מריון קאונטי רקורד
 | |
| תדירות | עיתון שבועי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| פורמט | עיתון מתעד |
| בעלים | משפחת מאייר |
| תאריכי הופעה | 1869–הווה (כ־155 שנים) |
| שפה | אנגלית |
| מערכת | מחוז מריון, קנזס, ארצות הברית |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| marionrecord.com/ | |
  | |
"מַריוֹן קָאוּנְטִי רֶקוֹרְד" (באנגלית: Marion County Record, "רישום מחוז מריון") הוא עיתון מתעד שבועי, המופץ ברחבי מחוז מריון, במרכז מדינת קנזס שבארצות הברית.
העיתון נוסד בשנת 1869 סמוך לדטרויט, קנזס תחת השם ״ידיעות המערב״ (The Western News). לאחר מכן עבר למריון והחליף ידיים ושמות מספר פעמים עד 1874, כאשר נרכש על ידי משפחת הוך שהחזיקה בו עד 1998, עת נמכר למשפחת מאייר שהייתה מעורבת בניהולו עוד משנת 1948.
באוגוסט 2023 התקבלה במשטרה המקומית תלונה, ולפיה כתבת של העיתון שלפה פרטים אישיים ממאגר מידע רשמי באופן לא חוקי. שוטרי משטרת מחוז מריון פשטו על משרדי העיתון ועל ביתם של הבעלים, והחרימו מחשבים ומסמכי עבודה של העיתון. אחת מבעלי העיתון, ג'ואן מאייר, בת 98, מתה למחרת הפשיטה. הפרשה עלתה לתודעה הציבורית ועוררה ביקורת על התנהלות הרשויות כלפי העיתונות המקומית בארצות הברית.[1]
ייסוד העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
א.ו. רובינסון ייסד את העיתון תחת השם ״ידיעות המערב״ (The Western News) ב-24 בספטמבר 1869, בדטרויט, קנזס. ב־1870 עבר למריון. ג'ון א. מרפי רכש את העיתון, שינה את שמו ל- The Western Giant ומכר אותו 5 חודשים לאחר מכן לק.ס. טריפלט, ששינה את שמו ל - Marion County Record. ב־1874 העיתון נמכר לאדוארד ו. הוך. (אנ')
אחזקה על ידי משפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 1874, שתי משפחות החזיקו בעיתון. משפחת הוך החזיקה בעיתון במשך 124 שנים. משפחת מאייר, שהייתה מעורבת בניהול העיתון מאז 1948, רכשה אותו בשנת 1998, על מנת להמשיך את פעילותו המקומית ולהימנע מרכישתו על ידי רשת עיתונות גדולה.
אדוארד הוך ניהל את העיתון עד שנת 1925. בנו ונכדו שימשו כעורכים. להוך ובן אחר שלו ניהלו גם קריירות פוליטיות.
משפחת הוך רכשה מספר עיתונים נוספים, שמוזגו לעיתון שברשותם. 18 עיתונים פורסמו במריון, למשך פחות משנתיים כל אחד, בין 1880 ל־1895. סדרה של רכישות ומעברים הביאה בסופן של דבר לייסוד העיתון Marion Record-Review, ששינה את שמו ל- Marion County Record בשנת 1957. ביל מאייר הפך לעורך העיתון אחרי מותו של הוך בשנת 1967. משפחתו רכשה את העיתון ב־1998, ומשפחת הוך נשארה פעילה בתחום העיתונות עד 2006. דונה ברנהארדט מונתה לעורכת לאחר פרישתן של מאייר בשנת 2003, ולאחריה סוזן ברג ב־2008. לאחר החלפה של מספר עורכים, ערך את העיתון מאז 2021 אריק מאייר.
בשנת 2023 כלל מטה העיתון 7 עובדים במשרה מלאה ו-5 במשרה חלקית, מעט גדול יותר מעיתונים דומים.
פשיטת המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2023 פשטה המשטרה על מערכת העיתון בעקבות מה שהחל כסכסוך בין בעלת מסעדה מקומית ובעלה, שהיו בהליכי גירושין. הבעל מסר לעיתון "וושינגטון פוסט" שהוא מוטרד מכך שאשתו נוהגת וקיבלה רשיון למכירת אלכוהול למרות שרשיון הנהיגה שלה נשלל ממנה עקב נהיגה בגילופין. לדבריו נמסרו לו תצלומים של רישומי העבירות על ידי גורם אנונימי אותם העביר בעזרת חבר לכתב של מריון קאונטי רקורד ולסגנית ראש העיר. האישה טענה שהתצלומים הושגו על יי שימוש בדואר שנשלח אליה ומשום כך אינה יכולה לשמש כראייה.
