משתמשת:DestortedKitty/טיוטה

בליה ביולוגית

זוהי בליה הנגרמת בצורה ישירה או עקיפה על ידי בעלי חיים וצמחים, למשל: שורשי צמחים הממיסים ומבקעים סלעים, וגם על ידי חומצות הנתרמות לקרקע מתהליכי ריקבון של חומרים אורגאניים המצטברים על פניה. חלק מהבליות הפיזיות והכימיות קשורות בפעילות של אורגניזמים שונים כגון חזזיות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובקטריות, וההשפעה שלהם על הקרקע או הסלע. בנוסף ישנה השפעה של בלייה ביולוגית על הסביבה הימית.

צמחים

הצורה הכי נפוצה של בליה ביולוגית היא שחרור תרכובות כימיות וחומצות אורגניות ע"י צמחים בתהליך כימי שנקרא כילאציה. חומצות ותרכובות אלה גם מפרקות יסודות כגון ברזל ואלומיניום ומינרלים שנמצאים בקרקע, מה שגורם גם לשינויים בקרקע עצמה, במיוחד אם יש שחרור מוגבר. תהליכים אלה מתרחשים כאשר שאריות של צמחים נרקבים בקרקע. תהליך הריקבון גורם לשחרור פחמן דו- חמצני, וחומצות אורגניות מסיסות במים הגורמות לבליה כימית. שורשי עצים יוצרים סדקים בסלעים ו\או מרחיבים סדקים קיימים ע"י הפעלת לחץ עצום על דפנות הסדקים, מה שתורם לבליה פיזית. מצאו ששורש שהעובי שלו הוא כ-10 ס"מ, ואורכו מטר מסוגל להזיז גוש סלע במשקל של 40 טון!

עם הזמן יותר ויותר חלקי סלע נפרדים זה מזה בעקבות הסידוק, שטח הפנים של הסלע גדל בכללותו, והסדקים הללו הולכים לבית הקיבול של השורשים. השורשים מפרישים לתוך הסדקים חומרים שמעודדים בליה כימית, ובנוסף לזה נכנסים מים ואויר הגורמים לריאקציות נוספות. בלייה מסוג זה מאפיינת אזורים טרופיים ומומחשת במספר ערים בהודו ויוקאטאן שבנייניהם נהרסו לחלוטין על ידי השורשים. בנוסף, שורשי צמחים יכולים לגדול לרמה שבה הם מבקעים כבישים ורחובות ולכן יש לזה השפעה על הנוף האורבאני.

פטריות, חזזיות וטחבים

ישנן פטריות מסוג מיקוריזה שחיות בסימביוזה עם שורשי צמחים וגם הן מפרישות חומרים המעודדים בליה. בסלעים חשופים על פני הקרקע מתיישבים חזזיות וטחבים שגדלים כמעט בכל מקום, משחררים חומרים חומציים וגורמים לבליה שבאה לידי ביטוי בחורים ההולכים ומתעמקים.

בעלי חיים

ישנם בעלי חיים שונים שתורמים את חלקם לתהליכי בליה כימית ופיזית. למשל, באזורים טרופיים וסוב- טרופיים חרקים מסוימים בונים קנים, ומפרישים חומצות לקרקע שמפרקות מינרלים. תולעים משנים את הקרקע ברמה הכימית בעקבות הפרשת חומרים, ובגלל התחפרותן בקרקע ברמה הפיזית. ארנבות וחפרפרות הן עוד דוגמא לבעלי חיים הנוטים להתחפר בקרקע ולהרוס סלעים רכים, מה שכמובן מוביל לתהליכי בליה מואצים ע"י חדירת חמצן ומים למחילות ולסדקים. גם כאשר בעלי החיים מתים, וגופתם נרקבת בקרקע, זה תורם לבליה כי בתהליך הריקבון, כמו בזה של הצמחים ישנו שחרור של גזים כגון: פחמן דו- חמצני וחומרים אורגניים נוספים שמגיבים עם מינרלים.

מיקרו- אורגניזמים

ישנן עדויות כי מיקרו- אורגניזמים כגון בקטריות מסוימות, מסוגלות להשפיע על יציבות המינרלים. הן מיישבות את המינרלים שבקרקע. ההשערה היא שחמצון וחיזור, ריאקציות פירוק, ויצור סוכני בליה כמו חומצות אורגניות הם חלק מהמכניזם שלהן לעידוד בליה.

תרומת האדם לבלייה

האדם תורם לבליה בכך שהוא משתמש בקרקע ובסלעים כמשאבים לצורך בניה. למשל בכרייה, האדם מגדיל את שטח הפנים של הסלע, וחושף אותו לסוכנים כימיים שונים ובכך מאיץ את תהליך פירוק הסלע. או רעייה, כאשר רעיית הצאן היא מוגברת, כיסוי הצומח בקרקע יורד בהדרגה, מגביר את סחיפת הקרקע, ובהמשך את הבלייה לסלעים שמסביב.

ההשפעות של הבלייה הביולוגית על היווצרות הנוף

קרקע

עשירה בחומר אורגאני הכולל עלים, שורשי צמחים, שאריות של בעלי חיים מתים, או תרכובות אורגאניות שהן תוצרי הפירוק שלהם. תכונות הקרקע מוכתבות בין השאר על ידי כמות הצמחייה וסּוגיה ועל ידי פעילותם של האורגניזם המתקיימים עליה- מבעלי חיים גדולים ועד מיקרו-אורגניזמים. בעלי החיים משפיעים על הקרקע בכמה דרכים: הם חופרים בה מחילות, נוברים בה, אוכלים בה או ואף עושים עליה את צרכיהם וכך הם מהדקים אותה , ובסופו של דבר - כאשר הם מתים, גופם מתפרק ונרקב על הקרקע, והדבר מעשיר את הקרקע ומגביר את פוריותה. וכאשר פעילות זו מופחתת מתחילים לפעול תהליכי בלייה וסחיפת קרקע.

