משתמש:אורי ישראלי/sandbox
גיאומטריה מקודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיאומטריה קדושה מייחסת משמעויות סמליות וקדושות לצורות גיאומטריות מסוימות ולפרופורציות גיאומטריות מסוימות. גיאומטריה מקודשת מבוססת על האמונה שאלוהים הוא הגיאומטר של העולם. הגיאומטריה המשמשת בתכנון ובנייה של מבנים דתיים כמו כנסיות, מקדשים, מסגדים, אנדרטאות דתיות, מזבחות ומשכן נחשבה לעיתים לקדושה. המושג חל גם על מרחבים קדושים כגון טמנוס, מטעי קודש, ירקות כפר, פגודות, בארות קדושות, ויצירת אמנות דתית.
כתפיסת עולם וקוסמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמונה שאלוהים ברא את היקום על פי תוכנית גיאומטרית מקורות קדומים. פלוטרכוס ייחס את האמונה לאפלטון, וכתב כי "אפלטון אמר שאלוהים גיאומטריז ללא הרף" (Convivialium disputationum, liber 8,2). בתקופה המודרנית, המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס התאים את הציטוט הזה באומרו "אלוהים אריתמטיזם".
מאוחר יותר ביוהנס קפלר (1571–1630), אמונה ביסודות הגיאומטריים של הקוסמוס נותרה בקרב כמה מדענים.
צורות טבעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי סטיבן סקינר, לחקר הגיאומטריה המקודשת שורשיה בחקר הטבע והעקרונות המתמטיים הפועלים בו. צורות רבות הנצפות בטבע יכולות להיות קשורות לגיאומטריה; למשל, נאוטילוס החדר גדל בקצב קבוע ולכן מעטפתו יוצרת ספירלה לוגריתמית שתתאים לצמיחה זו מבלי לשנות צורה. כמו כן, דבורי הדבש בונות תאים בצורת משושים כדי להחזיק את הדבש שלהן. התכתבויות אלו ואחרות מתפרשות לעיתים במונחים של גיאומטריה קדושה ונחשבות כהוכחה נוספת למשמעות הטבעית של צורות גיאומטריות.
אמנות ואדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסים גיאומטריים ודמויות גיאומטריות שימשו לעיתים קרובות בתכנונים של אדריכלות מצרית עתיקה, הודית עתיקה, יוונית ורומית. בקתדרלות אירופאיות מימי הביניים שולבו גם גיאומטריה סמלית. קהילות רוחניות הודיות וההימלאיות הקימו לעיתים קרובות מקדשים וביצורים על פי תוכניות עיצוב של מנדלה ויאנטרה.
רבים מעקרונות הגיאומטריה הקדושים של גוף האדם ושל האדריכלות הקדומה הורכבו לציור האדם הוויטרובי על ידי לאונרדו דה וינצ'י. הציור האחרון התבסס בעצמו על כתביו העתיקים בהרבה של האדריכל הרומי ויטרוביוס.
גיאומטריה לא מעוגנת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטיבן סקינר דן בנטייתם של כמה כותבים להציב תרשים גיאומטרי על כל תמונה של אובייקט טבעי או מבנה שנוצר על ידי האדם, למצוא כמה קווים החוצים את התמונה ולהצהיר על סמך גאומטריה מקודשת. אם הדיאגרמה הגיאומטרית לא חוצה נקודות פיזיקליות עיקריות בתמונה, התוצאה היא מה שסקינר מכנה "גיאומטריה לא מעוגנת".
הערך באנגלית