משתמש:האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

כך הכל החל

בשנת 1969 החלו פעילים ציוניים מצפון אמריקה לפעול למען העלאת יהודי אתיופיה לארץ. כך נוסדה האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה (AAEJ) שפעלה בין השנים 1970–1993. כשהסתמן שרוב יהודי אתיופיה כבר עלו לישראל, החליט הוועד המנהל של ה-AAEJ על פיזורו. בשנת 1994 הקימו אחדים מהחברים הפורשים את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה (IAEJ, להלן האגודה).

תחום פעילותנו

מראשית קיומה נאבקה האגודה על זכותם של יוצאי אתיופיה להיות חלק בחברה הישראלית, באמצעות פעילות של שדולה וסִנגוּר. לאחר הצטרפותם של ארגונים נוספים לפעילות למען קהילת יוצאי אתיופיה התמקד הארגון בתחומי החינוך והתעסוקה - עוגנים הכרחיים למימוש ההשתלבות בחברה הישראלית. יחד עם זאת, כיוון שאתגרי היומיום מחייבים מענה בתחומים שונים ומגוונים, האגודה אינה מצמצמת את פעילותה רק בתחומים אלה. מלבד זאת, ניסיון של שנים רבות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה מהווה מקור לסיוע ולייעוץ מקצועי לשאר הארגונים העושים במישרין או בעקיפין לקידום קליטת יוצאי אתיופיה באשר הם.

חינוך

תלמידים מקרב יוצאי אתיופיה מתמודדים עם אתגרים וחסמים בתוך מערכת החינוך, ועיקרם בהעדר תשתית ארגונית שבכוחה לממש את יכולותיהם. עניין זה מסביר, במידה רבה, את אחוזי הנשירה הגבוהים של אותם תלמידים ואת הידרדרותם של רבים להתנהגות פלילית. על כן האגודה משקיעה משאבים רבים לקידום התחומים הבאים: 1. כשרים אורייניים – האגודה רואה בנושא זה ראשון במעלה מבחינת סדר העדיפות, בבואנו לקדם את שילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. חשיבות הנושא נובעת מתוך מציאות מעוררת דאגה, ולפיה שיעורם של תלמידים יוצאי אתיופיה שאינם בעלי כשרי כתיבה וקריאה מספקים גבוה במידה ניכרת בהשוואה לכלל בני גילם שמכלל האוכלוסייה היהודית. אנו מבקשים לעורר מודעות לקשיים בנושא זה, ולאפשר את מרב האמצעים המאפשרים השתלבות במערכת הלימוד באמצעות פעילות שראשיתה כבר בגיל הגן. 2. חינוך מיוחד – האגודה פועלת זה מכבר להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים שדרכם ניתן להעריך נכונה את יכולותיהם של הילדים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. שיטת האבחון הנוכחית אינה מביאה בחשבון את השונוּת התרבותית ואת מידת השפעתה על יכולת הערכת יכולותיו של הילד. החסמים אינם רק נחלתם של הילדים אלא גם של הוריהם המתקשים להיות שותפים בתהליך קבלת ההחלטות - תוצר של קשיי שפה והבנה מלאה של מערכת החינוך בישראל. האגודה פועלת לשינוי התייחסות מערכת החינוך לסוגיה זו ולקידום מעורבות ההורים. 3. בחינות הבגרות – שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה נמוך מזה של כלל התלמידים. הפער ניכר במיוחד באחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. האגודה חותרת לגיבוש האמצעים שבכוחם להסיר את מכשול זה, כחלק מפעילות רחבה שנועדה לקדם רכישת השכלה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה; האגודה פועלת להבאת הנושא לתודעה ולקידום סביבת לימודים המאפשרת לתלמיד רכישת כלים הדרושים עבורו לשם מימושה של הצלחה בבחינות הבגרות. 4. נוער בסיכון – מכאוביה של קליטתם הבלתי הולמת של יוצאי אתיופיה ניכרים בדמותם של הצעירים שנפלטו ממערכת החינוך, נתונים במצב של נשירה סמויה, מסובכים בהתנהגות עבריינית, שקועים באלכוהול ובסמים. כיום רוב העיסוק בתחום נוער בסיכון אינו מביא בחשבון את הקשיים הייחודיים לנוער הנמנה עם יוצאי אתיופיה. האגודה חותרת לביסוס המענים שבכוחם להעניק מענה ממוקד ופרטני לאותה קבוצת נוער, כשראשית לכך היא יצירת גילוי דעת נאות יותר לנושא.

תעסוקה

יוצאי אתיופיה באו מתרבות שבה דפוסי העבודה שהיו נהוגים שונים מאלה שבישראל. רובם חסרים את האמצעים המתחייבים להשתלבות מיטבית בשוק העבודה שבישראל. על כן מתחייבת פעילות שיש עמה לקדם את השתלבותם בשוק העבודה בישראל. רכישת ידע מקצועי והשכלה הם האמצעים העיקריים לשם כך. השתלבות תעסוקתית מאפשרת מקור לחיים בכבוד ואמצעי להשתלבות תרבותית וחברתית. יעד זה רחוק עדיין מהגשמה, והאגודה פועלת בתחומים האלה כדי לממשו: 1. שילוב בתעסוקה וקידום מקצועי – רבים מקרב יוצאי אתיופיה חסרי עבודה ורבים אחרים עובדים בשכר שאינו מאפשר קיום בכבוד. מציאות זו מהווה מקור לפעילות האגודה, ועיקרה הצבת הנושא בפני הגורמים האחראיים לקליטת יוצאי אתיופיה ומעקב אחר המהלכים לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה. דגש רב מונח על עידוד האמצעים שבכוחם לצמצם את שיעורם הגבוה של הבלתי-מקצועיים שמקרב יוצאי אתיופיה. נוסף על כך האגודה עושה לקידום מודעותם של יוצאי אתיופיה לזכויותיהם במקומות התעסוקה ובביטוח הלאומי. חשיבותה של אותה פעילות בהיותם של רבים חסרים את ידיעת השפה העברית ונעדרים את הידיעה בעניין זכויותיהם החוקיות. כתוצאה מכך במקרים רבים הם סובלים מיחס מנצל. 2. קידום מקומם של אקדמאים יוצאי אתיופיה – בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור יוצאי אתיופיה בעלי השכלה גבוהה - מקור רב חשיבות בהליך ההשתלבות הכלכלי והחברתי. ואולם רכישת השכלה גבוהה לבדה אין בה כדי לקדם את השתלבות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה. כמתברר, גם האקדמאים הנכללים בקבוצה זו מתקשים במציאת מקורות תעסוקה, בפרט בתחומים ההולמים את השכלתם. האגודה עושה להבאת הנושא לידיעת הגורמים שבכוחם לקדם את השתלבות קבוצה זאת בשוק העבודה, כמו גם לחיזוק יכולת השתלבותם בשוק העבודה.

