משתמש:אני31/תכנית קשת
==תכנית קש"ת – קידום שיתוף תקשורת== *בעבודה*
תכנית קש"ת – קידום שיתוף תקשורת, הינה תכנית שפותחה במקור עבור הורים ובני משפחה שאחד מחבריה בעל קשיים נפשיים. כיום מתקיימת התכנית גם עבור בני משפחה אשר אחד מחבריה הינו בעל לקות למידה, הפרעות קשב או מגבלה פיזית. התכנית משותפת לבית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו ומשרד הבריאות.
מטרת התכנית היא להקנות להורים ובני המשפחה האחרים גישה וכלים לתגובה ולהתנהגות יעילה במצבי החיים השונים איתם הם מתמודדים בבית, מול השירותים השונים ובקהילה בכלל.
התכנית מבוססת על תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית- מבנית ותיאורית הלמידה המתווכת שפותחה על ידי פרופסור ראובן פוירשטיין ועל גישת ההתערבות הקוגניטיבית דינאמית שפותחה על ידי ד"ר נעמי הדס לידור וצוותה.
את התכנית יזמה, הקימה ומנהלת ד"ר נעמי הדס לידור בשיתוף עם צוות גדול של הורים ואנשי מקצוע מומחים.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית קשת החלה לפעול בארץ בשנת 2002 עבור הורים שאחד מילדיהם סובל ממגבלה נפשית.בישראל חיים למעלה מ-120,000 אנשים המוגדרים כחולים במחלה פסיכיאטרית. רבים מהם גרים יחד עם בני משפחתם, מה שיוצר אתגר משפחתי מורכב עבור כל אחד מחברי המשפחה. מחקרים מראים שהופעת מחלה פסיכיאטרית אצל אחד מבני המשפחה מהווה משבר, אשר יוצר תחושות קשות ודאגות רבות עבור בני המשפחה [1] (2008,as cited in Kim & Slayers, Sanders 2003), .. בנוסף מראים המחקרים כי להתערבות טיפולית במסגרת המשפחתית יש תפקיד משמעותי בתהליך ההחלמה של האדם החולה וליכולת התמודדות המשפחה עם מחלתו[2] ((הדס לידור, חסדאי, ירוס, 2006; , (as cited in Kim and Slayers; Mcfarlane et al. 2000 Dixon et al. 2001). .
תאור התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבסיס התיאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנית קש"ת הינה תכנית התערבות ייחודית למשפחות המתמודדות עם מגבלה נפשית של בן משפחה. התכנית מבוססת על עקרונות תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית מבנית (פוירשטיין)., ויישומה במודל ההתערבות הקוגניטיבית דינאמית Dynamic Cognitive Intervention (DCI) (הדס-לידור, חסדאי, וירוס, 2006) הבסיס של התערבות זו הוא תורת הלמידה המתווכת. ארבעת המאפיינים ההכרחיים לקיומה של אינטראקציה בעלת איכות מתווכת הינם: כוונה והדדיות, תיווך להעברה, תיווך למשמעות, תיווך למסוגלות. מרכיבים של התיווך נלמדים בקורס ומתורגלים דרך אירועי חיים שהמשתתפים כותבים. הגישה שמה דגש על חיבור בין קוגניציה, רגש והתנהגות. ויישום הלמידה בהקשרי חיים המשמעותיים למשתתפי הקבוצה (Hadas-Lidor & Weiss, 2005) .
יישום התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנית קש"ת הינה תכנית אקדמית, מובנית, שמטרתה הקניית התפיסה, הגישה וכלים לתקשורת קוגניטיבית יעילה בתוך המשפחה ומחוצה לה. זאת באמצעות ניתוח ולמידה מאירועים בחיי היומיום אותם מביאים המשתתפים. הייחודיות של התכנית מתבטאת במספר מרכיבים:
- שייכות הקורס למסגרת אוניברסיטאית שאינה רפואית.
- אוכלוסיית היעד של הקורס היא לא החולים עצמם, אלא הוריהם. המטרה היא להעצימם ולהפכם לשותפים פעילים ויעילים יותר בתהליכים שילדיהם עוברים.
