משתמשת:Sharonhalevi/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
מודעות פונולוגית היא מודעות ליחידות היסוד שמהן מורכבות מילים והיכולת לבצע מניפולציות על יחידות יסוד אלו[1].
יחידות היסוד מהם מורכבות המילים הם: פונמות, הפונמה היא היחידה הקטנה בעלת משמעות במילה. בעברית מתחלקים הפונמות לעיצורים המיוצגים על ידי אותיות א"ב ולתנועות, המיוצגות על ידי מערכת הניקוד ואותיות אהו"י.
המודעות הפונולוגית מתבטאת ביכולת לזהות פונמות, לבודד את הפונמות השונות ולהשוות בין הפונמות השונות. ליקוי במודעות פונולוגית מתבטא בקושי לפרק מילים לחלקיהן ולצרף צלילים למילים[1]
ליכולת הפונולוגית של האדם יכולת לנבא את הצלחתו ברכישת הקריאה[1]
תוכן עניינים [הסתרה] 1 הקשר בין מודעות פונולוגית לאוריינות 2 קשיים במודעות פונולוגית 3 איתור קשיים פונולוגיים 4 פיתוח מודעות פונולוגית 5 ראו גם 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים[1]
הקשר בין מודעות פונולוגית לאוריינות[עריכת קוד מקור | עריכה] היכולת הפונולוגית של הילד נחשבת כגורם המנבא את הצלחתו ברכישת הקריאה. המודעות הפונולוגית אינה קשורה רק לקריאה אלא לשימוש שפתי בכלל. היכולת האוריינית מתבססת רבות על המודעות הפונולוגית של האדם. בדומה לשפות אלפביתיות רבות, מערכת הכתב העברית מבוססת על קידוד גרפו-פונמי. הסימנים החזותיים של השפה הכתובה מסמלים את הצלילים של השפה הדבורה. בשפה העברית הסימנים החזותיים המסמלים את השפה הם אותיות א"ב המסמלות את העיצורים ובנוסף ישנו את מערכת הניקוד המסמלת את התנועות[1] יכולות הקריאה והכתיבה דורשות שליטה בקשר שבין הסימנים השונים לצלילים שהם מיצגים ואת היכולת להפעיל עליהם שינוים כמו אנליזה וסינתזה,משמעות יכולת זו היא פירוק והרכבת מילים, יכולץ להשמיט, לשנות ולהשוות בין הצלילים.[1]
גם בעת הכתיבה יש שימוש ביכולת האנליז והסינטזה של מילים. הכתיבה היא היכולת לקודד באופן גרפי את הצלילים של המילים הדבורות. לשם כך נדרשת היכולת לפרק את המילה לצלילים המרכיבים אותה ולהתאים לכל אחד מהם את הסימן המתאים בסדר המתאים.
ניתן להגדיר כי רמת המודעות הפונולוגית בגיל הגן מהווה מדד טוב לניבוי ההצלחה בלימוד קריאה בגיל בית ספר[1]. ההצלחה במשימה זו של בידוד פונמות באה לידי ביטוי ביכולת קריאה של מילות תפל. בשפות בהם אין קשר ישיר בין סמל האות הגרפי ובין הפונמה ניתן לראות כי פעמים רבות בוחרים לעבוד וללמד קריאה בשיטת "מלמעלה למטה" שיטה בה הקורא מנחש את הקריאה ומונחה על ידי הטקסט[2]}}במחקרים השונים שנעשו ניכר כי אימון פונולוגי והכרת שמות האותיות תורמים לזיהוי צלילי השפה השונים [2] בשפה העברית נמצא כי הקשר בין מודעות פונולוגית וקשיי הקריאה אינו קשר חד משמעי, זאת בניגוד לשפות אחרות שם ניתן לראות מתאם ישיר בין קשיים במודעות פונולוגית וקשיי קריאה, ההסבר לתופעה זו נעוצה באופייה של השפה העברית [1] בשפה הערבית נמצא קשר הדוק בין יכולת הקריאה והמודעות הפונולוגית, זאת עקב האורתוגרפיה של השפה הערבית בה כל סימן מבטא צליל בצורה מותאמת[1]
קשיים במודעות פונולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה] לקויים בתהליכים פונולוגיים הם הסיבה לחלק ניכר מליקויי הלמידה המאובחנים בקרב תלמידים[1], במיוחד עבור דיסלקסיה[2]. רוב הילדים הדיסלקטים מאובחנים רק לאחר חוסר הצלחה בהבנת תהליך הקריאה, לכן ישנו קושי להצביע על הקשר הישיר בין קושי במודעות הפונולוגית ובין הדיסלקסיה[2]}} לקות בתפקוד המודעות הפונולוגית יכולה להוות הסבר לקושי של ילדים אלו בביצוע מטלות הדורשות מעורבות פונולוגית כגון, רכישת הקריאה בכיתה א'(קוזמינסקי וקוזמינסקי, 1994, לוין, 2012 וגוברמן ווינגרוד, 1995). קושי נוסף נצפה אצל ילדים דוברי שפות שונות בהן האורתוגרפיה מיוצגת בצורה שונה, ייתכן כי יתקשו בביצוע מטלות במודעות הפונולוגית וממילא ברכישת הקריאה. (המר, בנטין וקאהן, 1992) לכן הם זקוקים לעבודה על מודעות פונולוגית ולהטרמה של קריאה לקראת כיתה א'[2].
