משתמש:אורי מוסנזון/הכנסה בסיסית לכל
הכנסה-בסיסית-לכל הוא רעיון כלכלי-חברתי לפיו הממשלה מספקת קצבת קיום חודשית לכל האזרחים.
הקצבה אמורה להספיק לחיים בסיסיים מאוד. אזרח במדינה יכול לבחור גם לעבוד, וכל הכנסה שתהיה לו, תהיה נוספת על הקצבה. המיסים ילקחו מאותם הכנסות נוספות, של האנשים העובדים.
מוטיבציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוביליות חברתית ואפשרות להחליף מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצב שבו הקיום הבסיסי מובטח, אדם שלא מרוצה ממקום העבודה שלו, יכול פשוט לפרוש ממנה וללמוד מקצוע אחר. כשאנשים עובדים בעבודה שהם אוהבים, אפשר לצפות שיעשו אותה יותר טוב והתפוקה שלהם תהיה יותר גדולה.
רווחה ודאגה לחלשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום, ברוב המדינות, יש מערכת סבוכה של עזרה סוציאלית לאנשים שמתקשים לפרנס את עצמם. בשביל לקבל את אותה עזרה, אדם צריך לעמוד בקריטריונים מסויימים. השיטה הזאת מזמינה התמסכנות ותמריץ שלילי להצלחה. במצב בו כולם מקבלים את הקצבה, אין בושה ואין דימוי עצמי נמוך למישהו שחי מקצבה שכולם מקבלים.
מערכת מסוג זה מכונה "הכנסה בסיסית" – מושג שנהפך לפופולרי בשנים האחרונות בדיון הציבורי והתקשורתי. הענקת קצבאות גם לעשירים וגם לפרטים שאינם נדרשים להוכיח מאמץ למציאת עבודה אולי נוגדת את האינטואיציה שלנו ואת התפיסה שהתרגלנו אליה במשטר הקיים של מדיניות הרווחה. אך למעשה זוהי דרך יעילה הרבה יותר לבנות רשת־ביטחון חברתית לכלל אזרחי המדינה, מכיוון שהיא אינה מחייבת השקעת מאמץ יקר באיתור אזרחים "מסכנים" אשר אינם מסוגלים לעזור לעצמם, ואינה יוצרת מלכודות עוני ואומללּות באמצעות תמריצים מעּוותים.
— מסמך פורום קהלת(ד״ר אורי כץ, ד״ר מיכאל שראל)
ניסוח פורמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
השפעת האוטומציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטומציה היא שימוש בטכנולוגיה על מנת לבצע פעולות בידי מכונה. פעולות שבעבר בוצעו על ידי אנשים. הצרכים הבסיסיים לקיום האנושי, דורשים היום הרבה פחות עבודה אנושית מבעבר. לדוגמה, גידולים חקלאיים דרשו בעבר עבודת ידיים רבה והיום מבוצעים ע"י מכונות גדולות כמו טרקטורים וקומביינים. המגמה הזאת נוכחת במיוחד בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית. בעתיד הנראה לעיין, לא יהיה צורך בנהגים, ב-....
בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
חוסר מוטיבציה לעבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
השפעה על איכות סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איכות הסביבה סובלת מהתחרות העסקית. חברות מזהמות כי אחרת הן לא יכולות להתמודד בתחרות עם חברות שכן. הרגולציה היתה אמורה למנוע את זה, אבל היא לא ממש מצליחה.
יכול להיות שהמזהמים לא מרגישים נח עם הזיהום שלהם. בטוח שלא, אם זה מפורסם והם מבויישים. בעולם עם הכנסה בסיסית לכל, יכול להיות שיהיה פחות לחץ מהתחרות. ואולי לא.
