משתמשת:Nymeria~hewiki/טיוטה

גלי מח של מטופל בזמן טיפול נוירופידבק

נוירופידבק (NFB), הקרוי גם נוירותרפיה או נוירוביופידבק, הינו סוג של ביופידבק המודד את פעילות המח בזמן אמת באמצעות אלקטראנצפלוגרפיה (EEG) או לעיתים המואנצפלוגרפיה (HEG), על מנת ללמד ולאמן מטופל לשלוט בגלי המח שלו, זאת באמצעות מתן משוב ("פידבק") חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מח ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי.

אופן הטיפול

הטיפול בנוירופידבק כולל שני שלבים: אבחון וטיפול. בשלב האבחון מתבצעת בדיקת QEEG אשר במהלכה נמדדת הפעילות המוחית של המטופל ומושווית לנורמה של אנשים בריאים בני אותו מין וגיל. בדיקה זו מאפשרת לאתר את האיזור המוחי אשר פעילותו אינה תקינה ובהתאם לכך לקבוע פרוטוקול טיפולי. שלב הטיפול הוא תהליך הדרגתי המבוסס על התניה אופרנטית, על ידי שימוש בסרט או משחק וידאו. המטופל מחובר לאלקטרודות מצד אחד ולמכשיר שמקרין סרט או משחק וידאו מצד שני. בכל פעם שהEEG מאתר דפוס פעילות מוחית רצוי של האיזור במח האחראי על הבעיה, מסך הטלוויזיה שעליו מוקרן סרט הוידאו נפתח והמטופל יכול לצפות בו. כשהמח "בורח" לדפוס הפעילות המקורי שלו, מסך הטלויזיה מצטצמם והולך והקול נעלם, או, בשימוש במשחקי וידאו, השלט רועד והכפתורים אינם מגיבים. באופן זה מאפשרים למטופל להתאמן על ייצור גלי מח בשיעורים הנכונים.

שימושים

הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)

לפי מודלים של EEG להפרעות קשב וריכוז, הפרעות אלו יתאפיינו לרוב בגלי תטא איטיים רבים (המיוחסים למנוחה ורגיעה), וכמות בלתי מספקת של גלי בטא מהירים (המיוחסים לריכוז). הטיפול בנוירופידבק עבור הפרעות קשב וריכוז מתרכז בדרך כלל בנסיון להגביר את ייצור גלי הבטא ולהפחית את מספר גלי המח האיטיים. ניתן להשיג זאת באמצעות צפיית המטופל בגלי המח שלו על מסך, והדרכתו לנסות לשלוט עליהם ולשנות אותם למצב הרצוי, או באמצעות משחקי וידאו מרבית המחקרים שבחנו את יעילותו של הטיפול בנוירופידבק היו עד כה מוגבלים ולא יסודיים מספיק. חוקרי הפרעות קשב וריכוז, בכללם ראסל ברקלי, הצביעו על מספר ליקויים במחקרים המוקדמים בדבר יעילותו של הנוירופידבק, למשל חוסר שימוש בשיטת הסמיות הכפולה לשם נטרול אפקט הפלצבו. המחקרים העדכניים יותר אמנם נערכו בצורה יותר מקצועית וחלקם גם העלות אינדיקציות חיוביות ליעילותו של נוירו פידבק עבור הפרעות קשב וריכוז, אם כי לא חד-משמעיות. תופעות לוואי חמורות כלשהן לטיפול לא התגלו.

אפילפסיה

אפילפסיה היא שם כללי לאוסף אי-סדירויות מסוגים שונים בזרמים החשמליים במח. טכנולוגיית נוירו פידבק כטיפול באפילפסיה קיימת מזה ארבעים שנה, ולרוב פונים אליה חולים הסובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. לרוב, האיזור במח בו מצוי ההתקף מאופיין בפעילות חשמלית איטית, בתדר נמוך ובעוצמה גדולה. הטיפול בנוירופידבק מנסה להסדיר את הפעילות החשמלית של האיזור בו התפקוד לקוי, באופן שיקשה על אותו איזור להתחיל באירוע אפילפטי. מאמרי סקירה שפורסמו בשנים האחרונות הראו שיפור משמעותי בחומרת המחלה והוכיחו את יעילותו של נוירופידבק לטיפול באפילפסיה.

