מקסין אלברו
 | |
| לידה |
20 בינואר 1903 Ayrshire, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1966 (בגיל 63) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
דייגו ריברה |
  | |
מקסין אלברו (באנגלית: Maxine Albro; 20 בינואר 1893 - 19 ביולי 1966) הייתה ציירת, ציירת קיר, ליטוגרפית, אמנית פסיפס ופסלת אמריקאית. היא הייתה אחת האמניות המובילות באמריקה, ואחת הנשים הבודדות שהוזמנו במסגרת פרויקט האמנות הפדרלי של ה-New Deal, שבו הועסקו גם ג'קסון פולוק, מארק רותקו ואחרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתל מקסין אלברו נולדה ב-1893 באיירשייר, איווה, בתם של פרנק אלברו, סוחר תבואה ומוכר פסנתרים, וקורדליה מיד. היה לה אח גדול, פרנסיס, ואח צעיר, הרולד. היא בילתה חלק מנעוריה באסתרוויל, איווה. היא גדלה בלוס אנג'לס.[1] משפחת אביה הגיעה מאנגליה והתיישבה ברוד איילנד לפני שעברה מערבה, ואבותיה של אמה היו ממוצא אירי-אנגלי.[2]
ב-28 במרץ 1938, אלברו נישאה לעמית האמן פארקר הול בפימה, אריזונה.[3] הם עברו לכרמל, קליפורניה, ויחד הם חזרו למקסיקו פעמים רבות במהלך חייהם.
אלברו הייתה חברה בקונגרס האמנים האמריקאי, חברה באגודת אמני קיר בקליפורניה, מועדון האמנות של קליפורניה ובאגודה לאמנות כרמל.[4]
אלברו הייתה בת 73 כשמתה בלוס אנג'לס ב-1966.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1920, היא עברה לסן פרנסיסקו לאחר שסיימה את התיכון ועבדה כאמנית מסחרית, ולאחר מכן נסעה לפריז כדי ללמוד באקדמיה במשך שנה. לאחר שחזרה לארצות הברית, אלברו למדה בבית הספר לאמנויות יפות בקליפורניה מ-1923 עד 1925. שנה לאחר מכן, היא נרשמה לליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק.[5] בתחילת שנות ה-20 היא התגוררה בברלינגאם, קליפורניה. בשנת 1927, היא ביקרה לראשונה במקסיקו, שם למדה ציור פרסקו עם פבלו או'היגינס, אחד מעוזריו של דייגו ריברה, ובסופו של דבר הכירה את דייגו ריברה.
החל משנת 1925, אלברו הציגה את יצירותיה בתערוכת האמנות השנתית של סן פרנסיסקו והשפיעה על אמנים אחרים לנסוע למקסיקו, זכתה לתהילה מקומית כ"דייגו ריברה הקטן" והובילה למספר הזמנות פרטיות בשנים 1929 ו-1930, כולל החווה הספרדית. בשנת 1931, אלברו הציגה תערוכה גדולה בעיר ניו יורק, בהתאם לרנסאנס האמנות המקסיקנית המודרנית שטופחה בגלריות של העיר. התצוגה הראשונה שלה כללה 30 ציורים ו-30 רישומים, שזכתה לתהודה חיובית.
אלברו הייתה אחת הנשים הבודדות שהיו חלק מפרויקט האמנות הפדרלי של מינהל העבודות, תוכנית שנוצרה בזמן ה"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין רוזוולט. בעקבות שיעור האבטלה הגבוה בתקופת השפל הגדול, תוכניות אמנות אלו נדרשו להעסיק אמניות, מה שהפך את התקופה הזו לראשונה בהיסטוריה שבה נשים התקבלו לעבודה ללא אפליה בארצות הברית. ההזמנה הראשונה שלה הייתה עבור אחד מציורי הקיר במגדל קויט.