בישיבת מועצת העיר האשימה האישה את העיתון באחזקת פרטים אישיים אודותיה.היא אישרה שהמשיכה לנהוג לאחר שלילת רשיונה, אך טענה שהמידע שבידי העיתון הושג שלא כחוק.
לאחר ההאשמות במועצת העיר פרסם העיתון כתבה עליהן, ובהן פרסם גם האשמות שגורמי חוק מקומיים ידעו על הפרות החוק של האישה והתעלמו מהן.
בעקבות האשמות האישה אושרה פשיטת משטרה על מערכת העיתון. אחד הטיעונים היה שפרסום החומר היה עלול למנוע מהאישה קבלת רשיון למכירת אלכוהול.
בפשיטה הוחרמו מחשבים, טלפונים ניידים, וחומר כתוב. יום אחד לאחר הפשיטה בביתה, מתה אחת מבעלי העיתון, ג'ואן מאייר, בת ה-98. העיתון טען שהיא מתה לאחר שלא הצליחה לאכול או לישון עקב לחץ בעקבות הפשיטה.
חיפוש נערך גם בביתה של סגנית ראש העיר.
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האירוע עורר תגובות בינלאומיות. נציגי 34 ארגונים חתמו על מסמך בן 4 עמודים המגנה את משטרת מריון. מועצת המנהלים של אגודת העיתונאים המקצועיים (אנ') הציעה 20,000 דולר מקרן ההגנה המשפטית שלה כדי לסייע בהוצאותיו המשפטיות של העיתון. ארגוני עיתונאים גדולים אחרים קראו למצות את הדין עם השוטרים שביצעו את הפשיטה.
ב- 16 באוגוסט הודיעה לשכת החקירות של קנזס כי החפצים שנתפסו יוחזרו, וכי היא תמשיך בחקירת הפשיטה מבלי לעיין באף אחת מהראיות שנתפסו. עד סוף אותו היום, משך עורך הדין של מחוז מריון, ג'ואל אנסי, את הצו, ועורך דין המייצג את העיתון אישר שכל הפריטים הוחזרו.
חקירת מפקד משטרת מריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראיונות שלאחר הפשיטה, אמר העורך והבעלים אריק מאייר כי העיתון עסק בתחקיר אודות מפקד משטרת מריון, גדעון קודי. העיתון קיבל מספר ידיעות כי קודי עזב את עבודתו בקנזס סיטי על רקע התנהגות בלתי הולמת, אך הכתבה טרם פורסמה בשל סירובם של המקורות לציטוטם וייחוס היידיעות אליהם. המחשבים שהוחרמו הכילו את פרטיהם של מקורות אלו ואת טענותיהם. לטענת מאייר, העיתון אף ביקש את תגובתו של קודי לטענות וזכה לאיומים בתביעת העיתון מקודי.
ב-28 בספטמבר 2023 הושעה קודי בידי ראש העיר ללא הסבר פומבי, החלטה שהפכה החלטה קודמת על פיה יישאר בתפקידו בעת בדיקת אירוע הפשיטה. ב-2 באוקטובר 2023 התפטר קודי מתפקידו.
הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 באוגוסט תבעה כתבת העיתון את קודי על סכום של למעלה מ- 150,000$ בעוון "מצוקה רגשית, עוגמת נפש ופציעה פיזית" ובהפרתהתיקון הראשון והרביעי. בתביעה נכתב כי קודי תפס את הטלפון הנייד האישי שלה בעוד שהבקשה לצו החיפוש לא כללה אותה או את הטלפון שלה כראיה לפשע. הכתבת אמרה שאצבעה נפגעה כשהמשטרה חטפה את הטלפון הנייד שלה מידה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מריון קאונטי רקורד (באנגלית)
מריון קאונטי רקורד, ברשת החברתית פייסבוק
מריון קאונטי רקורד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מריון קאונטי רקורד, באתר העין השביעית
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מריון קאונטי רקורד".