משתמש:אלי בר"ז

הגאון רבי גרשון הלוי שטטנר זצ"ל

רבי גרשון הלוי שטטנר זצ"ל נולד לאברהם ורוזה שטטנר בעיר קוסוב, פולין. הוריו היו אמידים,ושם משפחתם המקורי היה זילברשטיין, אך מחמת עושרם נרדפו ע"י אנשים צרי עיין וזמן מה אחר נישואיהם שינו את שם משפחתם לשטטנר. הרב גרשון שטטנר הינו בנם השלישי: אליעזר-תרכ"ה (1865) אהרן תרכ"ח (1868) גרשון תרל"ב (1872). הוריו נפטרו בדמי ימיהם בהיותו בן 7. לאחר פטירת ההורים נסע אחיו אליעזר לאמריקה ועסק ברפואת שיניים והיה מפורסם בתחומו. אהרן נשאר בפולין והיה לעו"ד. הבן הצעיר גרשון נותר לבדו והיה רץ תמיד לבית הכנסת, פגשו הרב המקומי בקוסוב (אולי זה היה הרב משה הגר האדמו"ר מקוסוב) ושאלו האם רצונו להיות רב וכשענה בחיוב לקחו לביתו ואכן שם צמח לאילנא רברבא כמו"כ במכתבו להרב שטרן (מו"ל ספרי החת"ס וצאצאיו{מובא בהקדמה לספר מכתב סופר עה"ת}) שרבו הוא הג"ר פייבל הלוי שרייאר זצ"ל מבראטשין מח"ס גידולי הקדש. בשנת תרמ"ט (1889) בהיותו בן 17 בלבד הוסמך לדיינות ושנה לאחר מכן כבר כיהן כדיין בפועל.

אשתו היא מרת זיסל שטטנר לבית שכטר בתו של ר' מרדכי שכטר זצ"ל שו"ב ומוהל בעיר זאבלטוב פולין, ודור ו' לבעש"ט. סדר היחס- 5)אביו. 4)ר' ישכר דב שכטר. 3) ר' ישראל [המכונה ר' ישראל מת] (אחי ר' נחמן מברסלב). 2)פיגא. 1) אודל בת הבעש"ט. ושל טשרנא בת שמחה זימל וצירל קוך מחסידי בויאן ונו"נ לר' שמחה זימל קוך חמיו של האהבת שלום מקוסוב. אחיה/בן דודה הינו ליב קוך אביו של אד קוצ' ר"ע ניו יורק.

לאחר נישואיו עם רעיתו התגורר ליד חמיו ושם כיהן כדיין ומו"צ. לאחר כמה שנים נדד לרומניה לכהן שם כדיין ומו"צ.

מקומות כהונתו כדיין ומו"צ זאבלטוב (שו"ת חיים של שלום סי' ע"ב) שאדין, בשנת תרנ"ט (שו"ת מחזה אברהם סי' פא) טשאדין (שו"ת אבן יקרה סי' ס"ו) דאווידעני בשנת תרס"ג. שאץ-סוצ'אבה תרע"ו-תש"ב

תקופת שאץ בעיר שאץ היה גר האדמו"ר ר' משה הגר זצ"ל אחיו של האדמו"ר בעל האהבת ישראל מויזניץ זצ"ל שהיו ש"ב של הסבתא זיסל ע"ה. האדמו"ר הכיר את זקיננו הג"ר גרשון זצ"ל מקודם והביאו לשאץ על מנת שילמד עם בנו ר' חיים מי שלימים מילא מקום אביו באדמורות שאץ. שמעו יצא בכל האזור כולו והיה מפורסם בבקיאותו בשולחן ערוך. כמו"כ לאהדה גדולה וקרבה מיוחדת מהאדמו"ר בעל האהבת ישראל מויזניץ. בשנת תר"פ (1920) התמנה הרב משה חיים לאו חתנו בזיווג ראשון של בעל האהבת ישראל מויזניץ לאב"ד שאץ והיה צעיר לימים והג"ר גרשון זצ"ל קירב אותו וסייע לו ולכך זכה לחיבה מיוחדת מהאדמו"ר מויזניץ. בשאץ גרו בדירה שהיתה שייכת לשופט גוי ואשת השופט שמשה כגויה של שבת, המשפחה התקיימה בדחקות נוראה מקצבה זעומה של הקהילה ואפילו ש"ס משל עצמו לא היה לו. ועם כל זה היה מלמד תורה את תלמידיו ומעולם לא דרש שכר ע"כ אף כשהיה באפשרותם לשלם. ואת עצמו היה ממית באהלה של תורה ובאחת הפעמים שנשאלה שאלה על בהמה ולא רצה להטריפה (וכמו שאמרו חז"ל התורה חסה על ממונם של ישראל) ישב כל הלילה עם ספרים רבים ולאור הבוקר קם ואמר כשר- הבהמה כשרה.

