משתמשת:Yasmin abu aita/הרב דוד מנחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד מנחם, מוסיקאי, פייטן וחזן במסורת העיראקית והספרדית-ירושלמית, נולד בשנת 1980 בירושלים למשפחה עיראקית שעלתה לארץ בשנות החמישים, אמו הייתה גננת ואביו שוחט. אשתו אסתר היא אחותו של חבר שלמד איתו ב"ישיבת מרכז הרב". למד בבית הכנסת "עדס" בירושלים שהיה סמוך לביתו, ושם רכש את מיומנויות הפיוט הירושלמי כאשר היה בגיל חמש. סבו, החכם גורג'י יאיר ז"ל, העביר לו את מסורת הפיוטים העיראקית. בגיל חמש עשרה התחיל ללמוד בישיבת מרכז הרב, עתה הושפע מרעיונותיו של הרב קוק ואימץ אותם. כיום הוא מופיע עם אמנים וזמרים ישראלים בארץ ובחו"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו למד אצל סבו החכם גורג'י יאיר ז"ל. כאשר היה בגיל עשר, למד פיוטים נדירים מסבו שעם השנים התגלה שהם השתמרו אצל הנכד והרבה חוקרים הקליטו אותו לצורך שימור השירים. בגיל חמש עשרה הלך לבקר בן דוד בישיבת מרכז הרב, הוא הושפע מדרך הלמידה והחליט ללמוד במרכז. באותה שנה, הוא נרשם על-ידי הרב יגאל לרר כתלמיד מן המניין. כיום, הוא "רבה של קהילת "עטרת נחמיה" בירושלים ולוקח חלק פעיל ומרכזי בתהליך תחיית הפיוט בישראל" (תן זמירות עמי, המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים), ומקיים מפגשים ומלמד קבוצות של חילוניים ודתיים בתל-אביב וירושליים.
המופע הראשון שלו היה של שירים עיראקיים עם נגן עיראקי מרשות השידור ועוד נגנים צעירים. כיום, הוא מרבה להופיע עם זמרים ישראלים שונים כמו: שלומי שבת, שם טוב לוי והאחים לבית אריל.
במהלך הקריירה שלו, הרב דוד מנחם, הופיע מספר פעמים מול הרב עובדיה. אביו היה תלמיד בישיבת "פורות יוסף", לכן הרב דוד מכיר את הרב עובדיה מאז שהיה צעיר ולמד את ספרי ההלכה שלו, והיה דמות מרכזית במשפחתם. יתרה על כן, הוא הרב היחיד שהוזמן להתפלל בהר הבית ומקיים מפגשים עם שייח'ים. מכיוון שהושפע מרעיונותיו של הרב קוק, הוא מאמין בקרבת הדתות וכבוד הדדי ביניהן.
מבין השירים שהלחין: "איום ציוה את עמו", "ענו בהמון שיר", "אל שמחתי גילי", שוכן בלבבי", "מפי אל" (תן זמירות עמי, המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים).
פיוטים: "תקסים נאי", שמחו עמי", "עדי נפשי", "יום עמדתי להודות", "אברך שם כבוד" (תן זמירות עמי, המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים).

הקשר עם המוסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שהיה צעיר, הוא הקשיב לשירי אום כולתום ועבד אל והאב והיום הוא שר אותם. הוא מופיע גם כן עם תזמורות וזמרים ערבים בארץ ובחו"ל, ומקיים מפגשים עם ערבים ופלשתינים. הוא רואה בקשר המוסיקלי כמשהו אמיתי שיכול לגרום לשינוי, להרגיע ולרפא את הסכסוך בין הערבים ליהודים, לשבור את המחיצות ביניהם ולשפר את היחסים, בניגוד למפגשים הבין-דתיים שלרוב לא משקפים את האמת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תן זמורות עמי, המרכז לחקר המוסיקה היהודית - האוניברסיטה העברית בירושלים. ירושלים, תשע"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:יהדות קטגוריה:תפילה קטגוריה:ישיבת מרכז הרב קטגוריה:פיוט קטגוריה:יהדות בבל