משתמש:איילה לוסטיג/טיוטה
תשישות חמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג תשישות חמלה (Compassion Fatigue) נטבע לראשונה ע"י ג'וינסון בשנת 1992 והורחב על ידי פיגלי בשנת 1995. לפיהם, תשישות החמלה היא מצב של עייפות וחוסר תפקוד (ביולוגי, פסיכולוגי, וחברתי) כתוצאה מחשיפה מתמשכת לטראומה משנית או אירוע אישי אינטנסיבי במיוחד.
פיגלי טען שיש מחיר לאכפתיות וכי אנשי מקצוע המאזינים לסיפורים של פחד, כאב וסבל באופן קבוע עלולים להרגיש רגשות דומים מתוך אכפתיות. באופן אירוני, המטפלים היעילים ביותר, הם גם אלה הפגיעים ביותר להשפעה זו של הדבקות רגשית.
ניתן להגדיר את תשישות החמלה כמורכבת משילוב בין טראומטיזציה משנית, שחיקה, ירידה בסיפוק מעבודת החמלה.
א) שחיקה מוגדרת כתשישות פיזית, רגשית ומנטאלית הנובעת ממעורבות ארוכת טווח במצבים תובעניים רגשית, והיא מאופיינת על-ידי:
1. עייפות והתרוקנות מצברים
3. ירידה במסוגלות
ב) טראומטיזציה משנית הינה תגובה טבעית התנהגותית ורגשית לחשיפה לאירועים טראומטיים שנחווים על ידי אחרים ובדומה לטראומטיזציה ראשונית היא מאופיינת ב:
1. חודרנות
2. הימנעות
3. עוררות יתר
ג) סיפוק משמעותו הנאה המופקת כאשר אדם מבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר
אוכלוסייה בסיכון לתשישות חמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1. מטפלים בעלי וותק נמוך- נוטים לחוות את הטיפול בעוצמה גבוהה יותר ומתקשים לווסת את רגשותיהם על ידי מנגנוני הגנה
2. מטפלים בעלי רקע טראומטי- מטפלים שחוו בעצמם אירוע טראומטי, במיוחד כזה שטרם עובד, נתונים יותר להישנות של אירועים טראומתיים
3. מטפלים שנחשפים לילדים שעברו טראומה- עבודה עם ילדים קורבנות להתעללות מעוררת חרדה שמא הם או משפחתם יחוו בעצמם אירוע דומה
4. מטפלים שנחשפים לריבוי מטופלים שעברו טראומה- מטופלים פוסט טראומטיים מביאים כאב ומצוקה עצומים לטיפול והדבר עלול להשפיע על המטפל
התמודדות עם תשישות החמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמודדות סובייקטיבית של המטפל
1. הכרה בסימפטומים- יש להכיר בסימפטומים של תשישות חמלה ולשים לב כאשר מופיעים
2. פנייה לעזרה- הדרכה, מנטורינג ותמיכה קבוצתית יכולים לחזק כוחות, לחזק יכולת לוויסות רגשי, להגביר מסוגלות עצמית ולהפחית תחושת בדידות
3. מודעות: חשוב להכיר בעובדה שחשיפה ממושכת, שעות עבודה ארוכות, דרישות מעצמך ובדידות מגבירות את הפגיעות שלך לתשישות החמלה
4. פסיכו-אדיוקציה- הרחבת הידע בנושא של תשישות החמלה
5. הרחבת מעגל התחביבים- למצוא תחביבים שנותנים תחושה של סיפוק והנאה, במטרה להסיח את המחשבה מהעבודה
6. קשרים תומכים- חיזוק מערכות חברתיות בכדי לעבד את הרגשות
7. מנוחה- החוסן פוחת כאשר העייפות מוגברת, לכן, מנוחה עשויה להגביר את רמות החוסן ולהפחית את התשישות
עבודת המדריך במודרך עם תשישות חמלה
1. לעזור למודרך לקבל את האימפקט הבלתי נמנע (לאו דווקא שלילי) של העבודה
2. לדאוג למקום בטוח בו ניתן לדבר על תגובת המודרך לעבודה
3. להבין ולקבל את הצורך לביטוי רגשי בהדרכה, בלי שיפוטיות
4. להבדיל בין תשישות החמלה ו- PTSD – תגובות "נורמליות" מול צורך אפשרי בטיפול
5. לעזור להחזיק משמעות מול כל המכשולים העומדים בפני תחושת הצלחה