כיצד מתקיימת הפעילות שבתחום החינוך והתעסוקה

האגודה בחרה לקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה במסגרות החינוך והתעסוקה באמצעות פעילות של שדולה וסנגור מול מקבלי ההחלטות והגופים הפועלים בתחום (משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים חברתיים). לכך חוברת פעילות שתכליתה מתן מענה לבעיות הנובעות מחיי היומיום. המענה הפרטני לפניות של יוצאי אתיופיה הוא באותם מקרים שבהם הפונה ניצב חסר אונים מול הגורמים המחויבים במתן השירותים עבורו; לא פעם הפניות שהאגודה נענית להן נובעות מכך שרבים מיוצאי אתיופיה חסרים את הידע הנחוץ למימוש זכויותיהם שעל-פי חוק ו/או אינם שולטים בשפה העברית. הפניות חורגות מתחום פעילות האגודה – חינוך ותעסוקה - וקשורות בתחום נרחב של נושאים. בד בבד האגודה פועלת להעצמת פעילות המונהגת על ידי פעילים חברתיים. יזמוֹת האגודה בתחום זה כוללות פעילות משותפת עם פעילים ביישובים ועם מנהיגות סטודנטים לצד עידוד פיתוחה של מנהיגות בני נוער.

האגודה מבססת את מכלול פעילותה בתחום החינוך והתעסוקה באמצעות מחקרים ודוחות. 

נגישות לממצאים עדכניים בנושא מצבה של קהילת יוצאי אתיופיה משמש מקור מדריך ליחידות השונות בארגון - מקור לגיבוש מדיניות כלל ארגונית ומקור לטיפול בסוגיות פרטניות.

יוזמות נוספות למען יוצאי אתיופיה

1. פעילות בשיתוף עם החוג ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית – האגודה תומכת בסטודנטים מהחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית כחלק מהכשרתם המעשית. העבודה המשותפת עם האגודה כוללת הכשרה, הנחיה, סיוע ופיקוח מקצועי. 2. הענקת מלגות – במקרים רבים ההתמודדות עם קשיים כלכליים מהווה את עיקר הקושי של הסטודנטים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. האגודה אחראית להפצת עשרות מלגות סיוע, כאמצעי לקידום הישגיהם לימודיהם. חלקן של המלגות מחייב מעורבות חברתית, חלק בפעילות שמקיימת האגודה, כדי לקדם את ניסיונם המקצועי וכדי לחזק את מעורבותם בתוך קהילת יוצאי אתיופיה. 3. מגזין קו האופק ואתר אינטרנט - האגודה מוציאה לאור מדי שלושה חודשים מגזין שנועד לקהל דוברי עברית ואמהרית כאחד. בתכניו מציע 'קו-האופק' נקודת מבט ייחודית על קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, והוא מהווה במה לדיון בנושאים המעסיקים את חברי קהילת יוצאי אתיופיה. לכותבים, חלקם צעירים, מספק המגזין במה לכישוריהם. לאותה מטרה משמש גם אתר האינטרנט של האגודה. האתר כולל תכנים אקטואליים והיכרות עם התרבות והמורשת של יוצאי אתיופיה. 4. דוברות והסברה – האגודה מקיימת קשר רציף ועקבי עם ערוצי התקשורת הכתובה והאלקטרונית כדי להביא את ענייניה של קהילת יוצאי אתיופיה לסדר היום הציבור, וכדי לקדם את חלקה בשיח המתקיים בחברה הישראלית. 5. ימי עיון ואירועי תרבות – ראיית ערכה של פעילות קהילתית והבאת עניינם של יוצאי אתיופיה בפני כלל החברה הישראלית הוא המקור לחלקה של האגודה בייזום הרצאות, כנסים ואירועי תרבות. בין האירועים הללו נמנה פסטיבל הסרטים היהודי הבינלאומי, ובו מוקדש ערב לקהילת יוצאי אתיופיה וניתנת במה ליצירותיהם של אמנים הנמנים עמה. יזמוֹת אלו פונות לאוכלוסיות מגוונות ולא רק לקהילת יוצאי אתיופיה. 6. שותפויות בקואליציות ופעילות עם ארגונים חברתיים נוספים – קו מנחה בפעילות האגודה הוא שיתוף פעולה בין הארגונים החברתיים השונים לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה בחברה. קשיי קליטתם של יוצאי אתיופיה אינם נוגעים רק להם, אלא הם מעניינה של החברה הישראלית בכללותה. על כן האגודה עושה לא רק להתלכדותם של הארגונים הפועלים עבור קהילת יוצאי אתיופיה, כי אם גם מעודדת שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים.