משתמשת:Deborahkes/רחוב החלום ופשרו
החלום ופשרו הוא סיפור עממי שליקט ושימר משה ויגיסר תושב הרצליה. על שמו קרוי שם רחוב בהרצליה, הממוקם על שטח בו נטע משה ויגיסר פרדס בשנותיה הראשונות של הרצליה.
מקור השם[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיפור-עם שהעלה על הכתב משה ויגיסר. כשהחליטה ועדת השמות להנציח את המחבר, בחרה בשם הסיפור והספר שהוצא ב-2007 לאחר מותו.
ביוגרפיה של משה ויגיסר[2][עריכת קוד מקור | עריכה]
משה ויגיסר נולד בישראל ב-1910, התייתם בגיל צעיר ונשלח לבית יתומים בירושלים, למד בכפר הנוער 'מאיר שפייה'. מראשוני המתיישבים בהרצליה. נישא לחיה נחומזון ולהם 3 בנים: שמואל, נחום ודב, עגלון במקצועו. תחביבו היה לאסוף ולתעד סיפורי-עם. משה ויגיסר היה בין שבעת הרושמים-מספרים המייסדים של 'ארכיון הסיפור העממי בישראל' (אסע"י).
הספר והאגדה 'החלום ופשרו'[3][עריכת קוד מקור | עריכה]
אסופה של סיפורים שקיבץ בנו, שמואל ויגיסר, תחת הכותרת "החלום ופשרו", ע"ש אחת האגדות הכלולות בקובץ. הספר מבטא את מקורותיו העממיים ומורשת התרבות של עם ישראל, נוגעים כמעט בכל תחום של חיי האדם והמשפחה: פרנסה, זוגיות, אמונה וכו'. הספר מהווה נדבך חשוב בחקר תולדות סיפורי הפולקלור היהודי.
משה ויגיסר שמע אותה מרעייתו והיא מספרת על אלמנה בעיירה קטנה ברוסיה, שלילה אחד הופיע בחלומה סבא שלה והודיע לה שהיא חולה מאוד ועליה לפנות לרופא. בבוקר אמרה בליבה "כי אלה חלומות שווא". לאחר שבלילות הבאים הופיע הסב שוב בחלומה עם אותה בשורה קשה, פנתה האלמנה לרופא. לאחר שבדק אותה קבע כי מחלתה איננה מסוכנת, חזר הסב להופיע בחלומה של האלמנה ואמר לה שהרופא שבדק אותה טועה ועליה לגשת לרופא אחר. סופו של דבר, כשהאלמנה ניגשה לרופא אחר, קבע כי היא אכן חולה מאוד. היא נותחה וחייה ניצלו. המסר העיקרי הרשמי מאגדת עם זו, הוא שיש להקשיב למבוגרים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמות רחובות מעניינים, אוסף של שמות רחובות ייחודיים והסיפורים העומדים מאחוריהם
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרו של אלי אלון 'ניוז 1' בתאריך 26.613
- ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י)
- סודות הפרדס האחרון - ויגי סיפורים 13.11.2009
== הערות שוליים ==