תסמונת אספרגר והפרעות אחרות על הרצף האוטיסטי

אצל אוטיסטים בדרגות שונות קיימות תבניות מוחיות לא תקינות שונות המשקפות את הבעיה הבסיסית של ההפרעה: לעיתים נזק מוחי שעשוי מתבטא בפעילות חשמלית לא תקינה באיזור מסוים במח ב-EEG, וכן בעיות בקישוריות – קשרים לא תקינים בין אזורי מח שונים, שיכולות להיות תת-קישוריות או עודף קישוריות, והקשיים מהם יסבול החולה יהיו בהתאם לתחום האחריות של איזורי המח הפגועים. פגיעה במערכת עצבית הקרויה "מערכת עצבי המראה", למשל, גורמת לחלק מהביטויים של חוסר היכולת לאמפתיה ולזיהוי רגשות אדם אחר. תופעה נוספת שכיחה היא עודף גלי ביתא באיזורים מרכזיים קדמיים, האחראית בין השאר לנטיית מטופלים מהקשת האוטיסטית לבצע התנהגויות בצורה חוזרת ומקובעת. שוב, הטיפול בנוירופידבק יעשה באותה שיטה: זיהוי התבניות הלא תקינות בגלי המח של המטופל ונרמול הבעיה שאותרה. מחקרים הראו תוצאות חיוביות בטיפול בנוירופידבק בילדים, שכללו שיפור יכולות החברות, הורדת הנוקשות ההתנהגותית ואפשור תקשורת מלאה יותר. תוצאות הטיפול נשמרו עד לכשנתיים.

דכאון וחרדה

המונח הפרעות חרדה מתייחס לקבוצת הפרעות הכוללות, בין השאר, הפרעת חרדה מוכללת, טורדנית כפייתית, התקפי בעתה, תסמונת פוסט-טראומטית ועוד. היום נהוג לטפל בהפרעות אלה בטיפול תרופתי המשולב במקרים מסוימים בטיפול פסיכולוגי והתנהגותי. בשיטת הנוירופידבק, מזהים תבניות אופיניות לחרדה ודכאון בפעילות המח של מטופלים, ומלמדים אותם לווסת את פעילות גלי המח ולהסדיר אותם, כאשר הפרוטוקול אינדיווידואלי ומותאם לכל מטופל לאחר בדיקות מקיפות.

שימושים רפואיים נוספים

מחקרים נקודתיים הראו כי בנוסף, נוירו פידבק עשוי להועיל גם לסובלים מהתמכרויות, חרדות, דכאון, כאבי ראש ומיגרנות, פיברומיאלגיה, תסמונת טורט, נדודי שינה, נזקים מוחיים בעקבות שבץ, ועוד.

שימושים לא-רפואיים

נבדק יישומה של שיטת הנוירופידבק להגברת היכולות האומנותיות בתחומים כגון מוזיקה, ריקוד ומשחק. מחקר שנערך על מוזיקאים מצא שטיפול בנוירופידבק שיפר את הטכניקה, התקשורת והמוזיקליות שלהם. כמו כן נצפה שיפור בביצועיהם ויצירתיותם של רקדנים, ותוצאות חיוביות נראו גם בשחקנים. מספר משחקני נבחרת איטליה בכדורגל קבלו טיפולי נוירופידבק במהלך הטורניר, שנועדו לחדד את מחשבתם ולהביא אותם לשיא הריכוז שלהם. גם שחקני גולף וטייסי קרב בצבא ארה"ב משתמשים בנוירופידבק כדי להגיע לביצועים אופטימליים.

היסטוריה

הנוירופידבק התפרסם בשנות השישים, כארבעים שנה לאחר גילוי ה-QEEG על ידי פסיכיאטר גרמני בשם הנס ברגר. חוקר בשם ג'ו קמייה פרסם ב"פסיכולוגיה היום" מאמר ובו תיאר ניסוי שערך, בעל שני שלבים: בשלב הראשון, הנבדקים התבקשו לעצום את עיניהם ולהודיע מתי לדעתם היו במצב אלפא (מצב מוחי מסוים). בהתחלה הנבדקים צדקו בכחמישים אחוז מהמקרים, אבל בהדרגה חלקם פיתחו את היכולת להבדיל בין המצבים השונים של מוחם באחוזי הצלחה גבוהים יותר. בחלקו השני של הניסוי, הנבדקים התבקשו לעבור למצב אלפא כשפעמון צלצל פעם אחת, ולצאת ממנו כשהפעמון צלצל פעמיים. שוב, חלק מהנבדקים הצליחו לפתח יכולת לעבור למצב זה על פי פקודה. אחרים, לעומת זאת, לא הצליחו לשלוט בכך כלל. עם זאת, תוצאות המחקר היו משמעותיות ומרשימות. מצב אלפא קושר עם רגיעה, ולאימון אדם לשליטה בגלי האלפא שלו היה פוטנציאל לשמש כטיפול להפגת מתחים ולחץ. בהמשך, התברר שלא בדיוק כך הדבר – אולם בשלב זה, חוקרים אחרים ניסו לבדוק את ההנחה שניתן לאמן אדם לשלוט בגלי המח שלו באופן כללי. במחקר מבוקר על יעילות הנוירופידבק לאפילפסיה שנערך על חתולים, קיבלו מחצית מהחתולים טיפול בנוירופידבק, שכלל חיזוק באמצעות טיפת חלב בכל פעם שהופיעו גלי מח רצויים. לאחר האימון הוזרק לחתולים חומר משרה התקפים – והוכח שהטיפול בנוירופידבק הווה "חיסון" מסוים בפני ההתקפים האפילפטיים. בהמשך, הורחב ופותח הנוירופידבק לתחומים רבים ושונים נוספים.