סלעים

אורגניזם שונות יוצרות דגם-בלייה טיפוסי וייחודי לו: בסלעי-גיר ודולומיט קשים שאפשר למצוא גם בארץ, יש בתוך ועל שכבותיהם החיצוניות-העליונות, אורגניזמים שונים כגון אצות כחוליות וחזזיות, והם נראים כקרומים בצבעים שונים , תנאי הכרחי להתפתחותם הוא שממוצע הגשם השנתי באזור יהיה 50 מ"מ ומעלה, תנאי זה מתקיים גם בארץ. פעילותם על-פני הסלע והאבן, תורמת לבלייתם של הסלעים. למשל חלזונות מכרסמים את שכבת הסלע העליונה של הגיר, והם ניזונים מהאצות הכחוליות והחזזיות שבתוך הסלע ובונים את שילדם מן הגיר שצרכו. כך גם החלזונות תורמים ליצירת דגם-בלייה טיפוסי על-פני אבנים וסלעים . האצות הכחוליות בונות מושבות כדוריות ועל כן הן נראות כגרגרים שחורים על-פני הסלע, וכאשר הסלע נרטב, הנקודות מתרחבות ומתכהות. אם האצות כחוליות האלה גדלות בין גבישי הסלע, הן מרופפות הקשר בין הגבישים מהם מורכב הסלע על- ידי פעילות כימית, ועל-ידי התרחבות כאשר הן נרטבות . כאשר טיפות הגשם מכות על הגבישים הרופפים ,הגבישים נעקרים בקלות יחסית והאצות צומחות לתוך המקום שנתפנה . צורת הבלייה שהן משאירות תלויה בבית הגידול שלהם, ולעיתים קשה להבחין בבליה שהן גורמות.

השפעת הבלייה הביולוגית בסביבה הימית

התפתחות שונית אלמוגים ("ריף")- השוניות מתפתחות לרוב באזורים הטרופיים של כדור הארץ, חלקן מתפתחות כתוצאה מפעילות ביולוגית. השונית נבנית בין השאר על ידי בניית קרומי גיר באמצעות אצות והיצמדות על פניהם של שלדי האלמוגים ושבריהם, וכך מלכדים אותם כמו מלט. עם זאת, לא מדובר רק בתהליכי בנייה, אלא גם תהליכי הריסה של השונית, כגון: נקבוביות, חורים, סדקים, מערות ומנהרות רבים לאין ספור, המשמשים בתי גידול ומחסות לאלפי מינים של יצורים ימיים שונים, ותורמים למגוון הצורות והעושר הביולוגי הקיים בשונית.

כמו כן, יערות מנגרובה המתקיימים בחופי ים טרופיים בלבד, המצוידים בשורשי אויר ומסוגלים להתקיים בתנאים קשים באזורי גאות ושפל, גורמים לסחף אדמה להצטבר בתוך שורשיהם ומרחיבים למראית עין את אזור החוף.

בליה ביולוגית בישראל

ניתן לראות את כל צורות הבליה הביולוגית. לדוגמא, באזור הנגב ניתן להבחין בבליה ביולוגית ע"י פעילות בע"ח כגון ירבועים ומכרסמים אחרים היוצרים מחילות בקרקע. בנוסף, באזור נחל צין יש קרומים ביולוגיים על אבנים וסלעים שנוצרו בעקבות נוכחות של ציאנו- בקטריות ורמת משקעים המספיקה לקיומן.

למרות ההכרה בחשיבות תפקידם של אורגניזם שונים כגון: בקטריות, אצות, פטריות, חלזונות, שורשי צמחים בבלייה של סלעים, לא נמצאו לכך עובדות אמפיריות רבות. ישנן מספר סיבות למחסור במידע בנושא: ראשית, מאוד קשה לאפיין ולזהות בלייה ביולוגית מבלי לשייך אותה לתחומי בלייה אחרים כגון: בלייה פיזיקאלית וכימית. אומנם מיקרו- אורגניזמים הנמצאים בחללי הנקבוביות בשטח הסלע יכולים לגרום לבלייה, אבל קשה לבודד אותם כגורם ייחודי, אלא כחלק מריאקציה כימית או בלייה פיזיקאלית. שנית, כמו שאורגניזם יכול לגרום לבלייה, ישנם תופעות אורגניות העוזרות להגן על הסלע והקרקע מפני בלייה. בנוסף, שיעורי הבלייה הביולוגית עשויים להשתנות בצורה דראסטית עם הזמן, וכל מחקר גיאומורפולוגי הבודק את חשיבות הבלייה הביולוגית חייב להתחשב בתהליכים אחרים המשתנים עם הזמן. כמו כן בדיקות וניסויים במעבדה הם כמעט בלתי אפשריים עבור אורגניזם מסוימים כגון חזזיות. נראה שרוב הדגימות המעידות על בלייה ביולוגית באות מאזורי אקלים "קיצוניים" כמו מדבריות, אזורי קרחונים ובעיקר אזורי יערות גשם- בהם הבלייה הביולוגית היא בשיא עוצמתה.