איתור קשיים פונולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה] את הרמה של המודעות הפונולוגית ניתן למדוד כבר בגיל הגן ולאתר קשיים אפשריים בשלב מוקדם[1]. האיתור נעשה כאשר נצפה קושי במטלות זיהוי חריזה, חלוקה להברות או במטלות הדורשות החלפת פונמות. כמו כן, היכולת לחזור על מילות תפל (הנשענת על זיכרון פונולוגי)ומטלות של זיכרון מילולי לטווח קצר, נמצאו גם הם כקשורות לדיסלקסיה וללקות שפה[2]. ניתן לבנות תוכנית אימון נרחבת במודעות פונולוגית עבור ילדים שהינם מתקשים עוד טרם רכישת הקריאה והכתיבה או במהלך תהליך זה. כאשר מטרת תוכנית כזו היא להגביר את המודעות הפונולוגית ובכך להביא את הילד המתקשה לרמת בני גילו. (קוזמינסקי וקוזמינסקי, 1994, לוין, 2012 וגוברמן ווינגרוד, 1995) המחקרים השונים הראו, כי אימון במודעות הפונולוגית בגן מזרז את רכישת הקריאה בבית הספר. (המר, בנטין וקאהן, 1992)
פיתח מודעות פונולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה] בכל השפות ישנו מרכיב דומה בהתפתחות המודעות הפונולוגית והיא מתפתחת מהיחידה הגדולה, יחידת המילה ורק לאחר מכן יחידות קטנות יותר כמו הברות ולבסוף מתפתחת המודעות לצלילים ופונמות בודדות. כבר בגיל 3 הילד מודע לפונולגיה ברמת המילה, הבאה לידי ביטוי ביכולת זיכרון של מילים וביכולת לזהות מילים חורזות. סביב גילאי 4-5 הילד מודע לפונולוגיה ברמת החלוקה להברות ואילו מרכיב המודעות לפונמות מתפתח רק בעת לימוד הקריאה וזאת ללא תלות בגיל לימוד הקריאה. מגיל בית ספר מועצמת היכולת לעשות מניפולציה פונמית וגם אנליזה וסינתזה פונמית. למרות השלבים ההתפתחותיים הדומים בכל השפות, ניתן לראות כי היכולת לחלק מילים לפונומות אינה אחידה אצל ילדים הנמצאים בתחילת רכישת הקריאה. שוני זה נובע ממרכיבי השפה השונים וממורכבות הפונמות בשפה. בשפות בהם יש לכל פונמה יותר מאפשרות כתיבה אחת, או לחלופין בשפות בהם אותו סמל גרפי יכול להישמע כמספר צלילים, ישנו קושי גדול יותר בפיתוח המודעות הפונולוגית[2]}}.למרות השוני בין השפות ניתן לראות כי לרוב ילד אשר רכש מודעות פונולוגית בשפה אחת יכול לרכוש מודעות זו גם בשפה נוספת אשר שונה במאפייניה [1] גישות בהוראת קריאה המדגישות את הקשר בין המילים לצלילים ומאמנות את העיבוד הפונולוגי, מסייעות ללמידה יעילה של קריאה[1]. לימוד הקריאה מעורר את המודעות למבנה הפונולוגי של מילים ומכאן שלימוד קריאה משפיע על התפתחות המודעות הפונולוגית. בישראל מוקדשים משאבים עצומים לרכישת אורינות, הכרת מערכת הכתב ומודעות פונולוגית כבר בגן[2]. פיתוח המודעות הפונולוגית בגיל זה נעשה על ידי מטלות חריזה[1], זיהוי צליל פותח של מילה[2], זיהוי תבניות צליליות חוזרות ועוד. היכולת לפרק מילה להברות צריכה להירכש לקראת כיתה א'[1]. מאחר ובעברית נשמר העיקרון האקרופוני, כלומר ישנו קשר הדוק בין שם האות והצליל הפונמי אותו היא מבטאת, יש ללמד את הילדים את שם האות במטרה להקל עליהם את מלאכת זיהוי הצלילים. ילדי הגן מסתייעים בזיהוי שם האות על מנת לזהות צליל פותח או צליל סוגר במילה נתונה זאת מאחר ושם האות מהווה רמז