משתמשת:Olgabrun/טיוטה

{{עי מושג זה מאופיינים קבוצות היהודים הרבות שנקראים "חילוניים". אלה יהודים שאינם דתיים, ובעולם הגדול הם הרב. הם אנשים מאמינים, אך אינם שומרי מצוות הדת היהודית. יהודים חילוניים מאמינים במחוייבות לחינוך והשכלה, ערכי מוסר ועיקרי הצדק. במרכז אמונתם נמצא ידע המדעי על היקום ומודעות לחוקי הטבע. בין מאה ה-19 למאה ה-20 חלק מהיהודים בעולם התרחקו משמירת מצוות וחינוך דתי ונכנסו לרצף חיים משוחרר מעולם הדת. כך התפתח זרם שלם, אשר משנה לשנה הוסיף נפח, ובלשון העם התחיל להיקרא "יהדות חילונית". במסגרתו נוצרו יצירות ספרות ואמנות אשר הושפעו מתהליכי חילון בכל התרבויות במערב. בתוכם יצירות של שפינוזה, היינה, קפקא, פורסט, שלום עליכם ואחרים. כתוצאה מכך התפתחו מדעי יהדות חדשים, והשתנתה תמונת העבר היהודי. באמצעותם היה ניתן לראות את היסטוריית עולם היהודי ותכני קודש באור אחר, אשר הכניס חידוש לתרבות עצמה. היום בישראל פועל מרכז הגדול של תרבות היהדות החילונית שכולל בתוכו המון יצירות ספרות ואמנות. בין יהודים חילוניים ישנם ציונים לא דתיים ויידישיסטים לא דתיים, ישנם גם אלו שלא שייכים לשום זרם, אך עדיין שומרים על המנהגים ומייחסים את עצמם לחברה היהודית הכללית. יהודים חילוניים חיים במקומות משונים בעולם ולא כולם מדברים עיברית או יידיש , אך משייכים את עצמם לתרבות היהודית בדרך שמתאימה להעדפותיהם, גישותיהם ולאמונותיהם.

המאפיינים העיקריים:

א. מודעות לעבר ההיסטורי של העם היהודי , אשר מבוססת על תכני תנך וספרות יהודית הקלאסית.

ב. מודעות לשייכות למדינת ארץ ישראל כארץ מולדץ. הערכה ושייכות.

ג. משמעות של התקוממות המדינה היהודית אשר החדירה שינויי מעמדו של העם היהודי והיהדות בחברת עמי העולם.

ד. סולידריות ומחוייבות כלפי כל האומה , אשר מתמודדת שנים רבות עם גורף המשותף של אנטישמיות העולמית.

השאלה " מי הוא יהודי?" והגדרת הזהות היהודית.

עקב השפעת הדיון על חוק השבות ואזרחות הישראלית , השאלה הזאת מקבלת משמעות רבה. קיימת הפרדה בין משמעויות של זהות היהדות דתית וזהות היהדות החילונית. הפרדה זו נוצרה בעידן התנך , אך נעלמה בתקופת העידן ההלניסטי. הדיון החל בין האמונה ההומוניסטית הרווחת ביהדות החילונית לבים הדרישה התנכית על מחוייבות לעיקרי הצדק החברתי,אשר קודם לקיום כל מצווה דתית פולחנית.

אמונות הומניסטיות

לפי אמונות אלו , אדם חייב להתנהל לפי קיום ערכי הצדק החברתי וערכי המוסר , אשר קודמים לציות המצוות לפי תכני הקודש. מדובר על מצבי ניגוד בין כללי ההלכה לכללי הצדק וערכי המוסר.

התוכן מבוסס על הספר "תרבות היהדות החילונית/הגות חדשה בישראל" עורך:יעקוב מלכין (2006)}}