משתמש:איתי אור/טיוטה1
הפרעות הולכה והפרעות קצב
הפרעות קצב הינו מונח הבא לתאר פעילות לא תקינה של מערכת ההולכה החשמלית בלב. חלק מהפרעות אלו עלולות להיות מסכנות חיים ולגרום לדום לב, בעוד אחרות עלולות לגרום אי נוחות ותו לא. כמו כן חלק מההפרעות אף לא יהיו מורגשות (בין אם מסכנות חיים ובין אם לאו).
מערכת ההולכה בלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת ההולכה החשמלית בלב פועלת באופן עצמאי, ללא כל תלות באותות עצביים מהמוח (אותות מהמוח יכולים להגביר או להאט את קצב הלב. אך הם לא גורמים ללב לפעום).
נהוג לחלק את מערכת ההולכה לארבעה חלקים:
-קוצב ראשי- כשמו כן הוא- קוצב הלב הראשי, נמצא בחלק העליון של העלייה הימנית, מייצר אות חשמלי המתפשט לכיוון הקוצב המשני (atrio-ventricular node) דרך רקמת השריר של העליות וגורמת בכך לכיווץ שריר העליות.
-הקוצב המשני- נמצא אף הוא בעלייה הימנית, אך בחלקה התחתון, במחיצה שבין העלייה לחדר. מקבל את האות החשמלי המגיע מרקמת השריר, משהה אותו לכ-0.12 שניות ומעביר אותו אל הצרור ע"ש היס (השהייה זו חשובה מכיוון שאם העליות והחדרים יתכווצו בו זמנית, דם מהעליות לא יוכל להכנס אל החדרים ומשם להמשיך בדרכו במערכת הדם).
-הצרור ע"ש היס- עובר במחיצה הבין חדרית. מתפצל לשני צרורות, ימני ושמאלי, ומעביר את האות החשמלי לסיבי פורקנייה.
-סיבי פורקנייה- יוצאים מהקצה התחתון של המחיצה הבין חדרית, עוטפים את שריר הלב מלמטה כלפי מעלה, ומעבירים את האות החשמלי לחדרים.
חשוב לציין:
בלב עצמו אין עצבים, האות החשמלי עובר רקמת השריר.
המחיצה המפרידה בין החדרים לעליות אינה מוליכה חשמל.
לכל תא בלב יש את היכולת לייצר אות חשמלי.
קצב הלב התקין הוא 60-100 פעימות בדקה.
סוגי הפרעות קצב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברדיקרדיה- דופק איטי (מתחת ל60 פעימות בדקה), יכול להתרחש בעיקר כתוצאה של השהיית האות החשמלי בקוצב הראשי או השהיית האות החשמלי בקוצב המשני. אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע תתכן ברדיקרדיה פזיולוגית, והיא מצב תקין.
- טכיקרדיה- דופק מהיר (מעל 100 פעימות בדקה), נגרם בעיקר כתוצאה של שחרור מהיר של אותות חשמליים מהקוצב הראשי או כתוצאה מייצור אותות מהירים בצורה עצמאית של הקוצב המשני (טכיקרדיה ממקור על חדרי).
- הפעלה עצמית- ייצור עצמאי של אותות חשמליים על ידי כל תא בלב שאינו ממערכת ההולכה (שריר).תהליך זה עלול לגרום לפעימות מוקדמות או אריתמיה קבועה של הלב, ועלול אף להביא לפרפור של הלב.
- כניסה מחדש של אות חשמלי - כאשר אות חשמלי ברקמת השריר נע במסלול מעגלי וחוזר אחורה במקום לנוע קדימה. התוצאה היא כשל אוטומתיקציה.
- אי סדירות (אריתמיה) - כאשר הקוצב הראשי אינו מייצר אות חשמלי בקצב ובמרווחים קבועים. במצב זה דופק החולה אינו סדיר. לרוב, מצב זה אינו מצריך התערבות רפואית מיידית.
- פרפור חדרים - נגרם כאשר שריר החדרים מייצר אותות חשמליים בצורה עצמאית ולא סדירה. כתוצאה מכך השריר לא מתכווץ בצורה יעילה ואינו מזרים דם אל מערכות הגוף. מצב זה מצריך התערבות רפואית מיידית!
- פרפור עליות - דרך הפעולה דומה לזו של פרפור חדרים, אך קורת בעליות. מצב זה פחות מסוכן מכיוון שבאופן טבעי, שרירי העליות פחות מפותחים משרירי החדרים.
- רפרוף עליות - דומה לפרפור עליות, אך במצב זה העליות מצליחות מידי פעם להפיק כיווץ יעיל.
- חסם הולכה של הקוצב המשני (av block) - נגרם כתוצאה מחסם בנתיב ההולכה בין הקוצב הראשי והקוצב המשני. הפרעה זו מתחלקת לשלושה סוגים:
-דרגה ראשונה - בה הפרש הזמנים בין כיווץ העליות לחדרים אינו סדיר
-דרגה שנייה - בה לא כל כיווץ עליות גורר אחריו כיווץ חדרים.
-חסם מלא - בחסם מלא אבד הקשר בין כיווץ העליות לכיוות החדרים. הקוצב המשני עובד בצורה עצמאית ולכן אין סדירות וקשר בין כיווץ העליות לכיווץ החדרים.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול בהפרעות קצב והולכה הוא מגוון וכולל בין היתר השתלת קוצב לב, מתן תרופות שונות ואף מתן שוקים חשמליים במקרים קיצוניים. סוג הטיפול ניתן בהתאם למצבו הנוכחי ועברו הרפואי של החולה, והעדפת המטפל (פראמדיק או רופא).