6. לספק אסטרטגיות ברורות לטיפול בסיכון וסכנה, ולהדגיש את המרכזיות של תחושת ביטחון לפונה ולמטפל
7. לעזור להחזיק ציפיות גמישות ומציאותיות
עבודת הארגון עם תשישות חמלה
1. לספק מספיק הכשרה, הדרכה ותמיכה בדרכים אלטרנטיביות
2. להקדיש זמן ולכבד תהליכים קבוצתיים וישיבות צוות
3. לאפשר שילוב של עבודה קלינית ופעילויות נוספות
4. לספק סביבה בטוחה מבחינה פיזית
מדידה אמפירית של תשישות חמלה - Compassion Satisfaction and Fatigue Test (CSFT)[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדד הראשון שפותח למטרה של מדידת תשישות חמלה וזהו גם המדד הנפוץ ביותר. הוא פותח על ידי פיגלי ב1995 על סמך ניסיון קליני ונועד להעריך גם תשישות חמלה וגם שחיקה בעבודה. השאלון כולל כ-40 פריטים מתוכם 23 פריטים הנוגעים לתשישות חמלה ו17 הנוגעים לשחיקה. הנבדק מתבקש לציין באיזה תדירות הפריט מאפיין את מצבו (1 = לעתים רחוקות / אף פעם, 2 = לפעמים, 3 = לא בטוח, 4 = לעתים קרובות, 5 = לעתים קרובות מאוד)
ציון של 26 ומטה מצביע על סיכון נמוך במיוחד לתשישות חמלה, ציון בין 27 ל-30 מצביע על סיכון נמוך, ציון בין 31 ל-35 מצביע על סיכון בינוני, ציון בין 36 ל-40 מצביע על סיכון גבוה וציון של 41 ומעלה מצביע על סיכון גבוה ביותר לתשישות חמלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תשישות החמלה" בעבודה עם ילדים ומשפחות שעברו טראומה
- חמלה ותשישות החמלה: חוויית מטפלים במטופלים עם מחלות מתמשכות
- ענבר לבקוביץ, תופעת תשישות החמלה בקרב מורים במערכת החינוך בישראל
- סבל, "עייפות החמלה", נחמה ותקווה
- מיכל קורד-בילסקי, מתומך לנתמך – מהי "תשישות חמלה"?
- ענבר לבקוביץ וצמרת ריקון, תשישות חמלה ומצוקה רגשית בקרב יועצים חינוכיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]
- ^ Conrad, D., & Kellar-Guenther, Y. (2006). Compassion fatigue, burnout, and compassion satisfaction among Colorado child protection workers. Child abuse & neglect, 30(10), 1071-1080
- ^ Figley, C. R. (1995). Compassion fatigue: Toward a new understanding of the costs of caring
- ^ Azar, S. T. (2000). Preventing burnout in professionals and paraprofessionals who work with child abuse and neglect cases: A cognitive behavioral approach to supervision. Journal of clinical psychology, 56(5), 643-66
- ^ Maslach, C., Jackson, S. E., & Leiter, M. P. (1997). Maslach burnout inventory. Scarecrow Educatio
- ^ Bride, B. E., Radey, M., & Figley, C. R. (2007). Measuring compassion fatigue. Clinical social work journal, 35(3), 155-163
- ^ Adams, R., Boscavino, J., Figley, C.R. (2006). Compassion fatigue and psychological distress among social workers: a validation study. Amer. J. Orthopsychiatry, 76, p. 103-10
- ^ Figley, C.R. (1995). Compassion fatigue: coping with secondary traumatic disorder in those who treat the traumatized. Brunner & Maze
- ^ אשל, ע. (2009). "שהחזרתי בי נשמתי בחמלה" – על חמלה (compassion) במצבי ייאוש ומוות בטיפול. שיחות, כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, כרך כ"ד, חוב' מס'1, נובממבר