משתמשת:Rs.annette/פיוטים ביהדות הודו

פיוט לעדותיו - פיוט חתונה מיהדות הודו

יונתי זיו יפעתך  ר' ישראל נג'ארה

הודו - "בני ישראל" (בומביי)

מילות השיר

יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ דָּמָה לִכְסִיל וְכִימוֹת וַאֲנִי לְאַהֲבָתֵךְ אָשִׁיר שִׁיר עַל עֲלָמוֹת נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת נָדְדוּ לִתְשׁוּקָתֵךְ מֵעַפְעַפַּי תְּנוּמוֹת שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מֹר אַהֲבָה עֵינַיִךְ כְּמוֹ יוֹנִים בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה מִדְבָּרֵךְ לִי עֲרֵבָה מִדְבָּרֵךְ לִי עֲרֵבָה מִשִּׁיר שָׁרִים וְנוֹגְנִים הוֹגִים עֹז וְתַעְצוּמוֹת רָנִּי כִּי חִישׁ אֶבְנֶה עִיר הַהֻלָּלָה בְּתֵבֵל בְּנֵי אֱדוֹם וְשֵׂעִיר אֶשְׁבֹּר כְּשֵׁבֶר נֵבֶל רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל וְעַל שׂוֹנְאַיִךְ אָעִיר קִנְאָה כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת אַל יִרְפּוּ יָדַיִךְ עוֹד צְבִיָּה אַל תִּירָאִי אֶת יֶתֶר צֹאנְךָ אֶפְקֹד יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי אֲשִׁיבֵם מֵאֶרֶץ נֹד אוֹשִׁיב עָרִים נְשַמּוֹת

http://www.piyut.org.il/tradition/912.html?currPerformance=1188

יהדות הודו הביאה עימה הרבה מסורות המושפעות מתרבויות שונות, פיוט החתונה הינו מאפיין מאוד בולט. פיוט זה היה נפוץ מאוד בגלות ובמיוחד בעת חתונה של שני בני העדה ךאלחר עלייתם ארצה. גם כיום משתדלים בני העדה (בני ישראל - כינוי לעדה יוצאת ממרכז הודו) וצאצאיהם לשמור על מסורת זו. את פיוט החתונה שר החתן לכלה - מזמור זה לקוח במקבץ מתוך שיר השירים ומן המקורות, מבצע החתן בעת פסיעת הכלה לעבר החופה.

לפירוש מילות הפיוט:

יוֹנָתִי - כינוי לכנסת ישראל האהובה, לפי שיר השירים ה, ב: ...קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. וראו גם שיר השירים ו, ט.  זִיו יִפְעָתֵךְ - זוהר יופייך, כמו שמתפרשת מלה זו בביטוי וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ המופיע ביחזקאל כח, ז.  דָּמָה לִכְסִיל וְכִימוֹת - יופייך דומה ליופיים של הכוכבים, לפי איוב ט, ט עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. כסיל וכימה מתפרשים כשמות של קבוצת כוכבים.  עַל עֲלָמוֹת - כלי נגינה מסוים הנזכר בכותרת מזמור מו בתהלים, וכן בהקשר של נגינת הלויים במקדש בדברי הימים א טו, כ ...וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת.  נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת - נאה יותר מכל הנערות.  נָדְדוּ לִתְשׁוּקָתֵךְ מֵעַפְעַפַּי תְּנוּמוֹת - בגלל תשוקתי אלייך, אינני מצליח להירדם. ראו למשל את נדרו של דוד בתהלים קלב, ד: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה... וכן דברי משלי ו, ד: אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ.  שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מֹר - שפתותיך דומות לשושנים, ונוטפים מהן בשמים. דימוי זה לקוח מתיאור האהוב בשיר השירים ה, יג: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.  עֵינַיִךְ כְּמוֹ יוֹנִים - אף דימוי זה לקוח משיר השירים, מפסוק הקודם לפסוק המשובץ לעיל - שיר השירים ה, יב: עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת.  בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה - האש הבוערת בעיניים מעידה על התשוקה והאהבה. דימוי זה לקוח משיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. וראו גם הושע ז, ו.  מִדְבָּרֵךְ - דיבורך, לפי הסבריהם של רש"י ור' אברהם אבן עזרא לשיר השירים ד, ג כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה...  לִי עֲרֵבָה - נעים לי.  מִשִּׁיר שָׁרִים וְנוֹגְנִים - יותר משירתם של משוררים ומנגנים, לפי תהלים סח, כו קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת.  הוֹגִים - מבטאים.  עֹז וְתַעְצוּמוֹת - כוח ועוצמה, לפי תהלים סח, לו נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים.  רָנִּי - שירי, שמחי.  חִישׁ - מהר.  אֶבְנֶה עִיר הַהֻלָּלָה בְּתֵבֵל - אבנה את ירושלים המהוללת בערי העולם.  בְּנֵי אֱדוֹם וְשֵׂעִיר - את האומות המשעבדות את ישראל בהווה, המכונות מלכות אדום.  אֶשְׁבֹּר כְּשֵׁבֶר נֵבֶל - אשבור כפי ששוברים כלי חרס, לפי ישעיהו ל, יד וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל...  רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל - אציל אותך משבייך, אולי לפי האמור על יוסף בתהלים קה, יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ.  וְעַל שׂוֹנְאַיִךְ אָעִיר קִנְאָה כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת – אלחם מתוך קנאה באויביך, לפי ישעיהו מב, יג: ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.  אַל יִרְפּוּ יָדַיִךְ... אַל תִּירָאִי - אל תיחלשי ואל תחששי, כלשונו של צפניה ג, טז: בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל תִּירָאִי צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ.  צְבִיָּה - שם פיוטי לאהובה, שכאן היא כנסת ישראל, לפי שיר השירים ד, ה שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וכן שם ז, ד.  אֶת יֶתֶר צֹאנְךָ אֶפְקֹד... אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי - אזכור ואגאל את שארית העם, המדומה לצאן, ואהיה להם לרועה.  יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי - ישראל, שאני קראתי בשמכם, לפי ישעיהו מח, יב: שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן.  אֲשִׁיבֵם מֵאֶרֶץ נֹד - אחזיר אותם לארצם ממקומות נדודיהם.  אוֹשִׁיב עָרִים נְשַמּוֹת - איישב את הערים השוממות, לפי ישעיהו נד, ג כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ

מקור השיר

נג'ארה הכניס לשירת הקודש שכתב מוטיבים משירת החול. בעיקר תיבל את תיאורי אהבת הדוד והרעיה במשפטים מסוגת שירת החשק שבשירת החול, למשל תיאורים ארוטיים (כגון "שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מֹר אַהֲבָה, עֵינַיִךְ כְּמוֹ יוֹנִים בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה" בשיר "יונתי זיו יפעתך"; "יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ / לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ" בשיר הנועז "ירד דודי לגנו"; "חִכֵּךְ מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ / וְחִשְׁקֵךְ עַז מֵאֲרִי" בשיר "ישנה בחיק תאוה").

http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=dded8e96-3b73-4ec1-a774-da92e2d9bf85&lang=HEB