משתמש:אביב סדן/ריאיון מקדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בשלב השני בריאיון המקדם—"הסיפור", המרואיין מתבקש לספר סיפור ספציפי על חוויה בעבודה בה הרגיש במיטבו, עוד טרם ידע את תוצאותיה. סיפור זה, נועד לעורר אצל המרואיין רגשות חיוביים. רגשות אלו, מהווים בסיס בריאיון להמשך הלמידה של המרואיין על עצמו.עריכה למידתו, נובעת מהשיקוף העצמי החיובי שלו בסיפור, תוך שזיהה את הצלחתו אשר הובילה לתחושת רווחה. שיקוף זה של המרואיין, יכול לקרות כאשר הוא מקבל אפשרות כנה לחשוף את עצמו ואת חוויותיו האישיות, תוך היזכרות רגשית ברגע השיא של הסיפור[1].

הריאיון המקדם מהווה, בין היתר, כלי מרכזי בהערכת ביצועים מבוססת חוזקות ((SBPA במקום העבודה. הערכה חדשנית זו, מתמקדת בזיהוי ומינוף חוזקות וחוויות חיוביות של העובדים, במטרה לשפר את ביצועיהם ואת המוטיבציה שלהם. שיפור זה, פעמים רבות לא מתאפשר במקום העבודה, כיוון והערכות ביצועים טיפוסיות מתמקדות לרוב בחולשות ובתנאים לשיפור – מה שיכול להימאס ולפגוע במוטיבציית העובדים והמעסיקים. על מנת למנוע מצב שלילי זה, פיתחו את גישת ה SBPA, הכוללת את הריאיון המקדם, אשר מבוסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. הריאיון בנוי כך שבעזרת שיתוף בחוויות ותובנות חיוביות, ניתן לייצר במקום העבודה תרבות של הערכה, צמיחה ושיפור מתמיד.

Strength-based performance appraisal and goal setting 10.1016/j.hrmr.2010.09.001

  1. ^ Rogers, Carl R.; Roethlisberger, F. J. (1991-11-01). "Barriers and Gateways to Communication". Harvard Business Review. ISSN 0017-8012. נבדק ב-2024-03-06.