מיקרופייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקרופייל בשעת עבודה

מִיקְרוֹפַּיְיל (Micropile; נקרא גם מיני פייל, Mini pile ומיניפייל, Minipile) הוא ציוד מכני הנדסי וסוג של מקדח בורות, המשמש לקידוחי יסודות בקרקע סלעית קשה בעיקר לצורך יסודות וביסוס למבנים, חניונים ותימוכין מסוגים שונים, ומשתמש לשם כך בשיטת ההקשה - דפיקה עזה בקרקע ופינוי החומר המרוסק באמצעות לחץ אוויר.

הקידוח הוא הכנה לפעולה הנדסית המשכית - בדרך כלל יציקת יסודות מעומק החפירה ועד פני הקרקע ועל גביהם מוקם המבנה הרצוי.

מבנה המיקרופייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקרופייל מורכב משני חלקים עיקריים: מקדח ו-מדחס.

המקדח הוא למעשה איזמל ענק בקוטר שנע בין 20–60 ס"מ ומורכב על תורן באורך של בין 5–12 מ'. בעת ביצוע הקידוח נזקף התורן והמקדח הולם בקרקע בצורה עזה המפוררת את הסלע בעיגול בקוטר המקדח.

יחד עם תחילת הקידוח נכנס לפעולה החלק השני של הכלי שהוא המדחס. המדחס דוחס אוויר בלחץ ומזרים אותו באמצעות צינור אל מוקד החפירה, האוויר הדחוס מעיף את גרגרי הסלע המרוסקים למרחק ומפנה את השטח להמשך ההקשה של המקדח.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקרופייל מתאים לקידוח יסודות בקרקע סלעית קשה שמכונות קידוח אחרות אינן מצליחות לקדוח בה כראוי. אופי הקידוח מתאים לקרקע סלעית קשיחה וכזו שאיננה דורשת דיפון פנימי בעת הוצאת המקדח מחוץ לבור הקידוח.

בדרך כלל יתבצע קידוח במקירופייל בקרקע שבה סלעי גיר, קירטון, דולומיט וצור.

עומק הקידוח נקבע בהתאם לדו"ח ביסוס המוכן על ידי מהנדס ובהתייעצות עם גאולוג.

עם סיום הקידוח מניף המקדח את זיון הכלונס ומכניס אותו אל תוך פיר הקידוח, לאחר מכן מתבצעת יציקת בטון הממלאת את פיר הקידוח לכל אורכו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקרופייל בוויקישיתוף