מכסחת דשא רובוטית

מכסחת דשא רובוטית הוא רובוט ביתי המסוגל לכסח מדשאות באופן אוטומטי. מכסחת דשא רובוטית טיפוסית (ובמיוחד הדגמים מהדור הראשון) מחייבת את המשתמש להציב חוט בגבול השטח שהמכונה תכסח. מכסחות דשא רובוטיות מסוגלות לכסח מדשאות בגודל של עד 30 קילומטר רבוע.

לאורך השנים פותחו מכסחות דשא רובוטיות מתוחכמות יותר ויותר, אשר חלקן מסוגלות לחזור בעצמן למקום בו הן מטעינות את עצמן, וחלקם מכילים חיישנים שמסוגלים לחזור באופן מיידי לסככה אם מתחיל לרדת גשם.

מכסחת הדשא הרובוטית המסחרית הראשונה הייתה ה-MowBot, אשר הושקה בשנת 1969 והכילה כבר אז חלק מהתכונות הקיימות במכסחות הדשא הרובוטיות הפופולריות ביותר כיום.^[1]^[2]

עם העלייה בפופולריות של הטלפונים החכמים בחלק מהמכסחות הרובוטית שולבו משולבים תכונות המאפשרים למשתמשים בהם להיעזר ביישומים מותאמים אישית על מנת לשנות את ההגדרות של כיסוח הדשא או לשנות את התדירות בה הדשא מכוסח, כמו גם על מנת לשלוט באופן ידני על המכסחת באמצעות ג'ויסטיק דיגיטלי.^[3]

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדשאות מפותלות במיוחד עם צווארי בקבוק רבים (מעברים שאורכם קטן מ-1.20 מטרים) גורמים לעיתים רבות לבעיות. כמו כן, משטחים לא שטוחים או מדרונות תלולים עשויים להיות בעייתיים.
המדשאה חייבת שלא להכיל חפצים שעשויים לגרום לבעיות (כגון ענפים, בגדים, אבנים גדולות, צעצועים, שמיכות או כריות שטוחות, כבלים, צינורות גינה, וכו'). אף על פי כן, חפצים אשר גבוהים מ-15 ס"מ בדרך כלל לא מהווים בעיה.
ההתקנת החוט שמקיף את התחום אותו המכסחת תכסח עלול להיות יקר למדיי, במיוחד אם מדובר בצורה מורכבות יותר.
מכסחות דשא רובוטיות נועדו בעיקר לשמש לצורך כיסוח מדשאה שהדשא בה כבר היה בגובה סביר, ואיננה מתאימה לכיסוח מדשא בה הדשא "פראי".