לאורך שנות ה-30, אלברו ביצעה הזמנות רבות במסגרת התוכנית הפדרלית, כולל פסיפס בקולג' למורים של מדינת סן פרנסיסקו בשנת 1936, מעל הכניסה לוודס הול בפינה הדרום-מזרחית של הייט וביוקנן.[6] אף אחד מהאמנים שעבדו על הפסיפסים, מעולם לא יצר אמנות במדיום הזה, ווהממשלה נאלצה לשכור אמן פסיפס איטלקי שלימד אותם איך לשבור שיש כדי ליצור חלקי פסיפס ולקבע אותם. הפסיפס נעלם בתהליכי השיפוץ של הקמפוס.
מחוץ ליצירות האמנות שהוזמנו עבור מבני ציבור, ציירה אלברו ציורי קיר בבתים פרטיים רבים, כולל הכניסה והחצר של בית סלדון ויליאמס בברקלי, קליפורניה, שתוכנן על ידי ג'וליה מורגן והושלמה ב-1928.[7]
סִגְנוֹן[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנונה האמנותי של אלברו מתואר כ"נקי, בהיר וברור עם הצורות המעוגלות החזקות של עידן זה, המתארות לעיתים קרובות את הנשים של מקסיקו, במיוחד אלה של אזור טהואנטפק באואחאקה."[8]
ב-1934 כתב ה-Literary Digest על ״קליפורניה״ של אלברו, והשווה אותה לשאר ציורי הקיר שצוירו בתוך מגדל קויט: ״העשיר והחי ביותר הוא הקיר שציירה מקסין אלברו, המשקף את השדות שטופי השמש, השופעים של קליפורניה, ואת הצמיחה של פירות ותבואה שבהם.״[2]
ניתן למצוא את העבודות של אלברו במוזיאון לאמנות אמריקאית של סמיתסוניאן, במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA), הגלריה הלאומית לאמנות, המוזיאון הלאומי לאינדיאן האמריקאי, מגדל קויט בסן פרנסיסקו, מוזיאוני האמנויות היפות של סן פרנסיסקו. ובגלריות שונות ואוספים פרטיים.
אלברו הפכה למנהיגה בתנועת ציורי הקיר בקליפורניה והייתה אחת הנשים הראשונות שהגיעו לעמדה כה בולטת.[8] עבודתה הודגשה גם על ידי ציורים וליטוגרפיות רבות, שהופכות לפריטי איסוף נדירים ובעלי ערך. למרות שהתמחתה במוטיבים ספרדיים ומקסיקנים, היא גם ציירה נופים וסצינות רחוב בהשראת מסעותיה בעולם.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ St. Gaudens, Maurine (2015). Emerging from the Shadows: A Survey of Women Artists Working in California, 1860-1960: Volume I: A-D. Atglen, PA: Schidder Publishing, Ltd. pp. 12–13.
- ^ 1 2 Hailey, Gene (1936). "Maxine Albro". California Art Research: Maxine Albro, Chin Chee, Bernard Zakheim, Andree Rexroth, Chiura Obata. San Francisco: California Art Research Project. pp. 1–15. Archived from the original on 2016-03-22
- ^ Arizona, County Marriage Records, 1865-1972
- ^ "Maxine Albro (1903-1966)". Sullivan Goss: An American Gallery. 2011. Archived
- ^ Maxine Albro Hall; Parker Hall (July 27, 1964). "Oral history interview with Maxine Albro and Parker Hall, 1964 July 27" (Interview). Interviewed by Mary McChesney. Smithsonian Institution, Archives of American Art.
- ^ "National Register Information System – San Francisco State Teacher's College (#07001391)". National Register of Historic Places. National Park Service. November 2, 2013
- ^ Boutelle, Sara Holmes; Barnes, Richard (photographer) (1988). Julia Morgan, Architect. New York, New York: Abbeville Press.
- ^ 1 2 Bijou, Robert. "Hillsborough Antique Show and Sales". Maxine Albro, California Artist. Archived from the original
- ^ "Maxine Albro (1893-1966)". George Stern Fine Arts. Archived from the original on 3 March 2014
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מקסין אלברו".