לדלג לתוכן

משתמש:המורה מליידי/טיוטה-פרנהייט 451

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנהייט 451 הוא ספר מדע בדיוני חברתי פרי עטו של הסופר האמריקאי ריי ברדבורי העוסק בשרטוט פני חברה עתידית בה עקרונות הומאניים ומוסריים משתנים כתוצאה מקיומן של טכנולוגיות חדשות. מסגרת הסיפור מתרחשת בעולם עתידי בו הבתים בנויים באופן שבו אין חשש לשרפות. לפיכך תכליתו של עולם הכבאות משתנה מכיבוי שרפות ליצירתן. המסגרת החברתית היא של שלטון טוטליטרי המצוי במלחמה ערב שואה גרעינית (מוטיב החוזר רבות בספרות מדע בדיוני אשר נכתבה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה). שלטון זה דואג מחד לרווחת האזרחים בכך שממלא את עולמם בתכניות טלוויזיה אינטראקטיביות תוך שימוש בקירות הבתים כמסכים עליהם ובהם מתרחשות עלילות און סדרות הטלוויזיה, ומאידך נלחם בכל צורה של חשיבה ביקורתית וזאת בעיקר על ידי שרפת ספרים. תפקידם של הכבאים הוא לאתר את הבתים בהם מוחבאים הספרים ולשרוף אותם. פרנהייט 451 היא הטמפרטורה בה דפי ספרים נאכלים באש. למרות מאמצי השלטון ישנן קבוצות של מורדים אשר אינם נלחמים פיזית בשלטון אך כתגובה לניסיון לשרוף את כל ספרי האנושות הם משננים אותם בעל פה כך שכל אדם הופך למעשה לספר. החלק העלילתי של הספר עוסק בטרנספורמציה הנפשית אותה עובר כבאי (גאי מונטאג), אשר נחשף לתובנות ביחס לשרפת הספרים, בורח ועובר לצידם של המורדים. בספרו זה של ריי ברדבורי מופיעים כאמור רעיונות חברתיים, מוסריים ופילוסופיים המעוררים את הקורא לחשיבה ביקורתית ביחס להתפתחויות חברתיות מבוססות טכנולוגיות חדשות. בספר זה העלה ברדבורי גם מספר רעיונות טכנולוגיים אשר התממשו לכדי מוצרים וטכנולוגיות המוכרים לנו היטב כיום. ביניהם שלטי פרסום ענקיים,שימוש בקירות כמסכי ענק,אוזניות Blue-tooth, יכולת לשליפת מידע ממוחו של אדם (רמז אולי להיפנוזה מתקדמת) ועוד. כמו כן חזה ברדבורי במידה רבה את התפתחותם של תכניות הריאליטי אשר בספר הופכות להיות המציאות העיקרית בה חיה רב החברה. הרעיון הפילוסופי-מוסרי העומד במרכז הספר הוא כי כלל הידע האנושי והספרות כמבטאת ידע זה, מהוות מהות השוכנת במוחותיהם של בני האדם. מהות זו אינה ניתנת למחיקה ולו גם בניסיון לשרוף את אותה ספרות.(ראוי לציון ומוכרים הקישור וההשפעה של שרפת ספרים על ידי המשטר הנאצי מספר שנים קודם לפרסום הספר. השפעה זו הוזכרה גם על ידי ברדברורי עצמו). ברדבורי קורא לנו שלא לזנוח לעולם את החשיבה הביקורתית והעצמאית כסוג של חומה המגינה מפני הידרדות מוסרית וחברתית.