מיקוד (ספרות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיקוד היא טכניקה ספרותית מסוימת, שבה המספר מגביל את עצמו לספר לקורא רק דברים מסוימים ולא אחרים. המספר יכול להתמקד על אובייקט או אירוע, אך השימוש העיקרי מתייחס לדמויות.
המיקוד בסיפור מסוים יכול להיות מיקוד אחיד אשר אינו משתנה במהלך הסיפור, לדוגמה: הגבלת התצפית לכל אורך הסיפור רק לגיבור, או מיקוד משתנה בו למשל המספר עוקב אחר דמות אחת בתחילת הסיפור ועובר לעקוב אחרי דמות אחרת בהמשך ואז חוזר לדמות הראשונה או כותב בכל פרק בספר מתוך מיקוד שונה.
במיקוד חיצוני המספר מביט באותה דמות מבחוץ בלבד ואינו יודע או אינו מתאר את תחושותיה הפנימיות של הדמות.
במיקוד פנימי המספר מתאר גם את תחושותיה ומחשבותיה של הדמות בה הוא מתמקד. מיקוד מצטמצם- התיאור מתחיל ממשהו כללי ועובר לפרטי, למשל תיאור העיר ואז תיאור רחוב ואז תיאור בית ואז חדר.
מיקוד מתרחב - התיאור עובר מנקודה פרטית למשהו כללי יותר, לדוגמה: דמות מסוימת שמגיעה למקום ציבורי ואז תיאור של המקום בכלליות.