מנחת סולת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת סולת היא מנחת נדבה, שהוקרבה על המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.

המקור בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור בתורה למנחה זו, הוא בפרשת ויקרא. בפרשה העוסקת בדיני קרבן מנחה:

(א) וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה: (ב) וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה': (ג) וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי ה':

סדר ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם לוקח כמות של עישרון[1] סולת ולוג שמן[2], שם חלק מהשמן בכלי[3], שם עליו את הסולת שופך עליה עוד חלק מהשמן ובוללן. לאחר מכן הוא מעביר את הסולת הבלולה בשמן לכלי שרת[3]ויוצק עליה את מה שנשאר מהשמן ונותן עליה לבונה[4]. לאחר מכן כהן מגיש את המנחה לקרן הדרומית־מערבית של המזבח. לאחר ההגשה הכהן לוקח את המנחה, מסלק את הלבונה לצד אחד, קומץ מהסולת במקום שבו יש הכי הרבה שמן[5], ושם את הקומץ בכלי שרת[6]. הכהן מלקט את כל הלבונה מעל הסולת ושם אותה על הקומץ, מעלה את הקומץ בכלי שרת על המזבח, מולחו, ומקריבו על גבי האש. שארית המנחה נאכלת לכהנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ או כמות של עשרונות לפי כמה שנדר
  2. ^ כפול מספר העשרונות שמביא    
  3. ^ 3.0 3.1 ברמב"ם (הלכות מעשה הקרבנות פרק י"ג הלכה ה) כתב שרק לאחר הבלילה מעבירים את המנחה לכלי שרת. אולם הקשה עליו הכסף משנה שמהגמרא במסכת מנחות (דף ט עמוד א) משמע שבלילה נעשית בכלי. הערוך השולחן העתיד (סימן פז סעיף יג) מסכם "ומכמה מקומות נראה שהיה הכל בכלי שרת" בדף העדפתי לכתוב כפשט דברי הרמב"ם 
  4. ^ קומץ לבונה בלי קשר לכמות העשרונות שמביא
  5. ^ "וקומץ ממקום שנתרבה שמנה שנאמר מסלתה ומשמנה" (רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק יג הלכה יב )   
  6. ^ נוסף על הכלי שבו המנחה נמצאת