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
בקורת נאו קפיטליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
ביקורת סוציאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
חומר שקרן שלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדענים יזמים וקובעי מדיניות בעולם ובארץ מזהירים מפני שינויים בעתיד העבודה ומראים כיצד התפתחויות של אוטומציה ובינה מלאכותית עלולים להשפיע על שוק העבודה כפי שאנחנו מכירים אותו היום. מקומות עבודה רבים עלולים להעלם כאשר לא ברור אם ייווצרו די מקומות עבודה חדשים כדי לאפשר לציבור הרחב להשתלב בשוק העבודה בצורה מוצלחת. יש כיום דור שלם של בינה מלאכותית, רובוטים, תהליך של יצירת כלי רכב אוטונומיים שיחליפו עובדים רבים בעולם כולו. הטכנולוגיות החדשניות וקצב ההתגברות של הבינה המלאכותית תורמות לפגיעה בקשרים הקיימים שבין מקומות עבודה, פרנסה, זהות, אושר ועוד. המהפכה הדיגיטלית הנוכחית על הליכי האוטומציה והבינה המלאכותית המתקדמים מאיימת להכחיד משלחי יד ומקומות עבודה רבים, מעלים תהיות בנוגע לעתיד העבודה, וחשש מכך שמספר המובטלים יעלה ויגבר האי-ביטחון התעסוקתי בגלל "אפקט ההחלפה" של עבודות אנושיות במחשבים. Frey and Osborne (2017) מאוניברסיטת אוקספורד מצאו במחקרם כי, 47% מהמקצועות נמצאים "בסיכון גבוה" להיות מוחלפים בידי מכונות [1]. על פי דו"ח של חברת מקינזי משנת 2017[2] כבר כיום 45% מהמשרות נמצאות במצב שמכונות יכולות להחליף אותן. מדובר על 80 מיליון משרות בערך בארה"ב וכ 15 מיליון עובדים שעלולים לאבד את מקום עבודתם בבריטניה. ישראל אינה חומקת ממגמה זו. מרכז טאוב מצא שעל פי חישוב דומה לזה של Frey & Osborne כ-39% מהעבודות בישראל עלולים להיעלם כליל בשנים הקרובות [3]. אזרחים רבים עלולים למצוא עצמם לא רלוונטיים לשוק העבודה החדש ולהתקשות למצוא דרך לקריירה יציבה. ניתן לצפות שבשנים הקרובות המערכת הפוליטית תהיה נתונה ללחצים אדירים למצוא פתרונות ואנחנו כחברה עוד לא התחלנו לנהל דיון מעמיק או מסודר. דאגתנו היא שכשנתחיל לעסוק בזה, כבר יהיה מאוחר מידי. שינוי טכנולוגי בסדר גודל כזה משבש את שוק העבודה ועלול להיות כרוך בעלויות גבוהות למדינה ובפגיעה ברווחתם של האזרחים. אנו מציעים להתחיל לחשוב על רפורמות ציבוריות מותאמות לשוק העבודה המשתנה במאה ה 21.
אתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניתוק הגדול שבין עבודה לפרנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטומציה נוכחת יותר ויותר בחיינו והופכת אותם ליעילים וחסכוניים יותר. החל מפחי אשפה, המתריעים על צורך בריקון, דרך חניונים עם הכוונות חכמות למקום חניה ריק ועד לאורות הבית ש"מרגישים" אם נכנס מישהו לחדר.
איך כל זה משפיע על הקשר בין עבודה לפרנסה? Bernstein, A., & Raman, A. (2015)[4] הראו שעם הקדמה הטכנולוגית הקשר החיובי והחזק שהיה קיים בין עבודה לפרנסה הולך ונחלש. "הניתוק הגדול" הוא מונח שכלכלנים משתמשים בו כדי לתאר את הירידה בקשר הכלכלי בין התפוקה, שכר, משרות וצמיחת התוצר. ארבעת הגורמים הללו נהגו לנוע יחד באופן סביר. אך כפי שמראה המחקר, החל משנת 2000 הגידול בפריון העבודה "התנתק" מצמיחת העבודה. בעוד שפריון העבודה (יעילות הייצור של עובדים) עולה בהתמדה לנוכח גידול מלאי ההון והתפוקות עולות בהתאמה כמו גם הרווחים של חברות, בטווח הארוך השכר על העבודה לא עולה בהתאם. מצד אחד ההתפתחות הטכנולוגית מגדילה את האפשרויות הכלכליות ואיתה את ההכנסה יותר מהר מבעבר. הבעיה היא שעם התרחבות העוגה הכלכלית, חלק הולך וקטן מהציבור מצליח להנות ממנה. במילים אחרות, הצמיחה הכלכלית לא מחלחלת די הצורך לכל רבדי החברה. דוח של ארגון המדינות המתועשות OECD Economic Surveys: Israel© OECD 2018 Surveys (גרף 24 עמוד 38 ), [5], מצא כי ישראל נמצאת בראש הרשימה של שיעור העובדים שמרווחים שכר עבודה נמוך. שכר נמוך מוגדר פחות משני שליש מהשכר החציוני. 2.2 הכשרות מחדש לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם – האם זה מספיק? השינוי המהיר אינו מאפשר לנו לחזות בצורה מיטבית את מקצועות העתיד ולא ברור באילו הסבות מקצועיות כדאי למדינה להשקיע. למרות שתוכניות הכשרה הן חשובות להשבחת התעסוקה, ההיסטוריה מלמדת כי ההצלחה היא חלקית בלבד. כך למשל עולה מניתוח הנתונים של תוכנית סיוע הסחר (TAA)[6], תוכנית פדרלית לעובדי ייצור שנעקרו מעיסוקם, נמצא שרק כ -37% ממשתתפי התוכנית עבדו בתחומי העבודה שאומצו עבורם. הסבה של אוכלוסייה על פני מגוון רחב של תעשיות אינה מציאותית ולא מסוגלת לפתור בעיות של עקירה המונית כתוצאה מפיתוח מסיבי של טכנולוגיות חדשות. הניסיון מצביע על כך שלא די בתוכניות הסבה בקנה מידה גדול בתקופות של שינויים טכנולוגיים גדולים ומואצים (Crain's (Detroit Business [7].