לצליל הפותח של המילה [3] יש הטוענים שעבור רוב הילדים אין צורך להשקיע במידה מופרזת בהיבט זה על חשבון דברים חשובים אחרים שנלמדים בגן. זאת משום שרבות מהפעילויות המכינות לקראת קריאה אינן מעניינות אותם ולעתים הן עלולות לגרום לתסכול[2]. בנוסף לכך, משום שהמודעות הפונולוגית מתפתחת בקפיצות מדרגה ושרובם המכריע של הילדים ירכשו מודעות ביחד עם רכישת זיהוי האותיות לכשיהיו בשלים לכך, אין טעם לעבוד עם ילד במשך שעות רבות על תחום שטרם הבשיל ואשר סביר שירכש באופן טבעי כחצי שנה מאוחר יותר[2]. כיום, במסגרת המבדקים אותם מפתחת ראמ"ה, ובמסגרת מבדקים הבודקים את יכולת הקריאה של התלמיד לאורך שנת הלימודים הראשונה, ישנם שתי משימות העוסקות במודעות הפונולוגית, המבדקים העוסקים במודעות פונולוגית כוללים ידיעת שמות האותיות וזיהוי עיצור פותח, צליל פותח וכן עיצור סוגר. מטרת העברת משימות אלו הינה להתאים את ההוראה ליכולתם של התלמידים[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה] שפה פונולוגיה לקות קריאה לקות שפה הוראה מתקנת לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה] קריאה תאוריה ומעשה, כרך ב, יחידה 4. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] מודעות פונולוגית: צעד מוקדם חשוב בדרך לרכישת הקריאה, באתר הגיל הרך דיסלקסיה והמודעות הפונולוגית, באתר דעת נופר ישי-קרין, הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה: השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית-הספר וטיפול, באתר פסיכולוגיה עברית אברהים רפיק, הקשר בין מודעות פונולוגית לבין קריאה בקרב ילדים דוברי ערבית, 2009, אתר פסיכולוגיה עברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה] ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 ישי-קרין, נופר (2005). הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה - השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית הספר וטיפול. מאתר פסיכולוגיה עברית. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית. מאתר פסיכולוגיה עברית. conciencia fonólogica:es
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 טוב לי א' ופריש י' (2014). המסע האורייני- תאוריה כבסיס למעשה ההוראה בתחומי קריאה וכתיבה. ישראל: שאנן שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "מקור" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ 1 2 3 4 Ziegler, J. C., & Goswami, U. (2005). Reading acquisition, developmental dyslexia, and skilled reading across languages: a psycholinguistic grain size theory. Psychological bulletin, 131(1), 3. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "הערת שוליים" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ לוין, א. (2002). אל"ף-אוהל בי"ת זה בית, גימל זה גמל גדול... מה מפיקים ילדים בגיל הרך מידיעת שמות האותיות. בתוך פנינה ש. קליין, דבורה גבעון (עורכות), שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך עמ' 103-71. תל-אביב: רמות.