משתמש:ארז האורז/טיוטה

תסמונת האוזן האדומה (RES) היא הפרעה נדירה של אטיולוגיה לא ידועה שתוארה במקור בשנת 1994. התסמין המגדיר של תסמונת האוזן האדומה הוא אדמומיות של אחת או שתי האוזניים החיצוניות, המלווה בתחושת צריבה.[1] מגוון טיפולים נוסו בהצלחה מוגבלת.[1]

אוזניים אדומות הן לעתים קרובות גם סימפטום קלאסי של פוליכונדריטיס חוזרת (RP), מחלה אוטואימונית נדירה התוקפת אזורי סחוס שונים (ולפעמים אזורי רקמת חיבור אחרים) בגוף; מחקר מעריך ש-RP משפיע על 3-5 אנשים למיליון. אוזניים אדומות ב-RP מעידות על סחוס דלקתי (ולפעמים על עור האוזן החיצונית יחד עם הסחוס) ולעיתים גורמות לכאב בינוני עד קיצוני במהלך "הבזק" של המחלה, שיכולים להיות חריפים ו/או כרוניים. אוזניים אדומות ב-RP יכולות להיות דו-צדדיות או חד-צדדיות, ומתוארות כ"חוסכות בתנוך האוזניים" עקב היעדר סחוס בתנוך האוזן. דלקת ממושכת עלולה לגרום בסופו של דבר להידרדרות בסחוס האוזן, ואף לאובדן שמיעה חלקי או מלא.

אפידמיולוגיה

תסמונת האוזן האדומה נחשבת נדירה, אך השכיחות אינה ידועה.[1] בספרות הרפואית מתוארים רק כ-101 מקרים, עם יחס זכר לנקבה של 1:1.25.[1] המקרה דווח בחולים מגיל 4 עד 92, עם הופעה ממוצעת בגיל 42.