תקופת השואה ופטירתם בשנות השואה באחד הימים עבר כרוז בעיר שעל כל היהודים לעזוב את העיר. הסבא והסבתא הרב גרשון וזיסל שטטנר וכל משפחתם עקרו למוגילב (Moghilev) ומשם לקופיגורוד ,(Copaigorod) שבאוקראינה (טרנסנייסטריה) . ביום רביעי פרשת תצוה ח' אדר תש"ב נלב"ע הסבא. [ישנה גי' המספרת שאמר לילדיו שעומד להסתלק מן העולם וישב על כיסא ונפטר]. לאחר פטירתו בא הרב המקומי לקחת את הטלית קטן של הג"ר גרשון זצ"ל וסיפר לילדיו שהנפטר כבר אמר לו שבועיים קודם שעומד להסתלק מן העולם. נקבר ליד ר' ועלועל דער גלאחר -הסייד. בי"ח ניסן באותה שנה נלב"ע רעיתו מרת זיסל ע"ה. נקברו בקבר נפרד ולא בקבר אחים בזכות פת לחם שמנעו ילדיהם מעצמם.

הג"ר גרשון זצ"ל עוזר לילדיו אחרי פטירתו לאחר פטירתו, יום אחד נתפס בנו זלמן ז"ל, בלילה חלמה בתו מרים רייזל ע"ה שאביה הג"ר גרשון זצ"ל בא אליה ומחייך ושאלה אותו מדוע אתה שמח הרי תפסו את זלמן והוא המשיך לחייך כאומר יהיה בסדר, בבוקר ספרה זאת לאחותה הגדולה והאחות הגדולה ענתה שאם אבא בא בצורת כזאת בחלום זה סימן שזלמן יחזור, ואפילו שזה היה סכנת חיים הלכה לאחראי שהחזיק את כל אלו שנתפסו ודרשה שישחרר את אחיה זלמן, והלא יאומן קרה והאחראי ענה לה קחי את אחיך ולכי מפה. באותה תקופה כיון שהיו בגירוש היה רעב גדול, וכדי להתקיים היו מוכרים את פנים מעילו של הג"ר גרשון זצ"ל, וכל פעם שמכרוהו למחרת זה היה חוזר וכך היו מתקיימים הרבה זמן.

נינו הוא הרב שמחה שטטנר ממיתר.

מתלמידיו האדמו"ר רבי חיים הגר זצ"ל משאץ האדמו"ר מריבניץ זצ"ל

הנצחת זכרו

בנו זלמן הקים בית כנסת בירושלים לזכרו: ביהכ"נ "זכרון גרשון" ברח' אהלי יוסף 3 ליד רח' בר אילן שכונת עזרת תורה ירושלים.

שמו מוזכר בספרים שו"ת אמרי יושר סי' טז וסי' פב. שו"ת אבן יקרה סי' סו-סח, וסי' לד בתוך התשובה. שו"ת מחזה אברהם סי' פא. שו"ת חיים של שלום סי' עב. שו"ת זיו הלבנון סי' לב בתוך התשובה. שו"ת אבני זיכרון סי' לה. שו"ת זקן אהרן סי' פד בתוך התשובה. מכתב סופר בהקדמת המו"ל. מחקרי החסידות (אלפסי) עמ' 191.