משתמש:דבורה מרקו/קהילת קאלין

הכפר קאליני שוכן מצפון מזרח לעיר טטש. עד 1918 השתייך למחוז מאראמארוש שבהונגריה, מאז עד 1939 לרפובליקה הצ'כוסלובקית, ממרס 1939 היה תחת כיבוש הונגרי וב- 1945 סופח לאוקראינה, אז רפובליקה בברית המועצות. בעקבות הסכם מינכן מספטמבר 1938, כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, התפרקה הרפובליקה הצ'כוסלובקית. מנובמבר אותה השנה שלט במקום שלטון אוטונומי רותני בחסות גרמניה הנאצית. במרס 1939 כבש הצבא ההונגרי את האזור. "החוקים היהודיים" של ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית פגעו בפרנסות היהודים. ב- 1941 התפקדו בקאליני 497 יהודים.

ביולי אותה השנה גורשו לפולין יהודים שלא היו בידיהם תעודות אזרח הונגרי תקפות. השלטונות הערימו קשיים בהשגת התעודות, וכמחצית מיהודי קאליני גורשו. הם הובאו לעיר סטאניסלאבוב בשטחי הכיבוש הגרמניים (בעבר בשטח פולין), ולפי גירסה אחת נרצחו בשדה ליד העיר, בסוכות תש"ב (אוקטובר 1941). לפי עדות אחרת עשו היהודים את כל הדרך עד סטאניסלאבוב ברגל, שם הוכנסו לגיטו, ורבים מתו ברעב. באחד הימים נלקחו יושבי הגיטו לבית העלמין ונורו למוות לתוך חפיר שהוכן מראש. כשנתמלא הבור נרצחו היהודים במקום אחר. מיהודי קאליני שגורשו לשטחי פולין הכבושים בידי הגרמנים, שרדו רק חמישה. יהודי אחד הצליח להמלט וחזר לכפר.

ב- 19 במרס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. באפריל נלקחו היהודים שנותרו בקאליני לגיטו מאטסאלקה MATESZALKA, ובחודש מאי 1944 שולחו למחנה השמדה אושוויץ. כמה צעירים נמלטו ליער והסתתרו בבונקר. לפי גירסה אחת הם ניצלו, ולפי גירסה אחרת נתפסו בידי מקומיים, ונמסרו לידי ההונגרים. אלה גירשו אותם לגיטו טטש ומשם שולחו לאושוויץ.

אחרי המלחמה לא נתחדשו החיים היהודיים בקאליני. בשנות השמונים למאה העשרים לא ישבו שם יהודים.