משתמשת:Maccabi Health care/טיוטה

הפרעת אכילה בולמוסית מאופיינת בצורך בלתי נשלט של הלוקה בה לאכול כמויות גדולות של מזון.

הלוקים בהפרעה זו אוכלים כמות גדולה מאד של אוכל תוך זמן קצר, ובדרך כלל יאכלו גם כשאינם רעבים. לרוב יתוכננו בולמוסי האכילה (המכונים גם 'התקפי זלילה') מראש, והאדם אף ירכוש מיני מזונות מסוימים לקראתם.

בולמוסי אכילה מתרחשים בדרך כלל בסתר. פעמים רבות, לאחר התקף הזלילה, חש האדם הלוקה בהפרעה זו רגשי אשם וגועל שעלולים להצביע על קשיים נפשיים אחרים מהם הוא סובל, לרבות דיכאון, תחושת עצב ממושכת, חרדה, פחד ולחץ.

מי הם הלוקים בהפרעה זו?

כל אחד יכול להיות ללקות בהפרעת אכילה בולמוסית אף שהמצב שכיח יותר בקרב מתבגרים בשלהי גיל ההתבגרות ובוגרים בשנות העשרים לחייהם. ההפרעה שכיחה במידה שווה בקרב גברים ונשים.

הקשר בין התקפי זלילה לבולימיה

בשני המקרים מדובר בהפרעות אכילה הגורמות ללוקים בהן לאכול עד שהם חשים מלאים מדי. אנשים הסובלים מבולימיה נוהגים להיפטר מעודף המזון ומהתחושה הלא נוחה על ידי הקאה או נטילת תרופות משלשלות. לעומתם, אנשים הלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית אינם נפטרים מעודף המזון ולכן מעלים במשקל ונוטים להשמנת יתר.

סימפטומים של הפרעת אכילה בולמוסית

עלייה במשקל היא הסימפטום העיקרי של אנשים הלוקים בהפרעה זו.

עם זאת, משקל גופם של הלוקים בהפרעה עשוי להיות תקין, וחלקם אף לא יסבלו מסימפטומים ייחודיים.

ההפרעה מאופיינת בסימפטומים רגשיים והתנהגותיים לרבות:

• אכילת כמויות גדולות מאד של מזון.
• אכילת יתר, גם כאשר חשים מלאים ושבעים.
• אכילה מהירה מאד במהלך התקפי הזלילה.
• תחושה שהרגלי האכילה אינם בשליטה.
• דיכאון.
• חרדה.
• דיאטות תכופות, שלרוב אינן נושאות פרי.
• אכילה לבד.
• תחושת גועל עצמי לאחר האכילה.

לאחר התקף זלילה עשוי האדם הלוקה בהפרעה להחליט על משטר של דיאטה ורכישת הרגלי אכילה נכונים. במרבית המקרים הדבר לא יצלח ויוביל להתקפי זלילה נוספים, וחוזר חלילה.

יתכנו סימפטומים נוספים הקשורים לשינויים ברמת הסוכר בדם וכוללים:

• השתוקקות לסוכר.
• כאב בטן.
• כאב ראש.
• חוסר סבילות לחום או לקור.

גורמים להפרעת אכילה בולמוסית

לא קיימת סיבה יחידה הגורמת להתקפי הזלילה.

מעריכים שכמחצית מהלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית סבלו מדיכאון בשלב כלשהו בחייהם. לא ברור האם הדיכאון הוא זה שגרם להתקפי הזלילה או שהתקפי הזלילה הם אלו שגרמו לדיכאון.

לחץ הוא גורם נוסף להפרעת אכילה בולמוסית. אירועים מלחיצים דוגמת מעבר דירה, החלפת מקום עבודה, מעבר לבית ספר חדש או מוות של אדם קרוב עלולים לגרום להתקפי זלילה.

אנשים הסובלים מהפרעות אכילה חווים פעמים רבות קשיים בחייהם האישיים. הם מתביישים בכמויות האוכל שהם צורכים ומרגישים שחוסר היכולת לשלוט במזון הנכנס לפיהם משקפת את חוסר יכולתם לשלוט בחייהם האישיים.

גורמים ורגשות מסוימים עלולים לגרום להתקפי זלילה, לרבות:

• כעס.
• שעמום.
• דאגה או חרדה.
• עצב.
• דימוי עצמי נמוך.

ידועים דפוסי התנהגויות מסוימים אשר נפוצים יותר בקרב אנשים הלוקים בהתקפי זלילה. דפוסי התנהגות אלו כוללים:

• התנהגות בלתי נשלטת (אימפולסיבית) המאופיינת בתגובה מהירה ללא מחשבה על התוצאות.
• צריכה מופרזת של אלכוהול ואף התמכרות לאלכוהול.
• הימנעות מהבעת רגשות ותחושות בחופשיות.
• חוסר אחריות.

גורמי סיכון

ידועים מספר גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכון להתפתחות ההפרעה:

• גיל. מרבית הלוקים בהפרעה הם בשלהי גיל ההתבגרות או בתחילת שנות העשרים לחייהם.
• עבר משפחתי.אנשים שאחיהם או הוריהם סבלו מהפרעות אכילה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גם הם הפרעות אכילה.
• דיאטה. חלק מהלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית היו בדיאטות קיצוניות במשך חייהם, חלקם החל מגילאים צעירים. דיאטה ומניעת מזונות מסוימים מפאת הרצון לרזות עלולים לגרום להתקפי זלילה. עם זאת, חלק מהלוקים בהפרעה לא עשו דיאטה מעולם.
• גורמים נפשיים. גורמים נפשיים והתנהגויות מסוימות שכיחות יותר בקרב הלוקים בהפרעה זו. בדומה לבולימיה, אנשים הלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית סובלים מהתנהגות בלתי נשלטת וחשים חוסר שליטה בחייהם. חלקם סבלו בעברם מדיכאון או לקחו סמים. אנשים הנוטים להתקפי זלילה מתקשים להתמודד עם ארועים מלחיצים, עם כעס, עצב, שעמום או חרדה.

