [[ועדת החוץ והביטחון|ועדת חוץ וביטחון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3353105|הכותב=יקי אדמקר ודניאל דולב|כותרת=החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-04-22}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/tomer_ganon/status/1252859453965127680|הכותב=[[תומר גנון]], [[כלכליסט]]|כותרת=דיון בוועדת חו"ב|אתר=טוויטר}}</ref> [[שומר סף (מינהל)|שומרי סף]] כמו היועמ"ש ו[[בית המשפט הגבוה לצדק]] תיפקדו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3801669,00.html|הכותב=תומר גנון|כותרת=עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-17|תאריך_וידוא=2020-04-22}}</ref> כמו כן, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. הכתבת [[נעה לנדאו]] עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "[[הארץ]]", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם ו[[התנועה לחופש המידע]], כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו [[שקוף (גוף תקשורת)|שקוף]], [[כלכליסט]], [[כאן 11|כאן]] ו[[גלובס]]. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1253333998987694080|הכותב=Shaul Amsterdamski|כותרת=פרוטוקולי הדיונים}}</ref> אך לא את התמלילים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324847|הכותב=חן מענית, טל שניידר|כותרת="גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=70085|כותרת=החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-04-23}}</ref> בסוף מאי, המבקר [[מתניהו אנגלמן|אנגלמן]] החל בבדיקת ניהול המשבר. ההערכה הייתה שפרסום הדו"ח יתרחש בתחילת שנת [[2021]]. הדוח צפוי לכלול גם ביקורת על היערכות משרד הבריאות ל[[גל שני (מגפה)|גל השני]] בישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-314e29aedac4271026.htm|כותרת=מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם...|אתר=N12|תאריך=2020-05-25|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=72764|כותרת=מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-06-15}}</ref> ===בדיקות רפואיות=== [[קובץ:היבדק וסע.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בחניון [[פארק הירקון|גני יהושע]] בתל אביב]][[קובץ:מתחם "היבדק וסע" בירושלים.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בשכונת ארמון הנציב בירושלים]] עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש|יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי"|5695873|16 במרץ 2020}}}} לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.{{הערה|גלית עדות, [https://www.ha-makom.co.il/post-galit-docs-coron/ "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 16 במרץ 2020}} במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref> למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ו[[התפרצות נגיף הקורונה באסטוניה|אסטוניה]]). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה [[איסלנד]], [[התפרצות נגיף הקורונה בלוקסמבורג|לוקסמבורג]], [[התפרצות נגיף הקורונה בבחריין|בחריין]], [[התפרצות נגיף הקורונה בדנמרק|דנמרק]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפורטוגל|פורטוגל]]). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות. תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|הכותב=גלי וינרב|כותרת=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/1.8761174|כותרת=אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amichaistein1/status/1283091595307425798|הכותב=עמיחי שטיין|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-14}}</ref> בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידימיולגיות]] ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/health/taiwan-style-coronavirus-array-1056678/|כותרת=תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1258452317759770625|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=תכנית ההקמה|אתר=[[טויטר]]}}</ref> שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3821853,00.html|הכותב=אדריאן פילוט|כותרת=מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-05-13|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref><ref>{{Cite news|title=משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור - האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8852547?v=D7B0EB9E48FE12E68A0DAA2154C723A5|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-18}}</ref> לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417https://twitter.com/kann_news/status/1270046244828860417|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח של מואב ורדי|אתר=Twitter|תאריך=8 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-08}}</ref> בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1280553049199644675|הכותב=נדב איל|כותרת=דיווח|אתר=Twitter|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> חלקה אומץ על ידי [[רוני גמזו|גמזו]] ביולי.{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=|כותרת=|תאריך=7.7.2020|תאריך_וידוא=2020-08-02|אתר=}} הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-ed1018299f9b371026.htm|כותרת=N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל...|אתר=N12|תאריך=2020-08-04|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref> ==ראו גם== *[[מגפת הקורונה]] *[[נגיף קורונה]] *[[מחלת נגיף קורונה 2019]] *[[התפרצות החצבת בישראל (2018)]] *[[מגפת השפעת ב-2009]] *[[ועדת הקורונה]] *[[כיף מרפק]] ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה}} * [https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ נגיף הקורונה בישראל ]- תמונת מצב מתעדכנת * [https://www.gov.il/he/lifeevents/corona-gov-main המידע הרשמי על נגיף קורונה], אתר השירותים והמידע הממשלתי *[https://www.boi.org.il/he/Pages/Indicators.aspx אינדיקטורים מהירים נבחרים למצב הפעילות הכלכלית במשק בזמן משבר הקורונה], באתר [[בנק ישראל]] (מתעדכן בכל יום רביעי בשעה 11:00​) * [https://covid19data.co.il/ covid19data.co.il] תרשימים על התפשטות וירוס הקורונה בישראל לפי דיווחי משרד הבריאות * אפריל עד יוני 2020, [http://israelhpr.org.il/research-corona-policy/ אסטרטגיות יציאה וביצוען, מחקר משווה]. * רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9031018?v=2A288DDAA72E488FDA63DFC83E8DF0A4 1,500 חולים במצב קשה, שליש מהם מתו: המספרים מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל נחשפים], באתר זה מרקר, 30 ביולי 2020 ; משרד הבריאות * [https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/ נגיף הקורונה], באתר [[משרד הבריאות]] * [https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/guidelines// הנחיות משרד הבריאות המתעדכנות], באתר משרד הבריאות *[https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ נגיף הקורונה בישראל - תמונת מצב מתעדכנת] * [https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx נגיף הקורונה החדש], באתר משרד הבריאות ;מפות * [https://www.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=20ded58639ff4d47a2e2e36af464c36e&locale=he/ מפת חשיפה לקורונה] * [https://clear-map.com/il מפת התחלואה] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מגפת הקורונה}} {{התפרצות נגיף קורונה בישראל}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה בישראל|*]] [[קטגוריה:התפרצות נגיף הקורונה לפי מדינה|ישראל]] [[קטגוריה:2020 בישראל]] [[קטגוריה:ישראל: בריאות הציבור]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp)
1596762633