ההורים עצמם שותפים בהנחיה בתכנית ביחד עם 2 אנשי מקצוע בכירים המומחים בתחום השיקום וההתערבות הקוגניטיבית דינאמית, מה שהופך את הלמידה למאוד אותנטית ורלוונטית לחייהם של האנשים.
מטרות תכנית קש"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]
1.למידה של הגישה הקוגניטיבית דינאמית כגישה המאפשרת שינוי וצמיחה מעבר ליכולת הנראית לעין (Hadas-Lidor, Kozulin & Weiss, 2011 ).,(Feuerstein & Feuerstein, 1991),. 2. שיפור התקשורת הבין אישית במשפחה. 3. הקניית ידע בפתרון בעיות בחיי היומיום, הנובעות מעצם הקשיים של המתמודד במשפחה, בעבודה ובסביבה. 4. הקניית תפיסת ההחלמה כעמדה פעילה ואחראית ביחס לחיים. 5. שיתוף הורים על ידי הכשרתם כמנחים שיעבדו בצמוד למנחים מהאקדמיה. הנחות היסוד שעומדות בבסיס הקורס הן אמונה ביכולת ההשתנות, חזון ההחלמה, והשיתוף כאסטרטגיה לשינוי. עד לימים אלו(2012) התקיימו 28 קורסים מתוכם: 4 קורסים להורים של ילדים עם ליקויי למידה, 2 קורסים במגזר החרדי , קורס אחד להורים עם מוגבלויות פיזיות שונות בשיתוף עם הג'וינט ו-21 קורסים להורים ובני משפחה של אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית. למעלה מ- 300 איש סיימו את הקורסים. בנוסף התקיימו עד 2 קורסי המשך לתכנית ומתקיימת מזה השנה השלישית קבוצת המשך , "קשת פמילי", שהחלה את פעילותה בקורס קשת וממשיכה אותה כקבוצת תמיכה ברוח השפה שנלמדה בקורס.
הצלחת התכנית כמשתקף במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים שבדקו את תחושותיהם של הורים המשתתפים בתכנית כלפי ילדיהם, הראו שיפור משמעותי בידע של ההורים כלפי מחלת ילדיהם, וכן שינוי באמונתם והתנהגותם ביחס לילדים (Hadas-Lidor et al., 2006). כמו כן נמצא כי משתתפי התכנית וביניהם נשים מהחברה החרדית דיווחו על השפעת התכנית על קשריהם עם שרותי בריאות הנפש. כמו כן תכנית קש"ת הקטינה משמעותית את הפער בין תפיסת התקווה של בן המשפחה ביחס לעצמו לבין תפיסת התקווה של בן המשפחה ביחס לחולה. כלומר תכנית קש"ת העלתה את האמונה, של המשפחה, ביכולת השינוי של החולה בדרך אל ההחלמה. (רדליך, 2007). בנוסף, הראו מחקרים שיפור ביכולות התקשורת של ההורים עם בן המשפחה החולה, וחיזוק תחושת המסוגלות שלהם להתמודדות עם המצבים המורכבים שמחלת ילדיהם מזמנת להם. Shor, R. (2008).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדס לידור, נ'., חסדאי, א'. וירוס, ט'. (2006). קש"ת- קידום שיתוף ותקשורת קורס להכשרת הורים ובני משפחה לתקשורת בדרך קוגניטיבית. IJOT (כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק), 15, 44- 31.
רדליך, ד. (2007). מידת התקווה אצל בני משפחה של אנשים עם מחלה פסיכיאטרית – השפעה של תכנית קש"ת- (קידום, שיתוף, תקשורת) , קורס קוגניטיבי דינמי. עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
Shor, R. (2008). The Keshet program-Advancement, participation and communication. The Israeli National Insurance Institute, Research and Planning Administration, Division for Service Development, Special report No. 130, Jerusalem.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kim, H.W. , Salyers, M.P. (2008). Attitudes and Perceived Barriers to Working with Families of Persons with Severe Mental Illnes: Mental Health Professionals’ Perapective. Community Mental Health Journal, 44, 337-345.
- ^ הדס לידור, נ'., חסדאי, א'. וירוס, ט'. (2006). קש"ת- קידום שיתוף ותקשורת קורס להכשרת הורים ובני משפחה לתקשורת בדרך קוגניטיבית. IJOT (כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק), 15, 44- 31.