מהו עתיד הביטחון התעסוקתי?[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמת הביטחון התעסוקתי בעולם נמצאת בירידה זה שנים כתוצאה מתהליך ההפרטה של עסקים וכתוצאה מהירידה בשיעור העובדים המאוגדים ועקב הצורך של חברות בגמישות העסקה. מחקרים בתחום עתיד העבודה מנבאים כי עד שנת 2030, 50% מכוח העבודה בעולם יועסק במעמד של פרילנסרים ועצמאים קטנים[8]. מנתונים של הלמ"ס עולה שנכון להיום יש בישראל כ-498,000 עסקים שבהם עובדים בין 1 ל-9 אנשים. על פי הערכות שונות, תוך עשר שנים מחצית מכוח העבודה בישראל יורכב מעובדים עצמאים - בין אם מתוך בחירה או מחוסר ברירה [9]. לפי מצב החוקים הסוציאליים הנוכחי מדובר בעובדים ללא תנאים סוציאליים, ביטחון תעסוקתי או חוקים שיגנו עליהם. מצב זה יוצר חרדה, חוסר אונים ותחושה של בדידות. חוסר הביטחון לא מתבטא רק בחוסר יציבות תעסוקתית, אלא גם בהיעדר זכויות סוציאליות ומחסור ברשת ביטחון כלכלי. מועסקים אלה אינם זכאים לדמי אבטלה, דמי המחלה שלהם קטנים משל שכירים, חופשת הלידה מצומצמת, והם לא זכאים להטבות הסוציאליות שהמדינה מספקת לשכירים. במדינות OECDרבות כבר מבינים שבגלל עליית שיעור הפרילנסרים בקרב מועסקים יכול להתרחש מצב שבו לעצמאי אין הכנסה, וייצרו ביטוחים שנותנים לכך מענה ורשת ביטחון. המעבר של אופי התעסוקה לפרילנסרים, מציב אתגרים לא פשוטים הן למועסקים ולמדינה.
עבודה ובריאות בעידן של מהפכה טכנולוגית מתמדת וחוסר ודאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרי העבודה החדשים הצפויים מעצימים סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה והם עלולים לגרום להוצאות בריאות לבעיות בריאות רבות שעובדים מתמודדים איתם. בשורה של מחקרים, סקרים, ראיות ודוגמאות מכל העולם חושפים Goh, J., Pfeffer, J., Zenios, S. A., & Rajpal, S. (2015) [10] את האמת המקוממת על חיי עבודה מודרניים. 61 אחוז מהעובדים העידו באחד הסקרים כי הלחץ במקום העבודה גרם להם לחלות ו -7 אחוזים אמרו שכתוצאה מהלחצים בעבודה הם נאלצו להתאשפז. כמות שעות העבודה עלתה וקיימת ציפייה שעל העובד להיות זמין סביב השעון, להיות מחובר לדואר האלקטרוני, להודעות טקסט ולטלפון הנייד. סקר אחד הראה ש-81% מהאנשים בודקים את הדוא"ל שלהם מהעבודה גם כשהם בבית, לפעמים אפילו באמצע הלילה. אז שעות הפנאי האמיתיות נמחקות. זהו מקור ניכר ללחץ. מעבר לכך, שוק העבודה הופך להיות שוק של עצמאיים. לפני כמה עשורים היו לאנשים קריירות – בשוק העבודה החדש, עבודות התחלפו בפרויקטים. עצמאי לא יודע משבוע אחד לאחר מאיפה מגיע הפרויקט הבא וזה הופך את החיים למלחיצים כי מאד קשה להתחייב כלכלית כלפי המשפחה כשיש חוסר וודאות לגבי ההכנסה. לפי מחקר נוסף של Goh, J., Pfeffer, J., & Zenios, S. A. (2015) [11] על לחצים בעבודה בארה"ב העלות למעסיקים בארה"ב מסתכמת ביותר מ-300 מיליארד דולר בשנה ועלולה לגרום ל-120,000 מקרי מוות עודפים בכל שנה. החוקרים מבהירים כי הסביבה בה אנו עובדים חשובה לא פחות מזו שאנו חיים בה, ומראים כיצד אנו יכולים להפוך את מקומות