מריאמה הימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריאמה הימה
Mariama Hima
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 בפברואר 1951 (בת 73)
ניאמיי, ניז'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניז'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר הדקל האקדמי
  • קצין בכיר של מסדר ההצטיינות הלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריאמה הימה ינקוריצרפתית: Mariama Hima Yankori; נולדה ב-20 בפברואר 1951) היא במאית קולנוע, אתנולוגית, ופוליטיקאית ניז'רית. היא הייתה לאישה הניז'רית הראשונה לביים סרט קולנוע בשנת 1980, היה מזכירת המדינה לקידום נשים והגנה על ילדים, ומאוחר יותר הייתה האישה הראשונה לשמש כשגרירת ניז'ר לצרפת.

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימה נולדה בניאמיי בשנת 1951, ולמדה במוסדות השכלה מקומיים עד לקבלת תואר ראשון.[1][2] ב-1973, היא עזבה לצרפת ולמדה אתנו-לינגוויסטיקה באקול פראטיק דה אוטז אטיד בפריז. היא סיימה את הדוקטורט שלה ב-1989 באוניברסיטת פריז X באנתרופולוגיה.[1][3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המוזיאון הלאומי בניאמיי, אותו ניהלה הימה בין 1992-1996.

בשנות ה-1980 וה-1990 היא עשתה חמישה סרטים תיעודיים, האישה הניז'רית הראשונה לעבוד כבמאית קולנוע.[4]

באותה תקופה, הימה החלה לשמש כמשמרת במוזיאון הלאומי של ניז'ר בניאמיי,[5] ובין 1992 ל-1996 כיהנה כמנהלת המוסד.[6] ב-1990, היא מונתה כדירקטורית התרבות הלאומית.[2][7]

ב-1996, התמנתה הימה לתפקיד מזכירת המדינה לקידום נשים והגנת ילדים על ידי הנשיא אברהים בארה מיינסרה. לאחר מכן, היא שימשה כשרה לפיתוח חברתי של ניז'ר.[2]

ב-1997 מונתה הימה לתפקיד שגרירת ניז'ר לצרפת, האישה הראשונה לשמש כשגרירה בניז'ר.[2][8] למרות מותו של מיינסרה ב-1999 במהלך ההפיכה הצבאית, היא נשארה השגרירה בפריז עד 2003.[2]

הימה היא שבלייה וקצינה בכירה במסדר המצוינות הלאומי ומפקדת ב-Ordre des Palmes Académiques, שניהם מסדרי כבוד צרפתיים. נכון ל-2013, היא לא זכתה לכל אות או כבוד ניז'רי.[2]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטיה של הימה הם סרטים תיעודיים, התמקדים באומנים אשר עובדים בניאמיי. הם זכו בפרסים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים, כולל בפסטיבל ונציה ופסטיבל בוברג.[7]

  • 1984: Baabu Banza ‏(Rien ne se jette)[1]
  • 1985: Falaw ‏(L’aluminium)[1]
  • 1986: Toukou ‏(Le tonneau)[4]
  • 1987: Katako ‏(Les planches)[1]
  • 1994: Hadiza et Kalia[8][4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Les cinémas d'Afrique: dictionnaire (בצרפתית). Karthala Editions. 2000. p. 236. ISBN 2845860609.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Moutari, Souley (13 במאי 2014). "Portraits des femmes pionnières du Niger" (בצרפתית). Nigerdiaspora. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Entry of the ANRT database" (בצרפתית). Lille: ANRT.
  4. ^ 1 2 3 "Niger". Centre for the Study and Research of African Women in Cinema.
  5. ^ Schmidt, Nancy (1997). Kenneth W. Harrow (ed.). Sub-Saharan African Women Filmmakers: Agendas for Research. Matabu Series. Vol. 19. Rodopi. pp. 163–191. ISBN 9042001542.
  6. ^ Idrissa, Abdourahmane; Decalo, Samuel (2012). Historical Dictionary of Niger. Scarecrow Press. ISBN 0810870908.
  7. ^ 1 2 Harrow, Kenneth W. (1999-01-01). African Cinema: Postcolonial and Feminist Readings (באנגלית). Africa World Press. ISBN 9780865436978.
  8. ^ 1 2 Schmidt, Nancy (1999). Kenneth W. Harrow (ed.). Sub-Saharan African Women Filmmakers: Agendas for Research. Africa World Press. ISBN 0865436975.