משתמשת:תמא/ארגז חול DSSC
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
תא סולרי רגיש לצבע (באנגלית: dye-sensitized solar cell) הוא תא סולרי זול ששייך לקבוצה של תאים סולריים של סרט דק. הוא מבוסס על מוליך למחצה שנוצר בין אנודה רגישה לאור לבין אלקטרוליט - מערכת פוטואלקטרוכימית. גרסה מאוחרת יותר של תא סולרי צבוע, הידועה גם כתא גראצל, הומצא ע"י מיכאל גראצל ובראיין או'רגאן ב(...) ב-19991. מיכאל גראצל זכה בפרס המילניום לטכנולוגיה בזכות המצאתו. לתסרל יש מספר מאפיינים אטרקטיביים: הוא פשוט להכנה ע"י שימוש בטכניקות של הדפסת גלגלות; הוא גמיש למחצה ושקוף למחצה, מה שמאפשר מגוון שימושים שאינם ישימים עבור מערכות מבוססות זכוכית; רוב החומרים הדרושים הם זולים. בפועל הוכח שקשה להימנע משימוש במספר חומרים יקרים, בייחוד פלטינה ורותניום, והאלקטרוליט הנוזלי מהווה אתגר רציני להפיכת התא למתאים לשימוש בכל מזג אוויר. על אף שיעילות ההמרה נמוכה מזו של תאי הסרט הדק הטובים ביותר, באופן תאורטי יחס העלות/תפוקה שלהם יכול להיות טוב מספיק כדי לאפשר להם להתחרות בייצור חשמל מדלקים מאובנים ע"י השגת Grid parity. יישומים מסחריים, אשר עוכבו בשל בעיות ביציבות הכימית, צפויים כעת ע"י (...) לתרום משמעותית לייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד 2020.
טכנולוגיה עכשווית: תאים סולריים מוליכים למחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במוליכים למחצה מוצקים מסורתיים, תא סולרי מיוצר משני גבישים מסוממים, אחד מסומם במזהמים מסוג n (מוליך למחצה מסוג n), שמוסיף אלקטרוני פס הולכה חופשיים נוספים, והאחר סומם במזהמים מסוג p (מוליך למחצה מסוג p), שמוסיף חורים נוספים. כשהם באים במגע, חלק מהאלקטרונים בצד n עוברים לצד p כדי "למלא את מקום" האלקטרונים החסרים (הידועים גם כחורים). לבסוף מספיק אלקטרונים יעברו דרך הגבול כדי להשוות את רמות פרמי של שני החומרים. התוצאה היא אזור בשטח הפנים