יתרונות השיטה

שיטת הנוירופידבק אינה פולשנית ואינה מסתייעת בתרופות, ובשל כך מהווה פתרון כמעט יחיד לחולים העמידים לתרופות או כאלה שאינם יכולים ליטול תרופות מסיבות אחרות, כגון תופעות לוואי חמורות. כמו כן, שיטת האבחנה בנוירופידבק מתבססת על זיהוי תבניות שונות במוחו של המטופל והתאמת הטיפול באופן אינדיווידואלי עבורו, בניגוד לשיטת האבחנה המקובלת בקרב נוירולוגים ופסיכיאטרים כיום, והנעשית בעיקר על סמך דברי המטופל והסימפטומים שלו, אליהם מותאם לאחר מכן טיפול היעיל סטטיסטית ולאו דוקא מתחשב במאפייני מוחו הייחודיים של כל מטופל.

מגבלות השיטה

הטיפול דורש הכשרה שאינה חלק מהליך הלימוד המקובל בבית הספר לרפואה או פסיכולוגיה. משמעות הדבר היא שלאחר תום הלימודים, רופא או פסיכולוג שירצה לטפל בנוירופידבק יצטרך ללמוד עולם טיפולי שלם נוסף, דבר המחייב השקעה של זמן וכסף. כתוצאה מכך, הטיפול בנוירופידבק אינו נפוץ. גם מהמטופלים ומשפחותיהם נדרשת השקעה – מרבית חברות הביטוח הרפואי בארץ ובעולם אינן מכסות את עלויות הטיפול שהינן יחסית גבוהות. גם הטיפול עצמו אינו קצר ונמשך בממוצע כ-20 פגישות (לטיפול בדכאון), 40 פגישות שבועיות (לטיפול בהפרעות ריכוז וקשב) וכ-80 פגישות (לטיפול באנשים לאחר חבלת ראש). בנוסף, טרם התפרסמה כמות מספקת של מחקרים על נושא הנוירופידבק, שתספק הוכחות חותכות על יעילות השיטה. מסיבות אלו ואחרות, הטיפול בנוירופידבק טרם התקבל כטיפול מקובל בממסד הרפואי, למרות שהוא קיים כבר 40 שנה.

תופעות לוואי

במאמרים המסכמים טיפול בנוירופידבק שפורסמו עד היום, אין התייחסות לתופעות לוואי משמעותיות כתוצאה מהטיפול. אי-התאמת הטיפול למטופל יכולה לגרום לטיפול "הפוך" – הורדת גלי ביתא והעלאת גלי תטא, למשל, במקום לעשות ההפך, ובכך להחמיר את הסימפטומולוגיה. עם זאת מדובר בהרעה זמנית לצרכי מחקר ומציאת הטיפול המתאים ביותר למטופל. כמו כן, פגועי ראש דווחו על כאבי ראש חולפים כתוצאה מן הטיפול שנפסקו לאחר מספר מפגשים טיפוליים. דווח גם על הפרעות התנהגות שהופיעו בחולי אפילפסיה לאחר התערבות באיזורים טמפורליים, וכן שהעלאת גלי הביתא גרמה לעיתים להופעת אי-שקט, עוררות יתר וקשיי הירדמות. עם זאת, מרבית התופעות הנ"ל נובעות בדרך-כלל מפרוטוקולים טיפוליים שלא תוכננו באופן מספר בהסתמך על המטופל האינדיווידואלי אלא הסתמכו על סטטיסטיקה המופיעה בספרות. מקצועיות בבניית הפרוטוקולים הטיפוליים חיונית הן להצלחת הטיפול והן למניעת תופעות הלוואי שעשויות להתרחש. כמו כן, הפסקת הטיפול גורמת להיעלמות מהירה של תופעות הלוואי, שכן כל עוד תהליך הלימוד לא הושלם השינוי עדיין לא התקבע דיו.

לקריאה נוספת

• Evans, J.R., and Abarbanel, A. An introduction to quantitative EEG and Neurofeedback. Academic Press: San Diego, 1999.
• Steinberg, Mark, and Othmer, S. ADD: The 20-Hour Solution. Robert Reed Publishers: Bandon OR, 2004.
• Hill PhD, Robert W. and Eduardo MD, C. Healing Young Brains: The Neurofeedback Solution. Hampton Roads Publishing; 1 edition (May 15, 2009).
• Robbins, Jim "A Symphony in the Brain -- The Evolution of the New Brainwave Biofeedback." Grove Atlantic 1st Edition 2000; 2nd Edition 2008

קישורים חיצוניים

Articles and research links:

• BBC article about neurofeedback improving the performance of musicians
• CNN article about growing field of bio- and neuro-feedback