העבודה שלנו לבריאים יותר וטובים יותר. עוד עולה מהמחקר כי שלושה רבעים מההוצאות בעולם כולו על טיפול בריאותי הינן הוצאות על מחלות כרוניות. רוב המחלות הכרוניות נובעות לפחות חלקית מלחץ ורוב הלחץ בא ממקום העבודה. הנתונים במחקר גם מצביעים על כך שסיבת המוות החמישית בארה"ב מקורה בסטרס בעבודה. בסין, מיליון אנשים בשנה עשויים למות מעבודת יתר. שעות העבודה הממושכות, הקונפליקט המשפחתי שבין האיזון בין הבית לעבודה וחוסר הבטחון הכלכלי משפיעים לרעה על בריאות העובדים לעובדים. הם פוגעים במעורבותם (בעבודה ובחיים הפרטיים שלהם) ומשמידים את הבריאות הפיזית והרגשית של בני האדם. מערכת הבריאות מפסידה הרבה כסף כשאנשים חולים בגלל סטרס שקשור בעולם העבודה הנוכחי.
הכנסה בסיסית אוניברסלית ככלי למדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הכנסה בסיסית" – הפכה למושג פופולרי בשנים האחרונות בדיון הציבורי והתקשורתי גם בישראל (גוטליב, 2017). הענקת קצבאות גם לעשירים וגם לפרטים שאינם נדרשים להוכיח מאמץ למציאת עבודה נוגדת את האינטואיציה הכלכלית שלנו ואת התפיסה אליה התרגלנו במשטר הקיים של מדיניות הרווחה. אך למעשה זוהי דרך יעילה הרבה יותר לבנות רשת ביטחון חברתית לכלל אזרחי המדינה, מכיוון שהיא אינה מחייבת השקעת מאמץ יקר באיתור אזרחים "נזקקים" אשר אינם מסוגלים לעזור לעצמם, ואינה יוצרת "מלכודות עוני" ואומללוּת באמצעות תמריצים מעוּותים. תודות להיעדר הצורך במבחני אמצעים, מעבר להכנסה בסיסית יוביל לחיסכון ביורוקרטי משמעותי הן ברמת המדינה והן ברמת הפרט, וכן להיעלמות הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות. ביטול קצבאות המותנות ברמות הכנסה נמוכות או בסטטוס משפחתי מסוים יוביל להפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, ויעודד השתתפות בשוק העבודה. מלבד זאת, הכנסה בסיסית מתאימה יותר ממערכת הרווחה הקיימת לשוק העבודה המודרני הדינמי, במסגרתו עובדים מחליפים את מקום עבודתם בקצב גבוה ועוברים תקופות הכשרה ממושכות באמצע החיים. הכנסה בסיסית, קצבת 'מענק חירות' בסיסית תספיק בכדי לשלם על צרכים בסיסיים. מזון, דיור, חינוך במטרה לאפשר לאנשים לנסות לעמוד בקצב השינויים, להכשרה מחדש וליצירת ערך כלכלי. ניתן למצוא כמה מניעים מרכזיים לתשלום הכנסה בסיסית לכל[12] · מניעה וצמצום של עוני, אי-שוויון וקיטוב חברתי · בעלות משותפת של כל תושבי המדינה על משאבי הטבע שלה · מענה לירידה אפשרית בביקוש לעובדים עקב קדמה טכנולוגית · פישוט הביטחון הסוציאלי, הגברת מיצוי זכויות וביטול מלכודות עוני · שמירה על קיימות כלכלית וחברתית ועל איכות הסביבה · בניית אמון וחיזוק תחושת הערבות ההדדית להכנסה בסיסית אוניברסלית פוטנציאל להוריד מתח נפשי ורמת דחק כרוניות,לשפר את הבריאות של האזרחים להעלות את רמות האושר שלהם, להקטין את אי השוויון ואולי אף לייצר צמיחה כלכלית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביטוח לאומי גם חושב על זה! - מסמך שנכתב ע"י פרופסור דניאל גוטליב, סמנכ”ל המחקר היוצא של ביטוח לאומי.