אבחון הפרעת אכילה בולמוסית

הפרעת אכילה בולמוסית טרם הוגדרה כמחלת נפש וקיימת מחלוקת האם יש להגדירה ככזו. הפרעת אכילה בולמוסית דומה לבולימיה נרבוזה אף סבורים כי מדובר בסוג מסוים של הפרעת אכילה זו.

אדם הלוקה בבולימיה יזלול, אך לאחר מכן ירוקן את גופו מהמזון באמצעות גרימת הקאה או שלשול. מנגד, הלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית זוללים בלבד ואינם מנסים להיפטר מהמזון הרב שדחסו לגופם. לכן הם נוטים לעלות במשקל, בעוד שחלק מהבולמים רזים מאד.

הרופא להורות על ביצוע בדיקות דם, שתן ומדידת לחץ הדם וכן בדיקות לשלילת מחלת לב או מחלות בדרכי המרה.

טיפול בהפרעת אכילה בולמוסית

הטיפול בהפרעת אכילה בולמוסית כולל שיקום תזונתי, נפשי, התנהגותי ותרופתי. במקרים רבים יופנה המטופל למרכז המתמחה בהפרעות אכילה.

אמצעי טיפול מקובלים להפרעות אכילה כוללים:

• תכנית לעזרה עצמית המאפשרת לשבור את מעגל הזלילה ולהתמודד עם הקשיים הכרוכים בהפרעת אכילה זו. התוכנית מבוצעת תחת פיקוחם של מומחים בתחום.
• טיפול נפשי.
• שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- SSRI’s.

טיפול נפשי

במסגרת הטיפול מסייעים ללוקים בהפרעת אכילה בולמוסית לחדול ממעגל הזלילה ורגשי האשם כאמצעי להתמודד עם קשיים רגשיים ונפשיים. ניתן להחלים באופן מלא מהפרעת אכילה זו באמצעות שימוש בטיפול נפשי המלווה בייעוץ תזונתי. טיפול נפשי המשולב עם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון הוכח כיעיל במיוחד.

טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי (Cognitive Behavioral Treatment, CBT) מבוצע באמצעות שיחות עם מטפל. שיטה זו נמצאה כדרך הטיפול המועדפת להפרעת אכילה בולמוסית. הטיפול כולל מספר שלבים ומטרתו לשפר את יכולת השליטה על התקפי הזלילה, למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם מצבים ורגשות הקשורים למזון ולאכילה ולמנוע הישנות של ההפרעה. המטפל עשוי לבקש מהמטופל לנהל יומן אכילה שיעזור להגדיר ולהעריך את הגורמים המעוררים אצלו את התקפי הזלילה.

טיפול בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI’s

טיפול בתרופות מקבוצה זו עשוי להפחית את התקפי הזלילה. התרופה מעלה את רמת המתווך העצבי סרוטונין במח ומסייעת לשפר את מצב הרוח. עדיין לא ידועות השפעות ארוכות טווח של הטיפול.

תופעות לוואי ידועות של תרופות מקבוצה זו כוללות:

• בחילה.
• טשטוש ראייה.
• שלשול או עצירות.
• סחרחורת.
• יובש בפה.
• תחושת רוגז.
• ישנוניות וקשיי שינה.
• אובדן תיאבון.
• הזעה.
• דחף מיני נמוך.

במידה שהמטופל סובל מעודף משקל תותאם לו תוכנית מסודרת על ידי תזונאית שמטרתה ירידה במשקל.

סיבוכים של הפרעת אכילה בולמוסית

חלק מהסיבוכים עלולים להתפתח כתוצאה מהצטברות משקל עודף בעקבות בולמוסי האכילה התכופים. סיבוכים נוספים עלולים להיווצר בגלל הרגלי אכילה לא בריאים הכוללים זלילה ודיאטה קיצונית לסירוגין. פעמים רבות, המזון 'הנטרף' במהלך התקף הזלילה הוא עתיר בשומן ודל בחלבון וברכיבים תזונתיים אחרים. מצב זה עלול להוביל לחסרים תזונתיים חרף עודף המשקל.

הפרעת אכילה בולמוסית עלולה לגרום לסיבוכים שונים, לרבות:

• דיכאון.
• מחשבות אובדניות.
• קשיי שינה והירדמות.
• השמנת יתר.
• יתר לחץ דם.
• סוכרת מסוג 2.
• עודף כולסטרול.
• מחלות של כיס המרה ובעיות במערכת העיכול.
• מחלות לב.
• כאבי פרקים.
• כאב שרירים.
• כאב ראש.

קישורים חיצוניים

• בולמוסית הפרעת אכילה בולמוסית באתר מכבי שרותי בריאות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קטגוריה:תסמונות התנהגותיות הקשורות להפרעות פיזיולוגיות ולגורמים גופניים

en:Binge eating disorder ca:Trastorn per afartament cs:Záchvatovité přejídání da:Nervøs tvangsspisning de:Binge Eating es:Trastorno por atracón fr:Hyperphagie it:Disturbo da alimentazione incontrollata nl:Eetbuienstoornis ja:むちゃ食い障害 pt:Transtorno da compulsão alimentar periódica ru:Психогенное переедание fi:Lihavan ahmimishäiriö sv:Binge eating disorder zh:過胖暴食症