שיטת טיפול לחולי אפזיה מותנית אילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

(באנגלית, CIAT-או constraint induced aphasia therapy)  מטרתה לעודד מטופלים עם אפזיה להתמקד בערוצי התקשורת שאינם בשימוש אצלם.

חולי אפזיה, אשר הערוץ המילולי פגוע אצלם, משתמשים לעיתים קרובות בערוץ התקשורתי הנגיש להם ביותר, לדוגמה, ציור או שימוש במחוות גוף. בטיפול ה-CIAT המטופלים מונחים להימנע משימוש באסטרטגיות פיצוי אלה לטובת שימוש בהפקה מילולית בלבד^[1]

תהליך הטיפול באמצעות שיטת CIAT[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול CIAT מתבצע בדרך של חילופי מידע בין מטופלים או בין מטופל ומטפל. דו שיח כדוגמה לאינטראקציה מילולית בה המאזין אינו יודע מה הדובר הולך להגיד. בטיפול, שיטה זו מיוצגת כאינטראקציה טיפוסית בין דוברים. התקשורת במצב זה מתבססת על היכולת להפקת משפטים פועליים. הפועל משמש לתיאור פעולות, אירועים או מצבים, וכן מספק מידע על זמן התרחשו, ומשך ההתרחשות.

תולדת שיטת הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הטיפול מותנה האילוץ (באנגלית,Constraint Induced Therapy CIT) היא שיטת טיפול בתחום השיקום הנירולוגי אשר פותחה בתחילה בכדי לטפל בחולים עם פגיעות מוטוריות כרוניות בעקבות שבץ מוחי ונקראה שיטת טיפול לתנועה מותנה אילוץ -(באנגלית, CIMT^[2] או Constraint Induced Movement Therapy)^[3]. רציונל של השיטה מתבסס על תיאורית ה-hypothesis Learned non-use. על פי תיאוריה זו, בשלבים הראשונים לאחר אירוע מוחי, החולה מפצה על הקושי בשימוש באיבר הפגוע (לדוגמה: יד ימין) באמצעות שימוש מוגבר באיבר הבריא (לדוגמה: היד הנגדית, שמאל). לטענת תומכי הטיפול, פיצוי זה מעכב את השיקום של האיבר הפגוע. על פי תיאוריה זו, בכדי להפחית התנהגויות פיצוי ועל מנת לאמן את האיבר הפגוע, יש להגביל את תנועת האיבר הבריא. באופן זה האיבר הפגוע מאולץ לפעול, ובכך מעודד את תהליך ההחלמה^[4]

עקרונות מנחים לשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מתבססת על ארבעה עקרונות מנחים: 1. היפותזת ה'לא בשימוש' (Learned non-use), הסוברת כי יש להפעיל את האיבר הפגוע שאינו בשימוש, וכן למנוע אסטרטגיות פיצוי באמצעות הגבלת האיבר הבריא. 2. אימון אינטנסיבי. 3. רמת קושי עולה בהתאם ליכולות המטופל. 4. הקשר רלוונטי לעולמו האישי של המטופל על מנת לעודד הכללה של הטיפול לחיי היום יום.^[5]

מאחר ונראתה הצלחה בטיפולים המוטוריים בשיטת ההפקה המאולצת ,(CIMT) הן ברמה התפקודית והן ברמה הנוירו-פיזיולוגית, הותאמה השיטה גם לטיפול שפתי בחולי אפזיה לאחר שבץ מוחי. כך נולדה לה שיטת CIAT. בטיפול זה שמרו על שלושה עקרונות מרכזיים הקיימים גם בשיטת CIMT: הגבלת שימוש באסטרטגיות פיצוי המאלצת שימוש בערוצי התקשורת הפגועים, רמת מורכבות שפתית עולה בהתאם לשיפור ביכולות המטופל, ואינטנסיביות הטיפול (טיפול יומי של מספר שעות)^[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Marcus Meinzer, Amy D. Rodriguez, Leslie J. Gonzalez Rothi, First decade of research on constrained-induced treatment approaches for aphasia rehabilitation, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation 93, 2012-01-01, עמ' S35–45 doi: 10.1016/j.apmr.2011.06.040
^ Constraint-induced movement therapy
^ Edward Taub, Gitrenda Uswatte, Thomas Elbert, New treatments in neurorehabilitation founded on basic research, Nature Reviews. Neuroscience 3, 2002-03-01, עמ' 228–236 doi: 10.1038/nrn754
^ E. Taub, G. Uswatte, R. Pidikiti, Constraint-Induced Movement Therapy: a new family of techniques with broad application to physical rehabilitation--a clinical review, Journal of Rehabilitation Research and Development 36, 1999-07-01, עמ' 237–251
^ Friedemann Pulvermüller, Marcelo L. Berthier, Aphasia therapy on a neuroscience basis, Aphasiology 22, 2008-06-01, עמ' 563–599 doi: 10.1080/02687030701612213

[הערה_מספר_24757267:0-1] ¹ ² Marcus Meinzer, Amy D. Rodriguez, Leslie J. Gonzalez Rothi, First decade of research on constrained-induced treatment approaches for aphasia rehabilitation, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation 93, 2012-01-01, עמ' S35–45 doi: 10.1016/j.apmr.2011.06.040

[2] Constraint-induced movement therapy

[3] Edward Taub, Gitrenda Uswatte, Thomas Elbert, New treatments in neurorehabilitation founded on basic research, Nature Reviews. Neuroscience 3, 2002-03-01, עמ' 228–236 doi: 10.1038/nrn754

[4] E. Taub, G. Uswatte, R. Pidikiti, Constraint-Induced Movement Therapy: a new family of techniques with broad application to physical rehabilitation--a clinical review, Journal of Rehabilitation Research and Development 36, 1999-07-01, עמ' 237–251

[5] Friedemann Pulvermüller, Marcelo L. Berthier, Aphasia therapy on a neuroscience basis, Aphasiology 22, 2008-06-01, עמ' 563–599 doi: 10.1080/02687030701612213

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]