מכלול דברי הטעם מן הנמר הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכלול דברי הטעם מן הנמר הלבן
白虎通義

מכלול דברי טעם מן הנמר הלבן (סינית מסורתית: 白虎通義, סינית מפושטת: 白虎通义, פין-יין: Báihǔ Tōng yì. שמות נוספים: 白虎通德論 "מכלול דיוני סגולה מן הנמר הלבן", 白虎通 "מכלול הנמר הלבן") הוא ספר הכולל בתוכו את מכלול המסקנות מדיוני אספת הנמר הלבן[1] שנערכה בשנת 79 לספירה, בסוף ימי שושלת האן המזרחית, ועסקה בגיבוש ואיחוד תפיסת העולם הקונפוציאנית.

אספת הנמר הלבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספה זו נערכה בשנת 79 לספירה, בסוף ימי שושלת האן המזרחית, בהשתתפות גדולי המלומדים הקונפוציאניים של התקופה, וקיבלה את שמה מהיכל הנמר הלבן שם התקיימה. מטרת האסיפה הייתה לכנס את כלל השרים והמומחים הקונפוציאניים על מנת לקיים דיון השוואתי על לימוד הגרסאות החדשות והישנות של חמש הקלאסיקות. הקיסר גָ'אנְג עצמו שימש להכריע בין הדעות השונות על משמעות הקלאסיקות.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר המכיל ארבע מגילות, מחולקת ל-43 פרשנויות. הוא נערך על ידי בָּאן גוּ, והוגש לקיסר גָ'אנְג מהָאן[2]. הוא שימש המסמך הממשלתי הרשמי להפצת לימוד הקלאסיקות.

שם הספר מכוון לכך שהוא מציין את כל הנקודות העיקריות בלימוד הקונפוציאני של הקלאסיקות.

הספר שימש בסיס לאסכולת "הלימוד המודרני של הקלאסיקות", ולראשונה הציג תאוריה כוללת של לימודי הקלאסיקות. אולם במקביל מיזג הספר בלימוד הקונפוציאני את האמונות בסדרי עולם על טבעיים ובחיזוי עתידות שהיו נפוצות באותה תקופה, ולפיכך מציג לימוד קונפוציאני רווי אמונות דתיות.

ספרים המתייחסים ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בסוף ימי שושלת חאן הגיש צָאי יוּנְג[3] "מזכר הערות על הנמר הלבן", ובתקופת שושלת צ'ינג כתב צֶ'ן לִי[4] ספר בשם "מכלול הבהרות על הנמר הלבן".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hanzi (traditional).svg
בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

  1. ^ 白虎观会议
  2. ^ 漢章帝
  3. ^ 蔡邕
  4. ^ 陳立