משתמשת:Ilanagl/פארדסי -יהודי מדרס
פארדסים הוא כינוי שניתן ליהודים שהיגרו לדרום הודו במאה ה-15 וה-16 לאחר גירוש ספרד ופורטוגל. פירוש המילה בשפה מלאיאלאם הוא "זרים" . כינוי זה ניתן גם לסוחרים מוסלמים מהמזרח התיכון שהתגוררו באזור.
היסטוריה
העיר מדרס, היום צ'נאי, התפתחה ליד פורט סנט ג'ורג', המושבה הראשונה שהוקמה על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית בשנת 1639 במטרה לשבור את המונופול הפורטוגזי על המסחר באבנים יקרות.
באותה תקופה יהודים עסקו בסחר ביהלומי גולקונדה, אבנים יקרות ואלמוגים. בשל יחסיהם הטובים עם שליטי גולקונדה הם התקבלו בהדרגה כאזרחים מכובדים בפורט סנט ג'ורג'. אחד היהודים הראשונים שקיבלו אישור להתיישב במדרס ולסחור היה ז'אק (חיימה) דה פאיבה (פאביה) מאמסטרדם. הוא רכש מכרות בגולקונדה ושכנע את הרשויות הבריטיות להתיר ליהודים נוספים להתיישב במדרס. בהדרגה התיישבו במדרס יהודים פורטוגזים מאמסטרדם, מלונדון, מליבורנו באיטליה ומהאיים הקריביים. בשנת 1687 הוקם גוף שכונה Colony of Jewish Traders of Madraspatam בניהולם של חיימה דה פאיבה, פדרו פריירה, אנטוניו פורטו ופרננדו מנדס הנריקס.
בתי המסחר היהודיים גדלו והתרחבו. בין המומחים הגדולים ביותר במדע היהלומים שכלל חיתוך, ליטוש והערכת שווי היה יצחק סארדו אבנדאנה ששימש יועץ מדעי למרבית החברות המסחריות במדרס.
חברת הודו המזרחית השתמשה בשירותיהם של דיפלומטים יהודים להרחבת הקשרים המסחריים שלה. הידוע מבניהם, אברהם נווארו, לקח חלק במשלחת מיוחדת לסין וניהל את המשא ומתן עם שליט האימפריה המוגולית לקבלת היתר מסחר עבור האימפריה הבריטית.
ב-29 בספטמבר 1688 הוקם גוף בשם Corporation of Madras שתפקידו לפקח על פעילות מושל מדרס. התאגיד הוקם בצו המלך ג'יימס השני על פי דגם הממשל ההולנדי בהודו המזרחית. בראש התאגיד עמד ראש עיר, 12 חברי מועצת העיר ו-60 נציגים של תושבי העיר. בין 12 חברי מועצת העיר היו נציגים של הקבוצות האתניות השונות כולל שלושה יהודים פורטוגזים.
במאות 18 ו-19 התחילו להגיע למדרס יהודים מתימן דרך קוצ'ין. הם היו רבנים וצורפים
בתי כנסת ובתי קברות.
הקהילה הספרדית באמסטרדם בנתה את בית הכנסת ואת בית העלמין הראשונים במדרס בשנת 1500 ברחוב Coral Merchant Street.
בשנת 1644 חיים פאביה בנה את בית הכנסת השני של מדרס ואת בית העלמין היהודי צ'נאי בקצה הדרומי של רחוב מינט.
דעיכת הקהילה היהודית במדרס
לקראת אמצע המאה ה-18 בעלי החברות הגדולות התחילו להעביר את חברותיהם ללונדון וקהילת היהודים הפורטוגזים במדרס הלכה והצטמצמה.
בית הקברות היהודי פורק על ידי הממשל המקומי בשנת 1934 והמצבות, יחד עם השער הועברו לפארק המרכזי של מדרס.
בתי כנסת ובתי קברות פרדסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שטר שיפוי 1932- Issac Henriques De Castro
-
איזק הנריקס דה קסטרו צ'ק - 1930
-
הרב סלמון הלוי מבצר סנט ג'ורג' גאזט 19 בדצמבר 1956
-
הרב סלאמון הלוי משכון ACT 1943- 1 ביוני 1955
-
הרב סלומון הלוי - חיסון
-
חוק הרב סלאמון הלוי מדרס מס' 30 משנת 1963
-
ועדת נזקי המלחמה 7 של הרב סלומון הלוי
-
הרב סלומון הלוי רישום רכב מלאכה ז א
-
הרב סלומון הלוי רישום רכב מלאכה ז ב
-
הרב סלומון הלוי חסות מעבר ים אוויר 12
-
הרב סלומון הלוי ביטוח חיים 31 בדצמבר 1942
-
הרב סלומון לוי ועדת הסעד ההודית
-
מרשם הרב סלומון לוי
-
רבקה כהן 11-10-1913 הצהרת מקרקעין בית המשפט
-
רבקה כהן 1940 רכב מנועי בעלות
-
רבקה כהן מדרסה חוק מיסוי רכבים מנועי 1931a
-
רבקה כהן מדרסה חוק מיסוי רכבים מנועי 1931b
-
רבקה כהן רישיון הדואר והטלגרף ההודי
-
רבי סלומון הלוי בית דין מדרס - 1944א
-
רבי סלומון הלוי חצר מדרס - תש"ד ב
-
HDC 'Henriques De Castro' - קבלה של מלווי כספים, רנגון 1950a
-
HDC Levi Henriques De Castro' - מלווי כספים, הנזאדה, 12 במרץ 1951
-
HDC Henriques De Castro - יועצי תעשייה וניהול, מדרס, 24 במאי 1957
-
HDC Henriques De Castro - Transports, Madras, 24 במאי 1957
-
צ'ק 7 ביוני 1884
-
Levi Henriques De Castro - עמלת קבלה של פאטה
-
Levi Henriques De Castro 1952 - מכתב רשום
-
Levi Henriques De Castro' - פארי ושות'
-
מכתב רחל הלוי
[[קטגוריה:קבוצות אתניות יהודיות]] [[קטגוריה:יהודים הודים]]